נאוטניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השוני המורפולוגי בין שלדי הפרימטים מהמינים השונים מושג כולו בנאוטניה והיפרמורפיזם

נאוטניה (נהגה: נֵאוֹטֶניָה) היא תופעה ביולוגית שבה פרט של אורגניזם כלשהו נראה צעיר אך מפגין סימנים של בגרות מינית. דוגמה לכך היא זחל שמסוגל להטיל ביצים. תופעה זו נחקרת על ידי הענף העוסק בביולוגיה התפתחותית.

מקור המילה במחקרים גרמניים, שהשתמשו בצמד מושגים מיוונית: νέος (נאוס, צעיר) ו- τείνειν (טניין, נטיה) כלומר נטייה להשאר צעיר.

ישנם גנים שתפקידם לווסת את מידת הביטוי של גנים אחרים ואת משכו. גנים אלו נקראים "גנים רגולטיביים"‏‏[1]. מוטציה בגן כזה עוצרת, מאטה, מאיצה, מפתחת מבנה מסוים או התנהגות מסוימת אצל הפרט. לעצירה והאטה כזו קוראים נאוטֶניה[2]. להאצה ולפיתוח קוראים היפרמורפיזם. דוגמאות: אישה שבגלל מוטציה תפריש לדמה יותר טסטוסטרון מהרגיל תגדל זקן כמו גבר (היפרמורפיזם) וגבר שבגלל מוטציה יפריש לדמו הורמונים נשיים יגדל שדיים (היפרמורפיזם). הכשכוש בזנב אצל כלב הבית הוא נאוטני – זו התנהגות של גורי זאבים.

סוג חשוב של נאוטניה הוא הגעה לבגרות המינית לפני ההגעה ל"בגרות פיזיולוגית", כפי שקורה בלרווה של מיני סלמנדרה מסוימים, כגון אקסולוטל מקסיקני).

תופעת נאוטניה בבני אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטי בופ ב
בטי בופ א
האנטרופולוג הפיזיולוגי בארי בוגין מחשיב את ציורה של בטי בופ - דמות מוכרת בסדרת סרטים מצוירים מארצות הברית, כדוגמה מייצגת של נאוטניה[3]

בהשוואה לקופי האדם, מוח האדם הוא היפרמורפי, אולם תכונות רבות אחרות הן נאוטניות[4]. האדם, לדוגמה, מטיב להלך על שתיים כמו גורי גורילות ושימפנזים ובניגוד לבוגרי גורילות ושימפנזים, ההתבגרות שלו איטית יותר, והוא ממשיך ללמוד ולשחק כמעט כל חייו.

לדעת ברין, מידת הנאוטניה של הגברים והנשים אינה שווה. נשים היפרמורפיות ביחס לגברים, למשל בזה שהן מתבגרות מהר יותר ובזה שהחזה שלהן מפותח יותר. בהשוואה לקופי האדם, התפתחות החזה אצל הנשים היא דוגמה טובה להיפרמורפיזם משום שאצל נקבות קופי האדם, החזה בולט רק בעונת הייחום וגם אז הוא בולט פחות מאצל נשים.

נשים נאוטניות ביחס לגברים ודומות יותר לילדים במידת שיעור הגוף, בגוון הקול ובתכונות רבות אחרות[4].

התפתחות האדם ותפיסת הנאוטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונות פיזיות באדם, המיוחסות לנאוטניה על פי חוקרים שונים הן: פנים פחוסות או רחבות, מח גדול, גוף חסר שיער, אף קטן, הקטנת גשר הגבות, שיניים קטנות, לסת עליונה ותחתונה קטנות, עצמות גולגולת דקות, גפיים קצרות ביחס לאורך הגוו, רגליים ארוכות מהידיים, עיניים גדולות (והמשיכה של גברים לנשים בעלות עיניים גדולות) והעמידה על שתי הרגליים.

ישנם חוקרים רבים הסבורים שתופעת הנאוטניה מסבירה את התפתחותן והישרדותן של תכונות אלו. חוקר הטבע וההתפתחות הנודע סטיבן ג'יי גולד המנוח, אשר פיתח את גישת ההתפתחות המדורגת בשלבים יציבים, וכותב ספרי מדע פופולארי, האמין ש"הסיפור האנושי הוא למעשה השארת תכונות הילדות אצלנו מהדורות הקודמים"‏[5]. חוקרים נוספים בתחומים שונים שאימצו גישה זו הם דל טיסן, פרופסור לפסיכולוגיה ותקשורת אנושית, וכן חוקר התפתחות החי יב"ש האלדיין.

גולד הסתייג מטענות של קבוצות גזעניות אשר השתמשו במינוח מגישת הנאוטניה, כדי לקדם את עמדתם, וטען: "הניסיון לדרג קבוצות אנושיות לפי דרגת נאוטניה אינה מוצדקת."

הפסיכולוגים סטנלי גרינשפן חוקר הילדים הנודע, וסטיוארט שנקר פיתחו גישה בספרם "הרעיון הראשון" (משנת 2004) על פיה נאוטניה היא הכרח עבור ההתפתחות תכונות ייחודיות למין מסוים, המצריכות קשר אמיץ וארוך טווח עם נותני חסות (הורים או שבט), עד שתתפתח תקשורת רגשית תקינה. למשל, עקב החשיבות של מבע הפנים בעת סימול תקשורתי הדדי, תכונות נאוטניהיות כמו אבדן שיער, מאפשרים תקשורת טובה ומהירה יותר, לצורך העברת מסרים חשובים ומיידיים דרך הבעה רגשית בפנים.

אחרים הכחישו את קיומה של התפתחות המותירה תכונות נאוטניה באופן גורף, בהצביעם על תכונות רבות המשתנות עם ההתבגרות, ביניהן תכונות שנטענו כתופעת נאוטניה. לדוגמה הרגליים הארוכות ביחס לגוף, בבוגרים לעומת תינוקות, בהשוואה להבדל קטן יותר ביחס אורך הרגליים לגוף, בין הינקות לבגרות אצל קופים, מורה על כך שאין ייחודיות בתופעת הנאוטניה באדם‏[6]

נאוטניה בין המינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשלי מונטג (במקור ישראל אהרנברג) חוקר הטבע והוגה הדעות המתנגד לגזענות (ובהמשך למילת תינוקות), הצביע על תכונות הדומות במידה מסוימת לנאוטניה אצל נשים לעומת גברים: שלד עדין יותר, חיבורי הרצועות במפרקים קטנים יותר, פטמת עצם הרקה קטנה יותר, גשר הגבות מוקטן, קיימת יתר הטיה קדומנית של הראש, מפרקים צרים יותר, עור עדין יותר ושעיר פחות - בייחוד באזור הפנים, שמירה על שיער הפרווה העוברית, מבנה גוף קטן יותר, הטיה אחורית יותר של אגן הירכיים, אריכות ימים, קצב חילוף חומרים יומי נמוך יותר, דופק וקצב הלב נמוכים יותר, תקופות התפתחות ארוכות יותר, צליל קולי גבוה יותר, ובלוטות דמעה מורחבות.

גרינשפאן ושנקר שמו לב לכך שההבדלים בין האדם הניאנדרטלי ובין הקרו-מניון הם מתוך קבוצת התכונות המנויות לעיל. שני סוגי ההומנידים חיו זה לצד זה לפני 40 אלף ועד לעשרת אלפים שנה, כאשר כיום מניחים שהניאנדרטלי נכחד ואילו הקרו-מניון הוא מאבות האדם בן ימינו. בין היתר הבדלים משמעותיים ביניהם הוא בזווית הטיית הראש, בגשר הגבות הבולט אצל הניאנדרטל, ואצל הקרו-מניון: מצח גבוה יותר, שיניים קטנות יותר, גוף פחות יציב, ופחות שונוּת בין הזכר לנקבה.

צורת פנים מושכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר חוצה תרבויות, נמצא שפנים בעלי יתר נאוטניה, מושכים גברים, בלא קשר לגיל. בקבוצת שיפוט היספאנית, אסיאתית וכן "לבנה", החוקר מיכאל קאנינגהאם מצא כי נבחרו נשים משלש הקבוצות, בעלות עיניים גדולות יותר ורחוקות יותר זו מזו, וכן בעלות אף קטן יותר. במיקוד המחקר נמצא שהחשוב מבין תכונות ה"נאוטניה" הייתה גודל העיניים. הוא הוסיף שייתכן ששיער מבריק אף הוא סימן וחיווי לחיוּת נאוטנית.

הוא שם לב להבדל בין השופטים הלבנים לעומת האחרים, כאשר הלבנים בחרו פנים בעלי סבר מבוגר יותר מהשופטים ההיספאנים והאסיאתיים. הוא הוכיח שתוצאה זו לא מוטית בגלל מראה גזעי מסוים של הנבחנות. במענה לשאלותיו השופטים סברו שנאוטניה באה עם יתר "נשיוּת" וגם "חברתיוּת". ומנגד, פנים בעלי תכונות פחות נאוטניות נתפשו בעיני השופטים כמרגיזות או מכעיסות. מחקרים נוספים איששו את הטענה ש"פני תינוק" נחשבים יפים יותר - למשל במחקר על בחריתן של מלכות יופי באיטליה, ובמחקר על גברים בהתבוננות בנשים "קווקזיות" (כלומר בעלות מראה צפון אירופאי). רוב הנשים שנחשבו יפות יותר בעיני הנבדקים, נמצאו בעלות פנים עם לסת פה וסנטר קטנים יותר, לסת דקה יותר, ומצח גבוה יותר.

לדעת קאנינגהאם, המראה הנאוטני הוא מראה שמנמיך את הגבול בין גזעים ושבטים, ומאפשר בחירת בני זוג חוצת גבולות.

הבדלים בין גזעים באדם ובין קופי אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות התנגדותם המוצהרת לגזענות, הן גולד קודם, ואחריו גם אשלי מונטגו ואף ריצ'רד גרוסינגר - סופר אמריקני וחוקר האדם הקדמון, הצביעו על כך שמבנה הפנים האסייאתי ("מונגולואידי") הוא בעל תכונות הנאוטניה הרבות ביותר, ולכן אם נאוטניה היא מרשם להתפתחות יתר אליו שואפים, האסייאתי הוא המתקדם ביותר, הן מבחינת גודל המוח והן בשאר התכונות. גרוסינגר ציין שדבר זה חרה לחוקרים שאחזו בגזענות המאדירה את הגזעים האירופיים.

אישה משבט היא מיאו - בעלת תווי פנים מונגולואידיים (1911)

לפי אשלי מונטגו, ייתכן שיש מידות הולכות ומתפתחות של נאוטניה בין הגזעים, כשהמתקדמים ביותר הם האסייאתים, אחריהם האירופי (קווקאזי) ולבסוף האבוריג'נים באוסטרליה. פחות נאוטניהיים הם האוסטרלופטיקוס - ההומיניד שקדם לאדם. דל טיזן המשיך את הקוו הזה, מהומו ארקטוס, ועד לאוסטרלופטיקוס. כך גם בקופים - האדם נאוטני יותר מהקופים הגדולים, קופי העולם הישן נאוטניהיים יותר מקופי העולם החדש. נטען גם שמחקר השוואתי מצא שקופי בונובו נאוטניהיים יותר מהשימפנזה, בהתחשב בתכונות כמו אורך הגוו.

סטפן אופנהיימר, רופא ילדים וגנטיקאי יהודי בריטי, מתמצת את דבריו של גולד ואומר שהדבר יכול להסביר את צמיחת המוח בקצב מהיר כל כך לממדים העצומים שלו כיום, יחד עם התכונות הבלתי מוסברות שאינן נראות כמסכימות עם התאמה לסביבה של האדם (כמו חוסר פרווה).

אשלי מונטג טוען שהגולגולת של האדם החי כיום נאוטניהי יותר מזה של הניאנדרטל

חוקרים אלו גם השוו בין שבטים וגזעים אפריקנים ואחרים ולכל אחד רשמו את התכונות הנאוטניות שלהן, וכן את השוואת הנאוטניה הזו לשל קבוצות אתניות אחרות.

פסיכולוגיה ולימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הגישה הנאוטנית להתפתחות, ובייחוד לפי סברות של מומחים מתחום הפסיכולוגיה והתפתחות המחשבה, עצם היכולת ללמוד גם בגיל מאוחר באה מתוך נאוטניה. נטען בין היתר שיש קשר בין יכולת לימוד טובה יותר, הבאה עם פנים ילדותיות יותר. כמו כן נטען שאוכלוסיות הנגמלים בתקופה מאוחרת יותר והמפתחים את אפשרות שתיית חלב בהמות ללא רגישות אליה, הינם אוכלוסיות הלומדות יותר. ככלל תכונות של נאוטניה נחשבות קשורות מאוד ליצירתיות, סקרנות, חברתיות, הפגנת חיבה והרצון לשיתוף פעולה.

תסמונת דאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מחוקרי התסמונת ד"ר וייס מציין שתסמונת זו משאירה את האדם במצב עוברי או תינוקי. ניתן לראות זאת הן בתכונות פיזיות רבות, שרבים מהן נמנו כבר, והן בהתנהגות.

נאוטניה באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר על יפן שלאחר מלחמת העולם השנייה, נמצא שיפנים רבים עסוקים בנושא נאוטניה, והדבר הוביל להתפתחות אמנות המנגה ואנימה שהינם הבעה אמנותית של תכונות הנאוטניה.

תירבות ואילוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטען שבהמות, חיות ואף צמחים מתורבתים הם בעלי תכונות של נאוטניה, כשהכלב דומה לזאב צעיר, וככלל הבהמות מתנהגות כאילו הם עדיין תחת הוריהם. המראה של חיות בהמות וצמחים מתורבתים עגול יותר ו"רך" יותר.

חיות וצמחי בר בעלי תכונות של נאוטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים בטבע מיני חיות וצמחים בעלי תכונות של נאוטניה. כך האחולוטל המקסיקני, המשמר בבגרותו את זימי המניפה ותכונות נוספות משלבים קודמים בגלגול שלו. עופות שאינם עפים, כמו היען נוטים לקבל את הצורה של אפרוח או גוזל של ציפורים מעופפות.

מחקרים מצאו מיני צמחים שהתפתחו במהירות ונעצרו לפני שהגיעו לשלב "בשלות". צמחים אלו ממשיכים להראות תכונות של "נאוטניה". התפתחות זו יכולה לנבוע מתחרותיות. החוקרים השליכו ממחקרים אלו על האפשרות שהתפתחות האדם הייתה באופן דומה‏[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחולוטל מקסיקני דו-חי המשמר בבגרותו תכונות מתקופת הראשן, כולל זימי מניפה חיצוניים. (אנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Reconstructing phylogenies and phenotypes: a molecular view of human evolution. Bradley BJ., J Anat. 2008 Apr;212(4):337-53‏
  2. ^ Neoteny - Definition and More from the Free Merriam-Webster Dictionary
  3. ^ בוגין ב (1999). תבניות בגדילה והתפתחות אנושית, הוצאת קיימברידג' ניו יורק (אנגלית).
  4. ^ 4.0 4.1 דויד ברין, Neoteny and Two-Way Sexual Selection in Human Evolution
  5. ^ ציטוט מספרו של גולד - "מחווה למיקי מאוס" (אנגלית)
  6. ^ החוקר הפיני מרקוס י' רנטאלה במאמר מהעיתון זואולוגיה משנת 2007(אנגלית). חוקרי טבע ידועים נוספים הצטרפו לדיעה זו, כמו בריאן הול מאוניברסיטת דלהוזי בנובה סקוטיה, וכן חוקר מבנה הגוף והאדם הקדמון אנדרו ארתור אבּי בהצביעם גם על גודל האף המשתנה מינקות לבגרות לעומת שינוי זה בקופים. אבי הדגיש שהוא דוחה את הגישה ההתפתחותית של האדם על סמך נאוטניה, על אף שהסכים שיש תכונות נאוטניה רבים אצל האדם, ומעולם לא התכחש לכך.
  7. ^ Wagstaff, S J; Wege, J (2002), "Patterns of diversification in New Zealand Stylidiaceae", American Journal of Botany 89 (5): 865–874, תבנית:Citation/identifier, http://www.amjbot.org/cgi/content/full/89/5/865