נאון ג'נסיס אוונגליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נאון ג'נסיס אוונגיליון
新世紀エヴァンゲリオン
נאון ג'נסיס אוונגיליון
סוגה מדע בדיוני, מכה, דרמה, שונן
אנימה
אורך פרק 25 דק'
במאי הידאקי אנו
אולפני אנימציה גאינאקס
רשת שידור TV Tokyo (יפן)
Cartoon Network (ארצות הברית)
תקופת שידור מקורית 4 באוקטובר 199527 במרץ 1996
מספר הפרקים 26
מאנגה
יוצר יושיוקי סאדמוטו
הוצאה Kadokawa Shoten (יפן)
התפרסם לראשונה במגזין Shonen Ace
תקופת הפרסום המקורית פברואר 1995נובמבר 2014
מספר הכרכים שהתפרסמו 14
סרטים

הידאקי אנו, הבמאי והתסריטאי של הסדרה

נאון ג'נסיס אוונגיליון (יפנית: 新世紀エヴァンゲリオン, אנגלית: Neon Genesis Evangelion, מיוונית: בשורת בראשית החדשה) היא סדרת אנימה הנחשבת לאחת מסדרות האנימה החשובות והמשפיעות ביותר. היצירה, שמתחילה כסדרת פעולה ומכה סטנדרטית, על פי הנהוג בסוגה, על ילדים הנלחמים במפלצות בעזרת רובוטי ענק, מתפתחת לכיוונים מיסטיים-תאולוגיים, פילוסופיים ופסיכולוגיים.

מקור ההשראה לסדרה בא מדיכאון קשה בן ארבע שנים שחווה הבמאי הידאקי אנו בשנות התשעים המוקדמות של המאה העשרים. בסיום אותו משבר הגיע אנו לתחושה של הכרה מחודשת בערכו העצמי ואופטימיות מחודשת לנוכח העימות עם ההוויה והקיום האנושי. אנו הביע את מחשבותיו ורגשותיו מתקופה זו בחייו בעזרת הסדרה.

ב-2006 הוכרזה סדרת סרטי אנימציה חדשים, "Rebuild of Evangelion", שיהוו אתחול לסדרה ויצאו לאקרנים בין 2007 ל-2013. הסרט הראשון, "You Are (Not) Alone" יצא בספטמבר 2007, השני, שנקרא "You Can (Not) Advance" יצא ביוני 2009 והשלישי, "You Can (Not) Redo", יצא בנובמבר 2012, כאשר הסרט האחרון בסדרה, "אוונגליון 1.01+3.0: היה היו שלוש פעמים", יצא רק בשנת 2021 עקב דחיות רבות של תאריך היציאה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז התרחשות "המכה השנייה", אירוע קטסטרופלי שהשמיד חלק נכבד מאוכלוסיית כדור הארץ, עברו 15 שנים. כעת, בשנת 2015 נקרא איקארי שינג'י להגן על טוקיו 3 (עיר ממוגנת שנבנתה לאחר השמדתה של טוקיו המוכרת לנו כיום) ועל העולם כולו מפני "מלאכים" או "שליחים", חוצנים מסתוריים המתקיפים במרווחים שהולכים ומתקצרים. על מנת להילחם ב"שליחים" צריך שינג'י, נער יפני בן 14, להצטרף לארגון NERV. מטרתו של הארגון היא להציל את האנושות מפגיעה שלישית, שעלולה להיות הסוף לאנושות כולה (עד כמה שידוע לצופים בתחילת הסדרה). הם נלחמים בעזרת רובוטים ענקיים המכונה בשם "אווה" (קיצור של אוונגליון), אותם יכולים להפעיל רק מספר מצומצם של בני נוער נבחרים. לאחר שהוא נבחר להיות "הילד השלישי", נקרא שינג'י לטוקיו 3 על ידי מפקד NERV אשר הוא לא אחר מאשר אביו, שנטש אותו בגיל צעיר. מתחת למסווה של "הצלת העולם מהאויב הרשע", מסתתר סיפור עמוק, מסובך ועצוב הרבה יותר. מתברר כי אף בעת מלחמה להצלת האנושות כולה, קיימים ארגונים ואנשים בעלי אינטרסים שונים, ומזימות כיצד לנצל את הלחימה למטרותיהם.

הפרקים הראשונים בסדרה מתמקדים בקרבות של שינג'י, וה"ילדים" האחרים ב"שליחים" השונים, אולם ככל שהסדרה מתפתחת הופכת העלילה לאמורפית ופילוסופית יותר. הקרב על טוקיו 3 הופך לסיפור מרתק על נפשו של האדם דרך סיפורים הנראים לנו בתחילה פשוטים מאוד אך למעשה מורכבים ומעוררי מחשבה. ניתן לראות בסדרה סוג של ניסיון לניתוח המאבקים הנפשיים שהאדם חווה בינו לבין עצמו, הן בהקשר החברתי של מופנמות לעומת החצנה והפגנה של ביטחון עצמי, והן בהקשרים של משפחה הרוסה שניתן לראות בסיפורו של שינג'י ובסיפורם של הילדים האחרים בסדרה, המתמודדים עם שגרת חיים קשה ואף בלתי הגיונית. בנוסף, ישנו בסדרה גם ממד המתקשר לעולם הדתי. בין המיתוסים השונים המופיעים בסדרה נמצאים לא רק האווה (אוונגליון פירושו מסר אלוהי) אלא גם האדם הראשון, לילית ועוד. הסדרה כולה רוויה בתאוריה פסיכואנליטית, בסמלים דתיים בכלל ונוצריים בפרט ובסמלים קבליים - אילן הספירות הקבלי עומד במרכז העלילה. על מנת לרדת לחקר משמעותם של הסמלים נדרש הצופה לבצע צפייה מדוקדקת. לסדרה הוקדשו כבר ספרים ואתרי אינטרנט המפליגים בתיאורים ובתאוריות מתוך ניסיון לפתור את הפאזל העלום שמציבה הסימבוליקה האבוונגליונית.

הפרקים 25 ו-26, החותמים את הסדרה, הם ניסיון לייצג על המסך את המצב הגאולי בו כל נשמות בני האדם חוזרות לאחד המוחלט ויוצרות תודעה אחת. חלקם המכריע של שני הפרקים הללו מתרחש בתודעתו של שינג'י ועוסק בחלקים היסודיים והחבויים של הפסיכולוגיה והנפש האנושית. שני הפרקים הללו הם למעשה תיאור השתלשלות התובנות והתחושות שעברו אצל אנו לפני שיצא מתקופת הדיכאון בה היה שרוי. פרקי הסיום, ודרכם הסדרה, עוסקים במשמעות של חיים אינדיבידואליים, והכאב שחווים במהלך חיים כאלה כתוצאה מאינטראקציות עם אנשים אחרים. רבים מהצופים שצפו בסדרה התאכזבו מהאופן בו בחר אנו לסיימה, ללא שענה במפורש על רבות מהשאלות הרבות שהתעוררו במהלך העלילה. לאחר סיום הסדרה קיבל אנו מכתבים רבים שהכילו איומים ברצח. חלק מהמכתבים הללו אף שולב בסיום האלטרנטיבי לסדרה שמופיע בסרט "The End of Evangelion" שהופק ב-1997, ושעליו נטען שנוצר כנקמתו של אנו במעריצים שלא אהבו את הסיום המקורי.

דמויות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטייסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שינג'י איקרי - הגיבור הראשי בסדרה. בילדותו ננטש שינג'י על ידי אביו ג'נדו לאחר מותה המסתורי של אמו יואי. כנער הופך שינג'י לטייס ביחידת אוונגליון-01 במטרה להגן על האנושות מפני יצורים מסתוריים ומפלצתיים המכונים "מלאכים". שינג'י מככב בסדרת האנימה, בסדרת המאנגה ובכל הסרטים בזיכיון.
  • ריי איאנאמי - בחורה מופנמת, ואניגמטית עם עבר מסתורי שהופכת לטייסת ביחידת אוונגליון-01. ריי מככבת בסדרת האנימה, בסדרת המאנגה ובכל הסרטים בזיכיון.
  • אסוקה לאנגלי סוריו - נערה גרמניה-יפנית ג'ינג'ית, כחולת עיניים שגדלה במקור בגרמניה. אסוקה הופכת במהלך הסדרה לטייסת ביחידת אוונגליון-01.
  • טוג'י סוזוהרה - במקור חבר לכיתה של שינג'י בחטיבת הביניים בטוקיו-3. טוג'י הופך בהמשך הסדרה לטייס ביחידת אוונגליון-01.
  • קאבורו נגיסה - הופך בהמשך הסדרה לטייס ביחידת אוונגליון-01.
  • מארי איסטריוס מקינאמי - נערה בריטית אשר הינה טייסת בסניף האירופאי של סוכנות Nerv.

דמויות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'נדו איקרי - אביו של שינג'י והמפקד העליון של סוכנות NERV.
  • מיסאטו קטסוראגי - מנהלת התפעול של סוכנות NERV והאפוטרופוס של שינג'י.
  • ריטסוקו אקאגי - המדען הראשי בסוכנות NERV אשר מספק תמיכה טכנית ומדעית לטייסי יחידת אוונגליון-01.
  • קנסוקה אאידה - היה גם כן במקור חבר לכיתה של שינג'י. קנסוקה מעורב לעיתים רבות בפעילויות הקשורות לאווה.

נושאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל סיל על רקע עץ החיים

הסדרה שואבת השראה משתי כרוניקות צבאיות יפניות עתיקות - הקוג'יקי והניהון שוקי. בנוסף, בסדרה נוכחים אלמנטים רבים מהמיסטיקה היהודית והנוצרית כדוגמת אדם, לילית, אווה, הרומח של לונגינוס ומגילות מדבר יהודה ובנוסף רעיונות מן הקבלה היהודית כספירה, אדם קדמון ואחרים. רעיון איחוד נשמות כל בני האדם לישות אחת דרך 'פרויקט הסיוע לאנושות' בסוף הסדרה דומה לרעיון תיקון עולם מן הקבלה. האוות דומות ברעיונם לגולם מן הפולקלור היהודי ועיצובן מזכיר את האוני, שדים מן הפולקלור היפני.

עוד אזכורים ואלמנטים מיסטיים כוללים סיפורי מדרש, קבלה וגנוסיס. עוזר הבמאי קאזויה טסורומאקי אמר שהשימוש באלמנטים ויזואליים דתיים נועד להפוך את הסדרה ליותר "מעניינת" ו"אקזוטית" וביטל את הטענות לכך שיש משמעות נוצרית לשימוש בסמלים נוצריים בסדרה. לצד זאת, יוצר הסדרה, אנו, טען כי "כאשר הסמלים מתערבבים יחדיו בפעם הראשונה קישור או משמעות צצה".

בסדרה מופיעים אלמנטים מן המיסטיקה והקבלה היהודית, כולל שבעה עשר מלאכים אשר שמותיהם מן המקורות היהודיים (דוידסון גוסטב מילון), כגון סנדלפון, רעמיאל, וזכיאל.

הסדרה נתפסת כפירושו האישי של היוצר, הידקי אנו, להתמודדותו עם דיכאון אשר פקד אותו במהלך חייו. במהלך יצירת הסדרה הוא התעניין רבות במחלות נפש ולפיו הדמות ריי סכיזופרנית ומייצגת את תת-המודע של שינג'י. לשינג'י תסביך אדיפוס והוא מאופיין על ידי תסביך "ליבידו דיסטראקטו". בדומה לכך, לריטסוקו יש תסביך אלקטרה בו היא מאוהבת בגנדו כתחליף לדמות אביה המת. אנו עצמו ציין שהוא מזדהה עם שינג'י, אסוקה ומיסאטו בתור המודע שלו ועם ריי וקווארו כחלק מן תת-המודע שלו, כאשר קאוורו כצל על פי קארל גוסטב יונג. אפילו הוצע שכניסתו של שינג'י ליחידה-01 היא "חזרתו לרחם" על פי פרויד ומאבקו להשתחרר ממנה הוא "טקס המעבר" שלו אל הבגרות. הסדרה כוללת אזכורים לרעיונות פילוסופיים ופסיכו-אנליטיים כדו-ערכיות, יצר המוות והשלב האורלי ואלמנטים מעבודותיהם של זיגמונד פרויד, ארתור שופנהאואר וסרן קירקגור.

מדיות נוספות בזיכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הסרט תאריך הקרנת הבכורה
Neon Genesis Evangelion: Death & Rebirth (אנ') 15 במרץ 1997
The End of Evangelion (אנ') 19 ביולי 1997
Evangelion: 1.0 You Are (Not) Alone (אנ') 1 בספטמבר 2007
Evangelion: 2.0 You Can (Not) Advance (אנ') 27 ביוני 2009
Evangelion: 3.0 You Can (Not) Redo (אנ') 17 בנובמבר 2012
אוונגליון 1.01+3.0: היה היו שלוש פעמים 13 באוגוסט 2021

מאנגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרה חודשים לפני שהסדרה עלתה לשידור המעצב של דמויות הסדרה יושיוקי סדמוטו יצר גרסת מאנגה לסדרה, אשר מטרתה באותה העת הייתה בראש ובראשונה לסייע בקידום ההצלחה של סדרת האנימה.[1] הפרק הראשון של סדרת המאנגה פורסם בדצמבר 1994 בגיליון פברואר של מגזין "Shōnen Ace" בעוד שיתר הפרקים, אשר פורסמו באופן לא תדיר לאורך 18 השנים הבאות. הפרק האחרון של סדרת המאנגה פורסם ביוני 2013. עשרת הכרכים הראשונים של סדרת המאנגה נמכרו במעל ל-15 מיליון עותקים.[2]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירו סגיסו(אנ') הלחין במקור את רוב המוזיקה של הסדרה. אלבומי הפסקולים זכו להצלחה רבה יחסית כאשר הם יצאו לראשונה לשווקים בסוף שנות ה-90. בטקס "Animation Kobe" שנערך בשנת 1997 קיבל סגיסו את הפרס בקטגוריית "הפסקול הטוב ביותר" עבור הפסקול שהלחין עבור הסדרה.[3] ראוי לציין גם שבסדרה ובסרטים של נאון ג'נסיס אוונגליון שולבו במקרים רבים מוזיקה קלאסית מאת לודוויג ואן בטהובן, יוהאן סבסטיאן באך, ג'וזפה ורדי וג'ורג' פרידריק הנדל.

בסך הכל, הדיסקוגרפיה של נאון ג'נסיס אוונגליון כוללת 21 אלבומי אולפן, אלבומי הופעות חיות, אלבומי אוסף ואלבומי פסקול וכמו גם שישה סינגלים.

שיר הנושא של הסדרה, "A Cruel Angel's Thesis"(אנ')‏ (残酷な天使のテーゼ), מבוצע על ידי הזמרת היפנית יוקו טקהאשי(אנ'). בסקר שנערך על ידי TV Asahi דורג השיר במקום ה-55 ברשימת שירי הנושא הטובים ביותר בכל הזמנים בסדרות אנימה, ובמקום ה-18 ברשימת שירי הנושא הטובים ביותר בסדרות אנימה משנות ה-90.[4][5]

משחקי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם המשחק תאריך יציאה לשווקים פלטפורמה
Neon Genesis EVANGELION 1 במרץ 1996 Sega Saturn
Neon Genesis Evangelion: 2nd Impression 6 במרץ 1997 Sega Saturn
Neon Genesis Evangelion: Girlfriend of Steel(אנ') 1 בפברואר 1998 Sega Saturn, פלייסטיישן, Microsoft Windows, מקינטוש
Neon Genesis Evangelion(אנ') 25 ביוני 1999 נינטנדו 64
Neon Genesis Evangelion 2(אנ') 20 בנובמבר 2003 פלייסטיישן 2, PSP
Neon Genesis Evangelion: Shinji Ikari Raising Project(אנ') 24 בספטמבר 2004 Microsoft Windows
Neon Genesis Evangelion: Girlfriend of Steel 2nd (אנ') 20 בינואר 2005 פלייסטיישן 2, Microsoft Windows, מקינטוש
Secret of Evangelion 21 בדצמבר 2006 פלייסטיישן 2, Microsoft Windows, PSP
Detective Evangelion 18 בינואר 2007 פלייסטיישן 2
Neon Genesis Evangelion: Battle Orchestra(אנ') 28 ביוני 2007 פלייסטיישן 2, PSP
Petit Eva: EVANGELION@GAME 20 במרץ 2008 נינטנדו DS
Evangelion: Jo 6 ביוני 2009 פלייסטיישן 2, PSP

מוצרים נלווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפופולריות הרבה לה זכתה הסדרה הפכה אותה לתעשייה שהכניסה מעל ל-400 מיליון דולרים ממכירת מוצרים נלווים במהלך השנתיים הראשונות בלבד מאז שהיא הושקה. הדמויות הראשיות ודמויות המשנה של הסדרה מופיעים על גבי מוצרים רבים, כולל טלפונים ניידים, מחשבים ניידים, צעצוע, דמויות לאספנים, ועוד. לאורך השנים פרקי הסדרה יצאו לשווקים על גבי תקליטורי DVD וקלטות וידאו.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר IGN דירג את הסדרה בעבר במיקום העשירי ברשימת 100 סדרות הטלוויזיה המונפשות הטובות ביותר בכל הזמנים.

במסגרת סקר רחב היקף שנערך על ידי TV Asahi בשנת 2007 נאון ג'נסיס אוונגליון דורגה במיקום השני ברשימת סדרות האנימה המוערכות ביותר ביפן.

בשנים 1996 ו-1997 הסדרה זכתה בפרס בקטגוריית האנימציה הטובה ביותר בטקס "Animation Kobe" שנערך בעיר קובה.

השפעה ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוספליי של דמויות הסדרה
פסל של רובוט מהסדרה בעיר שאנגחאי

לסדרה הייתה השפעה ניכרת על התרבות הפופולרית היפנית וכמו גם על תעשיית האנימה - במיוחד בתקופה בה תעשיית האנימה הייתה בתקופת שפל מבחינת הפופולריות שלה בעולם. לטענת טים הורניאק, כתב אתר הטכנלוגיה CNET, לסדרה מיוחס החידוש והטרנספורמציה של ז'אנר המכה. בשנות ה-80 וה-90 הייתה דעיכה בכמות ההפקות של תעשיית האנימציה היפנית בעקבות ההתרסקות של הכלכלה היפנית. באותה התקופה הסדרה הובילה ליצירה של סטנדרטים חדשים עבור סדרות האנימציה ביפן, ותרמו רבות לחידושים טכניים ואמנותיים בתעשיית האנימציה היפנית. ההצלחה של הסדרה הובילה גם לכך שתעשיית האנימציה ביפן אפשרה ליוצרים של סדרות אנימה לקבל יותר שליטה על תהליך הייצור, על כך שנוצרו סדרות אנימה באיכות גבוהה יותר, ועל כך שהגישה של הבמאים הפכה להיות דומה יותר להפקות של סרטים באורך מלא.

לטענת קייסוקה איוואטה מערוץ הטלוויזיה המסחרי היפני TV Tokyo, אשר מתמחה בסדרות אנימה, התפשטות הפופולריות של תעשיית האנימה היפנית ברחבי העולם הייתה כה דרמטית הודות לנאון ג'נסיס אוונגליון. ביפן הסדרה גרמה לציבור לחשוב מחדש על הערך התרבותי של סדרות וסרטי האנימה, וההצלחה לה זכו סרטי וסדרות האנימה, לפי רולנד קלטס, הפכה את המדיום בסופו של דבר לנגיש יותר בקרב בני נוער ברחבי העולם. העלייה הניכרת בהתעניינות בסדרה לאורך השנים השפיעה גם על תרבות האוטאקו ברחבי העולם.

לאורך השנים היו גם לא מעט סדרות וסרטים הוליוודיים שהכילו הומאז'ים לנאון ג'נסיס אוונגליון כולל בין היתר "רגולר שואו", "הפוני הקטן שלי: חברות היא קסם", "גרוויטי פולס", "ריק ומורטי", "סטיבן יוניברס", "קונג: אי הגולגולת", ו"אין מצב.

השילוב של דת עם ז'אנר המכה בנאון ג'נסיס אוונגליון השפיע גם על משחקי וידאו שונים ביפן כמו בין היתר המשחקים Xenogears(אנ') ו-El Shaddai: Ascension of the Metatron (אנ').

הפופולריות של הסדרה הובילה גם לכך שלדמויות הסדרה הייתה השפעה ניכרת על עיצוב תכונות האישיות והמראה של הדמויות בהפקות אנימה ומאנגה רבה מסוף שנות ה-90 ואילך. בין היתר נובוהירו וואטסוקי עיצב מספר דמויות עבור רורואוני קנשין המבוססות על דמויות מנאון ג'נסיס אוונגליון. אמנים אחרים ציינו גם שהסדרה היוותה מקור השראה מרכזי עבורם, כולל מאקוטו שינקאי וגהגה אקוטאמי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Alverson, Brigid (20 ביוני 2019). "An Introduction to the Neon Genesis Evangelion Manga". Barnes & Noble. ארכיון מ-4 בדצמבר 2019. נבדק ב-8 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "9-9-06 (8:55AM EDT)---- Further Evangelion Shin Gekijou Ban Details". Anime News Service. אורכב מ-המקור ב-15 ביוני 2013. נבדק ב-2 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Animation Kobe 1997: An Attendee's Report". Gainax. אורכב מ-המקור ב-12 ביולי 2000. נבדק ב-14 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "忘れられないアニメソングベスト100 シネマでぽん!S cinema-game-toy/ウェブリブログ". 3 באוגוסט 2002. ארכיון מ-1 באוקטובר 2010. נבדק ב-26 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "決定!これが日本のベスト". ארכיון מ-4 במרץ 2016. נבדק ב-26 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)