נאות סמדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "שיזפון" מפנה לכאן. לערך העוסק בבסיס צה"ל המכונה שיזפון, ראו חטיבה 460.
נאות סמדר
כיתוב תמונה
בית האמנויות בנאות סמדר (2012)
מחוז הדרום
מועצה אזורית חבל אילות
גובה ממוצע ‎405‏ מטר
תאריך ייסוד 1989
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 200 תושבים
מיקום נאות סמדר
נאות סמדר
נאות סמדר
http://www.neot-semadar.com
הכניסה לנאות סמדר

נאות סמדר הוא קיבוץ בערבה סמוך לצומת שיזפון, על כביש 40, השייך למועצה אזורית חבל אילות. הקיבוץ חבר בתק"ם. נאות סמדר הוקם במקום בו שכן בעבר קיבוץ שזפון. הקיבוץ נקרא על שמה של סמדר ספרא, מגרעין המייסדים של המקום. סמדר נהרגה בתאונת דרכים באוגוסט 1981. הקיבוץ הוקם בשנת 1989 על ידי קבוצה של חברים, שהתקבצה במשך כמה שנים בירושלים סביב שאלות מהותיות הקשורות במצבו של האדם, והסיכוי לחולל בו שינוי. כיום זוהי נאת מדבר אורגנית המשתרעת על שטח של כ-800 דונם. התייחסות רחבה לתחום האקולוגי כוללת חקלאות אורגנית, בנייה מדברית, מיחזור והשבת מים, ואורח חיים שמתייחס לתחום היחסים בין אדם לחברו.

הקמת נאות סמדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ הוקם על ידי קבוצת חברים מירושלים שעזבו את העיר בשנת 1989 והתיישבו בנגב על מנת להקים קהילה לומדת שליבה מכוון לשיתוף פעולה בין אדם לחברו ולסביבתו.

נאות סמדר - נאת מדבר אורגנית בנגב הדרומי

הקיבוץ כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום כ-200 חברים המתפרנסים בעיקר מחקלאות אורגנית ותוצריה: כרמים, זיתים, תמרים, עיזים, יין, שמן וגבינות. הקיבוץ עוסק בבנייה מדברית מגוונת, הכוללת מגדלי צינון פסיבי, לבני בוץ, בנייה בבלות קש, ועוד. ברחבי הקיבוץ מפוזרים מבנים רבים הבולטים באסתטיקה המיוחדת שלהם ושנבנו במהלך השנים על ידי אנשי המקום, העוסקים גם בבניה מחוץ לתחומי היישוב לפרנסתם. בתחומי האומנות והיצירה מתקיימים במקום כמה מפעלים: סדנאות אומנות של בית האומנויות שתוצריהן נמכרים במקום, ובית מלאכה למוצרים אדריכליים לבניין, המייצר גם שולחנות טרצו. ענף התיירות נכנס לתמונה בשנים האחרונות וכיום מתקיימים בנאות סמדר מדי יום סיורים מודרכים, הכוללים ביקור בבית האמנויות וביקב. פונדק נאות סמדר היושב בצומת שיזפון הוא מסעדת דרכים צמחונית ובית קפה, וחנות המפעל של מוצרי נאות סמדר.

הקיבוץ קולט מתנדבים - צעירים רבים מהארץ ומהעולם באים לתקופות שונות ומצטרפים לעשייה ולחיים במקום.

סוכה גדולה מכפות תמר ביישוב נאות סמדר
נוף בנאות סמדר
בית האומנויות בנאות סמדר
מוצרי חלב עזים אורגני מתוצרת מחלבת נאות סמדר,

אורח החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורח החיים בקיבוץ מתנהל מתוך כוונה לקיים קהילה לומדת. הקהילה מעלה שאלות לדיון כמו: "האם אדם יכול להבין את עצמו דרך שיתוף פעולה עם אחרים? האם אפשר לחיות חיים שאינם רק למען עצמי, מתוך כוונה לקחת אחריות על חיי?" בנאות סמדר אין אידאולוגיה ואין נסיון להקים קהילה אוטופית. מציאות החיים היומיומית היא שדה הלימוד, ואין כאן תורה או דרך לחיים. רבים בהיסטוריה האנושית כבר התעניינו באפשרות זו, ודבריהם של קרישנמורטי, גורדייף, אקהרט טולה ואחרים נקראים כאן מדי פעם. יוסף ספרא, האיש בעל החזון, אסף סביב הנושאים האלה אנשים בירושליים ויזם את הקמת נאות סמדר, טיפח בנאות סמדר קו של התרחקות מסמכויות רוחניות ומיסטיקות למיניהן, על מנת להיצמד לכנות בלתי מתפשרת, במהלך החיים עצמם. הוא סירב להיות מורה רוחני, והחיים בנאות סמדר, ממשיכים במסלולם זה.

תקופת שזפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ שזפון עלה על הקרקע בערבה הדרומית בתחום המועצה אזורית חבל אילות על ידי גרעיני נח"ל, אשר חיו במקום ופיתחו אותו, כמו גם את שטחיו החקלאיים בין השנים 1980-1989. בראשית דרכו נקרא הקיבוץ, שהיה היישוב השישי של התק"ם בערבה, ערבה 6.

חברי הקיבוץ הצעירים עזבו לטובת לימודים, טיולים בעולם, הכרת בני-זוג וכו' ומהם ישנן דמויות חשובות ומרכזיות בחברה.

גרעיני הנח"ל שהקימו ואיכלסו את קיבוץ שזפון בשנותיו הראשונות היו:

  • גרעין ראשית - מחזור ע"ה - גיוס 1980
  • גרעין ראם - מחזור ע"ז - גיוס 1981
  • גרעין אשד (אל שזפון דרכנו) - מחזור ע"ט - גיוס 1982
  • גרעין ערבה - מחזור פ"א - גיוס 1983
  • גרעין פרא - מחזור פ"ה - גיוס 1985

בני גרעין ראשית עברו הכשרה בשל"ת מוקדם (לפני הגיוס לצה"ל) בקיבוץ דורות. בני הגרעינים הבאים ראם, אשד ערבה ופרא עברו הכשרה בשל"ת מוקדם בקיבוץ נצר סרני, אשר היה לקיבוץ האומן של שזפון. חברי הקיבוץ הצעיר למדו מנסיונם של הוותיקים ונעזרו בליווי משקי של חברים מנצר סרני ומקיבוץ דורות.

במקביל להקמת הקיבוץ החלה ישראל בפינוי יישובים בסיני, וחלק מהציוד שפורק בסיני שימש את קיבוץ שיזפון הראשון, כולל מגרש הכדורסל שלו.

נדמה כי שזפון היה הקיבוץ האחרון בארץ שהוקם ונוהל כולו על ידי בני גרעיני נח"ל, ובעיקר מבני גרעין ראשית וראם. שני גרעינים אלה אף סייעו בהקמתם ובנייתם של היישובים הסמוכים לשיזפון: נוה חריף ושיטים, ולקחו חלק בהקמת מחנות הצבא שבאזור, ובנטיעת חורשות דרך (לימנים) ביחד עם קק"ל. חורשות אלו עדיין ניכרות באזור.

בני הגרעינים, חדורי-תחושת השליחות, עסקו בכל מלאכות המשק החל מבניית בתי המגורים ומבני הציבור, סלילת שבילים, חקלאות, יערנות ופיתוח עסקים אחרים. גולת הכותרת הייתה הקמתו של מזנון דרכים בצומת שזפון. המזנון, ששכן לראשונה באוטובוס נטוש, שימש את הפועלים הרבים שעסקו בבניית מחנות הצבא, חיילים ומעט המטיילים שבחרו בדרך זו בדרכם לאילת. ענף משקי אחר שפותח על ידי בני-הגרעינים היה הפעלתו של מזנון בטרמינל עובדה. ביוזמת בני הגרעינים הוקם בשיזפון לול תרנגולות ענק ומודרני, שהיה בזמנו אחד מחמשת הלולים הגדולים בארץ, וניטעו חורשות נוי סביב היישוב.

החלשותה של התנועה הקיבוצית באמצע שנות השמונים הביאה לעזיבה של בני הגרעינים שבחרו להתיישב במקום, ובמקומם התיישבו בו חברי קיבוץ נאות סמדר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נאות סמדר בוויקישיתוף


קואורדינטות: 30°2′53.88″N 35°1′31.43″E / 30.0483000°N 35.0253972°E / 30.0483000; 35.0253972