נאסר א-דין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נאסר א-דין

נאסר א-דיןטורקית: נאסרטין הוג'ה, Nasrettin Hoca; באוזבקית: נסרדין אפנדי, Nasriddin Afandi; בפרסית: ملا نصرالدین) היה אימאם שחי, לפי המסורת, בבוכרה בין השנים 12081284. הוא נולד בכפר הורטו והיה פילוסוף, מיסטיקן ומספר סיפורים. דמותו מתערבבת בזאת של ג'וחא בארצות דוברי ערבית, בגלל ההומור בסיפוריו.

פסל בדמותו ניצב בעיר בוכרה, כיום באוזבקיסטן.

ארגון אונסק"ו הכריז על שנת 1996-7 כשנת הזיכרון הבינלאומית לנאסר א-דין.

ב-1939 הוציא הסופר הרוסי ליאוניד סולוביוב את הספר חודג'ה נסר א-דין שמבוסס על אגדות מהמזרח התיכון ובו מוצג נאסר א-דין כאדם פיקח שנלחם בשלטון הרשע של האמיר בבוכרה, ומציל עניים מעושק. על בסיס עלילת הספר שתורגם לעברית ב-1968‏[1] נכתבה הצגה מצליחה‏[2] והשיר "בבוכרה היפה" של חיים חפר[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספרית דן חסכן, הוצאת עם עובד. תרגם ש. מנדל
  2. ^ ההצגה "נאסר א-דין" באתר הבימה
  3. ^ השיר באתר שירונט
P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.