נאסי (שפה)
נאסי היא שפה המורכבת מאוסף ניבים שונים, המשמשת את בני עם הנאסי החיים בדרום מערב סין. שפת הנאסי משתייכת לענף הטיבטו-בורמזי שבמשפחת השפות הסינו טיבטיות.
נתונים כלליים [עריכה]
מספר דוברי השפה עומד על מעל ל-300,000. השפה מדוברת בקרב בני הנאסי ועמים נוספים במחוז יונאן באזור האוטונומי ליציאן-נאסי, וכן באזורים וייסי, צ'ז'ונדיאן, נינלאן, דאצין, יונשן, חה-צין, צזיאן-צ'ואן, ולאנפינג. כמו גם באזורים מסוימים במחוז סצ'ואן.
השפה משמשת באופן פעיל את כל רובדי האוכלוסייה ומקיפה את כל תחומי החיים של דובריה. באזורים מסוימים מתנהלים הלימודים בבתי הספר היסודיים בשפת הנאסי, יוצאים לאור עיתונים וספרות מגוונת, ומשודרים אף שידורי רדיו וטלוויזיה בשפה זו.
הניבים המרכיבים את שפת הנאסי מתחלקים למזרחיים ומערביים. הקבוצה המזרחית הכוללת בין היתר את הניבים יונין, גואבה, ובאיצויבה, המדוברים בידי שבט המוסו נחשבת כיום על ידי בלשנים רבים כקבוצה קרובה לשפות הנא והמוסו. הקבוצה המערבית (שהיא למעשה, שפת הנאסי) מתחלקת לניבים צפוניים ודרומיים הנבדלית ביניהם במערכת הצלילים ובאוצר המילים. בניבים הצפוניים מרובות המילים השאולות מטיבטית ואילו בדרומיים - מסינית.
טיפוס המשפט בשפת הנאסי הינו מסוג SOV.
כתב [עריכה]
מבחינה היסטורית נכתבת שפת הנאסי בשלוש מערכות כתב שונות. כתב הדונגבה הפיקטוגרפי וכתבי הגבה והמאלימסה ההברתיים.
דונגבה - כתב הכולל קרוב ל-2000 סימניות ש-90% מתוכן - פיקטוגרמות. מספר מצומצם בלבד של סימניות הינו בעל משמעות פונולוגית. כתב זה שימש את כוהני הדת לכתיבת הטקסטים המקודשים להם. כיום מכירים כתב זה רק כמה עשרות זקנים.
גבה - כתב הברות שפותח מסימני הכתב הסיני, סימניות דונגבה מפושטות וסימנים נוספים. לסימני הגבה לא הייתה קיימת מערכת קריאה וכתיבה אחידה, וכל כהן דת השתמש בסימנים כראות עיניו.
הכתב הלטיני - הוכנס על ידי הממשלה הסינית ב-1957. מבוסס על תעתיק פין יין אך משתמש בעיצורים בסופי ההברות לציון מערכת הטונים. רק כ-70,000 איש מכלל דוברי הנאסי מסוגלים להשתמש במערכת כתב זו.
