נוטלה

**נוטלה**
**Nutella**
מאכלים
סוג	ממרח אגוזי לוז, ממרח שוקולד
מוצא	איטליה
יצרן	פררו
תאריך יצירה	1964
מרכיבים עיקריים	שמן דקלים, חלב, לציטין, אבקת קקאו, סוכר, אגוז לוז, ונילין

נוּטֶלָה (באיטלקית: Nutella) הוא שם מותג של ממרח אגוזי לוז עם קקאו מתוצרת חברת המזון האיטלקית פררו.

הממרח יוצר לראשונה בשנות ה-40 של המאה ה-20. באותו זמן, ייצור שוקולד היה מוגבל עקב מלחמת העולם השנייה, דבר שהביא להכללת קרם אגוזים כמרכיב העיקרי בממרח, מה שמאפיין עד היום את נוטלה.

נוטלה מופצת כיום בכ-160 מדינות ברחבי העולם. ממרח הנוטלה מיוצר בשלוש ארצות: איטליה, קנדה ופולין.

ממרח נוטלה בגרסה הכשרה לפסח מיוצר באיטליה. החברה המייבאת את ממרח הנוטלה לישראל היא "פרימיום - חברה לדברי מתיקה ולמסחר בע"מ". לפני כן הייתה חברת ליימן שליסל היבואנית של נוטלה ושל כל מותגי פררו, אך ב-2016, לאחר כ-45 שנים רצופות, נלקח מליימן שליסל הזיכיון על ידי פררו העולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייטרו פררו, המייסד והבעלים של חברת פררו, קנה אזור לגידול אגוזים באלבה, איטליה. מטרתו הייתה להפיק קרם אגוזים במקום שוקולד, כיוון שמחירו של השוקולד היה גבוה עקב מלחמת העולם השנייה. ב-1946 פיתח את תערובת ממרח השוקולד שלו, ומכר כמות של 300 קילוגרם של "פסטה ג'נדויה", שיוצרה מג'נדויה. החל מ-1951 התערובת נמכרה בשם Supercrema gianduja.

ב-1963, בנו של פייטרו, מיקלה פררו, מיתג מחדש את הממרח "Supercrema" עם כוונה לשווק אותו לשוק האירופי. הוא הציג את המוצר תחת השם "נוטלה" (שם שמקורו במילה האנגלית "nut", שפירושה אגוז), והלוגו עבר שינוי לקראת סוף אותה שנה ונשאר כפי שהוא עד ימינו. הצנצנת הראשונה של ממרח נוטלה עזבה את מפעל פררו שבאלבה ב-20 באפריל 1964. המוצר זכה להצלחה מיידית ונותר פופולרי. למעלה מ-200,000 טונות של ממרח נוטלה מיוצרים בשנה בממוצע.

רשת שיתוף הקבצים גנוטלה קרויה על שם הממרח.

הגייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיטלקית נהגה השם "נוּטֶלָה"; אותה הגייה נפוצה כך גם ברוב השפות, לרבות האנגלית האמריקאית והעברית. לעומת זאת, בבריטניה נהגה השם "נָאטֶלָה".

ביקורת על תנאי העבודה בחוות לגידול אגוזי לוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגוזי הלוז מהווים מרכיב חשוב בייצור ממרח הנוטלה. מקורם של כ־70% מאגוזי הלוז בעולם בטורקיה המיוצרים בכ-600 אלף חוות זעירות.

בתחקיר שנערך על ידי הניו יורק טיימס פררו היא הקונה הגדולה ביותר של אגוזי הלוז הטורקיים, אבל היא לא מוכנה לחשוף את שמות החוות שמהן היא רוכשת את האגוזים, אף שחישוב פשוט מראה שהיא עובדת עם מרביתן.^[1]

בחוות רבות תנאי העבודה מחפירים ונצלניים הכוללים לדוגמה העסקת קטינים, העסקת פליטים סורים בתנאי ניצול ועוד.

בבדיקה של האיגוד העולמי להעסקה הוגנת (Fair Labor Association), שבחן את ענף אגוזי הלוז בטורקיה נאמר :"בשש שנות מעקב, לא מצאנו בכל טורקיה אפילו חווה אחת לגידול אגוזי לוז שהקפידה על כל עקרונות ההעסקה ההוגנת. אף לא אחת".^[1]