נדב"ר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נדב"ר, או נוהל דיבור ברדיו, הוא קוד המקובל בצה"ל ובצבאות זרים לתקשורת באמצעות מכשירי קשר, בפרט ברשתות קשר מרכזיות.

מטרותיו של הנדב"ר הן קיצור משך התקשורת, מניעת הפרעה למשתמשים אחרים ברשת, התגברות על קשיים טכניים ותקלות, ווידוא הבנה בין הגורמים המתקשרים.

בניגוד לדעה רווחת, מטרת הנדב"ר איננה הצפנת המידע שמועבר ברשת הקשר.

נוהל דיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל גורם המעוניין לפנות לגורם אחר ברשת, עושה זאת על פי הנוהל הבא: קריאה - הזדהות - הודעה - סיום.
הגורם היחיד שלא משתמש בכינוי תפקידו בצמוד לשם רשת הקשר הוא המבצעים.

  • לדוגמה: "זרזיר (קריאה - לרס"פ) כאן גאווה, (הזדהות - כמבצעים) צריך להביא חמים וטעים אל המכלאות, (הודעה) עבור (סיום)"

המילים הבסיסיות לניהול הקשר הן:

  • שלח (באנגלית: send): קיבלתי את קריאתך הראשונית, שלח את הודעתך.
  • עבור (באנגלית: over): זהו סוף הודעתי, ממתין לתשובתך.
  • סוף (באנגלית: out): זהו סוף השיחה בינינו, תשובה אינה נחוצה.
  • רות (באנגלית: roger): קיבלתי את הודעתך בהצלחה.
  • חיובי (באנגלית: affirm): כן.
  • שלילי (באנגלית: negative): לא.

כינויים בקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינויי מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קודקוד - המפקד העליון באותה רשת קשר
  • משנה - סגן המפקד
  • קודקודון - מפקד שאינו קצין, לדוגמה: קודקודון 3ד, מ"כ כיתה ד' במחלקה 3
  • ברזלן - קצין
  • תורן - רופא, קצין רפואה
  • מברג - קצין מבצעים
  • כספית - קצין קשר
  • תלתן - קצין הנדסה
  • מעיל - קצין קישור ארטילרי
  • לימון - קצין בטיחות
  • עסיס - קצין המפקד על פלוגת המפקדה
  • עוקץ - קצין דת
  • אולר - קצין אג"ם
  • פרפר - קצין מודיעין
  • אשנב - קצין שלישות

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זרזיר - רס"פ
  • משנה זרזיר - סרס"פ
  • עגלון - נהג
  • כספיתון - קשר
  • אשנבון- מש"'ק שלישות
  • משנה תורן - חובש

כינויי רכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גלגלים - רכב
  • חמישייה - סופה
  • פטיש - האמר
  • 18 ג׳ - אמבולנס
  • כבד - טנק
  • חצי כבד - נגמ"ש
  • מכוערת - אכזרית
  • מכוער - נגמחון / נקפדון
  • נסיכה - פומ"ה
  • דובי - דחפור D-9
  • דרדר - מסוק

כינויי מידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קטנה - דקה
  • קטנטנה - שנייה
  • עגולה - שעה
  • קצר - מטר
  • ארוך - ק"מ

כינויי חומרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נוזלים אדומים - דלק
  • נוזלים שקופים - מים

כינויים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכלאות - מגורים, בסיס
  • שמיר ג'- ש"ג
  • גפרור - חייל
  • חצאית - חיילת
  • נוכחי - מכשיר קשר
  • אותיות - מכשיר קשר מוצפן
  • משני - טלפון
  • מקל - נשק
  • מלוכלך - אויב
  • פרח - פצוע
  • הרדוף - הרוג
  • סוכריות - תחמושת
  • צלחת - מוקש
  • חמים וטעים - אוכל
  • תלם - תדר
  • עצלן - צלף
  • ידיד - בן ערובה / חטוף

סיומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עבור - סיימתי את ההודעה שלי, ממתין לתשובה
  • רות - קיבלתי והבנתי את ההודעה
  • איישר - קיבלתי, הבנתי ואני מבצע את ההודעה
  • סוף - סיימתי את ההודעה, ואיני מחכה לתשובה. יש הטוענים כי "סוף" נאמר אך ורק על ידי מפקד לפקוד, אך אין הדבר נכון. בנדב"ר של תותחנים, לדוגמה, בשל הצורך לקצר את השימוש בקשר למינימום ההכרחי, כל אחד מהצדדים יאמר "סוף" בסיום הפרוטוקול במצבים שונים.

איות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם במהלך השיחה מעוניינים לתקשר באותיות, או להבהיר מילה לפי איות של האותיות בנפרד, ניתן להשתמש באלפבית צלילי.

לדוגמה: "עסיס כאן קודקוד, קבל שהגפרור נמצא ביישוב רמות, לא דרגות. רמות - רות, משה, וו, תלם."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]