נאי
נאי (ערבית: ناي) הוא כלי נשיפה המהווה חלק מהתזמורת המזרחית הקלאסית (التخت الموسيقي الشرقي). הנאי המסורתי הוא צינור חלול עשוי קנה, אך כיום מצויים נאיאת העשויים PVC או מתכת.
הנגינה על הנאי מתבצעת על ידי נשיפה על קצה הצינור, תוך כדי הטייתו הצידה ולמטה. לנאי הערבי והטורקי 7 חורים (לנאי האיראני 6 חורים), אותם אוטם לסירוגין הנגן באמצעות אצבעותיו כדי להפיק את הצלילים השונים. אחד מהחורים נמצא בצידו האחורי של הנאי והוא נאטם על ידי האגודל.
נגינה על נאי מתבצעת על פי מקאמאת. בשיטה הערבית קיימים 7 סוגי נאי, כל אחד מתאים למקאם אחר: ראסט, דוכה, בוסליק, ג'הרכא, נאוה, חוסייני ועג'ם.
מנגני הנאי המוכרים בישראל נמנים אלבר אליאס, שגם מייצר את הכלי בעצמו. אליאס היה אחד מנגני תזמורת קול ישראל בערבית. והנגנים הצעירים הרב דוד מנחם ואיתמר שחר.
| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המזרחית | ||
|---|---|---|
| כלי נשיפה | ||
| כלי פריטה בעלי צוואר | ||
| כלי פריטה ללא צוואר | ||
| כלי קשת |
כינור (כמאן), קמנג'ה, רבאבה |
|
| כלי הקשה | ||
