נגמ"ש מרכבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נמ"ר ("נגמ"ש מרכבה")
Flickr - Israel Defense Forces - 13th Battalion of the Golani Brigade Holds Drill at Golan Heights (20).jpg
מידע כללי
סוג נגמ"ש כבד
מדינה מייצרת Flag of Israel.svg  ישראל
שנת ייצור 2008
דגם קודם אכזרית
מידע טכני
אורך 9 מטרים
רוחב 3.92 מטרים
גובה כ-2.5 מטרים (כולל עמדת המקלע)
משקל 60 טון
מהירות 64 קמ"ש
טווח פעולה 500 ק"מ
חימוש עיקרי עמדת קטלנית עם מק"כ 0.5 או מקל"ר
חימוש משני מקלע מאג 7.62 מ"מ,
מדוכות עשן,
מרגמה 60 מ"מ
מנוע מנוע דיזל, 1200 כוח סוס
מיגון פסיבי + ריאקטיבי
צוות 3 + 8 לוחמים

נגמ"ש מרכבה (נמ"ר) הוא נגמ"ש כבד המצוי בתהליך קליטה בצבא ההגנה לישראל. הנגמ"ש מבוסס על תובת טנק מרכבה הישראלי, עליה מורכבות מערכות ייעודיות לפי הצורך.

ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורך של צה"ל בנגמ"ש עם מיגון כבד התעורר כבר במהלך הלחימה ברצועת הביטחון בדרום לבנון בשנות ה-80 של המאה ה-20 — הנגמ"שים מדגם M-113, אשר שימשו באותה עת את כוחות החי"ר, היו בעלי שריון דק יחסית, אשר סיפק הגנה כנגד קליעי נשק קל ורסיסי פגזים, אך לא נתן מענה כנגד איומים מתקדמים יותר דוגמת טילי נ"ט או מטעני גחון.

הצורך המבצעי הדחוף הביא למספר פיתוחים המבוססים על הסבה של תובות טנקים מתיישנים לנגמ"שים כבדים. ההסבות כללו מספר שיפורים כמו החלפת מערכת ההנעה, המזקו"ם ושיפור המיגון. דוגמאות לפיתוחים כאלה הם אכזרית — המבוססת על טנקי T-54/55 ("טירן") שנלקחו שלל — ונגמשו"ט, נגמחו"ן, נקפדון, פומ"ה ודומיהם — המבוססים על טנקי צנטוריון ("שוט").

כלים אלה לא היו אידאליים מבחינת המענה שסיפקו מכמה סיבות, ובהן:

  • הכלים לא תוכננו מלכתחילה לשמש כנגמ"שים, ולכן הכילו חלל קטן ללוחמי החי"ר (או שנדרש מאמץ רב בהסבתם לאפשר יכולת נשיאת לוחמים).
  • המנוע בכלים אלו נמצא מאחור — היכן שבדרך-כלל ממוקמת דלת-הכניסה לנגמ"ש — ופתחי הכניסה ממוקמים על גג התובה (פרט ל"אכזרית" ול"נקפומ"ה", להן פתחים אחורי וקדמי בהתאמה).
  • הכלים מוסבים מטנקים מתיישנים, ולכן קשה יותר ויותר לתחזקם.

תהליך הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אב-טיפוס של הנמ"ר על בסיס תובת מרכבה סימן 1 מוצג בכנס LIC 2005
נמ"ר נבחן על ידי צבא ארצות הברית, 2012

בשל הסיבות שהוזכרו לעיל, הוחלט במהלך שנות ה-90 לתכנן נגמ"ש לחימה ייעודי על-בסיס תובת טנק מרכבה סימן 1. גם בפרויקט זה דובר בתחילה על הסבת טנקים מתיישנים שיצאו משירות, אולם במקרה זה הטנק ענה על הצרכים מנגמ"ש לחימה: מנוע המרכבה ממוקם מלפנים, כך שבהתאמות מסוימות תוכל כיתת חי"ר שלמה להיכנס לתוכו וכן תוכנן פתח כניסה אחורי ממוגן.

בהובלת הגופים במשרד הביטחון האחראים על תיאום וניהול הפיתוח של טנקי המרכבה מראשית הפרויקט בסוף שנות ה-70, נבנו שני דגמי אבטיפוס: נמר"ה בתצורת רק"ם חילוץ, לשימוש החוליה הטכנית הפלוגתית (חט"פ), ונמ"ר בתצורת נגמ"ש/נגמ"ש לחימה. אבות הטיפוס התבססו על תובת של טנקי מרכבה סימן 1, מתוך כוונה לייצר את הנמ"ר בעיקר על בסיס הסבה של טנקים אלו, אשר עמדו בפני הוצאה משירות.

הפרויקט הוקפא על ידי הרמטכ"ל אהוד ברק מסיבות תקציביות, אולם בעקבות "אסון הנגמ"שים" ב-2004 ומלחמת לבנון השנייה ב-2006 הוחלט על בדיקה-מחדש של הפתרון לנגמ"ש הלחימה העתידי של כוחות החי"ר. נבדקו חלופות לנגמ"ש המרכבה, כמו הנגמ"ש האופני האמריקאי סטרייקר, אולם בשל המיגון העדיף בבירור של הנמ"ר וכן משיקולים כלכליים ולוגיסטיים (ייצור "כחול לבן" המבוסס על פס-הייצור של טנקי המרכבה), הוחלט בסופו של דבר כי נגמ"ש המרכבה הוא נגמ"ש הלחימה שבו יצטייד צה"ל. בשלב זה נקבע כי נגמ"ש המרכבה יתוכנן על-בסיס התובה של מרכבה סימן 4 (ולא מרכבה סימן 1, על-בסיסה נבנו אבות-הטיפוס), ולכן נקבע כי השם "נמר"ה" יציין את נגמ"שי המרכבה המבוססים על טנק מרכבה סימנים 1, 2 ו-3 (על כל גרסאותיהם), ו"נמ"ר" יציין את אלו המבוססים על טנק מרכבה סימן 4. במסגרת תוכנית ההציידות הרב-שנתית של צה"ל, הוחלט על רכישתם של מאות נגמ"שי מרכבה.‏[1] על פי עיתון הארץ צה"ל הזמין כ-130 נגמ"שי נמ"ר במחיר של כ-3 מיליון דולר לכלי, ומתכנן להזמין עוד כ-800 במטרה להחליף את צי הנגמ"שים המתיישן שלו.‏[2]

הצטיידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2008 נערך טקס חשיפת הנמ"ר, בו הוא הושק רשמית על ידי סגן הרמטכ"ל, האלוף דן הראל, בבסיס צה"ל מחנה דורי. חודשים ספורים אחר כך החלה חטיבת גולני להצטייד בו. עוד לפני כן החל הנמ"ר בשורת ניסויים מבצעיים, ודווח על מספר תרגילים גדודיים וחטיבתיים בהם התאמנו לוחמי גבעתי וגולני בלחימה באמצעותו. השימוש המבצעי הראשון בנמ"ר התבצע ברצועת עזה בשעות האחרונות של מבצע עופרת יצוקה, בפיקודו של מפקד חטיבת גולני.‏[2][3][4]

בפברואר 2010 הוחלט במערכת הביטחון כי חטיבת המילואים כרמלי, היא שתקלוט את ה"נמרים" לאחר שתושלם הסבת חטיבת גולני להפעלתם. בנוסף, הוחלט כי מערכת "חץ דורבן", המסוגלת להדוף איומים קינטיים (תחמושת טנקים), המאופיינים במהירות מעוף גבוהה ומהווים איום משמעותי לרק"ם, תותקן על גבי הנמ"רים בעוד כשנה.‏[5]

בינואר 2014 פורסם כי צה"ל מתכוון לקצץ את הפרויקט ובמקום לרכוש 386 נגמ"שי נמ"ר כפי שהתחייב בחוזה המקורי מחברת ג'נרל דיינמיקס, יירכשו רק 170 נמ"רים שיסופקו עד שנת 2017. עקב קיצוץ הפרויקט ישלם משרד הביטחון הישראלי לחברת ג'נרל דיינמיקס קנס כספי המגיע לכ-40 מיליון דולר.

ייצוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 נשלח נמ"ר ישראלי לארצות הברית על מנת שמשרד ההגנה האמריקאי והצבא האמריקאי יבחנו אותו במסגרת תוכנית GCV Infantry Fighting Vehicle שמטרתה לבחור רכב קרבי משוריין (פיתוח חדש או פיתוח שכבר קיים) שיישמש כנגמ"ש הלחימה העיקרי העתידי של צבא ארצות הברית. הנמ"ר נבדק לצד 4 נגמשים נוספים ממדינות שונות, לבסוף הוחלט כי אף אחד מהנגמשים הללו אינו עומד בדרישות התוכנית וכי ההתאמות הנדרשות לכלים אלו בהיקף גדול מידי‏[6].

אזרבייג'ן ניהלה מגעים עם ישראל אודות האפשרות לרכישת הנמר‏[7].

ישראל הציעה בעבר את הנמ"ר לקולומביה[8]

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2010 החלו נגמ"שי נמ"ר של גדוד 13 של חטיבת גולני להיכנס לפעילות בט"ש סביב ציר הוברס המקיף את רצועת עזה, כאשר גם בגדוד 12 של החטיבה תתחיל הפעילות בתחילת 2011.‏[9] במהלך מבצע צוק איתן, בו השתתף הנמ"ר לצד נגמ"שים נוספים, נפגע נגמ"ש צה"ל מסוג M-113 מרקטת RPG-7 וכתוצאה מכך נהרגו 7 חיילי צה"ל ‏[10], תקרית זו הגבירה את השיח סביב הצורך בנגמ"ש הנמ"ר.

מבנה ותכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמ"ר באימון ברמת הגולן חמוש בקטלנית עם M2 בראונינג ומאג, וצריחון מפקד ממוגן בחלונות זכוכית משוריינת ("קונכייה" או "אקווריום")
נמ"ר חמוש במק"כ M2 בראונינג בעמדת קטלנית, יום העצמאות ה-62
הדלת האחורית של הנמ"ר
נמ"ר באימון ברמת הגולן חמוש בקטלנית עם M2 בראונינג ומאג

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנמ"ר מיועד לשאת 8 לוחמים ועוד שתי אלונקות. הנמ"ר חמוש במקלעי מאג וכן בעמדת "קטלנית" — עליה מורכב מקלע כבד (M2 בראונינג בקליבר 0.5 אינץ'), מקלע רימונים (סאקו דיפנס Mk-19 בקליבר 40 מ"מ) או מקלע בינוני מסוג מאג - המתופעלת מתוך הכלי על ידי מערכת תצפית טלוויזיונית, ליום ולילה, המאפשרת זיהוי ופגיעה מדויקים במטרות רחוקות. כמו כן נבחנת האפשרות שבנמ"ר יותקן תותח אוטומטי בקוטר 30 מ"מ.‏[11] התקנתו תקנה לכלי יכולות חדשות, כגון פריצת מבנים ויכולת לכוון ירי לגובה בזווית חדה מאוד, ובכך תאפשר לכוחות החי"ר לפעול בעצמאות רבה יותר מול איומי חי"ר, מבלי להיעזר בטנקים.

מדף המפקד הוא מסוג "קונכייה" — צריח תצפית פסיבי עם חלונות מזכוכית משוריינת המאפשר תצפית מסביב לכלי תוך הגנה מפני ירי. כמו טנקי המרכבה, גם הנמ"ר חמוש במרגמה פנימית בקוטר 60 מ"מ ומצויד במדוכות עשן, במערכת מיסוך עשן ובמערכת גילוי וכיבוי אש מתקדמת.

הכלי מצויד גם במערכת מיזוג אוויר, מערכת הגנת אב"כ, בית שימוש ומתקן למי-שתייה לרווחת הלוחמים השוהים בו. כמו כן, מותקנות בו מערכות שליטה ובקרה ו-מערכת ניהול קרב אשר מופעלות על ידי 3 מסכים ו-8 מצלמות המאפשרות תצפית היקפית סביב הכלי.‏[12] יתרונו הגדול של הנגמ"ש על-פני הנגמ"שים המבוססים על תובת ה"שוט" הוא הדלת האחורית המאפשרת פריקה נוחה ובטוחה מהכלי.

ביולי 2011 פורסם בבמחנה כי גדוד 51 של גולני החל גם הוא להצטייד בנמ"ר. עוד פורסם כי בקרוב יצוידו הכלים במד טווח לייזר שיורכב על גבי עמדת הנשק הקטלנית ובמערכת משואה 600 ובכך הנמ"ר מטמיע בתוכו את מיזם צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי).

בנוסף, הנמ"ר נחשב לאחד הנגמ"שים הממוגנים ביותר בעולם. בטקס חשיפת הנמ"ר, ציין מפקד זרוע היבשה, אלוף אבי מזרחי, כי יכולת המיגון הגבוהה של הכלי מספקת מיגון מיטבי מול האיומים הקיימים בזירה (ובהם טילי הנ"ט הרוסיים החדישים, המטיס והקורנט שבידי החזבאללה[13]), אולם למרות רמת המיגון הטובה אינה מעניקה הגנה מוחלטת, וב-2011 מתוכנן להתקין מערכת הגנה נוספת לשריון, "חץ דורבן" (Iron Fist), מערכת הגנה אקטיבית תוצרת תע"ש[14] או מערכת שתשלב בין "חץ דורבן" ל"מעיל רוח" (מעיל רוח מבצעית ומותקנת על טנקי המרכבה סימן 4).

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגמ"ש המרכבה פותח במספר גרסאות ייעודיות, לשימושים שונים:

  • נמר"ה: טנק חילוץ ששימושיו הם חילוץ ואחזקת רק"ם והובלת צוותי אחזקה וחימוש בשדה-הקרב, המיועד למערך החימוש ברמת הגדוד. הוא מבוסס על תובת מרכבה סימן 3, והמערכות הייעודיות העיקריות שמורכבות עליו כוללות מנוף וכננת חילוץ. דגם זה נמצא בניסוי בחטיבת טנקים.
  • נמ"ר: נגמ"ש לחימה החמוש במקלעי מאג 7.62 מ"מ וכן במקלע בעמדת "קטלנית" של רפאל. דגם זה מבוסס על תובת מרכבה סימן 4 ומנצל את המיגון הכבד והדלת האחורית של הטנק. דווח כי צה"ל תכנן להצטייד כבר ב-2007 בלמעלה מ-100 יחידות של הכלי — צי כלים המאפשר לצייד שתי חטיבות חי"ר.‏[12] כיום, גולני היא חטיבת החי"ר הראשונה שהחלה בקליטת הנמ"ר.
  • נמ"רבולנס: נגמ"ש אמבולנס, התוכנן בהתאם לצרכים של התאג"דים וישמש לפינוי פצועים משדה הקרב. הצורך בכלי לפינוי נפגעים הודגש לאחרונה שוב, במסגרת תחקירי צה"ל לאחר מבצע "עופרת יצוקה". הנמ"רבולנס יאפשר לפנות מהשטח עד שני פצועים על אלונקות ויכיל את כל הציוד הדרוש לטיפול רפואי בשטח.‏[15]
  • נמ"ר הנדסי: נגמ"ש מרכבה המדוגם באמצעיים הנדסיים כגון מערכות לפריצת שדות מוקשים, ונועד לשרת כרק"ם הנדסה קרבית ונגמ"ש הנדסי עבור גדודי ההנדסה הקרבית.‏[16]

בנוסף לגרסאות אלו, מתוכננות עוד כמה גרסאות ייעודיות. כגון נמ"ר לכוחות האחזקה של חיל החימוש ונמ"ר פיקוד.‏[17]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמוס הראל ויובל אזולאי, הרמטכ"ל אישר: מערך היבשה יחוזק במאות נגמ"שים, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2007
  2. ^ 2.0 2.1 אנשיל פפרצה"ל הכניס לשימוש נגמ"ש חדש מתוצרת ישראלית, באתר הארץ, 16 בפברואר 2009
  3. ^ גילי כהן וכתבות "במחנה", תרח"ט של חידושים: נמ"רים ומטוסי קרב השתלבו בתרגיל חטיבת גולני, "במחנה", גיליון 2008/49
  4. ^ מה עשו שני נמ"רים בלב רצועת עזה?, אתר דובר צה"ל, 19/2/2009
  5. ^ יהלי סער, מערכת הגנה מפני טילים תותקן בשנה הבאה על גבי ה"נמרים", במחנה, 11 בפברואר 2010
  6. ^ Army, industry slam CBO’s scathing GCV report
  7. ^ Israel rearms Azerbaijani army
  8. ^ Israel offers Merkava tanks and Namers to Colombia
  9. ^ ניר קוסטי, איזה נמר, ברצועה, במחנה, 20.1.2010
  10. ^ עמוס הראלהנגמ"ש שנפגע ברצועה ובו נהרגו שבעה חיילים הוא מהדגם המיושן ביותר בצה"ל, באתר הארץ, 20 ביולי 2014
  11. ^ ארנון בן-דרור, בבחינה: תותח יותקן ב"נמר", "היום בצה"ל", 5 ביולי 2009
  12. ^ 12.0 12.1 The Ultimate IFV (נגמ"ש הלחימה האולטימטיבי), באתר StrategyPage, ‏20 ביולי 2007
  13. ^ אלעד שלו, עין הנמ"ר, באתר דובר צה"ל, 2 במרץ 2008
  14. ^ אורי טל, סגן הרמטכ"ל אישר: מערכת ההגנה האקטיבית של הנמרים - "חץ דורבן", "במחנה", גיליון 2009/21
  15. ^ ירדן וינטר ויובל עופר, הגלגול הבא של הנמ"ר - אמבולנס משוריין, "במחנה", גיליון 2009/14
  16. ^ נתנאל רוזמן, אחרי חודשים של פיתוחים: ניסוי ראשון ל"נמרה", במחנה, 2.3.2011
  17. ^ ניר קוסטי, וגר נמר עם פומ"ה, "במחנה", גיליון 2009/46