נבחרת ישראל בכדורעף נשים

**נבחרת ישראל בכדורעף נשים**
התאחדות	איגוד הכדורעף בישראל
השתייכות	CEV (אירופה)
מאמן	ג'וזפה קוקריני
קפטן	אניה וליקי
	[1]
תלבושת
תלבושת בית	תלבושת חוץ
אליפות העולם בכדורעף נשים
הופעות	1 (הראשונה ב-1956)
ההישג הטוב	מקום ארבע עשרה (1956)
אליפות אירופה בכדורעף נשים
הופעות	3 (הראשונה ב-1967)
ההישג הטוב	מקום שמיני (1967)
הליגה האירופית
הופעות	4 (הראשונה ב-2010)
ההישג הטוב	מקום שלישי (2015)

ערך זה עוסק בנבחרת ישראל בכדורעף נשים. אם התכוונתם לנבחרת הגברים, ראו נבחרת ישראל בכדורעף.

נבחרת ישראל בכדורעף נשים מורכבת משחקניות כדורעף ישראליות, ומייצגת את ישראל בטורנירים בינלאומיים מאז 1956.

הדירוג הנוכחי של נבחרת הנשים של ישראל בפדרציה הבינלאומית לכדורעף, הוא המקום ה-61 בעולם, נכון ל-18 באפריל 2024.^[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שליגת העל בכדורעף נשים החלה לפעול ב-1961, השתתפה הנבחרת באליפות העולם שנערכה בפריז ב-1956. בשלב הבתים הפסידה הנבחרת בשלוש מערכות לנבחרות ארצות הברית וברית המועצות (שזכתה בסופו של דבר באליפות העולם), וגברה בתוצאה זהה על נבחרת לוקסמבורג. במשחקי הדירוג על מקומות 17-11, גברה על נבחרות גרמניה המערבית ואוסטריה, והפסידה לנבחרות בלגיה, ברזיל וצרפת, ודורגה במקום ה-14. הייתה זו הפעם היחידה בה השתתפה הנבחרת באליפות העולם.

ב-1967 העפילה הנבחרת הראשונה לאליפות אירופה, שנערכה באיסטנבול. בשלב הבתים סיימה הנבחרת במקום השני, לאחר שגברה על נבחרת שוודיה 0-3 ועל נבחרת טורקיה 1-3, והפסידה לנבחרת בולגריה 3-0. היא העפילה למשחקי הדירוג 8-1, והפסידה בכל משחקיה, לנבחרות ברית המועצות, גרמניה המזרחית, הולנד, הונגריה, פולין וצ'כוסלובקיה. המקום השמיני, בו דורגה, היה גם ההישג הטוב ביותר של הנבחרת באליפויות אירופה.

ב-1971 שוב העפילה הנבחרת לאליפות אירופה, שנערכה באיטליה. בשלב הבתים גברה על נבחרת אנגליה 0-3 והפסידה לנבחרת הונגריה באותה תוצאה, וסיימה במקום השני. במשחקי הדירוג 12-7 גברה רק על נבחרת שווייץ, והפסידה לנבחרותיהן של איטליה, גרמניה המערבית, הולנד ורומניה. בסיום המשחקים דורגה במקום ה-11.

שנת 2007 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך קרוב לארבעים שנה דשדשה הנבחרת, ולא העפילה לאליפות אירופה. בשנת 2007 החליט איגוד הכדורעף בישראל על קידום הנבחרת, במטרה להעפיל לאולימפיאדת לונדון (2012), בפרויקט שזכה לכינוי "פרויקט זלינגר". למאמן הנבחרת מונה אריה זלינגר, מבכירי מאמני הכדורעף בעולם. הנבחרת אימצה תוכנית אימונים שונה מהמקובל בנבחרות אחרות, והיא מתאמנת מדי יום במכון וינגייט. המאמצים נשאו לראשונה פירות בטורניר הליגה האירופית בשנת 2010. הנבחרת סיימה את שלב הבתים, בו התמודדה מול נבחרות טורקיה, יוון וספרד, סיימה במקום השני והעפילה לשלב הפיינל פור שנערך באנקרה. בחצי הגמר הפסידה לנבחרת סרביה, ובמשחק על מדליית הארד הפסידה למארחת טורקיה.

בשנת 2011 העפילה הנבחרת, לראשונה מזה ארבעים שנה, לאליפות אירופה שנערכה בספטמבר באיטליה ובסרביה. היא הפסידה בכל שלושת משחקיה בשלב הבתים, לנבחרות פולין, צ'כיה ורומניה, ודורגה במקום ה-16 והאחרון.

בנובמבר 2011 התמודדה הנבחרת על ההעפלה לאולימפיאדת לונדון. בבית המוקדמות גברה על נבחרת יוון 2-3, הפסידה לנבחרת הולנד 3-0 וסיימה במקום השני. בשלב הבא, שנערך בשיטת נוקאאוט, הפסידה לנבחרת קרואטיה 3-1 והודחה מהמוקדמות.

ב-2012 סיימה הנבחרת במקום השלישי בבית במסגרת הליגה האירופית.

ב-2013 סיימה את הליגה ללא ניצחונות.

במסגרת מוקדמות אליפות העולם שתתקיים בהולנד בספטמבר 2015 שיחקה הנבחרת בשלב השני, אך למרות כמה ניצחונות לא הצליחה להעפיל לאליפות עצמה.

הנבחרת הבוגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל נוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת המשחק מול קפריסין ב-17 ביוני 2019, בליגת "סילבר" האירופית. הסגל של המאמן האיטלקי ג'וזפה קוקריני של נבחרת ישראל:^[4]

מס'	שם	תאריך לידה	מועדון
1	אניה (אנה) וליקי (קפטנית)	1982, אוזבקיסטן הסובייטית	ישראל הפועל כפר סבא
2	מאיה דודוצ'קין	2001, ישראל	ישראל נבחרת האקדמיה 1

4	תמר שטיין	1996, ישראל	ישראל מכבי XT חיפה
5	מיקה רום	2002, ישראל	ישראל נבחרת האקדמיה 1
6	אביטל ז'לובה	1997, ישראל	ישראל אוניברסיטת המדינה של אריזונה
7	גליה (גלית) דבש	1986, ישראל	ישראל הפועל כפר סבא
8	ליר גופר	1998, ישראל	ישראל ק.ק תל אביב
9	מאי שיר-און	1998, ישראל	ישראל הפועל כפר סבא
10	פולינה מליק	1998, ישראל	גרמניה אאכן
11	יליזבטה (ליזה) סיריך	1999, ישראל	ישראל ק.ק תל אביב
12	קתרינה (קטיה) זילברמן	1997, ישראל	ישראל מכבי XT חיפה
13	רוסלנה קוטחין	2000, אוקראינה	ישראל נבחרת האקדמיה 1
14	דנה כהן	2001, ישראל	ישראל נבחרת האקדמיה 1
15	אורן אבוטבול	2001, ישראל	ישראל נבחרת האקדמיה 1
16	ויטליה (טלי) מרמן	1997, ישראל	ארצות הברית אוניברסיטת ראטגרס
18	רון פונטי	1988, ישראל	ישראל ק.ק תל אביב
20	אלה קרולינה סעדה	1996, שוודיה	ארצות הברית אוניברסיטת סירקיוז

21	ספיר חודורוב	1987, ישראל	ישראל ק.ק תל אביב
22	טלי הקס	2002, ישראל	ישראל נבחרת האקדמיה 1
23	שיראל ג'נח	2002, ישראל	ישראל נבחרת האקדמיה 1
25	יאל בנימין	1993, ישראל	ישראל מכבי רעננה
26	אנסטסיה (נסטיה) צ'בוטרוב	1992, ישראל	ישראל מכבי רעננה

טורנירים נוכחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ישראל במוקדמות יורו-וולי 2019 מטעם CEV, שובצה לבית עם נבחרות בלגיה, סלובניה, ואיסלנד. אולם סיימה במקום השלישי. על כן, לא תעפיל לאליפות אירופה 2019.[2]

נכון ל-2019, נבחרת ישראל משתתפת באליפות CEV Volleyball European Championship האירופית,[3] ובליגת "סילבר" CEV Volleyball European Silver League האירופית.[4] שתיהן מטעם איגוד הכדורעף האירופי (CEV).