נביא שקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ביהדות, נביא שקר הוא נביא שמתיימר לדבר בשם אלוהים או מתנבא בשם אלים אחרים. לפי המסורת, בעוד נבואתו של נביא אמת מתגשמת - נבואתו של נביא שקר אינה מתגשמת, ועונשו מוות:

Cquote2.svg

יח נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם, כָּמוֹךָ; וְנָתַתִּי דְבָרַי, בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ. יט וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִשְׁמַע אֶל-דְּבָרַי, אֲשֶׁר יְדַבֵּר, בִּשְׁמִי--אָנֹכִי, אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ. כ אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי, אֵת אֲשֶׁר לֹא-צִוִּיתִיו לְדַבֵּר, וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר, בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים--וּמֵת, הַנָּבִיא הַהוּא.

Cquote3.svg
דברים, פרק י"ח , י"ח-כ

ההגדרה לעיל, היא הגדרתו של נביא השקר בתורה, אך צירוף המילים למושג "נביא שקר" עצמו מקורו במשנה (סנהדרין, פרק א', משנה ה') אך נזכר גם בתנ"ך:

Cquote2.svg

כה שָׁמַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-אָמְרוּ הַנְּבִאִים, הַנִּבְּאִים בִּשְׁמִי שֶׁקֶר, לֵאמֹר: חָלַמְתִּי, חָלָמְתִּי. כו עַד-מָתַי, הֲיֵשׁ בְּלֵב הַנְּבִאִים--נִבְּאֵי הַשָּׁקֶר; וּנְבִיאֵי, תַּרְמִת לִבָּם.

Cquote3.svg
ירמיהו, כ"ה-כ"ו

בספר דברים שתי הגדרות להבחנה בנביא שקר:

  1. נביא שמדיח את העם לעבודת אלילים (י"ג א'-ו');
  2. נביא שמדבר בשם ה' למרות שלא נצטווה לכך, ואפשר להכירו אם דבריו אינם מתקיימים (י"ח כ-כ"ב).

על פי הרמב"ם, נביא מוגדר כנביא שקר אם הוא מכחיש את נבואת משה[1], מוסיף או גורע ממצוות התורה‏[2], וכמובן נביא שנבואתו לא התקיימה‏[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ח', הלכה ג'
  2. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ט', הלכה א'
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק י', הלכה א'
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
P judaism.svg
ערך זה עוסק ב-3 מצוות מתוך תרי"ג מצוות: איסור אמירת נבואת שקר, איסור התנבאות בשם עבודה זרה, איסור הימנעות מהריגת נביא שקר. להרחבה על אחת מהן בתרי"ג מצוות במניין ספר החינוך, לחצו עליה.