נביא שקר
ביהדות, נביא שקר הוא נביא שמתיימר לדבר בשם אלוהים או מתנבא בשם אלים אחרים. לפי המסורת, בעוד נבואתו של נביא אמת מתגשמת - נבואתו של נביא שקר אינה מתגשמת, ועונשו מוות:
 |
יח נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם, כָּמוֹךָ; וְנָתַתִּי דְבָרַי, בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ. יט וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִשְׁמַע אֶל-דְּבָרַי, אֲשֶׁר יְדַבֵּר, בִּשְׁמִי--אָנֹכִי, אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ. כ אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי, אֵת אֲשֶׁר לֹא-צִוִּיתִיו לְדַבֵּר, וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר, בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים--וּמֵת, הַנָּבִיא הַהוּא. |
 |
| – דברים, פרק י"ח , י"ח-כ | ||
ההגדרה לעיל, היא הגדרתו של נביא השקר בתורה, אך צירוף המילים למושג "נביא שקר" עצמו מקורו במשנה (סנהדרין, פרק א', משנה ה') אך נזכר גם בתנ"ך:
|
כה שָׁמַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-אָמְרוּ הַנְּבִאִים, הַנִּבְּאִים בִּשְׁמִי שֶׁקֶר, לֵאמֹר: חָלַמְתִּי, חָלָמְתִּי. כו עַד-מָתַי, הֲיֵשׁ בְּלֵב הַנְּבִאִים--נִבְּאֵי הַשָּׁקֶר; וּנְבִיאֵי, תַּרְמִת לִבָּם. |
|
| – ירמיהו, כ"ה-כ"ו | ||
בספר דברים שתי הגדרות להבחנה בנביא שקר:
- נביא שמדיח את העם לעבודת אלילים (י"ג א'-ו');
- נביא שמדבר בשם ה' למרות שלא נצטווה לכך, ואפשר להכירו אם דבריו אינם מתקיימים (י"ח כ-כ"ב).
על פי הרמב"ם, נביא מוגדר כנביא שקר אם הוא מכחיש את נבואת משה[1], מוסיף או גורע ממצוות התורה[2], וכמובן נביא שנבואתו לא התקיימה[3].
ראו גם [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ח, הלכה ג
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ט, הלכה א
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק י, הלכה א
