נווה אטי"ב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נווה אטיב)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נווה אטי"ב
כניסה לנווה אטי"ב
הכניסה לנווה אטי"ב
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע ‎990‏ מטר
תאריך ייסוד 1972
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 114 תושבים
מיקום נווה אטי"ב
נווה אטי"ב
נווה אטי"ב

נְווֵה אַטִי"ב הוא מושב של תנועת האיחוד החקלאי בצפון רמת הגולן. היישוב נמצא למרגלות הר החרמון, בגובה 850 עד 1,050 מטרים מעל פני הים, במרחק כ-2 קילומטרים ממערב למג'דל שמס וכ-17 קילומטרים מצפון-מזרח לקריית שמונה.

שם היישוב הוא ראשי תיבות של שמות ארבעה מלוחמי סיירת אגוז שנפלו במסגרת שירותם הצבאי בצפון הגולן: אברהם המאירי, טוביה שרקינגר, יאיר אלגרנטי (שנפלו בפעולה צבאית ליד כביש הנפט בגולן ב-3 בספטמבר 1968) ובנימין חדד (שנפל במארב ליד ירדנה ב-30 באפריל 1968).‏[1]

אודות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיון ראשון להתיישב במקום נעשה על ידי קבוצה של עולים מארצות הברית שבקשו בשנת 1968 להקים במורדות החרמון יישוב תיירותי בשם "רמת שלום".‏[2] בתחילת 1969 עלו חלק מחברי הקבוצה להתיישב באופן עצמאי, לאחר שקבלו על הסחבת מצד משרד השיכון.‏[3]

הגרעין המייסד של היישוב התארגן בשנת 1968. בתחילה התכוונו לבנות את היישוב בבקעת בית צידה, ולצורך כך התגוררו בראש פינה ועבדו באזור, אולם לאחר שניסיון של קבוצת "רמת שלום" להתיישב על מורד החרמון כשל, החליט הגרעין המיסד להתיישב במקומם באותו אתר, על חורבות הכפר הנטוש ג'ובתא-א-זית, שכללו הריסות מסגד ובית קברות סורי עתיק. היישוב עלה לקרקע במיקומו הנוכחי ב-20 בפברואר 1972. תחילה השתייך לתנועת העובד הציוני והיה מושב שיתופי, אולם ב-1977 הפך למושב של תנועת האיחוד החקלאי. במושב עצמו שלושה רחובות: רחוב נפתלי, רחוב עירית, ושדרות סיירת אגוז.

נכון לשנת 2009 מתגוררות בנווה אטי"ב 32 משפחות החברות במושב ובאגודה השיתופית, וכ-12 בנים חוזרים שחלקם בעלי משפחות. בשנת 2009 הצהיר מזכיר המושב כי ישנה היערכות לקליטת משפחות וכי משרד החקלאות נתן היתר להכפיל את מספר הנחלות ביישוב.‏‏‏[4]

כלכלת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת היישוב מתבססת על גידולי שלחין: בעיקר מטעי תפוחים, אגסים, ודובדבנים.‏[1] נסיונות להקים במקום לולים כשלו, לאחר שהלולים קרסו בשלג. כן יש ביישוב גלריות לאמנות והרבה מלוניות וצימרים. בעבר פעלו בו מסעדות ובתי קפה, אך כולם נסגרו בשל חוסר רווחיות בעונה הלא-מתויירת. עיקר ההכנסה של המושב היא מאחזקה משותפת של אתר החרמון.

אתר החרמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אתר החרמון

מושב נווה אטי"ב מחזיק באתר החרמון מאז הקמת המושב. עד שנת 1996 קיבל המושב את האתר תמורת דמי חכירה סמליים, אולם מאז אוקטובר 1996, אין הסכם חכירה של האתר עם מינהל מקרקעי ישראל.‏[5] החל משנת 2007 פועלות תנועות ציבוריות באמצעים שונים לדרוש הסדרת השימוש באתר על ידי המושב. ב-17 בנובמבר 2013, חתם יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל ושר השיכון אורי אריאל הסכם חכירה בין רשות מקרקעי ישראל לחברת "הר חרמון" אשר בבעלות אגודת נווה אטי"ב, על פיו יופעל האתר על ידי החברה, וזו תשלם למדינה תמלוגים של 5% מרווחיה על כלל הפעילות באתר. עוד קבע ההסכם כי המדינה תהא רשאית לפקח על מחירי הכניסה לאתר.‏[6] ביום ה-9 בדצמבר 2013 אישר שר האוצר יאיר לפיד את ההסכם, והוא נכנס לתוקף.‏[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 33°15′45″N 35°44′32″E / 33.2625°N 35.7421°E / 33.2625; 35.7421

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נווה אטי"ב - אתר הבית של מושב נווה אטי"ב