נביא הכפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נביא הכפר (צרפתית: Le Devin du Village) היא אופרה קומית מאת ז'אן-ז'אק רוסו, שבוצעה לראשונה לפני חצר המלך לואי ה-15 בפונטנבלו, ב-18 באוקטובר 1752. המלך נהנה כל כך מן היצירה, שהציע לרוסו גמלה לכל ימי חייו, כבוד גדול, אך רוסו סירב. האופרה הייתה פופולרית מאוד בשעתה.

תרגום אנגלי של צ'ארלס ברניי, "האיש הערמומי", בוצע בלונדון ב-1762. יצירתו של רוסו הייתה מושא לפרודיה בזינגשפיל "בסטיין ובסטיינה" של מוצרט בן השתים-עשרה.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולין (טנור) וקולט (סופרן) אוהבים איש את רעותו, אך חושדים זה בזה בבגידה. הם פונים בנפרד לדרוש בעצתו ובתמיכתו של נביא הכפר (בסו בופו או בריטון) כדי לחזק את אהבתם. אחרי שורה של מעשי רמיה, קולין וקולט מתפייסים ובאים בברית הנישואים.