נאו-ליברליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדיניותו של רונלד רייגן, נשיא ארצות הברית בין השנים 1981 ו-1989 תוארה כנאו-ליברלית

נאו-ליברליזם הוא מונח המשמש במובנו המודרני החל משנות ה-90 לתיאור צעדי מדיניות כלכלית ליברליים ובכלל זאת צעדי הפרטה, קיצוץ בתשלומי העברה, ליברליזציה בסחר ופיטורי עובדים או הרעת תנאי העסקתם במגזר הציבורי. המונח נאו-ליברליזם משמש לעתים גם כשם נרדף לגלובליזציה או 'פונדמנטליזם שוק'‏[1].‏[2] המונח מזוהה פעמים רבות עם ממשלותיהם של מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן ובישראל עם כהונתו של בנימין נתניהו כשר האוצר בממשלת שרון השנייה (2005-2003). המונח נפוץ במיוחד בחוגי השמאל הכלכלי ומשמש על פי רוב כמילת גנאי בהקשר פוליטי ולעתים רחוקות אם בכלל משמש לתיאור עצמי של תומך במדיניות שוק חופשי.‏[3]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהותנו של בנימין נתניהו כשר אוצר בממשלת שרון כללה צעדים שכונו נאו-ליברליים

בראשית המאה ה-20 המונח שימש בארצות הברית לתיאור הוגים סוציאל-דמוקרטים מתונים כגון לאונרד הובהאוס וג'ון הובסון.‏[2] בשנות ה-80 המונח שימש סוציאל-ליברלים[4] מהמפלגה הדמוקרטית בארצות הברית אשר ביקשו לבדל עצמם כמתונים יותר בעמדתם הכלכלית (כלומר, נוטים פחות למדיניות אטטיסטית, אך עדיין בגבולות השמאל הכלכלי).‏[5] המונח היה במידת מה מקביל משמאל למונח נאו-קונסרבטיזם בימין אשר תיאר עמדות שמרניות מתונות יותר.‏[2] בשנות ה-90 החל לשמש המונח לתיאור רפורמות השוק החופשי בממשלותיהם של רונאלד רייגן, מרגרט תאצ'ר, דנג שיאופינג ואוגוסטו פינושה ובזירה האקדמית את צמיחתן של אסכולת שיקגו, האסכולה האוסטרית והתנועה הליברטריאנית בארצות הברית. מילטון פרידמן, מייסדה של אסכולת שיקגו והבולט בחבריה שימש כיועץ כלכלי לממשלתו של רונלד רייגן וכן סמינר שהעביר לנערי שיקגו השפיע רבות על המדיניות הכלכלית בצ'ילה תחת משטרו של פינושה ועל הנס הצ'יליאני. ספרו של פרידריך האייק "הדרך לשיעבוד" (The Road to Serfdom), בו קשר בין חירות כלכלית לחירות אזרחית, השפיע רבות על משנתה של מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה בין השנים 1979-1990. הנאו-ליברליזם מקושר גם לאגודת מונט פלרין[6], קונצנזוס וושינגטון וזרם האורדו-ליברליזם בגרמניה. מדיניותם של מוסדות כגון קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי תוארה פעמים רבות כנאו-ליברלית, שכן אלו נוהגים לדרוש ממדינות לנקוט בצעדי ליברליזציה כתנאי לסיוע כספי מצידם (למשל ראו התניות של קרן המטבע הבינלאומית). מדיניותו של ארגון הסחר העולמי תוארה גם היא כנאו-ליברלית שכן זה נתפס כמקדם סחר חופשי ובכך מקדם את הגלובליזציה. בישראל המונח מזוהה עם בנימין נתניהו ובמיוחד עם מדיניותו הכלכלית במהלך כהונתו כשר האוצר בממשלת שרון השנייה (2003-2005).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פונדמנטליזם שוק הוא כינוי גנאי לתפיסה השוללת באופן גורף מעורבות ממשלתית בכלכלה.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 US Intelectual History, The Strange, Transatlantic Career of 'Neoliberalism'
  3. ^ Taylor C. Boas and Jordan Gans-Morse, Neoliberalism: From New Liberal Philosophy to Anti-Liberal Slogan, Studies in Comparative International Development (SCID), 44, עמ' 137-161, 2009
  4. ^ עמדות המכונות סוציאל ליברליות מקבילות על פי רוב לעמדות סוציאל-דמוקרטיות באירופה.
  5. ^ למשל מאמרו של הפובליציסט צ'ארלס פיטרס, Charles Peters, A NEOLIBERAL'S MENIFESTO, The Washington Monthly, 1983
  6. ^ אגודת מונט פלרין היא אגודה המקיימת מפגש שנתי בו מתכנסים כלכלנים והוגים במסורות הליברל קלאסית מרחבי העולם.