נוחי דנקנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

נוחי דנקנר (נולד ב-13 בנובמבר 1954 בתל אביב) הוא איש עסקים ישראלי. דנקנר נודע בשל שליטתו בין 2003 ל2013 (דרך חברות פרטיות ממונפות) בקבוצת אי די בי אשר החזיקה בשיאה בחברות רבות במשק, אך בסוף 2013 איבד שליטה זו על רקע הסדר חוב. הוא דורג בעבר על ידי עיתונאים שונים ברשימות דירוג של עשירי ישראל, אך ב-2012, ברקע לירידת הערך של איי.די.בי, הוערך הונו של דנקנר על ידי העיתון TheMarker בכ-25 מיליון דולר, והוא יצא מרשימת 500 העשירים המדורגת‏[1]. נכון ל2014 ועל רקע איבוד השליטה באידיבי, החובות בגנדן ובטומוהוק וערבויות אישיות בגין אותם חובות שווי נכסיו איננו ברור. דנקנר נשוי לאורלי לבית הולצר (אחייניתו של בני פלד) ואב לשתי בנות ובן. מתגורר בהרצליה פיתוח.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוחי דנקנר הוא בנם של יצחק דנקנר וזהבה לבית דוברושין, ילידת תל אביב ודור רביעי בארץ, שב-2011 הדליקה משואה ביום העצמאות על התנדבותה במועצה לישראל יפה. אביו יצחק דנקנר היה אחד מששת האחים שהקימו את דנקנר השקעות והיו בעלי מפעל תעשיות מלח לישראל בעתלית. לאחר לימודיו התיכוניים, התגייס נוחי דנקנר לצה"ל והתנדב לקורס טיס. לאחר מכן הוצב בלהק מודיעין, השתחרר משירות מילואים בדרגת רב סרן. לאחר שירותו למד מדע המדינה ומשפטים באוניברסיטת תל אביב, שם גם ערך את כתב העת עיוני משפט. אחרי סיום לימודיו והתמחות במשרד יגאל ארנון ושות׳, היה דנקנר ממייסדי משרד עורכי הדין דנקנר-לוסקי. בשנת 1995 הקים יחד עם אביו את חברת "גנדן תיירות ותעופה", שפעילותה הראשונה הייתה הקמת חברת ישראייר.

רכישת מניות בנק הפועלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דנקנר השקעות

בשנת 1997 יזם נוחי דנקנר יחד עם בן דודו דני דנקנר, בניגוד לדעתו של דודו שמואל דנקנר שהיה עד אז הדמות הדומיננטית והמובילה בעסקי המשפחה, עסקה שבה רכשה תעשיות מלח 11.6% ממניות בנק הפועלים תמורת 358 מיליון דולר (1.4 מיליארד שקל), ההשקעה מומנה במלואה בהלוואה שתעשיות מלח קיבלה מבנק לאומי על ידי שעבוד הקרקעות של תעשיות מלח כבטוחה להלוואה. בנק לאומי העריך את שווי הקרקעות ב־200 מיליון דולר על סמך ההסכם עם מינהל מקרקעי ישראל המקנה לתעשיות מלח זכויות בנייה נרחבות על הקרקעות.

הפרדת עסקי המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999, בתום שנתיים של מתיחות בין נוחי דנקנר לבין שמואל דנקנר, הוחלט על פילוג בעסקי המשפחה, שמואל דנקנר ובני משפחה אחרים רכשו את המניות של נוחי דנקנר, של אביו, יצחק דנקנר, ושל משפחת גילינסקי בחברת דנקנר השקעות תמורת 100 מיליון דולר.[2] בשנת 2000 ייסד דנקנר את חברת גנדן השקעות שביצעה השקעות בתחומי הנדל"ן, התקשורת והטכנולוגיה.

בדיעבד נאלצו שאר בני משפחת דנקנר להקדיש את המחצית הראשונה של שנות ה-2000 בניסיונות לחלץ את עצמם מההלוואה מבנק לאומי. ובסופו של דבר מכרו את השליטה בדנקנר השקעות ביוני 2004, תמורת 58 מיליון דולר לדלק נדל"ן של יצחק תשובה. בינואר 2007 נאלצה המשפחה למכור גם את השליטה בתעשיות מלח (לשרי אריסון) תמורת 886 מיליון שקל, והעניקה לה בכך את השליטה הבלעדית בבנק הפועלים.[3]

הקשרים עם "הרנטגן"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999 הכיר דנקנר את הרב יעקב איפרגן, המכונה "הרנטגן" ומאז, לפי עדותו, התפתחה ביניהם מערכת יחסים הדוקה. דנקנר הצהיר בתוכנית טלוויזיה ב-2010: "אני נהנה ממנו, מהחוכמה שלו, מהעצות שלו, מהניסיון שלו." לפי עדויות שונות במשך השנים, דנקנר התייעץ עם הרב איפרגן בקביעות לפני ביצוע עסקאות בהיקף ענקי. הוא הפך לאורח הכבוד הראשי שלו בהילולות השנתיות שהוא עורך בנתיבות, ולפי מקורות שונים בשנים 2005-2010, תקופת הפיכתו לטייקון, תרם דנקנר 20 מיליון שקל לעמותות של הרב איפרגן ומיליוני שקלים נתרמו בידי חברות ציבוריות שבשליטתו.[4] ב-2013, שנת התמוטטות עסקיו, הוא נעדר לראשונה מההילולה של הרב איפרגן.

רכישת קבוצת אי די בי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2003 רכשה גנדן, יחד עם משפחות מנור ולבנת, ממשפחות רקנאטי וקרסו, את השליטה בקבוצת אי די בי, שהיא אחת מהקבוצות הפעילות והמעורבות ביותר במשק הישראלי וכללה את שופרסל, נייר חדרה, מכתשים אגן תעשיות, נכסים ובניין, גב ים, אלרון, כלל עסקי ביטוח ועוד.

קרן הפנסיה מבטחים סיפקה מימון בהיקף של 54 מיליון דולר לגנדן, כדי שזו תוכל להשלים את ההשתלטות. עסקת מתן המימון האמורה לוותה בביקורת רבה, ואושרה בין היתר בזכות תמיכתם של שלושה דירקטורים חדשים, שהצטרפו לקרן מבטחים ואישרו את המענק בישיבה הראשונה שבה השתתפו. חבר הכנסת לשעבר שמואל אביטל ששימש בתפקיד יו"ר הקרן באותה עת מונה בשנת 2008 על ידי דנקנר ליו"ר חברת מקסימה שבשליטתו.‏[5] נכון לסוף 2009 דנקנר יחד עם שותפיו בגנדן מחזיקים בכ-55% ממניות איי. די. בי אחזקות. בשנת 2006 הוענק לדנקנר פרס התעשייה בקטגוריית האלקטרוניקה.

שבע השנים הראשונות של דנקנר באי.די.בי היו הצלחה מסחררת ובמהלכם הוא הגדיל את היקפה של אי די בי על ידי רכישת חברות רבות. בשנת 2005 רכשה דיסקונט השקעות את חלקיהן של מתחרותיה בסלקום ובשנת 2006 רכשה אי די בי את כור תעשיות. כן נרכשה קלאב מרקט על ידי שופרסל. הקבוצה שבראשות דנקנר נכנסה מוכנה למשבר הסאב פריים הגדול בשנת 2008 שממנה יצאה מחוזקת. איי. די. בי. עסוקה גם בפיתוח נדלן בלאס וגאס (יחד עם קבוצתו של יצחק תשובה).

בשנת 2010, אולי שנת השיא של דנקנר הוא דורג ברשימת המיליארדרים של פורבס עם הון של מיליארד דולר.

בשנת 2009 רכשה איי די בי חברה לפיתוח שהיא חברה ציבורית (אך אינה נסחרת בבורסה לאחר מחיקתה מהמסחר על ידי נוחי דנקנר בעיצומו של המשבר הכלכלי) את חברת התיירות הפרטית של נוחי דנקנר ואבי פישר, גנדן תיירות ותעופה, ומיזגה אותה בחברה הפרטית כלל תיירות, המוחזקת גם כן בידי אי די בי חברה לפיתוח.‏[6]

ב- 17/12/2013 איבד את השליטה ב- IDB.

בתאריך 05/01/2014 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי השליטה באי.די.בי תועבר מידיו של דנקנר לשליטת קבוצת אקסטרה-אלשטיין של אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה.

פרויקט הפלאזה לאס וגאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2007 הודיעה אי.די.בי פיתוח ונכסים ובנין מקבוצת אידיבי של נוחי דנקנר על שיתוף פעולה עם אלעד גרופ (חברה פרטית בבעלות יצחק תשובה שבאמצעותה הוא מנהל את עסקי הנדל"ן שלו בצפון אמריקה) להקמת פרויקט מלונאות ענק בהשקעה של 7 מיליארד דולר בלאס וגאס. הקרקע לפרויקט נרכשה תמורת 1.2 מיליארד דולר ועליה היה ממוקם מלון קיים ("ניו פרונטיר").‏[7] ביולי 2007 נכסים ובנין גייסה 900 מיליון שקל באג"ח כדי לממן את חלקה בפרויקט, את ההנפקה הובילו: כלל פיננסים חיתום, אפסילון חיתום והנפקות, הראל חיתום והנפקות, אקסלנס נשואה חיתום ומגדל חיתום.

בנובמבר 2007 יצחק תשובה ונוחי דנקנר לחצו במשותף על כפתור שהפעיל פיצוץ מבוקר אשר הביא לקריסתו של מלון "הניו פרונטיר" בן ה-16 קומות. המלון פוצץ כדי לפנות את הקרקע ולהתחיל בעבודות ההקמה של הפרויקט תחת מותג הפלאזה. באירוע הודיע נוחי דנקנר כי "השלמת הפרויקט, שצפויה בשנת 2011, תיצור לפחות 15 אלף מקומות עבודה חדשים בעיר".‏[8]

אך כבר מספר חודשים לאחר השקת הפרויקט הוא החל להיתקל בקשיים, המשבר הכלכלי העולמי הוביל לבעיות בגיוס ההון הדרוש להקמה, כמו כן איש העסקים פויו זבלודוביץ', שבבעלותו מלון אחר הנושא את השם "פלאזה" בלאס וגאס, הגיש תביעה על הזכות לשימוש בשם "פלאזה לאס וגאס".‏[9] בנובמבר 2011 נודע כי ירד לטמיון כמעט כל ההון שהושקע במיזם.[10]

השקעה בבנק קרדיט סוויס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2008-2010 רכשה כור תעשיות שבשליטתו של דנקנר מניות בבנק השווייצרי קרדיט סוויס והגיעה בשיא לאחזקה של 3.24% ממניות הבנק. סכום ההשקעה המצטבר בקרדיט סוויס הגיע ל-6.95 מיליארד שקל במאי 2010[11]. בשנים שלאחר מכן נמכרו חלק גדול ממניות הבנק שנרכשו‏[12]. בסביבתו של דנקנר הכחישו את הטענה שהעסקה נעשתה בעצת הרב איפרגן[13].

מכירת מכתשים אגן תעשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2010 התקיימו מגעים למכירת חברת מכתשים אגן תעשיות שבשליטת כור תעשיות לכימצ'יינה הסינית, ובעקבות כך לפיטורים נרחבים בחברה, דבר שהוביל לצעדי מחאה של עובדי החברה, ובעקבותם הודיעה אי.די.בי על הקפאת העסקה בשבוע עד לברור הדברים מול ועד העובדים. בסוף אותו שבוע, הודיעה החברה כי הגיעה להסכם עם ועד העובדים, לפיו יפרשו 200 עובדי החברה באופן מיידי, ושאר עובדי החברה לא יפוטרו לפחות עד לשנת 2017. [14]

השקעה במעריב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מרץ 2011 רכשה קבוצת אידיבי את עיתון מעריב באמצעות דיסקונט השקעות [1], תמורת 147 מיליון שקלים. בתקופת שליטתו בעיתון, הזרימה קבוצת אידיבי על פי ההערכות מעל 300 מיליון שקלים כהשקעה, אך בספטמבר 2012 החליט למוכרו, ללא חובות העסק וללא בית הדפוס, לשלמה בן צבי (המחזיק בעיתון "מקור ראשון") תמורת 85 מיליון שקלים בלבד. על השקעה זו נמתחה ביקורת רבה, ואף הוגשה תביעה נגזרת על-סך 370 מיליון שקל כנגד דסק"ש ונושאי המשרה בה‏[15].

איבוד שליטה באידיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנקנר בחר למנף את עסקיו, ולהגדיל את שליטתו באי.די.בי, על ידי הלוואות של מיליארדי שקלים הן מהבנקים והן מהציבור דרך בתי ההשקעות המחזיקים בחסכונותיו. נכון לחודש אפריל 2013, חובותיו של דנקנר עולים על שווי נכסיו. מספר גורמים תרמו לנפילתו של נוחי דנקנר: מינוף יתר, עסקאות כושלות (עסקת לאס-וגאס, קניית מעריב, ההשקעה במניית קרדיט סוויס), שימוש בדיבידנדים שזרמו ממורד הפירמידה העסקית כדי לבצר את אחזקתו באי.די.בי. תחת הורדת המינוף או רכישות נוספות, המחאה החברתית שגרמה לירידת ערך בחברת שופרסל ובעיקר הרפורמה בשוק הסלולר שכיווצה את שוויה של החברה החשובה ביותר בקבוצה של דנקנר -סלקום במיליארדי שקלים.

ב-8.12.2013 הצביעו הנושים של אי די בי אחזקות בעד הסדר נושים הכולל העברת השליטה על אי.די.בי. מידיו של נוחי דנקנר.‏[16], הסדר זה אושר על ידי בית במשפט ב17.12.2013 עם תנאים מתלים שאינם קשורים לדנקנר, וב- 5.1.2014 אישר בית המשפט הסדר זו באופן סופי, אך דנקנר הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון.

חשדות למעשים פליליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף נובמבר 2012 עוכב דנקנר לחקירה ברשויות המס ובמשטרת ישראל, בחשד להרצת מניות אי די בי אחזקות[17]. בשישה לינואר 2014, יום אחד בלבד לאחר איבוד השליטה באי די בי אחזקות, פורסם שהפרקליטות הודיעה על זימונו של דנקנר לשימוע, בטרם הגשת כתב אישום בגין תרמית בקשר לניירות ערך (במניית אי די בי אחזקות), עבירה של פרט מטעה בתשקיף, עבירה של הפרת חובת דיווח ועבירה של איסור עשיית פעולה ברכוש אסור (הלבנת הון)‏[18]. יחד עם דנקנר זומנו לשימוע גם חברת אי די בי אחזקות עצמה, ואיתי שטרום. על-פי הפרסומים מעורב נוסף, עדי שלג, חתם על הסכם עד מדינה.

החשד הוא שבימים טרם הנפקת מניות אי די בי אחזקות בפברואר 2012 בסך 321 מיליון שקלים, בוצעה פעילות מסחר תרמיתית במניות אי די בי אחזקות על-מנת לתמוך בשער גבוה יותר של המניה ולאותת לשוק על עניין במניה על ידי ניפוח מחזור המסחר, כל זאת במטרה לשפר את סיכויי הצלחת ההנפקה והמחיר שיתקבל בה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמי גינזבורג, טייקונים מתרוששים: ההון האישי של דנקנר, בן דב ומימן בדרך להתאפס, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2012
  2. ^ שלומית לן, השושלות - דנקנר ורקנאטי, גלובס, 2.10.05.
  3. ^ יורם גביזון, נפילתה של משפחת דנקנר, TheMarker 11.5.09
  4. ^ שרון שפורר[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1803045 הציבור מפסיד מיליונים מהחברות בין נוחי דנקנר לרנטגן, הארץ, 17.8.2012
  5. ^ סיון איזסקו, נוחי דנקנר מפנק: 240 אלף שקל לשמואל אביטל, באתר כלכליסט, 1 ביולי 2010
  6. ^ גולן חזני, עסקת בעלי העניין של נוחי דנקנר יוצאת לדרך: המחיר של גנדן תיירות: 1.75 מיליון דולר בלבד, באתר כלכליסט, 7 באוגוסט 2009
  7. ^ מיכאל רוכוורגר, נוחי דנקנר חובר לתשובה בעסקת הפלאזה בלאס וגאס: ישתתף ב-50% מההשקעה בהיקף של 4-3 מיליארד דולר, באתר הארץ, 10.06.2007
  8. ^ שלומי שפר, יצחק תשובה ונוחי דנקנר פוצצו לפני הצהריים את מלון הפרונטיר בלאס וגאס, באתר הארץ, 12.11.2007
  9. ^ אורה קורן, תשובה זכה בקרב על השימוש בשם "פלאזה לאס וגאס" מול זבלודוביץ', באתר TheMarker‏, 6 באוקטובר 2008
  10. ^ פרויקט לאס וגאס נגוז: נכסים ובנין מחקה 279 מיליון שקל והפסידה 427 מיליון שקל TheMarker
  11. ^ מישל אודי, כור עלתה לאחזקה של 3.24% ממניות קרדיט סוויס ומופסדת "על הנייר" ב-806 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 23 במאי 2010
  12. ^ http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3615848,00.html כור סיימה סבב מכירה רביעי של מניות קרדיט סוויס, כלכליסט, מיקי גרינפלד, 31.10.2013
  13. ^ אורן מג'ר, נוחי לא מתקשר ולא מאותת, באתר TheMarker‏, 03 ביולי 2009
  14. ^ יורם גביזון, 4 מנכ"לים, 2 יו"רים ו-2 בעלי הון: כך הידרדרה מכתשים מחברה מפוארת לכישלון, באתר TheMarker‏, 28 באוקטובר 2010
  15. ^ http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000899167 רשות ני"ע תשתתף במימון תביעה נגזרת נגד דנקנר ודסק"ש, גלובס 4.12.2013
  16. ^ יניב רחימי ואיתי בלומנטל, נושי IDB קבעו: נוחי דנקנר יאבד את השליטה, באתר ynet‏, 8 בדצמבר 2013
  17. ^ http://www.themarker.com/markets/1.1874460 החשד: דנקנר יזם ומימן תוכנית להעלות את שווי אי.די.בי לקראת ההנפקה, TheMarker 27.11.2012
  18. ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4473631,00.html כתב אישום בכפוף לשימוע יוגש נגד דנקנר, תומר גנון וזוהר שחר לוי, כלכליסט, 06.01.2014