נדב"ר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נדב"ר, או נוהל דיבור ברדיו, הוא נוהל המקובל בצה"ל ובצבאות זרים לתקשורת באמצעות מכשירי קשר, בפרט ברשתות קשר מרכזיות.

מטרותיו של הנדב"ר הן שימוש במבנה דיבור תקין, קיצור משך התקשורת, מניעת הפרעה למשתמשים אחרים ברשת, התגברות על קשיים טכניים ותקלות ווידוא הבנה בין הגורמים המתקשרים.

בניגוד לדעה רווחת, מטרת הנדב"ר איננה הצפנת המידע שמועבר ברשת הקשר.

נוהל דיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל גורם המעוניין לפנות לגורם אחר ברשת, עושה זאת על פי הנוהל הבא: קריאה - הזדהות - הודעה - סיום.
הגורם היחיד שלא משתמש בכינוי תפקידו בצמוד לשם רשת הקשר הוא המבצעים.

  • לדוגמה: "זרזיר (קריאה - לרס"פ) כאן גאווה, (הזדהות - כמבצעים) צריך להביא חמים וטעים אל המכלאות, (הודעה) עבור (מחכה לתגובתך)"

המילים הבסיסיות לניהול הקשר הן:

  • שלח (באנגלית: send): קיבלתי את קריאתך הראשונית, שלח את הודעתך.
  • עבור (באנגלית: over): זהו סוף הודעתי, ממתין לתשובתך.
  • סוף (באנגלית: out): זהו סוף השיחה בינינו, תשובה אינה נחוצה.
  • רות (באנגלית: roger): קיבלתי את הודעתך בהצלחה.
  • חיובי (באנגלית: affirm): כן.
  • שלילי (באנגלית: negative): לא.
כינויים בקשר
כינויי מפקדים בעלי תפקידים כינויי מבנים ומקומות כינויי רכבים כינויי מידות כינויים נוספים
קודקוד - המפקד העליון באותה רשת קשר מקצוען חכם - טכנאי קשר גלגלים - רכב קטנה - דקה גפרור - חייל
משנה - סגן המפקד סיפון - ראש מטה מכלאות - מגורים, בסיס פטיש - האמר קטנטנה - שנייה חצאית - חיילת
קודקודון - מפקד שאינו קצין, מ"כ חצאית דמעות - מש"קית ת"ש מטווח - משה כבד - טנק עגולה - שעה נוכחי - מכשיר קשר
ברזלן - קצין עגלון - נהג ברזליה - מגורי קצינים חצי כבד - נגמ"ש קצר - מטר צמיד - ממסר
תורן - רופא, קצין רפואה משנה תורן - חובש תורניה - מרפאה מכוערת - אכזרית ארוך - ק"מ אותיות - מכשיר קשר מוצפן
מברג - קצין מבצעים מברגון - סמב"ץ מברגיה - חמ"ל מבצעים מכוער - נגמחון / נקפדון אורפז - קנה מידה חסין - מכשיר קשר מוצפן מדלג
עסיס - קצין תחזוקה זרזיר - רס"פ זרזיריה - רס"פייה דרדר - מסוק מלוכלך - אויב
כספית - קצין קשר כספיתון - קשר יפהפייה - פומ"ה משני - טלפון
אשנב - קצין שלישות אשנבון - מש"'ק שלישות דובי - דחפור D-9 משני אדום - טלפון מוצפן
פרפר - קצין מודיעין פרפרון - מש"ק מודיעין דרור - מטוסי ח"א מקל - נשק
תלתן - קצין הנדסה קתרס - יח' חיל הים פרח - פצוע
מעיל - קצין שיתוף ארטילרי הרדוף - הרוג
לימון - קצין בטיחות סוכריות - תחמושת
עוקץ - קצין דת צלחת - מוקש
אולר - קצין אג"ם חמים וטעים - אוכל
קלף - קצין קשתות נוזלים שקופים - מים
חורשה - קצין לוחמה אלקטרונית תלם - תדר
גלופה - קצין ביטחון עצלן - צלף
שמש - קצין משטרה צבאית ידיד - בן ערובה / חטוף
טבק - קצין אב"כ לבן - דרך רגלית
שעון - קצין חי"ר שחור - כביש סלול
אבוס - קצין שריון נוזלים אדומים - דלק
דקל - קצין הספקה
אבנט - קצין תלונות אסירים
קלף - קצין קשתות
עיט - יח' לביטחון קשר
מנעול - קצין חימוש

סיומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עבור - סיימתי את ההודעה שלי, ממתין לתשובה
  • רות - קיבלתי והבנתי את ההודעה
  • היישר - קיבלתי, הבנתי ואני מבצע את ההודעה
  • סוף - סיימתי את ההודעה, ואיני מחכה לתשובה. יש הטוענים כי "סוף" נאמר אך ורק על ידי מפקד לפקוד, אך אין הדבר נכון. בנדב"ר של תותחנים, לדוגמה, בשל הצורך לקצר את השימוש בקשר למינימום ההכרחי, כל אחד מהצדדים יאמר "סוף" בסיום הפרוטוקול במצבים שונים.

נוהל פקודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ניתנת פקודה ברמת מסגרת, יפעיל מפקד המסגרת את נוהל פקודות ויאמר: "תחנות גאווה, כאן קודקוד. פקודות עבור." אז יעלו מולו המפקדים תחתיו לפי סידורם כדי להראות שהם מאזינים לפקודה.

נוהל הקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים, במתן פקודות שהבנתן נכונה הינה קריטית, יבקש נותן הפקודה כי המאזין יקריא שוב את ההודעה שהועברה כדי לוודא כי הוא אכן הבין את כוונותו.

נוהל אמור שנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר התרחשה הפרעה בקשר או כאשר המאזין לא הבין את תוכן ההודעה, עליו לומר "אמור שנית" ולא "חזור שנית". נוהל זה נועד למנוע ביצוע כפול של הוראות כאשר הכוונה היא אמירת ההודעה שנית.

איות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם במהלך השיחה מעוניינים לתקשר באותיות, או להבהיר מילה לפי איות של האותיות בנפרד, ניתן להשתמש באלפבית צלילי.

לדוגמה: "עסיס כאן קודקוד, קבל שהגפרור נמצא ביישוב רמות, לא דרגות. רמות - רות, משה, וו, תלם."

סודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שרשת רדיו מכילה מידע שעלול להיות רגיש, לא מעבירים בקשר הוראות שהסודיות שלהן תקפה ליותר מ 48 שעות. גם ברשתות מוצפנות, עלול האויב להקליט את פס התדרים, לשלוח אותו לפענוח ולקבל את המידע שהועבר בזמן קצר. לדוגמה, אם מתכוננים למבצע שיתרחש בשבוע הבא, לא תועבר ידיעה בקשר על רכב לצורך המבצע.

מידע שאינו מאושר להעברה ברשת רדיו בצה"ל:

  • שמות יחידות
  • קיום תרגילים
  • מיקום כוחות
  • מצבי כוננות
  • גודל יחידות
  • תנועת כוחות
  • יעדי כוחות
  • לו"ז
  • שימוש באמל"ח
  • הספקה בהיטס

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]