נאות סמדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "שיזפון" מפנה לכאן. לערך העוסק בבסיס צה"ל המכונה שיזפון, ראו חטיבה 460.
נאות סמדר
כיתוב תמונה
בית האמנויות בנאות סמדר (2012)
מחוז הדרום
מועצה אזורית חבל אילות
גובה ממוצע ‎405‏ מטר
תאריך ייסוד 1989
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 200 תושבים
מיקום נאות סמדר
נאות סמדר
נאות סמדר
http://www.neot-semadar.com
הכניסה לנאות סמדר

נאות סמדר הוא קיבוץ בערבה סמוך לצומת שיזפון, על כביש 40, השייך למועצה אזורית חבל אילות. הקיבוץ חבר בתק"ם. נאות סמדר הוקם במקום בו שכן בעבר קיבוץ שזפון. הקיבוץ נקרא על שמה של סמדר ספרא, מגרעין המייסדים של המקום. סמדר נהרגה בתאונת דרכים באוגוסט 1981. סמוך ליום הולדתה ה-22. סמדר היא בתם של מרדכי אביב ויהודית, גדלה בירושלים ולימים נשאה ליוסף ספרא איש החזון שאליו חברה עוד בכינון החזון בישיבות הליליות בביתם של יוסף וסמדר. החבורה נהגה להתכנס באותם ימים בשכונת בית הכרם בירושלים.

בין מקימי המקום יש להזכיר את סביון בן ישראל אשר גדלה את בנותיהן היתומות של סמדר זצ"ל ויוסף ספרא שנפטר מסרטן בבגרותם. סמדר הייתה קרובה אצל הטבע ובעלי החיים והיא כולה התגייסה ועשתה ימים כלילות להורות ולהסביר את מהות בית הספר ללימוד העצמי, מבית מדרשו של יוסף ספרא.

סמדר הייתה אוהבת אדם וטבע, לא זכתה לגדל את שתי בנותיה שנותרו יתומות מגיל שנתיים ושלוש (גפן וצפנת). ראוי לציין כי סמדר עשתה רבות לקירוב הלבבות בין שלושת נשותיו של יוסף ספרא וילידיהם, ביניהם פלא ספרא, אשר לימים בגר והפך לבמאי סרטים מחונן.

הקיבוץ הוקם שנים לאחר שסמדר נהרגה, אך חזונו וצביונו כבר קרם עור וגידים באותן ישיבות בבית ברחוב הירקון בנחלאות שבירושלים ולאחר מכן ברחוב הבנאי בבית הכרם. סמדר מצאה מותה בנסיעה מריושלים לכליל בו התגורר באותם ימים פלא, בנו של יוסף. מטרת נסיעתה הייתה לקרב בין הבן פלא בן ה-7 שנים, באותם ימים לבין אביו - יוסף ספרא. במהלך ובאמצע שנות ה-80, סייעו בהקמת היישוב רמי צדפי, מטעם התק"ם, דודה של סמדר מצד אמא יהודית. גם אביה מרדכי תרם ככל הידוע להקמת היישוב נאות סמדר, שהוקם על שם בתו האהובה על כל סובביה - סמדר אביב.

הקיבוץ הוקם בשנת 1989 על ידי קבוצה של חברים, שהתקבצה במשך כמה שנים בירושלים סביב שאלות מהותיות הקשורות במצבו של האדם, והסיכוי לחולל בו שינוי. כיום זוהי נאת מדבר אורגנית המשתרעת על שטח של כ-800 דונם. התייחסות רחבה לתחום האקולוגי כוללת חקלאות אורגנית, בנייה מדברית, מיחזור והשבת מים, ואורח חיים שמתייחס לתחום היחסים בין אדם לחברו.

הקמת נאות סמדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ הוקם על ידי קבוצת חברים מירושלים שעזבו את העיר בשנת 1989 והתיישבו בנגב על מנת להקים קהילה לומדת שליבה מכוון לשיתוף פעולה בין אדם לחברו ולסביבתו.

נאות סמדר - נאת מדבר אורגנית בנגב הדרומי

הקיבוץ כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום כ-200 חברים המתפרנסים בעיקר מחקלאות אורגנית ותוצריה: כרמים, זיתים, תמרים, עיזים, יין, שמן וגבינות. הקיבוץ עוסק בבנייה מדברית מגוונת, הכוללת מגדלי צינון פסיבי, לבני בוץ, בנייה בבלות קש, ועוד. ברחבי הקיבוץ מפוזרים מבנים רבים הבולטים באסתטיקה המיוחדת שלהם ושנבנו במהלך השנים על ידי אנשי המקום, העוסקים גם בבניה מחוץ לתחומי היישוב לפרנסתם. בתחומי האומנות והיצירה מתקיימים במקום כמה מפעלים: סדנאות אומנות של בית האומנויות שתוצריהן נמכרים במקום, ובית מלאכה למוצרים אדריכליים לבניין, המייצר גם שולחנות טרצו. ענף התיירות נכנס לתמונה בשנים האחרונות וכיום מתקיימים בנאות סמדר מדי יום סיורים מודרכים, הכוללים ביקור בבית האמנויות וביקב. פונדק נאות סמדר היושב בצומת שיזפון הוא מסעדת דרכים צמחונית ובית קפה, וחנות המפעל של מוצרי נאות סמדר.

הקיבוץ קולט מתנדבים - צעירים רבים מהארץ ומהעולם באים לתקופות שונות ומצטרפים לעשייה ולחיים במקום.

סוכה גדולה מכפות תמר ביישוב נאות סמדר
נוף בנאות סמדר
בית האומנויות בנאות סמדר
מוצרי חלב עזים אורגני מתוצרת מחלבת נאות סמדר,

אורח החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורח החיים בקיבוץ מתנהל על פי רעיונותיו של יוסף ספרא, אשר נחשב בחייו למורה רוחני של הקהילה. רעיונותיו שאובים ממקורות מגוונים. במשך הזמן, וכמו גם ביודפת הגיעה תנועתו של גורדייף והפכה להיות מרכז לחיי התרבות והחברה במקום. קיימת היררכיה בין המדריכים ובין התלמידים. העבודה נעשית בקבוצות לימוד ותנועה ריקודית מיוחדת, שניתן ללמוד עליה בסרט "פגישות עם אנשים מיוחדים", סרטו של פיטר ברוק. מרכז האמנות נבנה במקום על-פי עקרונותיו של המורה הרוחני, ועל פי "הדרך הרביעית". בנוסף, הקיבוץ פתוח גם לרעיונותיהם של מורים אחרים, כמו פטר דמיינוביץ' אוספנסקי, תלמידו של גורדייף, קסטנדה, הקבלה, סופיות, קרישנמורטי.

תקופת שזפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ שזפון עלה על הקרקע בערבה הדרומית בתחום המועצה אזורית חבל אילות על ידי גרעיני נח"ל, אשר חיו במקום ופיתחו אותו, כמו גם את שטחיו החקלאיים בין השנים 1980-1989. בראשית דרכו נקרא הקיבוץ, שהיה היישוב השישי של התק"ם בערבה, ערבה 6.

חברי הקיבוץ הצעירים עזבו לטובת לימודים, טיולים בעולם, הכרת בני-זוג וכו' ומהם ישנן דמויות חשובות ומרכזיות בחברה.

גרעיני הנח"ל שהקימו ואיכלסו את קיבוץ שזפון בשנותיו הראשונות היו:

  • גרעין ראשית - מחזור ע"ה - גיוס 1980
  • גרעין ראם - מחזור ע"ז - גיוס 1981
  • גרעין אשד (אל שזפון דרכנו) - מחזור ע"ט - גיוס 1982
  • גרעין ערבה - מחזור פ"א - גיוס 1983
  • גרעין פרא - מחזור פ"ה - גיוס 1985

בני גרעין ראשית עברו הכשרה בשל"ת מוקדם (לפני הגיוס לצה"ל) בקיבוץ דורות. בני הגרעינים הבאים ראם, אשד ערבה ופרא עברו הכשרה בשל"ת מוקדם בקיבוץ נצר סרני, אשר היה לקיבוץ האומן של שזפון. חברי הקיבוץ הצעיר למדו מנסיונם של הוותיקים ונעזרו בליווי משקי של חברים מנצר סרני ומקיבוץ דורות.

במקביל להקמת הקיבוץ החלה ישראל בפינוי יישובים בסיני, וחלק מהציוד שפורק בסיני שימש את קיבוץ שיזפון הראשון, כולל מגרש הכדורסל שלו.

נדמה כי שזפון היה הקיבוץ האחרון בארץ שהוקם ונוהל כולו על ידי בני גרעיני נח"ל, ובעיקר מבני גרעין ראשית וראם. שני גרעינים אלה אף סייעו בהקמתם ובנייתם של היישובים הסמוכים לשיזפון: נוה חריף ושיטים, ולקחו חלק בהקמת מחנות הצבא שבאזור, ובנטיעת חורשות דרך (לימנים) ביחד עם קק"ל. חורשות אלו עדיין ניכרות באזור.

בני הגרעינים, חדורי-תחושת השליחות, עסקו בכל מלאכות המשק החל מבניית בתי המגורים ומבני הציבור, סלילת שבילים, חקלאות, יערנות ופיתוח עסקים אחרים. גולת הכותרת הייתה הקמתו של מזנון דרכים בצומת שזפון. המזנון, ששכן לראשונה באוטובוס נטוש, שימש את הפועלים הרבים שעסקו בבניית מחנות הצבא, חיילים ומעט המטיילים שבחרו בדרך זו בדרכם לאילת. ענף משקי אחר שפותח על ידי בני-הגרעינים היה הפעלתו של מזנון בטרמינל עובדה. ביוזמת בני הגרעינים הוקם בשיזפון לול תרנגולות ענק ומודרני, שהיה בזמנו אחד מחמשת הלולים הגדולים בארץ, וניטעו חורשות נוי סביב היישוב.

החלשותה של התנועה הקיבוצית באמצע שנות השמונים הביאה לעזיבה של בני הגרעינים שבחרו להתיישב במקום, ובמקומם התיישבו בו חברי קיבוץ נאות סמדר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]



קואורדינטות: 30°2′53.88″N 35°1′31.43″E / 30.0483000°N 35.0253972°E / 30.0483000; 35.0253972