נאוואחו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
נאוואחו
אוכלוסייה
399,494 (נכון ל-2021)
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים

אומת נאוואחו (שמורת אינדיאנים)
אריזונהאריזונה אריזונה
ניו מקסיקוניו מקסיקו ניו מקסיקו

יוטהיוטה יוטה
שפות
אנגלית; נאוואחו
דת
נצרות, "דת נאוואחו" (מסורתי).
קבוצות אתניות קשורות
אינדיאנים, אפאצ'י
משפחה של בני נאוואחו, 1873
מיקום שבטי הנוואחו בהווה
בן נאוואחו בלבוש טקסי, 1904. צלם: אדוארד קרטיס

"נאוואחו" (בשפת הנאווחו: Naabeehó) הוא שמו של עם של ילידי אמריקה אשר התקיימו בעבר כאומה ריבונית. בניו קוראים לעצמם Diné, שמשמעו בשפתם "עם". נכון לשנת 2021, חיים בארצות הברית כ-399,494 בני נאוואחו והם השבט האינדיאני הגדול ביותר בצפון אמריקה (צ'רוקי במקום השני).[דרושה הבהרה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבול משכנה של האומה עובר סמוך לזה של שבט היוט, באזור "ארבע הפינות" של ארצות הברית (במקום מפגש הגבולות של המדינות אריזונה, קולורדו, ניו מקסיקו ויוטה) והוא נמשך דרך רמת קולורדו.

בני הנאוואחו קשורים במוצאם לשבט האפאצ'י, ושתי שפותיהם מהוות את משפחת השפות הדרום אתבסקיות. שפותיהם מהוות ניב של משפחת השפות את'פסקן. הזהויות הלשוניות מעידות כי הנאוואחו והאפאצ'י היו בעבר קבוצה אתנית אחת, שכנראה הגיעה לאזור ממרכזה ומערבה של קנדה. קבוצה זו לא הופיעה בצורה משמעותית באזור דרום-מערב ארצות הברית של היום עד תחילת המאה ה-16.

הסחר בין שתי האומות הפך משמעותי עבורן באמצע המאה ה-16. התקיים ביניהן סחר חליפין של תירס וכותנה ארוגה בעבור מוצרים כגון בשר ביזון, עורות, וחומרים לכלי אבן. הספרדים אשר הגיעו לאזור ציינו את קיומם של הנאוואחו לראשונה בשנות ה-20 של המאה ה-17. לפי העדויות הספרדיות בני הנאוואחו צדו את הביזון, חיו באוהלים והשתמשו בכלבים להובלת משאות.

במהלך המאה ה-17 הרחיבו הנאוואחו את שטחי מחייתם. במאה זו רבו מגעיהם עם הספרדים וילידי אמריקה ששכנו באותו אזור לפני שהגיעו אליו, וחלו שינויים באורך חייהם וכלכלתם. ילידים מצאו מקלט מפני הספרדים בקרב יישובי נאוואחו, והחדירו אליהם מלאכות כגון אריגה, קדרות וחקלאות. בהדרגה היו הנאוואחו לאחד השבטים האמידים בדרום מערב אמריקה.

המקסיקנים ביצעו פשיטות על יישובי הנאוואחו לצורך סחר עבדים, והנאוואחו מצידם יצאו למסעות נקמה כנגדם. מעגל הדמים הביא לנטישת יישובי הנאוואחו, ושיבתם לחיי נוודות בדומה לאבותיהם, עד שתמו מעשי האיבה בין הצדדים.

הנאוואחו גם תקפו חוקרים וסוחרים אנגלו-אמריקאיים שעברו באזורם. לאחר שהכריזה ארצות הברית בעלות על הטריטוריות הדרום מערביות, יצאו כוחות צבא לסדרת פעולות חמושות כנגד הנאוואחו. בסיועם של שבטים יריבים, ובראשם שבט היוט, בוצעו פשיטות על יישובי הנאוואחו, במהלכם נשרפו בתיהם ושדותיהם ונגזל חלק גדול מהמשק החי שלהם. מאחז הנאוואחו העצמאי האחרון נפל בתחילת 1864. בני הנאוואחו גורשו מאדמתם אל שמורה באזור שומם במזרח ניו מקסיקו בסמוך לפורט סמנר, מרחק של קרוב ל-500 קילומטרים ממולדתם שאותו עשו ברגל באירוע המכונה הצעדה הארוכה של הנאוואחו. רבים מבני הנאוואחו מתו בקרבות ובגירושים שנלוו להם. לאחר כמה שנים הורשו הנאוואחו לחזור אל שטחי מחייתם.

בימי מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית השתמשה בשפת הנאוואחו לצורך העברת מידע מוצפן. לצורך כך גויסו חיילים מבני השבט, שלחמו בעיקר בחיל הנחתים של ארצות הברית והוכשרו כדוברי קוד. הקרב המפורסם ביותר שבו הצופן עזר באופן משמעותי לניצחון בו הוא הקרב על סאיפאן. בשנת 2014, נפטר צ'סטר נז, דובר קוד הנאוואחו האחרון שידע את שפת הצופן.

הנאווחו כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום עומד שטח שמורת הנאווחו בארצות הברית על כ-70,000 ק"מ מרובע. השמורה משתרעת בכל אזור צפון מזרח אריזונה ובחלק ממדינות יוטה וניו מקסיקו. היא נקראת טריטורית נאווחו. בשטח השמורה נמצא קניון אנטילופ המהווה אטרקציה תיירותית. לפי מפקד תושבים משנת 2000, דווח על 298,215 בני נאוואחו החיים בארצות הברית. למעלה ממחציתם חיים בשטח השמורה.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]