נוודים אירים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נוודים אירים הוא כינוי לקבוצה נוודית בעלת מאפיינים תרבותיים ושפה ייחודית, המתגוררת באירלנד ובבריטניה, ושמקורותיהם עלומים. הערכות כי באירלנד חיים כ-25,000 נוודים, כ-15,000 בבריטניה, ו-10,000 בארצות הברית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוודים לא נהגו לכתוב ולכן לא קיימת היסטוריה מתועדת של הקבוצה. בקרב חוקרים ישנה אי-בהירות בנוגע למקורם של הנוודים האירים.

הסברה הרווחת שמקור בקבוצות של משוררים-נוודים במאה ה-12 באירלנד. מאבק עקוב-מדם באמצע מאה ה-17 כנגד האנגלים בהנהגת אוליבר קרומוול הוביל לכך שאוכלסייה גדולה שמצאה עצמה ללא מגורים, הצטרפה אל הנוודים. גל נוסף של הצטרפות התרחש באמצע המאה ה-19 לאחר רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד.

סברה נוספת מקשרת בין הנוודים לבין הצוענים.

שפה ומנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוודים האירים נבדלים מהאוכלוסייה הכללית בשפתם, בתרבותם ובאורח חייהם. הם דוברים את שפת השלטה, שפה המבוססת על אירית, אך יש בה שינויים שנועדו להקשות כמה שיותר על מי שאינם משתייכים לקהילת הנוודים האירים. התיעוד הכתוב הראשון לשפה נמצא מסוף המאה ה-19, אך חוקרים מאמינים שמקורותיה יכולים להיות אף במאה ה-13.

מאבקים על שימוש בקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוודים האירים מקיימים אורח החיים נוודי ואינם מתגוררים ברובם ביישובים קבועים אלא נעים בקרונות נגררים או קרוונים ומתיישבים בשטחים פתוחים לתקופות קצובות. עקב כך מתעוררות מחלוקות לגבי השימוש בקרקעות על ידם. טענות נשמעות נגדם כי על אף שמוקצים להם שטחים למטרות מגורים, הם מתיישבים על קרקעות פרטיות או על קרקעות ציבוריות בעלות ייעודים שונים, ומהווים מטרד לאוכלוסייה הקבועה.

מנגד טוענים הנוודים כי מסופקת להם קרקעות מאושרות באופן שאינו מאפשר למלא את צרכי המגורים של כל חברי הקהילה, ולכן הם אנוסים להתיישב על קרקעות באופן לא חוקי.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוודים האירים הם קבוצת המיעוט הגדולה ביותר באירלנד, ומהווים בערך כחצי אחוז מכלל אוכלוסייתה, ובערך עשירית אחוז מאוכלוסיית צפון אירלנד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]