נוטינג היל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נוטינג היל
Notting Hill
London 110.jpgנוטינג היל
מדינה / טריטוריה Flag of England.svg אנגליה, Flag of the United Kingdom.svg בריטניה
מחוז לונדון

נוטינג היל הינה שכונה בלונדון, אנגליה, הנמצא בפינה הצפון מערבית של גני קנזינגטון, ברובע המלכותי קנזינגטון וצ'לסי. שכונה רב תרבותית בה מתקיים קרנבל נוטינג היל, ופועל בה שוק פורטובלו. [1]

נוטינג היל הינה שכונה יוקרה אופנתית. [2] ידועה בזכות בתיה הגדולים המסודרים בשורות בסגנון ויקטוריאני, מרכזי הקניות ומסעדותיה (במיוחד אלו הסמוכים לווסטבורן גרוב וצומת קלרנדון). מאמר הדיילי טלגרף אשר פורסם ב-2004 השתמש המונח 'נוטינג היל סט'[3] בהתייחסו לקבוצה מתגבשת של פוליטיקאים מהמפלגה השמרנית, כדוגמת דייוויד קמרון ראש הממשלה כיום וג'ורג' אוסבורן שר האוצר.

בכל אופן, הבתים הגדולים אפשרו מגורים משולבים בהשכרה לאורכה של המאה ה-20. הגירה מהקריביים נמשכה לאזור ב-1950, חלקית בגלל הבעלים של רוב הנכסים פיטר רצ'מן, והפכה למטרה של ה"טדי בוייס" הלבנים בהתפרעויות הגזעניות של נוטינג היל 1958.

השכונה איגדה אומנים רבים לתרבות "אלטרנטיבית" מאז התפתחותה ב-1820. [4][5]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם נוטינג היל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם נוטינג היל אינו בטוח[6], ברישומי הפטנט רולס משנת 1356 נקראת השכונה נוטיגהול, [7][8]בעוד שבכתבי 1878, לונדון הישנה והחדשה, נרשם כי מקור השם בבית אחוזה בקנסינגטון הנקרא "נוטינג-ברנס",[5] וממשיך בציטוט מרישומי בית המשפט בתקופת שלטונו של הנרי השמיני "בית האחוזה נקרא נוטינגברונס, המכונה קנסינגטון, באזור פדינגטון, ונוהל על ידי מנזר וסטמיניסטר". נראה שחלקו של השם "נוט" מקורו בשם פרטי קנוטה מאנגלית עתיקה, [9] ו"אינג" פירושו התיישבות. [10]

קדרות וגידולי חזירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנור לייצור לבנים, רחוב וולמר, בצפונו של נתיב הקדרות.

האזור במערב נתיב הקדרות שימש בתחילת המאה ה-19 לייצור לבנים ורעפים מהטיט שנחפר באזור, הטיט עוצב ונשרף לצורת לבנה ורעף בתנור. [11] תנורי הרעפים של המאה ה-19 היחידים שנותרו בלונדון נמצאים ברחוב וולמר. [12] באותו אזור, חוות חזירים הוקמו לאחר שהורחקו מאזור המארבל ארץ'. פארק אוונדייל הוקם בשנת 1892 על אזור אשר שימש לגידולי חזירים שנקרא 'האוקיינוס'.

פיתוח המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור נותר כפרי עד שהתרחבות לונדון מערבה הגיעה לבייסווטר בתחילת המאה ה-19. בעלת הקרקעות העיקרית בנוטינג היל הייתה משפחת לדברוק, ומ-1820 ג'יימס וולר לדברוק לקח על עצמו את פיתוח קרקעות לדברוק. יחד עם האדריכל תומאס אלאסון, החל לדברוק לתכנן את הרחובות והבתים, במטרה ליצור פרבר אופנתי לבירה (אם כי הפיתוח לא הפך רציני עד לשנת 1840). רבים מרחובות אלו נושאים את השם לדברוק, כולל רחוב לדברוק גרוב, הציר הצפוני-דרומי של האזור, וכיכר לדברוק, כיכר הגן הפרטית הגדולה ביותר בלונדון.

בתחילה רצו לקרוא למחוז פארק קנסינגטון. הרחובות פארק קנסינגטון וגני פארק קנסינגטון הינם תזכורת לכך. קידומת הטלפון המקומית 7727 (במקור 727) מבוססת על מרכזיית פארק. [13]

חנות עתיקות ברחוב פורטובלו
תוכניתו של תומאס אלאסון 1823 לפיתוח קרקעות לדברוק, העושה שימוש בכיכר מרכזית גדולה עם רחובות וכיכרות גן.

לדברוק העביר את המשך פיתוח הקרקע לחברת עורכי הדין סמיט, בייליי (ידועים כבייליי וג'נסון אחרי 1836), אשר עבדו עם אלאסון בפיתוח נכסים. בשנת 1823 אלאסון השלים תוכנית מתאר שטחה העיקרי של הקרקעות. שלב בו החלה יצירה של גנים ציבוריים גדולים, הסמוכים לבתים.

במקום למקם את המבנים סביב גן מרובע, תוך הפרדה באמצעות כביש, בחר אלאסון לאפשר לבתים גישה ישירה לגנים מבודדים בצידם האחורי, אליהם לא ניתנה גישה לאנשים ברחוב כלל. כיום בתים אלו ממשיכים להוות ערך רב לבעלי נכסים עמידים. [14]

מפת 1841 של פרברי לונדון, המציגה את אצטדיון קנסינגטון בחלקו הצפוני מעלה.

בשנת 1837 מסלול המרוצים באצטדיון נבנה. [15] מסלול המרוצים נבנה מסביב לגבעה עבור הצופים. בכל אופן, היזמה נכשלה בגלל זכות הציבור למעבר אשר חצתה את המסלול, וגרמה לפגמים בחימר. האצטדיון נסגר ב-1841, והמשך פיתוח בתים נעשה על שטחו. הכבישים המקיפים את הגבעה, כדוגמת בלנהיים, אלגין, סטנלי, קורנוול ולנדסדוון, נבנו על תוואי מסלול המרוצים. בקצה הגבעה נבנתה כנסיית סט. גונ'ס, בשנת 1845 בסגנון אנגלי, והיווה מבנה מרכזי בפיתוח שטח לדברוק.

בתי נוטינג היל היו גדולים, אבל לא נחלו הצלחה במשיכת עשירי לונדון, אשר נטו להתגורר בסמוך למרכז לונדון במייפייר ובלגרביה. הבתים פנו למעמד הבינוני הגבוה, אשר יכול היה להתגורר בסגנון בלגרביה בעלות נמוכה יותר. בפרק הפותח של ההגדה לבית פורסייט מאת ג'ון גולסוורתי, ניקולס פורסייט התגורר ברחוב לדברוק גרוב. [16]

תחילת ועד אמצע המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

גני קולוויל 1-9, כיום פיינהורסט קורט, הסמוך לכנסיית אול סיינט

מוניטין המחוז השתנה במהלך המאה ה-20. כמרחב מגורי מעמד בינוני הפך ברובו למגורים מחולקים. בתקופת הבליץ מספר בתים נפגעו או נהרסו על ידי הלופטוואפה, כולל כנסיית אול סיינט, אשר נפגעה ב-1940 ושוב ב-1944. בתקופה של אחרי המלחמה השם נוטינג היל הפך לשם נרדף לדיור זול מפוקפק שנשלט על ידי פיטר רצ'מן. האזור מצפון מזרח, גולבורן, היה ידוע בהיותו "אחד המקומות הגרועים ביותר בלונדון" על פי צ'ארלס בות'. [17]

בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר 1958, התרחשו התפרעויות נוטינג היל על רקע גזעני. סדרת ההתפרעויות החלו ככל הנראה ב-20 באוגוסט כאשר כנופיה של צעירים לבנים תקפו אישה שבדית בשם, מייבריט מוריסון, אשר הייתה נשואה להודי.[18] מאוחר יותר באותו לילה אספסוף של 300 עד 400 "לבנים", כולל "נערי טדי", נראו ברחוב ברמלי תוקפים בתי תושבים ממוצא הודי. ההתפרעויות נמשכו בכל לילה עד 5 בספטמבר.

תנאי המגורים הנוראיים בנוטינג היל הובילו את ברוס קנריק להקמת "נאמנות מגורי נוטינג היל" בשנת 1963, אשר סייעה בהקמת ארגון בתי המחסה הלאומי בשנת 1966.

משכנות העוני התפנו במהלך שנות הפיתוח בין 1960 ל-1970 כאשר נבנו "רחוב ווסטווי" ומגדל טרליק. המקום הפך מלא חיים עם הגעת קהילה ים תיכונית, פורטוגזית, ספרדית ומרוקנית בעיקרה. [19]

העלאת ערך הרכוש לקראת סוף המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80, בתים לא מחולקים החלו לשוב לטובת משפחות אשר יכלו להרשות לעצמם, וחלקים מנוטינג היל כיום הינם נחשקים ביותר בלונדון.[20] חלקי נוטינג היל הסמוכים להולנד פארק מאופיינים בבתים בסגנון סטוקו המתוחזקים היטב, גנים פרטיים, גנים ציבוריים וגישה לפארקים ציבוריים כדוגמת הולנד פארק, גני קנסינגטון וחנויות.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבעה שעל נקראת השכונה עדיין נראית בבירור, כשפסגתה במרכז רחוב לדברוק גרוב, בצומת גני פארק קנסינגטון.

לנוטינג היל אין גבולות רשמיים, כך שהגדרת האזורי נוטינג היל משתנה. המיקוד "W11", הינו הקרוב ביותר להשתייך לשכונה, אם כי המיקוד "W10", מכסה את האזור של צפון קנסינגטון אשר נופל תחת ההגדרה הרחבה של השכונה. ההיסטוריונית המקומית פלורנס גלדסטון, מגדירה את נוטינג היל בעבודתה "נוטינג היל בימים שחלפו" כרוב חלקה של קנסינגטון, אשר צפונה ברחוב נוטינג היל גייט.

נוטינג היל מהווה כיום את רוב שטחה של צפון קנסינגטון, ונחשבת כשם חלופי[21]. סוכני נדל"ן מבדילים את צפון קנסינגטון כאזור מחוז הכולל את נוטינג דייל והאזור ממזרח רחוב לדברוק גרוב עד רחוב ארוו. [22] חלקו של הרובע המלכותי קנזינגטון וצ'לסי באופן גס מוקף על ידי הרבעים המנהליים של סיינט צ'ארלס, גולבורן, נוטינג ברנס, קולוויל, נורלנד ופאמבריג', [23] אשר תחומה בצפונה ברחוב ארוו ובדרומה בנוטינג היל גייט ושדרת הולנד פארק. [24]

ארבע תחנות תחתית נמצאות באזור: תחנת תחתית ווסטבורן פארק, תחנת תחתית לדברוק גרוב, תחנת תחתית לטימר רוד ותחנת תחתית נוטינג היל גייט. תחנת לדברוק גרוב נקראה נוטינג היל בפתיחתה ב-1864. השם שונה בשנת 1919 כדי למנוע בלבול על תחנת נוטינג היל גייט החדשה.

נוטינג היל הינה חלק ממחוז הבחירה של קנסינגטון, מיוצג על ידי השמרני סר מלקולם ריפקינד.

אזורי נוטינג היל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברוק גרוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברוק גרוב הינו רחוב בחלק הצפוני של נוטינג היל, ממשיך עד לרחוב קנסל גרין, נפרש על שני אזורי המיקוד "W10" ו-"W11", וכן גם ומהווה גם את שמו של האזור מצדי הרחוב. תחנת התחתית לדברוק גרוב ממוקמת ברחוב בצומת ווסטוויי.

נוטינג היל גייט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער כביש אגרה נבנה בחזית הגבעה ברחוב הראשי מלונדון לאוקסברידג', כיום רחוב אוקספורד, רחוב בייסווטר ושדרת הולנד פארק לאורך חלק זה של הדרך. הנקודה בה עמד שער האגרה נקראה שער נוטינג היל. השער נועד למטרות גביית מעבר. האגרה נועדה לצורכי תחזוקת הכביש. השער הוסר במאה ה-19.

דרך פורטובלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך פורטובלו עוברת כמעט לכל אורכה של נוטינג היל מצפון לדרום. הדרך עוברת במקביל ללדברוק גרוב. בדרך נמצאים שוק פורטובלו, אחד השווקים הידועים של לונדון, מתחם עתיקות ויד שנייה, דוכני ממכר פירות, ירקות ובגדים. הדרך הייתה בתחילה נתיב אל חוות פורטובלו בצפונה של נוטינג היל. [25]

ווסטבורן גרוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווסטבורן גרוב הינו רחוב מסחרי העובר לאורכה של נוטינג היל מדרך קנסינגטון פארק במערב לקווינסוויי במזרח, חוצה את דרך פורטובלו. הרחוב מאופיין בעסקים עצמאיים ורשתות שיווק, [26] והוגדר "אופנתי" ו"מוצלח".[27]

קרנבל נוטינג היל עובר לאורכו של ווסטבורן גרוב.

נורת' קנסינגטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורת' קנסינגטון הינה אזור בולט בנוטינג היל. בשכונה זו התרחשו אירועי האלימות בתקופת המהומות. הקרנבל מתחיל מאזור זה, כמו כן קטעים רבים מהסרט נוטינג היל צולמו בו.

מוקד התחבורה העיקרי של האזור, תחנת התחתית לדברוק גרוב, נקראה נוטינג היל בין השנים 1864 ל-1919. השם שונה כדי למנוע בלבול עם תחנת תחתית נוטינג היל החדשה. לדברוק גרוב הינו הרחוב הראשי של האזור.

מתווכי נכסים קוראים כיום לאזורי העשירים, דרום נוטינג היל כשהם מתכוונים לנוטינג היל גייט והולנד פארק.

גלי הגירה לאזור התרחשו במהלך המאה האחרונה, של אירים, יהודים, קריביים, ספרדים ומרוקאים. ההתחדשות המתמדת של אוכלוסיית האזור הופכת אותו לקוסמופוליטי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Portobello Road. London Online. אוחזר ב־18 February 2010.
  2. ^ West London. London Hotels .com. אוחזר ב־18 February 2010.
  3. ^ Watt, Nicholas (28 July 2004). "Tory Bright Young Things". The Guardian. אוחזר ב־18 February 2010. 
  4. ^ Beanie Pearce. Beanie Pearce Real Estate. אוחזר ב־18 February 2010.
  5. ^ 5.0 5.1 [1] 'Notting Hill and Bayswater', Old and New London: Volume 5 (1878), pp. 177-88.
  6. ^ "Notting Hill: Mandelson in good company", BBC News (22 December 1998). אוחזר ב־ 17 February 2009. 
  7. ^ Kensington and Chelsea. אוחזר ב־17 February 2009.
  8. ^ Kensington. אוחזר ב־17 February 2009.
  9. ^ Anderson, Sarah (21 June 2007). "Inside Notting Hill", The Times (London). אוחזר ב־ 17 February 2009. 
  10. ^ -ing. אוחזר ב־17 February 2009.
  11. ^ http://www.bbc.co.uk/london/yourlondon/london_history/pottery_lane.shtml
  12. ^ Notting Hill
  13. ^ London Director system exchange names
  14. ^ http://www.british-history.ac.uk/report.aspx?compid=49874 page at British History Online
  15. ^ McConnell, Sara (6 February 2006). "Notting Hill on foot", The Times (London). אוחזר ב־ 20 May 2010. 
  16. ^ John Galsworthy The Man of Property, Chapter 1, published 1906
  17. ^ One thousand years of Goldborne. Golborne Life. אוחזר ב־17 February 2009.
  18. ^ BBC News: Long history of race rioting, British Broadcasting Corporation, 28 May 2001.
  19. ^ Maggoch, Tom (20 December 2006). "Exotic eats in West London", The London Paper. אוחזר ב־ 17 February 2009. 
  20. ^ "Proud to be a Notting Hill Tory", BBC News (6 October 2005). אוחזר ב־ 7 June 2009. 
  21. ^ The London Encyclopaedia, Edited by Ben Weinreb and Christopher Hibbert. Macmillan London Ltd 1983
  22. ^ PrimeLocation | PrimeLocation
  23. ^ Royal Borough of Kensington and Chelsea Electoral wards
  24. ^ Notting Barns – Metropolitan Police Service. cms.met.police.uk. אוחזר ב־7 June 2009. (הקישור אינו פעיל, 3.6.2012)
  25. ^ The History of Portobello Market. www.portobellomarket.org. אוחזר ב־18 February 2010.
  26. ^ Westbourne Grove for Whistles, Joseph, Zadig & Voltaire, Dinny Hall, Heidi Klein, Street Sensation, UK.
  27. ^ Time Out article: "West London"; 9–16 August 1997