אלבה (נהר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נהר אלבה
נהר האלבה במעברו בין צ'כיה לגרמניה
אורך	1,170 קילומטר
גובה מוצא הנהר	1,386 מטר
ספיקה ממוצעת	711 מ"ק לשנייה
אגן הניקוז	148,268 קילומטר רבוע
מוצא	הרי קרקונושה בצפון מערב צ'כיה
שפך	הים הצפוני
מדינות באגן הניקוז	צ'כיה, גרמניה

אלבה (צ'כית: Labe, להאזנה (מידע · עזרה); גרמנית: Elbe; סורבית: Łobjo), נהר הנובע בהרי קרקונושה בצפון מערב צ'כיה וזורם צפון מערבה דרך גרמניה עד שנשפך לים הצפוני הוא אחד הנהרות העיקריים במרכז אירופה עם אורך של 1,170 ק"מ. החל מ-1842 לספירה שימש נהר האלבה כנתיב מים לאוניות סוחר, וניתן להגיע באמצעותו אף עד פראג. נהר האלבה מחובר במערכת תעלות לאזורי תעשייה בגרמניה, לנהר האודר, לנהר הריין ולים הבלטי.

מקור שמו של נהר האלבה הוא ב"älv" שמשמעותו "נהר" בשפות סקנדינביות. בשנת 9 לספירת הנוצרים נכשלו הרומאים בניסיון להזיז את גבולם מזרחה מנהר הריין לנהר האלבה בקרב יער טאוטובורג, ולאחריו לא ניסו זאת שנית.

נהר האלבה סימן את גבולה המזרחי של אימפריית הפרנקים בתקופתו של "קארל הגדול". בתקופת נפוליאון בונפרטה היווה נהר האלבה את אחד מקווי המתאר לגבול בין פרוסיה לברית הריין.

לאחר חתימת חוזה ורסאי בשנת 1919 הוכרז אפיק נהר האלבה מאתר האיחוד עם נהר הוולטבה ועד השפך לים הצפוני כשטח בינלאומי, הכרזה שבוטלה בהסכם מינכן בשנת 1938.

לאחר מלחמת העולם השנייה היווה נהר האלבה את אחד מקווי המתאר לגבולות גרמניה המזרחית.