נבחרת איטליה בכדורמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נבחרת איטליה בכדורמים מייצגת את איטליה בתחרויות כדורמים בינלאומיות: המשחקים האולימפיים, אליפות העולם ואליפות אירופה בכדורמים. היא זכתה שלוש פעמים בכל אחת מתחרויות אלה, והיא אלופת העולם המכהנת.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים האולימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת הכדורמים של איטליה השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת אנטוורפן (1920) ומאז אולימפיאדת לונדון (1948) היא משתתפת בהם ברציפות. היא זכתה בתואר האולימפי 3 פעמים. באולימפיאדת לונדון (1948) ניצחה את שלושת יריבותיה בבית הגמר, הונגריה, הולנד ובלגיה. באולימפיאדת רומא (1960) היה זה לאחר שגברה על ברית המועצות ויוגוסלביה, וסיימה בתיקו עם הונגריה. באולימפיאדת ברצלונה (1992) זכתה בתואר בפעם השלישית, לאחר שבחצי הגמר גברה על נבחרת המשלחת המאוחדת ובמשחק הגמר ניצחה, לאחר הארכה, את נבחרת ספרד.

בנוסף, זכתה איטליה במדליית כסף באולימפיאדת מונטריאול (1976), כשדורגה שנייה אחרי הונגריה בבית הגמר שכלל שש נבחרות. כן זכתה פעמיים במדליית ארד. באולימפיאדת הלסינקי (1952) דורגה שלישית בבית הגמר, בעקבות הפסדים לנבחרות הונגריה ויוגוסלביה וניצחון על ארצות הברית. באולימפיאדת אטלנטה (1996) היה זה לאחר שהפסידה לנבחרת ספרד בחצי הגמר וגברה על נבחרת הונגריה במשחק על מדליית הארד.

אולימפיאדה תוצאה אולימפיאדה תוצאה
אולימפיאדת אנטוורפן (1920) מקום 11 אולימפיאדת מינכן (1972) מקום 8
אולימפיאדת פריז (1924) מקום 10 אולימפיאדת מונטריאול (1976)
Silver medal icon.svg
אולימפיאדת אמסטרדם (1928)
-
אולימפיאדת מוסקבה (1980) מקום 8
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932)
-
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) מקום 7
אולימפיאדת ברלין (1936)
-
אולימפיאדת סיאול (1988) מקום 7
אולימפיאדת לונדון (1948)
Gold medal icon.svg
אולימפיאדת ברצלונה (1992)
Gold medal icon.svg
אולימפיאדת הלסינקי (1952)
Bronze medal icon.svg
אולימפיאדת אטלנטה (1996)
Bronze medal icon.svg
אולימפיאדת מלבורן (1956) מקום 4 אולימפיאדת סידני (2000) מקום 5
אולימפיאדת רומא (1960)
Gold medal icon.svg
אולימפיאדת אתונה (2004) מקום 8
אולימפיאדת טוקיו (1964) מקום 4 אולימפיאדת בייג'ינג (2008) מקום 9
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) מקום 4 אולימפיאדת לונדון (2012)

באליפויות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת איטליה השתתפה בכל אליפויות העולם בכדורמים, מאז נערכו לראשונה בבלגרד ב-1973. בהופעת הבכורה שלה סיימה במקום הרביעי. באליפות העולם שנערכה ב-1975 בסנטיאגו דה קאלי, זכתה במדליית הארד, לאחר שבבית הגמר סיימה בתיקו את משחקיה עם הונגריה וברית המועצות, וגברה על נבחרת קובה. בשנת 1978 הוכתרה לראשונה כאלופת העולם, באליפות שנערכה במערב ברלין. בבית הגמר גברה על נבחרות הונגריה ויוגוסלביה, וסיימה בתיקו את משחקה עם נבחרת ברית המועצות.

באליפות העולם שנערכה בגואיקיל ב-1982 איבדה איטליה את תוארה והסתפקה במקום התשיעי. בזו שנערכה במדריד ב-1986 זכתה במדליית הכסף, לאחר שגברה בחצי הגמר על ארצות הברית וניצחה במשחק הגמר את נבחרת יוגוסלביה. באליפות הבאה, שנערכה בפרת' ב-1991, סיימה במקום השישי. ב-1994 אירחה איטליה את אליפות העולם, ברומא. היא ניצחה בכל משחקיה בטורניר, ולאחר שגברה במשחק הגמר על נבחרת ספרד, הוכתרה כאלופת העולם בפעם השנייה בתולדותיה.

האליפות הבאה נערכה שוב בפרת', ואיטליה סיימה בה במקום החמישי. באליפות שנערכה בפוקואוקה ב-2001 סיימה במקום הרביעי, לאחר הפסד בחצי הגמר לנבחרת ספרד, ובמשחק על מדליית הארד לנבחרת רוסיה. באליפות שנערכה ב-2003 זכתה במדליית הכסף, לאחר ניצחון על נבחרת יוון בחצי הגמר, והפסד להונגריה בגמר. בשתי האליפויות הבאות הודחה איטליה בשלב רבע הגמר. מונטריאול 2005 סיימה במקום השמיני, במלבורן 2007 סיימה במקום החמישי.

בשנת 2009 אירחה רומא בפעם השנייה את אליפות העולם. בניגוד לאליפות הקודמת אותה אירחה, ושהעניקה לה את התואר העולמי, רשמה איטליה את האליפות החלשה בתולדותיה, וסיימה במקום ה-11 בלבד. שנתיים לאחר מכן, באליפות העולם שנערכה בשנחאי, הייתה התמונה שונה לחלוטין. היא גברה על נבחרת קרואטיה בשלב חצי הגמר, ולאחר שניצחה גם את נבחרת סרביה, הוכתרה כאלופת העולם בפעם השלישית בתולדותיה.

Gold medal icon.svg

מקום ראשון: 1978, 1994, 2011 (3)

Silver medal icon.svg

מקום שני: 1986, 2003 (2)

Bronze medal icon.svg

מקום שלישי: 1975 (1)

  • מקום רביעי: 1973, 2001 (2)
  • מקום חמישי: 1998, 2007 (2)
  • מקום שישי: 1991 (1)
  • מקום שמיני: 2005 (1)

באליפויות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט לאליפויות אירופה שנערכו ב-1926 וב-1931, השתתפה איטליה בכל האליפויות שנערכו. היא אירחה את האליפות השנייה שנערכה, ב-1927, בבולוניה, וסיימה בה במקום ה-12. באליפות שנערכה במונטה קרלו ב-1947 זכתה לראשונה בתואר אלופת אירופה, לאחר שבבית הגמר גברה על בלגיה וסיימה בתיקו עם נבחרת שבדיה. ב-1954 אירחה איטליה את הטורניר בפעם השנייה, בטורינו, וזכתה במדליית הארד, לאחר שבבית הגמר הפסידה לנבחרות הונגריה ויוגוסלביה וגברה על נבחרת הולנד.

זכייתה הבאה של הנבחרת במדליה באליפות אירופה הגיעה רק ב-1977, באליפות שנערכה בינקפינג שבשבדיה. היא דורגה שלישית בבית הגמר בן 8 הנבחרות, וזכתה במדליית ארד. ב-1983 נערכה אליפות אירופה ברומא, אך איטליה הסתפקה במקום השביעי. ב-1987 שוב זכתה במדליית הארד, באליפות שנערכה בשטרסבורג, וכך גם בבון ב-1989, טורניר שנערך לראשונה בשיטת פליי אוף, והמדליה הוענקה לנבחרת לאחר ניצחון בהארכה על נבחרת ברית המועצות.

באליפות אירופה שנערכה בשפילד ב-1993 זכתה איטליה בתואר האירופי בפעם השנייה בתולדותיה, לאחר שגברה על ספרד בחצי הגמר ועל הונגריה בגמר. שנתיים אחר כך, בווינה, שמרה על תוארה, לאחר ניצחונות על גרמניה והונגריה בשלבים המכריעים. ב-1999 נערכה אליפות אירופה על אדמת איטליה בפעם הרביעית, בפירנצה. היא זכתה במדליית הארד, לאחר הפסד להונגריה בחצי הגמר וניצחון על יוון במשחק על המקום השלישי.

שנתיים לאחר מכן, בבודפשט, זכתה במדליית הכסף, לאחר שגברה בחצי הגמר על המארחת, הונגריה, והפסידה במשחק הגמר ליוגוסלביה. באליפות שנערכה בזגרב ב-2010 שוב זכתה במדליית כסף, לאחר ניצחון בחצי הגמר על הונגריה, והפסד במשחק הגמר לקרואטיה. באליפות האחרונה שנערכה, באיינדהובן (2012) סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לסרביה, ובמשחק על המקום השלישי להונגריה.

Gold medal icon.svg

מקום ראשון: 1947, 1993, 1995 (3)

Silver medal icon.svg

מקום שני: 2001, 2010 (2)

Bronze medal icon.svg

מקום שלישי: 1954, 1977, 1987, 1989, 1999 (5)

  • מקום רביעי: 1950, 1958, 1966, 1970, 1985, 1991, 2012 (7)
  • מקום חמישי: 1938, 1974, 1981, 2006, 2008 (5)
  • מקום שישי: 1997 (1)
  • מקום שביעי: 1983 (1)
  • מקום שמיני: 1962 (1)

טורנירים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה השתתפה 7 פעמים בטורניר ליגת הכדורמים העולמית, בין 2002 ל-2008. בשנת 2003 זכתה במדליית כסף. כן השתתפה 13 פעמים בגביע העולם בכדורמים, בין 1979 ל-2006. היא זכתה פעם אחת במדליית הזהב (1993), 3 פעמים במדליית הכסף (1989, 1995 ו-1999) ופעם אחת במדליית הארד (1983).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]