נאנאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור מהמאה ה-19 המתאר את עשרת הגורו הסיקים כשבמרכז נמצא נאנאק

גורו נאנאק דבפנג'אבי ਗੁਰੂ ਨਾਨਕ, בהינדי गुरु नानक, באורדו گرونانک, בקיצור גורו נאנאק או נאנאק; 15 באפריל 146922 בספטמבר 1539) היה מייסד דת הסיקיזם והראשון מעשרת הגורו הסיקים. הסיקים מאמינים כי כל הגורו העוקבים לנאנאק אוחזים באלוהיותו ובסמכותו הדתית וכונו "נאנאק".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאו של נאנאק, כמוצאם של כל הגורו אחריו, הוא בג'אטי הסוחרים "קַ‏הרְטִי". נאנאק נולד בשנת 1469 בכפר טַ‏לְוַ‏ואנְדִי - שנקרא כעת, לזכרו, נאנְקאנַ‏ה סאהיב - מערבית ללאהור, בירת מחוז פנג'אב בפקיסטן. רוב המידע על חייו מגיע מביוגרפיות שנכתבו לאחר מותו - ספרות שנקראת גַ‏'נַ‏מְסָ‏קִהי - ומשירי המשורר האגדי בַ‏האִי גוּ‏רְדַ‏אס מתקופת הגורו החמישי והשישי. לפיכך, מיוחסים מיתוסים רבים לחייו ופועלו.

כילד נאנאק היה תלמיד מצטיין, אך מאוחר יותר החל להטיל ספק בדוגמות הדתיות של האסלאם וההינדואיזם. עד גיל שלושים התגורר נאנאק בסוּ‏לְטַ‏נַ‏פּ‏וּ‏ר - שם עבד אצל השליט המוסלמי דַ‏אוּ‏לַ‏ת חָ‏אן. לפי המסורת הסיקית בוקר אחד יצא לרחצה בנהר ונעלם. משחזר, שלושה ימים אחר כך, שתק במשך יום שלם ואז אמר: "אין הינדו ואין מוסלמי" (nā kō hindū nā kō musalmān). נאנאק במהלך הפיץ את "בשורת האל" במסעות ומסופר שהגיע עד לטיבט (במזרח), סרי לנקה (בדרום), בגדד ומכה (במערב). בערוב חייו הקים את הקהילה הסיקית (ה"פָ‏ּ‏אנְת") בנה את הכפר קַ‏רְטַ‏רְפּוּ‏ר, שעל גדות נהר הרַ‏אבִי (שם מת בשנת 1539) ומיסד את תפילות הבוקר והערב היומיות. נאנאק היה נשוי לסוּ‏לַ‏אקְהנִי, בתו של סוחר אורז מהעיירה בַ‏ּ‏טַ‏לַ‏ה (Batala) והיו לו שני בנים. בנו הבכור - שרי צ'אנד - נקט ככל הנראה בדרכים רוחניות אסקטיות שנגדו את תורת אביו וייתכן שהוא מקור כת האוּ‏דַ‏אסִי. הבן הצעיר - לקמי דאס - התעניין יותר בעולם החומרי. בשל כך בערוב ימיו מינה נאנאק ליורש דווקא את תלמידו, לֵהְנַ‏ה והעניק לו את השם "אַ‏נְגַ‏אד".

תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורה אותה לימד נאנאק בפועל איננה ברורה - אולם המחקר על חייו מראה שהוא היה ביקורתי מאוד כלפי הממסד הדתי סביבו‏[1]. יש שטוענים שהוא הושפע, בשל המיקום הגאוגרפי, מזרמים של דבקות וחסידות (בהקטי) בהינדואיזם ושילבם בתאולוגיה מהאסלאם הסוּפי. הסיקים בני ימינו גורסים שמשנתו של נאנאק עסקה תמיד בפיוס, אחדות ושוויון בין קסטות ודתות וגורסים שהיה "פופולרי בקרב הינדים ומוסלמים גם יחד"‏[2]. ייתכן וכך הדבר, אולם נראה שהנושא העיקרי בו עסק - ועליו שב וחזר בדרשותיו - היה "פולחן לאל אחד ויחיד חסר צורה" (ניראנְג'אני).‏[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ו. אוון קול, "סיקהיזם", לקסיקון לדתות בנות זמננו, עמ' 166
  2. ^ Ganda Singh, Intrudoction to the Sikhs, עמ' 3
  3. ^ ו. אוון קול, "סיקהיזם", לקסיקון לדתות בנות זמננו, עמ' 173