נבחרת ברזיל בכדורעף
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| כינוי |
Canarinhos גלאקטיק הכי טובים בכל הזמנים | ||
| התאחדות | התאחדות הכדורעף של ברזיל | ||
| השתייכות | CSV | ||
| מאמן | רנן דל זוטו | ||
| תלבושת | |||
| |||
| אליפות העולם בכדורעף | |||
| הופעות | 16 (הראשונה ב-1956) | ||
| ההישג הטוב | זהב (2002,2006,2010) | ||
| המשחקים האולימפיים | |||
| הופעות | 14 (הראשונה ב-1964) | ||
| ההישג הטוב | זהב (1992,2004,2016) | ||
| המשחקים הפאן-אמריקאיים | |||
| הופעות | 16 (הראשונה ב-1955) | ||
| ההישג הטוב | זהב (1963,1983,2007,2011) | ||
| גביע העולם בכדורעף | |||
| הופעות | 11 (הראשונה ב-1969) | ||
| ההישג הטוב | זהב (2003,2007) | ||
נבחרת ברזיל בכדורעף מייצגת את ברזיל בתחרויות כדורעף בינלאומיות: המשחקים האולימפיים, אליפות העולם בכדורעף, גביע העולם בכדורעף, גביע העולם לאלופות הגדולות בכדורעף, ליגת הכדורעף העולמית, המשחקים הפאן-אמריקאיים וליגת האומות בכדורעף. מאז ראשית המאה ה-21 ביססה עצמה ברזיל כנבחרת החזקה בעולם. מאז ראשית המאה ניצחה ברזיל ב-18 מתוך 24 הטורנירים שנערכו במסגרות אלה, כולל כל 3 אליפויות העולם שנערכו.
הדירוג הנוכחי של נבחרת הגברים של ברזיל בפדרציה הבינלאומית לכדורעף, הוא המקום ה-5 בעולם, נכון ל-16 בפברואר 2024.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת ברזיל השתתפה לראשונה באליפות העולם בכדורעף בטורניר שנערך בפריז ב-1956, וסיימה במקום ה-11. ארבע שנים מאוחר יותר אירחה בעצמה את האליפות, בריו דה ז'ניירו, וסיימה במקום החמישי. גם בחמש אליפויות העולם שנערכו לאחר מכן לא איימה על התואר, ודורגה בהן בין המקום השישי למקום ה-13. באליפות העולם שנערכה בבואנוס איירס ב-1982 רשמה לראשונה הישג משמעותי, כשזכתה במדליית הכסף לאחר הפסד לנבחרת ברית המועצות במשחק הגמר. באליפות הבאה, שנערכה בפריז ב-1986, סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה לארצות הברית בחצי הגמר ולבולגריה במשחק על מדליית הארד. ב-1990 אירחה ריו דה ז'ניירו את האליפות בשנית, וגם הפעם סיימה נבחרת ברזיל במקום הרביעי, לאחר הפסדים לאיטליה בחצי הגמר ולברית המועצות במשחק על מדליית הארד. באליפות הבאה, שנערכה ב-1994 ביוון סיימה במקום החמישי, ובזו שנערכה ב-1998 ביפן סיימה שוב במקום הרביעי, לאחר הפסדים לנבחרות איטליה וקובה בשלבים המכריעים.
בטורנירי הכדורעף האולימפיים החלה ברזיל להשתתף עם ראשיתם, באולימפיאדת טוקיו (1964). עד אולימפיאדת מוסקבה (1980) דורגה בטורנירים אלה בין המקום החמישי למקום התשיעי. באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) זכתה הנבחרת במדליה האולימפית הראשונה שלה, מדליית כסף, לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת איטליה והפסידה במשחק הגמר לארצות הברית. באולימפיאדת סיאול (1988) סיימה במקום הרביעי, לאחר שהפסידה לארצות הברית בחצי הגמר ולארגנטינה במשחק על מדליית הארד. באולימפיאדת ברצלונה (1992) סיימה את הטורניר ללא הפסד, וגברה על נבחרות ארצות הברית והולנד, בדרך לתואר אולימפי ראשון. בשתי האולימפיאדות הבאות לא הצליחה ברזיל לשחזר את ההישג. באולימפיאדת אטלנטה (1996) סיימה במקום החמישי ובאולימפיאדת סידני (2000) סיימה במקום השישי.
בגביע העולם בכדורעף השתתפה ברזיל לראשונה ב-1969, אז נערך הטורניר בגרמניה המזרחית. ההישג המשמעותי הראשון שלה היה ב-1981, עת נערך הטורניר ביפן (ככל הטורנירים מאז 1977), כשזכתה במדליית הארד. ב-1995 רשמה הישג דומה. בגביע העולם לאלופות הגדולות בכדורעף, טורניר שנערך אף הוא ביפן בלבד, רשמה ברזיל הישגים גבוהים מאז הוחל בעריכתו, ב-1993. באותו טורניר זכתה במדליית הכסף, וב-1997 זכתה במדליית הזהב.
בליגת הכדורעף העולמית משתתפת ברזיל מאז הוקמה ב-1990. במשחקים שנערכו באוסקה באותה שנה זכתה במדליית הארד, לאחר שהפסידה להולנד בחצי הגמר וגברה על ברית המועצות במשחק על המקום השלישי. בשני הטורנירים הבאים סיימה במקום החמישי, ובמשחקי הליגה שאירחה בסאו פאולו ב-1993 זכתה לראשונה במדליית הזהב, לאחר ניצחונות על איטליה ורוסיה בשלבים המכריעים. במילאנו (1994) זכתה במדליית הארד, לאחר הפסד לקובה וניצחון על בולגריה, ובטורניר נוסף שנערך על אדמתה, בריו דה ז'ניירו (1995), זכתה במדליית כסף, לאחר הפסד לאיטליה במשחק הגמר. בשלושת הטורנירים הבאים סיימה במקום החמישי, ובטורניר שנערך במאר דל פלאטה ב-1999 זכתה במדליית הארד, לאחר הפסד לקובה וניצחון על רוסיה. במשחקי הליגה שנערכו ברוטרדם ב-2000 זכתה שוב במדליית ארד, לאחר ניצחון על יוגוסלביה.
מאז נערך טורניר הכדורעף הראשון במשחקים הפאן-אמריקאיים, במקסיקו סיטי (1955), סיימה ברזיל באחד משלושת המקומות הראשונים בכל אחד מהטורנירים פרט לאחד. פעמיים במהלך המאה ה-20 זכתה במדליית הזהב (סאו פאולו 1963 וקראקס 1983), 6 פעמים זכתה במדליית הכסף (שיקגו 1959 וויניפג 1967 כסגניתה של ארצות הברית ומקסיקו סיטי 1975, סן חואן 1979, הוואנה 1991 וויניפג 1999 כסגניתה של קובה) ו-3 פעמים זכתה במדליית הארד (מקסיקו סיטי 1955, סנטיאגו דה קאלי 1971 ואינדיאנפוליס 1987). רק במשחקים שנערכו במאר דל פלאטה ב-1995 לא זכתה הנבחרת במדליה, ואף סיימה במקום השביעי והאחרון.
מאז 2001[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שהנבחרת סיימה במקום השישי באולימפיאדת סידני, תוצאה שנחשבה לכישלון עבורה, מונה בשנת 2001 ברנרדו רזנדה למאמן הנבחרת. בליגת הכדורעף שנערכה באותה שנה בקטוביצה, זכתה ברזיל במדליית זהב ראשונה מזה שמונה שנים, לאחר ניצחון על נבחרת איטליה. כן זכתה במדליית הכסף בגביע העולם לאלופות הגדולות בכדורעף.
בשנת 2002 הוכתרה ברזיל, לראשונה בתולדותיה, לאלופת העולם, לאחר שגברה על נבחרות יוגוסלביה ורוסיה בשלבים המכריעים של הטורניר, שנערך בארגנטינה. בליגת הכדורעף דווקא איבדה את תוארה לרוסיה, אף שהטורניר נערך בבלו הוריזונטה. בחמש השנים הבאות לא שמטה ברזיל את התואר, וניצחה בכל טורנירי ליגת הכדורעף שנערכו: מדריד 2003 (ניצחון על סרביה ומונטנגרו); רומא 2004 (ניצחון על איטליה); בלגרד 2005 (ניצחון על סרביה ומונטנגרו); מוסקבה 2006 (ניצחון על צרפת) וקטוביצה 2007 (ניצחון על רוסיה).
בשנת 2003 רשמה ברזיל עוד הישג היסטורי, כשזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע העולם בכדורעף. במשחקים הפאן-אמריקאיים שנערכו בסנטו דומינגו, לעומת זאת, הפסידה במפתיע לנבחרת ונצואלה בחצי הגמר, והסתפקה במדליית הארד, לאחר ניצחון על ארצות הברית. באולימפיאדת אתונה (2004) זכתה בתואר האולימפי בפעם השנייה בתולדותיה, לאחר ניצחונות על ארצות הברית ואיטליה בחצי הגמר ובגמר, בהתאמה. בשנת 2005 גם זכתה בפעם השנייה בתולדותיה בטורניר גביע העולם לאלופות הגדולות בכדורעף.
בשנת 2006 זכתה ברזיל באליפות העולם שנערכה ביפן, בפעם השנייה ברציפות. בדרך לתואר גברה על נבחרותיהן של סרביה ומונטנגרו ופולין. בשנת 2007 זכתה בפעם השנייה ברציפות בגביע העולם, ובמשחקים הפאן-אמריקאיים שנערכו בריו דה ז'ניירו זכתה בתואר השלישי בתולדותיה, והראשון מזה 24 שנים.
שנת 2008 הייתה מאכזבת מבחינת נבחרת ברזיל, שאיבדה שניים מתאריה. באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכתה הנבחרת במדליית הכסף, לאחר שהפסידה בגמר לארצות הברית. בליגת הכדורעף, בה ניצחה חמש שנים ברציפות, ושאירחה באותה שנה בריו דה ז'ניירו, סיימה רק במקום הרביעי, לאחר הפסדים לנבחרות ארצות הברית ורוסיה בחצי הגמר ובמשחק על מדליית הארד, בהתאמה. ב-2009 שבה ברזיל וניצחה בליגת הכדורעף העולמית, לאחר שגברה על נבחרת סרביה בטורניר שנערך בבלגרד. בקורדובה (2010) שמרה על תוארה, לאחר ניצחון על רוסיה.
באליפות העולם שנערכה באיטליה ב-2010 הייתה ברזיל לנבחרת השנייה בהיסטוריה (אחרי איטליה עצמה), שזוכה באליפות שלוש פעמים ברציפות. בדרכה לתואר גברה ברזיל על נבחרות איטליה וקובה. במשחקים הפאן-אמריקאיים שנערכו בגואדלחרה ב-2011 שמרה ברזיל על תוארה, לאחר ניצחונות על נבחרות ארגנטינה וקובה. עם זאת, איבדה באותה שנה שניים מתואריה. לאחר שתי זכיות רצופות בגביע העולם בכדורעף, הסתפקה ברזיל במדליית הארד, לאחר שדורגה לאחר נבחרות רוסיה ופולין. בליגת הכדורעף, שנערכה בגדנסק, איבדה גם כן את התואר לאחר שתי זכיות רצופות, ולאחר שגברה על ארגנטינה בחצי הגמר, הפסידה לנבחרת רוסיה בגמר וזכתה במדליית כסף.
רשימת הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשחקים האולימפיים:
אליפות העולם:
2002, 2006, 2010 (3)
1982, 2014, 2018 (3)
2022 (1)
גביע העולם:
2003, 2007 (2)
1981, 1995, 2011 (3)
גביע העולם לאלופות הגדולות:
1997, 2005, 2009 (3)
1993, 2001 (2)
ליגת הכדורעף:
1993, 2001, 2003, 2004, 2005, 2006, 2007, 2009, 2010 (9)
1995, 2002, 2011, 2013, 2014, 2016, 2017 (7)
1990, 1994, 1999, 2000 (4)
המשחקים הפאן-אמריקאיים:
1963, 1983, 2007, 2011 (4)
1959, 1967, 1975, 1979, 1991, 1999, 2015 (7)
1955, 1971, 1987, 2003, 2019 (5)
גביע אמריקה:
1998, 1999, 2001 (3)
2000, 2005, 2007, 2008 (4)
אליפות דרום אמריקה:
1951, 1956, 1958, 1961, 1982, 1967, 1969, 1971, 1973, 1975, 1977, 1979, 1981, 1983, 1985, 1987, 1989, 1991, 1993, 1995, 1997, 1999, 2001, 2003, 2005, 2007, 2009, 2011, 2013, 2015, 2017, 2019 (32)
