נגבה (אונייה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האונייה "נגבה"

"נגבה" הייתה אוניית הנוסעים השנייה שנרכשה על ידי חברת הספנות הישראלית צים, ומשימתה העיקרית הייתה הבאתם ארצה של מאות עולים ופליטים, בשנותיה הראשונות של המדינה.

נגבה נבנתה בשנת 1915 על ידי מספנות "רויאל סְכֶלְדֶה" (Royal Schelde) בהולנד. האונייה עברה בחייה תהפוכות שונות. בתחילה היה שמה "אקוודור" (Equador) והיא הייתה בבעלותה של חברת הספנות האמריקנית "פסיפיק מייל סטימשיפּ" (Pacific Mail Steamship Co).‏[1] לאחר שנה, כשזאת פשטה את הרגל, נמכרה האונייה לחברת "גרייס ליין" (Grace Line (W. R. Grace & Co.) ושמה הוסב ל"סנטה אוליביה" (Santa Olivia).[2] לאחר מכן שימשה כאוניית אספקה באלסקה עבור חברה בתעשיית השימורים בסקרמנטו קליפורניה תחת השם "דייוויד וו. ברנץ" (David W. Branch). לקראת סיום מלחמת העולם השנייה שירתה בצי המילואים של ארצות הברית ונשאה את השם לוקסור" (Luxor). " בסוף שנת 1948, בעיצומם של הקרבות בנגב, נרכשה האונייה על ידי חברת צים, ועל שום כך קיבלה את השם "נגבה". "נגבה" הפליגה ארצה מהולנד בפיקודו של רב-החובל רוברט סטיבנסון מילר[3][4]. בהפלגת בכורה זו הגיעו על סיפון האונייה כ-500 ילדים ניצולי השואה מרומניה, הונגריה, צ'כוסלובקיה וגרמניה.

יהודים על סיפון האונייה "נגבה", אמסטרדם, הולנד

ביוני 1951, פרצה שביתה באונייה, בעת שעגנה במשך שבועיים על מבדוק במרסיי לצורך תיקונים, עקב דרישת ימאי האונייה שלא נענתה לתוספת של 600 ל"י במטבע חוץ למימון הוצאות בשהותם במרסיי. שביתה זו הפכה לאירוע המכונן של שביתת הימאים המפורסמת, הגדולה והממושכת.

במשך 8 שנים, עד מכירתה לגריטה בסוף 1956, הפליגה האונייה בקו בין חיפה לנמלים באיטליה, קפריסין ומרסיי, כשהיא עוסקת בהבאת עולים מאירופה, צפון אפריקה ומצרים.

אנשים מפורסמים שעלו ארצה באונייה "נגבה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רב חובל הלל ירקוני. 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל. הוצאת א' מלצר, 2005.
  • רב חובל הלל ירקוני. הים, האנייה ועם ישראל. חיפה, פרדס הוצאה לאור, 2009. עמ' 176.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]