נוטות החסד (מחזה)
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אייסכילוס  |
| שפת המקור |
יוונית עתיקה |
| סוגה |
מחזה |
| סדרה | |
| ספר קודם |
נושאות הנסכים |
  | |
_-_Google_Art_Project.jpg)
נוטות החסד (או "בנות החסד", וביוונית Εὐμενίδες) היא טרגדיה יוונית שנכתבה על ידי המחזאי אייסכילוס. המחזה הוא השלישי בטרילוגית המחזות האורסטיאה שבוצעה באתונה במסגרת חגיגות הדיוניסיה בשנת 458 לפנה"ס. המחזה עוקב אחרי אורסטס העומד למשפט אחרי שהרג את אמו, והותקף על ידי האריניות.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורסטס מגיע למקדש אפולו, בעוד האריניות לא מניחות לו. אפולו (שדחף את אורסטס להרוג את אמו) רוצה לעזור וגורם לאריניות להרדם. בעוד הן ישנות הוא אומר לאורסטס להימלט ולנסות להגיע לאתנה. שם היא תוכל לערוך לו משפט. אחרי שאורסטס נמלט רוחה של קליטמנסטרה פונה לאריניות ומעירה אותן כשהיא דורשת נקמה. אפולו דורש מהאריניות להסתלק ממקדשו. הן מאשימות אותו בהדחה למעשה הרצח. הוא זועם עליהן, ונושא נאום. הוא טוען כי אפרודיטה, זאוס והרה קידשו את מוסד הנישואין, וכי נקמתו של אורסטס באשה שבגדה בבעלה היא נקמה מוצדקת. האריניות מסרבות לקבל את טענתו ומסתלקות.
אורסטס מגיע לאקרופוליס ולופת את פסלה של אתנה, מתחנן לעזרתה. האריניות מאתרות אותו שם. אתנה מקשיבה לאריניות שמסבירות את פשעו של אורסטס ואת תפקיד נקמת הדם בחברה. מכיוון שהיא מייחסת חשיבות רבה לדבריהן, הן מסכימות למשפטה של אתנה. אורסטס גם הוא מסכים לשיפוטה של אתנה. אתנה מאתרת אנשים שישמשו כשופטים.
המשפט מתנהל באראופגוס, גבעת ארס. אתנה ואחד עשר אזרחים משמשים כשופטים. האריניות משמשות כתובעות, ואילו אפולו מופיע כעד וכסנגור. הארניות שואלות את אורסטס האם הרג את אמו. הוא משיב בחיוב, והן סוברות כי בכך נסגר העניין. אפולו מסביר שחובתו של בן לאביו גדולה מחובתו לאמו. אתנה ושאר השופטים מקשיבים לטיעונים ולבסוף מכריעים לטובת אורסטס. אורסטס אסיר תודה ומבטיח לאתנה לעמוד לצדה ולצד העיר אתונה לעד.
האריניות זעמו על אתנה. פסק הדין נטל מהן את תפקידן ההיסטורי. אתנה מסבירה להן כי תפקידן לא נעלם אלא השתנה. הן לא יהיו נוקמות אלא שליחות צדק. נדרשים הסברים רבים עד שהן משתכנעות. היא מזמינה אותן לעמוד לצידה באתונה. היא משנה את שמן מאלות הנקמה לנוטות החסד. המחזה נגמר כאשר תהלוכה של נשים וילדות מלוות אותן למקדשן החדש.
תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שבע הטרגדיות: פרומטוס הכבול—הפרסים—המבקשות מחסה—השבעה נגד תבי—אגממנון—נושאות הנסך—בנות החסד; תרגם מיוונית והוסיף מבואות, הערות ונספחים: שלמה דיקמן, ירושלים: מוסד ביאליק ('ספרי מופת מספרות העולם'), תשכ"ה.
- נוטות החסד; מיוונית: אהרן שבתאי, תל אביב: שוקן ('מחזות יווניים'), תשנ"א 1990.
עיבודים:
- האורסטיאה; עִבד לתיאטרון בן-זמננו לאו בריידי ; תרגם מאנגלית: אריה אהרני, תל אביב: אל"ף, 1964.
| מחזות אייסכילוס | ||
|---|---|---|
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נוטות החסד, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)