נאון
ערך זה עוסק ביסוד כימי. אם התכוונתם לנורה המכונה גם "נאון", ראו נורה פלואורסצנטית.
|
|||||
| כללי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר אטומי | 10 | ||||
| סמל כימי | Ne | ||||
| סדרה כימית | גזים אצילים | ||||
| צפיפות | 0.8999 kg/m3 | ||||
| מראה | חסר צבע |
||||
| תכונות אטומיות | |||||
| משקל אטומי | 20.1797 amu | ||||
| רדיוס ואן דר ואלס | 154 pm | ||||
| סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 8 | ||||
| תכונות פיזיקליות | |||||
| מצב צבירה בטמפ' החדר | גז | ||||
| טמפרטורת התכה | 24.56K (-248.59°C) | ||||
| טמפרטורת רתיחה | 27.07K (-246.08°C) | ||||
| מהירות הקול | 435 מטר לשנייה ב273.15K | ||||
| שונות | |||||
| קיבול חום סגולי | 1030 J/(kg·K) | ||||
| מוליכות תרמית | 0.0493 W/(m·K) | ||||
| אנרגיית יינון ראשונה | 2080.7 kJ/mol | ||||
| אנרגיית יינון שנייה | 3952.3 kJ/mol | ||||
| אנרגיית יינון שלישית | 6122 kJ/mol | ||||
| אנרגיית יינון רביעית | 9371 kJ/mol | ||||
נֵאוֹן (אנגלית: Neon) הוא היסוד הכימי העשירי בטבלת היסודות. הנאון הוא גז אציל. מספרו האטומי 10 וסמלו Ne.
תוכן עניינים |
תכונות [עריכה]
הנאון הוא הגז האציל השני במשקלו, חסר צבע וכמעט לא פעיל. הוא נפלט בצבע אדמדם-כתום משפופרת וואקום. לנאון יכולת קירור גדולה פי 40 מהליום נוזלי ופי 3 ממימן נוזלי (ההשוואה מתבססת על נפח). ברוב המקרים קירור נאון יותר זול מקירור הליום.
שימושים [עריכה]
בצבע האדמדם-כתום שהנאון פולט בנורות נאון - נעשה שימוש רב בהכנת שלטי פרסומת.
השם "נאון" משמש לעתים גם בצורה גנרית לתיאור נורות חשמל פלואורסצנטיות כאשר בפועל, גזים רבים אחרים משמשים לייצור נורות אלה הפולטות אור בצבעים שונים. שימושים נוספים:
- אינדקטור למתח גבוה.
- משתמשים בנאון בשילוב עם הליום בלייזר מטיפוס לייזר-גז.
- נוזל קירור חסכוני.
היסטוריה [עריכה]
הנאון (מהמילה היוונית Neos שפירושה "חדש") זוהה על ידי ויליאם רמזי ומוריס טרברס (Morris Travers) ב־1898.
תרכובות [עריכה]
הנאון יכול ליצור תרכובת עם פלואור במעבדה. לא בטוח כי הנאון יוצר תרכובות בטבע, אך כמה עדויות רומזות כי הדבר יכול להיות נכון. היונים Ne+, (NeAr)+, (NeH)+ ,(HeNe)+, נצפו במחקר עם ספקטרוגרף מסות.
צורה בטבע [עריכה]
הנאון נמצא לרוב בצורת גז אטומרי. הנאון נדיר באטמוספירת כדור הארץ והוא מהווה חלקיק אחד מתוך 65,000.
שילוט נאון [עריכה]
נורת נאון היא צינור מלא בגז האציל, אשר בשתי קצותיו אלקטרודות. כאשר מושרה בין שתי האלקטרודות מתח גבוה מספיק, הגז מתחיל לזהור בצבע האופייני לו. המתח ההתחלתי הדרוש הוא גבוה יחסית, אך בזמן פעולתה, נורת נאון צורכת כמות אנרגיה נמוכה, יחסית לנורת להט רגילה.
כדי לייצר נורות נאון, משתמשים בצינורות זכוכית בקטרים שונים ומעוצבים לצורות שונות.
הצבע שמאפיין את הנאון עצמו הוא אדום-כתום. ניתן להשפיע על צבע הנורה וליצור גוונים שונים (ביניהם כחול, ירוק ולבן) בשתי דרכים:
- צביעת הזכוכית, על ידי הוספת אבקות שונות.
- הוספת גזים נוספים למילוי, מלבד נאון. קריפטון, לדוגמה, מעניק לנורה גוון ירוק. כמו כן, ישנן נורות שממולאות בגזים אצילים אחרים, ללא נאון כלל.
איזוטופים של נאון [עריכה]
| סמל | Z(p) | N(n) | מסה איזוטופית (u) |
זמן מחצית חיים | ספין גרעיני | שכיחות האיזוטופ (כשבר מולרי מהיסוד) |
טווח השינוי הטבעי (כשבר מולרי מהיסוד) |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| התרגשות אנרגטית | |||||||
| 16Ne | 10 | 6 | 16.025761(22) | 9E-21 s [122(37) keV] | 0+ | ||
| 17Ne | 10 | 7 | 17.017672(29) | 109.2(6) ms | 1/2- | ||
| 18Ne | 10 | 8 | 18.0057082(3) | 1.672(8) s | 0+ | ||
| 19Ne | 10 | 9 | 19.0018802(3) | 17.296(5) s | 1/2+ | ||
| 20Ne | 10 | 10 | 19.9924401754(19) | יציב | 0+ | 0.9048(3) | 0.8847-0.9051 |
| 21Ne | 10 | 11 | 20.99384668(4) | יציב | 3/2+ | 0.0027(1) | 0.0027-0.0171 |
| 22Ne | 10 | 12 | 21.991385114(19) | יציב | 0+ | 0.0925(3) | 0.0920-0.0996 |
| 23Ne | 10 | 13 | 22.99446690(11) | 37.24(12) s | 5/2+ | ||
| 24Ne | 10 | 14 | 23.9936108(4) | 3.38(2) min | 0+ | ||
| 25Ne | 10 | 15 | 24.997737(28) | 602(8) ms | (3/2)+ | ||
| 26Ne | 10 | 16 | 26.000461(29) | 197(1) ms | 0+ | ||
| 27Ne | 10 | 17 | 27.00759(12) | 32(2) ms | (3/2+)# | ||
| 28Ne | 10 | 18 | 28.01207(16) | 18.3(22) ms | 0+ | ||
| 29Ne | 10 | 19 | 29.01939(29) | 15.6(5) ms | (3/2+)# | ||
| 30Ne | 10 | 20 | 30.02480(61) | 5.8(2) ms | 0+ | ||
| 31Ne | 10 | 21 | 31.03311(97)# | 3.4(8) ms | 7/2-# | ||
| 32Ne | 10 | 22 | 32.04002(86)# | 3.5(9) ms | 0+ | ||
| 33Ne | 10 | 23 | 33.04938(86)# | <260 ns | 7/2-# | ||
| 34Ne | 10 | 24 | 34.05703(87)# | 1# ms [>1.5 µs] | 0+ | ||
קישורים חיצוניים [עריכה]
- דוידסון אונליין - מאגר מדע: כיצד פועלת מנורת פלורסנט? סרטון עם הסברים.
| הטבלה המחזורית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| H | He | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Li | Be | B | C | N | O | F | Ne | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| Na | Mg | Al | Si | P | S | Cl | Ar | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| K | Ca | Sc | Ti | V | Cr | Mn | Fe | Co | Ni | Cu | Zn | Ga | Ge | As | Se | Br | Kr | |||||||||||||||||||||||||
| Rb | Sr | Y | Zr | Nb | Mo | Tc | Ru | Rh | Pd | Ag | Cd | In | Sn | Sb | Te | I | Xe | |||||||||||||||||||||||||
| Cs | Ba | La | Ce | Pr | Nd | Pm | Sm | Eu | Gd | Tb | Dy | Ho | Er | Tm | Yb | Lu | Hf | Ta | W | Re | Os | Ir | Pt | Au | Hg | Tl | Pb | Bi | Po | At | Rn | |||||||||||
| Fr | Ra | Ac | Th | Pa | U | Np | Pu | Am | Cm | Bk | Cf | Es | Fm | Md | No | Lr | Rf | Db | Sg | Bh | Hs | Mt | Ds | Rg | Cn | Uut | Fl | Uup | Lv | Uus | Uuo | |||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||