נאט הנטוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נאט הנטוף ב-2004

נתן אירווינג "נאט" הנטוףאנגלית: Nathan Irving "Nat" Hentoff; נולד ב-10 ביוני 1925 בבוסטון) הוא עיתונאי, פובליציסט וסופר יהודי-אמריקאי, מבקר והיסטוריון של מוזיקה אמריקאית מודרנית (מוזיקת קאנטרי וג'אז). חבר מערכת ה"וילג' ווֹיְס" (Village Voice) וה"ניו יורקר" ובעל טור קבוע ב"וול סטריט ז'ורנל". כמו כן פרסם במהלך הקריירה שלו טורים בעיתונים "וושינגטון פוסט", "וושינגטון טיימס", "ניו יורק טיימס", "Jewish World Review", "ניו ריפבליק" ועוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנטוף נולד בבוסטון. הוא בוגר אוניברסיטת נורת'ווסטרן והרווארד. בשנת 1950 השתתף בתוכנית פולברייט והיה עמית מחקר בסורבון בפריז. בין השנים 19531957 היה עורך-שותף של מגזין הג'אז "דאון ביט". ב-1958 ייסד את The Jazz Review, כתב עת מתחרה ל"דאון ביט".

ב-1960 ייסד חברו, ארצ'י בלייר, את חברת התקליטים Candid. הנטוף שימש כמנהל מחלקת ההפקה והרכיב את קטלוג החברה, תוך שהוא יוצר ייצוג לסצנת הג'אז שפרחה במועדוני ניו יורק (בעיקר של רחוב 52) באותה עת. הוא שימש גם כמפיק מוזיקלי למספר אלבומים וכתב את כל הערות האלבום של החברה. בין האמנים שצירף לחברה היו צ'ארלס מינגוס, מקס רואץ', ססיל טיילור, קולמן הוקינס, אריק דולפי, ממפיס סלים ועוד‏‏‏[1].

הנטוף שילב כתיבה על ג'אז, הן בטורי ביקורת והן בספרים המכילים ניתוחים היסטוריים, עם כתיבה על נושאי פלילים, משפט, זכויות אזרח ונושאים שונים שעל סדר היום הציבורי. בשנות השמונים היה כתב ה"ווילג' ווֹיס" בישראל‏‏‏[2].

בשנת 1972 זכה הנטוף במלגת גוגנהיים – פרס המוענק למי שתרמו תרומה משמעותית לאמנות. ב-1980 זכה לפרס לשכת עורכי הדין של ארצות הברית על סיקורו המשפטי. ב-1985 זכה לתואר דוקטור של כבוד במשפטים מטעם אוניברסיטת נורת'ווסטרן. ב-2004 היה לזוכה היחיד שאינו מוזיקאי שזכה אי פעם בפרס ה"ג'אז מסטרס" (NEA Jazz Masters), שמעניק ממשל ארצות הברית לאמני ג'אז בולטים.

השקפות אידאולוגיות ופוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנטוף מחזיק באידאולוגיה ליברטריאנית; הוא מתנגד לעונש מוות, לביצוע הפלות ולצנזורה מכל סוג. הוא מתנגד חריף ושנון של האידאולוגיה של השמאל בארצות הברית. למרות שבעבר תמך באיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, הפך למבקר שלו עקב ההגבלות שבהן תומך הארגון על חופש הדיבור בניסיונו לכפות "קוד דיבור נאות" (פוליטיקלי קורקט). את ממשל ג'ורג' וו. בוש ביקר עקב החוקים והתקנות לביטחון המדינה שהוטלו בעקבות פיגועי 11 בספטמבר (USA PATRIOT Act). עם זאת, תמך בפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003.

במשך שנות שהייתו בישראל ולאחר מכן היה מקורב לחוגי תומכי שלום עכשיו, והוא תומך ברעיון שתי מדינות לשני עמים, וזאת תוך מתיחת ביקורת קשה על גורמים פלסטינים, בהם הוא רואה את המעכבים העיקריים של הפתרון‏[2].

הנטוף הגדיר את עצמו כ"שייך בגאווה לגזע העתיק של יהודים אתאיסטים קשי-עורף"‏‏‏[3].

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (The Jazz Makers, with Nat Shapiro (1957
  • (The Jazz Life ISBN 0-306-80088-8 (1961
  • (Peace Agitator: The Story of A. J Muste ISBN 0-9608096-0-0 (1963
  • (The New Equality (1964
  • (Our Children Are Dying (1967 - עם ג'ון הולט
  • (A Doctor Among the Addicts (1968
  • (A Political Life: The Education of John V. Lindsay (1969
  • (Journey into Jazz (1971
  • (Jazz Is (1976
  • (Does Anybody Give a Damn?: Nat Hentoff on Education (1977
  • (The First Freedom: The Tumultuous History of Free Speech in America (1980
  • (American Heroes: In and Out of School (1987
  • (John Cardinal O'Connor: At the Storm Center of a Changing American Catholic Church ISBN 0-684-18944-5 (1988
  • (Free Speech for Me — But Not for Thee: How the American Left and Right Relentlessly Censor Each Other ISBN 0-06-099510-6 (1993
  • (Listen to the Stories: Nat Hentoff on Jazz and Country Music ISBN 0-06-019047-7 (1995
  • (Living the Bill of Rights: How to Be an Authentic American ISBN 0-520-21981-3 (1999
  • (The War on the Bill of Rights and the Gathering Resistance ISBN 1-58322-621-4 (2004
  • (American Music Is (2004
  • (Insisting on Life (2005
  • (The Nat Hentoff Reader ISBN 0-306-81084-0 (2001) - אסופה

ספרות יפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (Jazz Country (1965
  • (Call the Keeper (1966
  • (Onwards! (1968
  • (I'm Really Dragged But Nothing Gets Me Down (1968
  • (This School is Driving Me Crazy (1976
  • (Does This School Have Capital Punishment? (1982
  • (Blues for Charlie Darwin (1982
  • (The Day They Came To Arrest The Book(1983
  • (The Man from Internal Affairs (1985

זכרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (Boston Boy: Growing Up With Jazz and Other Rebellious Passions ISBN 0-9679675-2-X (1986
  • (Speaking Freely: A Memoir (1997

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (Hear Me Talkin' to Ya: The Story of Jazz by the Men Who Made It (1955- עם נאט שפירו
  • (Jazz: New Perspectives on the History of Jazz ISBN 0-306-80088-8 (1959- עם אלברט מקרתי
  • (Black Anti-Semitism and Jewish Racism (1969

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר candid records
  2. ^ 2.0 2.1 The Cold, Cold Heart of Hamas, מאמר מהווילג' וויס, 18 במרץ 2008‏
  3. ^ מאמר פרידה מוילג' וויס, 9 ביוני 2009