גוצה דלצ'ב (עיר)
| |||
 | |||
| רחוב במרכז העיר | |||
| מדינה |
 בולגריה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | בלגואבגרד | ||
| ראש העיר | ולדימיר מוסקוב | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-2 | ||
| על שם |
גוצה דלצ'ב  | ||
| שטח | 13.625 קמ"ר | ||
| גובה | 508 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 21,713 (15 במרץ 2024) | ||
| ‑ במטרופולין | 20,306 (2015) | ||
| ‑ צפיפות | 71.8 נפש לקמ"ר (2005) | ||
| קואורדינטות | 41°34′N 23°44′E / 41.567°N 23.733°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://www.gotsedelchev.bg | |||
  | |||
גוֹצֶה דֶלְצֶ'ב (בבולגרית: Гоце Делчев) היא עיר בדרום-מערב בולגריה בשטח מחוז בלגואבגרד, לרגלי המורדות המרכזיים של הרי פירין ועד ל-1951 נקראה נֶבְרֶקופּ. שלושה קילומטרים מערבית לעיר, זורם נחל נברקופסקה שהוא יובל של נהר מסטה. העיר שוכנת 80 קילומטרים ממלניק, 97 קילומטרים מבירת המחוז בלגואבגרד ו-190 קילומטרים מבירת בולגריה סופיה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית ההתיישבות האנושית במקום מיוחסת לתקופת הברונזה המאוחרת, עידן הממלכה התראקית. ישוב מאורגן ומצודה נוסדו סמוך לעיר המודרנית במאה ה-2, עת שלטה באזור האימפריה הרומית. מאוחר יותר עם פיצולה של האימפריה, נשלט היישוב על ידי האימפריה הביזנטית וב-837 נכבש היישוב על ידי פרסיאן הראשון, חאן האימפריה הבולגרית הראשונה ונשאר בחזקת הבולגרים גם בתקופת האימפריה השנייה.
בסוף המאה ה-14 כבש באיזיט הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית את היישוב, אשר נודע כבר אז בשם נברקופ. באמצע המאה ה-19, עידן התחייה הלאומית הבולגרית עבר היישוב תנופת פיתוח ובינוי. המקום נשאר בחזקת העות'מאנים גם לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) ונכבש מידם על ידי צבא ממלכת יוון רק ב-19 באוקטובר 1912, בעת מלחמת הבלקן הראשונה. למרות תבוסת ממלכת בולגריה במלחמת הבלקן השנייה הועברה העיר לחזקתה במסגרת הסכם בוקרשט (1913), כאשר לאחר מלחמת העולם הראשונה, בוצע טרנספר של אוכלוסייה ממוצא יווני מהעיר אל תוך השטח היווני.
אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר שורר אקלים ממוזג עם השפעה ממתנת מהרי פירין ונהר המריצה, אשר מקנים לו מאפיינים של אקלים ים תיכוני. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 11.2oc וערכי הקיצון הממוצעים, נעים ממינוס 2oc בחודש ינואר ועד 19oc בחודש יולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 700 מילימטרים [1].
כלכלה ודמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוכלוסיית היישוב מצויה במגמת גידול מתונה (ילודה לעומת תמותה), 50.5 אחוזים מהאוכלוסייה הן נשים ו-49.5 אחוזים הם גברים. 64 אחוזים מהאוכלוסייה הם בגילאי 18–62, 24 אחוזים מתחת לגיל 18 ו-12 אחוזים מעל גיל 62. נכון ל-2007 עמד שיעור האבטלה בעיר על 8 אחוזים, נתון הנמוך מהשיעור הממוצע בבולגריה. בעיר קיים מפעל לחומרי בניין, מפעל טקסטיל, צעצועי ילדים ומותג מים מינרליים מפורסם בבולגריה המכונה "מעיינות פירין". באזור העיר מגדלים ומעבדים טבק.
בשנת 2013 חתם ראש העיר על הסכם ערים תאומות עם מועצה אזורית שומרון.
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהדות בולגריה
לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), נמלטו יהודים רבים מאזור בולגריה ביחד עם הצבא העות'מאני הנסוג ומפחד הרדיפות האנטישמיות שלובו על ידי הצבא הרוסי. כך, הגיעו לעיר נברקופ שנותרה בשליטה עות'מאנית כמה עשרות פליטים יהודים, אשר הקימו בהמשך בית כנסת קטן, אם כי לא מתועדים חיי קהילה מאורגנים[2]. במפקד שנערך בעיר ב-1900 נמנו 110 יהודים[3] והקהילה נכללה ברשימת 34 הקהילות היהודיות המאורגנות בבולגריה[2].
לאחר כיבושה על ידי ממלכת יוון, בתום מלחמת הבלקן הראשונה הוכפלה אוכלוסיית יהודי העיר לכמה מאות ועם תום מלחמת העולם הראשונה, עת היה האזור מוקד קרבות, קטנה לכדי 150 נפשות. הרוב המוחלט של יהודי העיר עלה לישראל במהלך גל העלייה, בין השנים 1947 – 1949[4]. בראשית המאה ה-21 התגוררה בעיר משפחה יהודית אחת. המשפחה מתגוררת בקומה העליונה של מבנה בית הכנסת כאשר הקומה התחתונה משמשת למסחר וכמחסן.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גוצה דלצ'ב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "נתוני אקלים בעיר גוצה דלצ'ב", באתר הרשות המקומית גוצ'ה דלצ'ב (באנגלית).
- ^ 1 2 קשלס, חיים, דורות הראשונים, בתוך אנצקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 63-65.
- ^ נתונים היסטוריים של אוכלוסייה במקדוניה "אוכלוסיית יהודי גוצה דלצ'ב בראשית המאה ה-20", באתר promacedonia.org (במקדונית).
- ^ קרן צבי, "יהודי בולגריה, מבוא היסטורי קצר", באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה .
| רשויות מקומיות וערי מחוז בלגואבגרד שבבולגריה | ||
|---|---|---|
|
