נוחי דנקנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נוחי דנקנר (נולד ב-13 בנובמבר 1954 בתל אביב) הוא איש עסקים ישראלי. דנקנר עומד בראש קבוצת אי די בי, אחת הקבוצות הגדולות במשק הישראלי וחברת האחזקות הגדולה בישראל המחזיקה בנכסים בשווי של כ-80 מיליארד שקלים. דנקנר דורג במקום ה-18 ברשימת 100 העשירים של ישראל של העיתון מעריב לשנת 2010 עם הון בשווי 3.65 מיליארד שקל.^[1] ב-2011 נכנס לראשונה לרשימת עשירי העולם של כתב העת פורבס שהעריך את הונו במיליארד דולר. ^[2] דנקנר נשוי לאורלי ואב לשלושה: שתי בנות ובן.

[עריכה] קורות חיים

[עריכה] תחילת דרכו

דנקנר הוא בנם של זהבה ויצחק דנקנר, אחד מששת האחים שהקימו את דנקנר השקעות והיו בעלי מפעל תעשיות מלח לישראל בעתלית. לאחר שרות צבאי בחיל האוויר, למד מדע המדינה ומשפטים באוניברסיטת תל אביב, שם גם ערך את כתב העת עיוני משפט. אחרי סיום לימודיו, היה דנקנר ממיסדי משרד עורכי הדין דנקנר-לוסקי. בשנת 1995 הקים יחד עם אביו את חברת "גנדן תיירות ותעופה", שפעילותה הראשונה הייתה הקמת חברת ישראייר.

[עריכה] רכישת מניות בנק הפועלים

ערך מורחב – דנקנר השקעות

בשנת 1997 יזם נוחי דנקנר יחד עם בן דודו דני דנקנר, בניגוד לדעתו של דודו שמואל דנקנר שהיה עד אז הדמות הדמיננטית והמובילה בעסקי המשפחה , עסקה שבה רכשה תעשיות מלח 11.6% ממניות בנק הפועלים תמורת 358 מיליון דולר (1.4 מיליארד שקל), ההשקעה מומנה במלואה בהלוואה שתעשיות מלח קיבלה מבנק לאומי על ידי שעבוד הקרקעות של תעשיות מלח כבטוחה להלוואה. בנק לאומי העריך את שווי הקרקעות ב־200 מיליון דולר על סמך ההסכם עם מינהל מקרקעי ישראל המקנה לתעשיות מלח זכויות בנייה נרחבות על הקרקעות.

[עריכה] הפרדת עסקי המשפחה

בשנת 1999, בתום שנתיים של מתיחות בין נוחי דנקנר לבין שמואל דנקנר, הוחלט על פילוג במשפחה, ושמואל דנקנר ובני משפחה אחרים רכשו את המניות של נוחי דנקנר, של אביו יצחק דנקנר ושל משפחת גילינסקי בחברת דנקנר השקעות תמורת 100 מיליון דולר.^[3] בשנת 2000 ייסד דנקנר את חברת גנדן השקעות שביצעה השקעות בתחומי הנדל"ן, התקשורת והטכנולוגיה.

בדיעבד נאלצו שאר בני משפחת דנקנר להקדיש את המחצית הראשונה של שנות ה-2000 בניסיונות לחלץ את עצמם מההלוואה מבנק לאומי. ובסופו של דבר מכרו את השליטה בדנקנר השקעות ביוני 2004, תמורת 58 מיליון דולר לדלק נדל"ן של יצחק תשובה. בינואר 2007 נאלצה המשפחה למכור גם את השליטה בתעשיות מלח (לשרי אריסון) תמורת 886 מיליון שקל, והעניקה לה בכך את השליטה הבלעדית בבנק הפועלים.^[4]

[עריכה] רכישת קבוצת אי די בי

במאי 2003 רכשה גנדן, יחד עם משפחות מנור ולבנת, ממשפחות רקנאטי וקרסו, את השליטה בקבוצת אי די בי, שהיא אחת מהקבוצות הפעילות והמעורבות ביותר במשק הישראלי. קרן הפנסיה מבטחים סיפקה מימון בהיקף של 54 מיליון דולר לגנדן, כדי שזו תוכל להשלים את ההשתלטות. עסקת מתן המימון האמורה לוותה בביקורת רבה, ואושרה בין היתר בזכות תמיכתם של שלושה דירקטורים חדשים, שהצטרפו לקרן מבטחים ואישרו את המענק בישיבה הראשונה שבה השתתפו. חבר הכנסת לשעבר שמואל אביטל ששימש בתפקיד יו"ר הקרן באותה עת מונה בשנת 2008 על ידי דנקנר ליו"ר חברת מקסימה שבשליטתו.^[5] נכון לסוף 2009 דנקנר יחד עם שותפיו בגנדן מחזיקים בכ-55% ממניות אי.די.בי החזקות. בשנת 2006 הוענק לדנקנר פרס התעשייה בקטגוריית האלקטרוניקה.

בשליטתם של דנקנר דרך אי די בי נמצאות בין השאר גם חברות כור תעשיות, שופרסל, סלקום, נייר חדרה,מכתשים אגן תעשיות, נכסים ובניין, גב ים, אלרון, כלל עסקי ביטוח ועוד. אי די בי עסוקה גם בפיתוח נדלן בלאס וגאס (יחד עם קבוצתו של יצחק תשובה).

בשנת 2009 רכשה אי די בי חברה לפיתוח שהיא חברה ציבורית (אך, שאינה נסחרת בבורסה, לאחר מחיקתה מהמסחר על ידי נוחי דנקנר בעיצומו של המשבר הכלכלי) את חברת התיירות הפרטית של נוחי דנקנר ואבי פישר, גנדן תיירות ותעופה, ומיזגה אותה בחברה הפרטית כלל תיירות, המוחזקת גם כן בידי אי די בי חברה לפיתוח.^[6]

[עריכה] פרויקט הפלאזה לאס וגאס

ביוני 2007 הודיע אי.די.בי פיתוח ונכסים ובנין מקבוצת אידיבי של נוחי דנקנר על שיתוף פעולה עם אלעד גרופ (חברה פרטית בבעלות יצחק תשובה שבאמצעותה הוא מנהל את עסקי הנדל"ן שלו בצפון אמריקה) להקמת פרויקט מלונאות ענק בהשקעה של 7 מיליארד דולר בלאס וגאס. הקרקע לפרויקט נרכשה תמורת 1.2 מיליארד דולר ועליה היה ממוקם מלון קיים (ניו פרונטיר).^[7] ביולי 2007 נכסים ובנין גייסה 900 מיליון שקל באג"ח בכדי לממן את חלקה בפרויקט, את ההנפקה הובילו: כלל פיננסים חיתום, אפסילון חיתום והנפקות, הראל חיתום והנפקות, אקסלנס נשואה חיתום ומגדל חיתום.

בנובמבר 2007 יצחק תשובה ונוחי דנקנר לחצו במשותף על כפתור שהפעיל פיצוץ מבוקר אשר הביא לקריסתו של מלון הניו פרונטיר בן ה-16 קומות. המלון פוצץ בכדי לפנות את הקרקע ולהתחיל בעבודות ההקמה של הפרויקט תחת מותג הפלאזה. בארוע הודיע נוחי דנקנר כי "השלמת הפרויקט, שצפויה בשנת 2011, תיצור לפחות 15 אלף מקומות עבודה חדשים בעיר".^[8]

אך כבר מספר חודשים לאחר השקת הפרויקט הוא החל להתקל בקשיים, המשבר הכלכלי העולמי הוביל לבעיות בגיוס ההון הדרוש להקמה, כמו כן איש העסקים פויו זבלודוביץ', שבבעלותו מלון אחר הנושא את השם "פלאזה" בלאס וגאס, הגיש תביעה על הזכות לשימוש בשם "פלאזה לאס וגאס".^[9]

בנובמבר 2011 נודע כי ירד לטמיון כמעט כל ההון שהושקע במיזם.^[10]

[עריכה] רכישת מניות בנק קרדיט סוויס

בין השנים 2008-2010 רכשה כור תעשיות שבשליטתם של דנקנר ואי די בי חברה לפיתוח מניות בבנק השווייצרי קרדיט סוויס והגיע לאחזקה של 3.24% ממניות הבנק. סכום ההשקעה המצבר בקרדיט סוויס הגיעה ל6.95 מיליארד שקל במאי 2010^[11]. בסביבתו של דנקנר, המקורב לרב יעקב איפרגן, המכונה "הרנטגן", הכחישו את הטענה שהעסקה נעשתה בעצת הרב^[12].

[עריכה] מכירת מכתשים אגן תעשיות

באוקטובר 2010 התקיימו מגעים למכירת חברת מכתשים אגן תעשיות שבשליטת כור תעשיות לכימצ'יינה הסינית, ובעקבות כך לפיטורים נרחבים בחברה, דבר שהוביל לצעדי מחאה של עובדי החברה, ובעקבותם הודיעה אי.די.בי על הקפאת העסקה בשבוע עד לברור הדברים מול ועד העובדים. בסוף אותו שבוע, הודיעה החברה כי הגיעה להסכם עם ועד העובדים, לפיו יפרשו 200 עובדי החברה באופן מיידי, ושאר עובדי החברה לא יפוטרו לפחות עד לשנת 2017. ^[13]