נאן גולדין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר "The Ballad of Sexual Dependency", ובה התמונה "Nan and Brian in Bed"

נאן גולדין (אנגלית: Nan Goldin; נולדה ב-12 בספטמבר 1953) היא צלמת אמריקאית שידועה בזכות התיעוד האובססיבי והאינטימי של חייה ושל חיי משפחתה וחבריה הקרובים.

גולדין גדלה למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני, אך בהיותה נערה ברחה מביתה ואומצה על ידי משפחות אומנות שונות. בבית ספר התיכון בבוסטון הכירה לראשונה את המצלמה. תערוכה ראשונה של עבודותיה התקיימה בבוסטון בשנת 1973, כשהיא בת 20 בלבד, והציגה תיעוד של קהילת ההומוסקסואלים והטרנסג'נדרים בעיר, שאליהם נחשפה בזכות קשריה עם הצלם דוד ארמסטרונג.

בשנת 1977 סיימה גולדין את לימודיה בבית הספר שליד המוזיאון לאמנות בבוסטון ובאוניברסיטת טופטס (Tufts University). היא עברה לעיר ניו יורק והחלה מתעדת את סצנת מוזיקת הפאנק והניו וויב ואת תרבות הסמים בעיר. צילומיה מאותן שנים (1980-1986), כונסו בספר בשם "The Ballad of Sexual Dependency", כשם אחד משיריו של ברטולד ברכט מן המחזה "אופרה בגרוש". צילומיה הקרינו אסתטיקה של "סנפ שוט" (snapshot), כלומר צילום מהיר, הנראה על פי רוב כבעל קומפוזיציה אקראית ומצולם ללא אמצעי תאורה מיוחדים. הצילומים הכילו נושאים בעלי אופי אגרסיבי ובהם שימוש בסמים, אלימות ומיניות בוטה אך הוצגו בצורה מפתה על ידי שימוש מודגש בצבע ובאסתטיקה אשר כונתה "הרואין שיק" (heroin chic). לעתים הוצגו עבודותיה של גולדין כמצגת שקופיות. התצוגה הידועה ביותר במדיום זה הכילה 800 שקופיות אשר הוצגו במשך של כ-45 דקות.

באמצע שנות התשעים תעדה גולדין את תרבות הנוער ביפן ושיתפה פעולה עם הצלם היפני ארקאי (Nobuyoshi Araki). רטרוספקטיבה של עבודתה התקיימה במרכז פומפידו בשנת 2002.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P human body.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.