נווה פנחס

נווה פנחס
	שומרוני מול שער כניסה חדש לבית הכנסת הקטן בנווה פנחס
מידע
עיר	חולון
קואורדינטות	32°00′46″N 34°47′44″E / 32.012777777778°N 34.795611111111°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) נווה פנחס נווה פנחס נווה פנחס מפת __ חולון __ אזור; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון: __ תל אביב-יפו, __ פארק אריאל שרון; ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן; ממזרח ומדרום: __ ראשון לציון; ממערב: __ בת ים

נווה פנחס היא שכונה שומרונית בעיר חולון, הנקראת על שם הכוהן השומרוני פנחס בן אברהם (1923–1992).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה ממוקמת בדרום מזרח העיר, סמוך לאזור התעשייה וגובלת בשכונות נאות יהודית ונווה ארזים. מתגוררים בה כ-300 תושבים (2006), רובם ככולם שומרונים. השכונה היא למעשה רחוב אחד בן עשרים וארבעה בתים, רחוב בן עמרם, הקרוי על שמו של משה, הנביא הבלעדי בדת השומרונית. הרחוב מקביל מהצד המערבי לרחוב המעלות השייך לשכונת נאות יהודית, ומצד המזרחי לכביש רחוב המלאכה העובר דרך אזור התעשייה של חולון ומהווה עורק תחבורה חשוב ואחת הגישות לעיר (מצומת אזור). ישנם בשכונה שני בתי כנסת שומרוניים ו"מכון א.ב. ללימודי שומרונות". נווה פנחס מתאפיינת בבנייה נמוכה, כמו בשכונת נווה ארזים הסמוכה, אך ישנם גם שני בנייני דירות בני שלוש קומות בדומה לשכונת נאות יהודית הסמוכה.

תושבי חולון לא נוהגים לקרוא לשכונה בשמה, אלא "השכונה השומרונית" ותושבי העיר השומרונים מכנים אותה "השכונה".

נווה פנחס היא אחת משתי השכונות השומרוניות היחידות בעולם כיום, ולמעשה גם אחד משני האזורים השומרוניים היחידים בעולם (האזור השני הוא השכונה השומרונית אשר נמצאת בהר גריזים שבשומרון ושמה קריית לוזה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם קום מדינת ישראל בשנת 1948 חיו בה כ-60 שומרונים, שלא היו מרוכזים במסגרת קהילתית, אלא היו מפוזרים בערים חולון, תל אביב, רמת גן וראשון לציון. חבר הכנסת יצחק בן-צבי, חוקר עדות ישראל וידיד טוב של הקהילה השומרונית, הציע לרכז אותם על מנת שיוכלו לחיות כקהילה ולשמור על ייחודם השומרוני.

עם היבחרו לתפקיד נשיא מדינת ישראל, בן צבי וראשי העיר של חולון ד"ר חיים קוגל ופנחס אילון הקצו את השטח המיועד לבניית שכונה שומרונית בעיר וגם סייעו במימון בניית הבתים הראשונים בשכונה בשנת 1954.^[2] באותה שנה עברו כמחצית מקהילת השומרונים בארץ (כ-400 איש) להתגורר בשכונה.^[3]

בתחילת שנות ה-60 נחנך בית כנסת בשכונה. אחרי מלחמת ששת הימים קלטה השכונה כמה משפחות שומרוניות משכם, ובתוכם משפחות של כוהנים. עד אז לא היו בשכונה (ובחולון בכלל) כוהנים שומרונים. בסוף שנות ה-90 נחנך בית כנסת נוסף, קטן יותר, אשר שופץ משמעותית בשנת 2006. כמו כן נבנו בשנים האחרונות מספר בתי מגורים חדשים בעקבות הריבוי הטבעי של הקהילה. מספר משפחות שומרוניות בחולון מתגוררות בשכונות הסמוכות לנווה פנחס – נווה ארזים, נאות יהודית וקריית שרת.

עד 1992 נקראה השכונה בשם נווה מרקה.