נוהל סיר לחץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דחפור D9L משוריין ויעה אופני ממוגן של חיל ההנדסה הקרבית מפעילים נוהל סיר לחץ בכפר קבלן סמוך לשכם ב-11 באוגוסט 2014. במהלך המבצע כיתרו כוחות מסתערבים של משמר הגבול מחבל פלסטיני חמוש שהתבצר בבית וירה על הכוחות. הכוחות השיבו באש, כולל בירי רקטת M-72 לאו, אך המחבל לא נכנע. לבסוף הגיע לזירה דחפור D9 משוריין של צה"ל שהרס את הבית על המחבל והרג אותו ללא נפגעים לכוחות הביטחון של ישראל.

נוהל סיר לחץ הוא טקטיקה צה"לית המיועדת לטיפול באויב המתבצר בבית. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 יוחד הנוהל למקרים בהם מחבל מתבצר בבית עם בני ערובה, והגדיר את מדרג האמצעים בהם יש לנקוט על מנת לשחרר את בני הערובה בשלום ולפתור את המשבר. במהלך שנות האינתיפדה, וביתר שאת לאחר פרוץ האינתיפדה השנייה, השתנה הנוהל והותאם למצב השכיח יותר, בו מחבל מתבצר בבית ללא בני ערובה. מטרת הנוהל היא פתרון המשבר על ידי כניעת המתבצר, או בלית ברירה - הריגתו, וזאת מבלי לפגוע בחפים מפשע ותוך מזעור הסיכון לחיילי צה"ל.

השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוהל סיר לחץ הוא שיטה בת מספר שלבים להכרעת מבוקש המתבצר בבית. כל שלב מהווה החרפה של השלב הקודם אם השלב הקודם לא עזר, כלומר המבוקש המשיך לסרב להסגיר את עצמו. להלן שלבי השיטה:

  1. כוחות צה"ל, ולעתים גם לוחמי ימ"מ, מכתרים את הבית ומוודאים שאין בבית "בלתי מעורבים". אם יש בבית כאלו, למשל בני משפחה, מעודדים אותם לצאת מהמבנה ומאפשרים להם לעשות כן.
  2. קוראים, באמצעות מגפון או רמקול, למבוקש לצאת. לעתים נעזרים בקרוב משפחה שלו שישכנע אותו להיכנע ולהסגיר את עצמו (ראו גם: נוהל שכן). שלב זה חיוני בעיקר מההיבטים המשפטיים של הפעולה ונועד לתת הזדמנות למחבל להיכנע מרצונו, לפני שמופעל נגדו כוח.
  3. יורים על הבית מספר רקטות נ"ט (כמו הלאו או המטאדור) ולעתים אף משליכים רימונים ויורים על הבית בנשק קל. שלב זה נועד לגרום למחבל לצאת, אם בגלל פחד, או אם בגלל ניסיון להימלט מהירי.
  4. הפגזת הבניין באמצעות טנקים (כאשר יש טנק זמין לצד הכוח). נועד להבהיל את המבוקש על ידי הרעש האדיר והרעדת הבית, ולגרום לו להיכנע.
  5. כאשר תנאי השטח מאפשרים זאת, מקדמים כלי צמ"ה (דחפור די-9 משוריין, יעה אופני או מחפר ממוגן) אל עבר הבית תוך איום להרסו אם המחבל לא יוצא. לעתים, האפקט הפסיכולוגי של צעד זה מספיק בשביל לגרום למבוקש להיכנע.
  6. מרעידים את הבית באמצעות הרס מקומי. עם דחפור, בדרך כלל נועצים את ה"סכין" (כינוי לכף) באחד מקירות הבית. עם מחפר, מתחילים לקלף את הקירות בקומה בה נמצא המחבל.
  7. הורסים את הבית. אם עד שלב זה המחבל לא נכנע, הוא עשוי להיקבר תחת הריסות הבית בו התבצר.

ברוב המקרים, המחבלים נכנעים בשלב בו הדחפורים מגיעים ומתחילים בהריסת הבית. במקרים נדירים יותר המחבלים נכנעים בשלב מוקדם יותר. במקרים נדירים המחבלים ממשיכים לירות לעבר הכוח, ולא נכנעים. מספר גדול של מבוקשים, חלקם בכירים, נעצרו בדרך זו. כמו כן מספר מחבלים בכירים נהרגו במהלך קיום הנוהל, על ידי מפעילי הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית, כאשר סירבו להסגיר את עצמם והמשיכו לירות על הדחפור בעת הריסתו את הבית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוהל "סיר לחץ" המקורי נועד לפתור מצבי משבר בהם מחבל מתבצר בבית עם בני ערובה. לכיתור, הצבת צלפים ומשא ומתן, היה השלב האחרון בנוהל כניסה רגלית של כוח פריצה לבית, על מנת לשחרר את בני הערובה. הנוהל, אשר פותח לאחר מספר מקרי השתלטות על בני ערובה, בעיקר בגבול הצפון, במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 היווה את הבסיס הראשוני לתרגולות דומות בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה. אולם, ניתוח של מספר פיגועים העלה כי שיטת פעולת המחבלים השתנתה, וכי אין הם מחזיקים עוד בבני ערובה על מנת להציב דרישות כאלו או אחרות למדינת ישראל. מכיוון שכך, ובעקבות מספר מקרים בהם נהרגו חיילי צה"ל (לעתים קרובות חיילי ימ"ס או יחידות שמשון ודובדבן, המקרה המשמעותי היה בהיתקלות בח'אן יונס של המסתערבים ב-1 באוגוסט 1992 בה נהרג דורון דניאל דרזי ושני חיילים נוספים נפצעו קשה בעת הפריצה לבית), הוחלט כי מכיוון שלא מדובר עוד בסיכון בני ערובה, יש לשנות את התרגולת.

התרגולת בגרסתה החדשה השתכללה והתעצבה בעיקר במהלך האינתיפאדה השנייה. מדרג הפעולות השתנה, כאשר השינוי העיקרי הוא הנכונות להחריף את המצב עד לכדי שימוש בירי פגזי טנקים בכינון ישיר ושימוש בדחפורי D9 משוריינים או כלי צמ"ה אחרים למיטוט המבנה על המתבצר בו.

השימוש בנוהל גבר אחרי מבצע חומת מגן, בעיקר אחרי הצלחתו הרבה בטיהור מחנה הפליטים ג'נין ממחבלים ללא אבדות נוספות לכוחות, אחרי ש-23 חיילים נפלו בקרב על מחנה הפליטים לפני הפעלה מסיבית של הנוהל. במבצע חומת מגן גבר גם השימוש ב"נוהל שכן", בו שכן של המבוקש נשלח אל הבית כדי לשכנע את המחבל להסגיר את עצמו. לטענת ארגוני זכויות אדם, "נוהל שכן" היה שם קוד צה"לי לשיטה בה החיילים למעשה השתמשו באזרחים פלסטינים כ"מגן אנושי". הארגונים, ובראשם בצלם עתרו לבג"ץ על מנת למנוע מצה"ל את שימוש בנוהל. בג"ץ קיבל את העתירה, ובמשך כמעט שנתיים צה"ל השתמש בגרסה מרוככת של נוהל שכן, שנועדה לעקוף את האיסור שהטיל בג"ץ. ברם, מפקדים בצה"ל הבינו ש"נוהל שכן" המרוכך בעייתי גם הוא ולכן עברו להשתמש יותר בנוהל "סיר לחץ" - נוהל אגרסיבי יותר בו בדרך כלל נהרס הבית שבו התבצר המבוקש, אך הרבה יותר תקין מבחינה משפטית. בשנת 2005, כאשר בג"ץ פסל גם את נוהל שכן המרוכך הגביר צה"ל עוד יותר את השימוש ב"נוהל סיר לחץ".

בשנים 2002-2005 ברוב האירועים שבו בוצע נוהל סיר לחץ, כלי הצמ"ה שבשימוש היו דחפורי די-9 המשוריינים בכבדות, וזאת עקב סכנה לכוחות, בעיקר מירי ומטענים, הן בדרך לזירת האירוע והן בזירה עצמה (מחבל חמוש ו/או מבנה ממולכד). בעקבות הדעיכה בגל הטרור והפגיעה הקשה במחבלים, בשנים 2005 ו-2006 גדל מספר האירועים בו כלי הצמ"ה שבשימוש היו יעים אופניים ומחפר כאשר היה מדובר בבניין רב-קומות. השימוש ביעים האופניים נעשה בגלל ניידותם, עלות הפעלתם הנמוכה יותר (מאשר כלים זחליים) והעובדה שהם לא גורמים נזק לתשתיות הכבישים עליהם הם נוסעים (בניגוד לכלים זחליים כמו ה-D9). דחפור הדי-9 המשוריין נשמר למקרים הקשים יותר. כמו כן, לעתים נעשה שימוש משולב במספר כלי צמ"ה, כאשר השילוב הנפוץ הוא דחפור D9 ומחפר ממוגן.

אירועים מפורסמים בהם בוצע הנוהל (בגרסתו החדשה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה חלקית של מחבלים בכירים שנהרגו או נעצרו על ידי לוחמי הצמ"ה:

דחפור D9 משוריין של קטרפילר, המשמש בנוהל "סיר לחץ" כנגד מחבלים בסביבות עבודה מסוכנות.
מחפר צבאי ממוגן, כנראה מדגם CAT-225 או CAT-245 של קטרפילר, המשמש בנוהל "סיר לחץ" כנגד מבנים בעלי 4 קומות ומעלה.
יעה אופני צבאי ממוגן, מדגם CAT 966G של קטרפילר, המשמש בנוהל "סיר לחץ" החל מ-2004 כנגד מבנים קטנים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב לימור, סופו של מתכנן טבח ליל הסדר, באתר nrg‏, 7 באפריל 2002
  2. ^ Matt Rees, James Nachtway ו- VII‏, Untangling Jenin's Tale, באתר כתב העת טיים, נלקח מהגיליון של ה13 במאי 2002
  3. ^ אפרת וייס, ג'נין: כוח צה"ל הרג את יד ימינו של זביידי, באתר ynet‏, 25 בדצמבר 2004
  4. ^ Militant killed in Israeli raid, באתר ה BBC News, ‏10 במרץ 2005
  5. ^ שחר פישר ואורלי גריטון, מפלצות התהילה, בשבועון "במחנה", הועתק (נסרק) לאתר הפורומים פרש ב-13 בדצמבר 2005
  6. ^ מח"ט בנימין: המחבל הבכיר הסתתר זמן רב לאחר שלמד את דרך הפעולה של צה"ל, באתר ערוץ 7, 23 במאי 2006
  7. ^ אמיר בוחבוט, נלכד האחראי לרציחתם של 55 ישראלים, באתר nrg‏, 23 במאי 2006
  8. ^ אמיר בוחבוט ודורון נחום, הפלסטינים: צה"ל הרג 2 נשים, באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2006
  9. ^ עמית כהן, חברון: חוסל בכיר חמאס שתכנן הפיגוע בדימונה, באתר nrg‏, 27 ביולי 2008
  10. ^ אמיר בוחבוט ועמית כהן, כוחות הביטחון הרגו בכיר ופעיל חמאס באזור חברון, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2010
    תמונות מחדשות יאהו: תמונה 1 (AFP) ‏, תמונה 2 ‏ (AP)
  11. ^ אוהד חמו, ‏מעצר מבוקש הפך לסיכול ממוקד, באתר ‏mako‏‏, ‏27 בפברואר 2014‏ - למרות שהקריין מכנה את הדחפור בתמונה כ-D9 מהתמונות ניתן לראות שמדובר בשופל ולא ב-D9
  12. ^ דיון הכולל תמונות בפורום צבא וביטחון בפרש.
  13. ^ אור הלר, כוחות צה"ל בגדה הרגו מבוקש במהלך פעילות מדרום לשכם, נענע10, 11 באוגוסט 2014.
  14. ^ רון בן ישי ואליאור לוי, החשבון נסגר: ישראל חיסלה את רוצחי הנערים, באתר ynet‏, 23 בספטמבר 2014.
  15. ^ יפתח כרמלי, ‏מאחורי הקלעים של סיכול חוטפי הנערים, באתר צה"ל, 23 בספטמבר 2014.