ראשי תיבות
הדף "ר"ת" מפנה לכאן. לערך העוסק ברבינו תם, ראו רבנו תם.
ראשי תיבות (בלשון חז"ל: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה לכתיב מקוצר, שבו נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה. לעתים נלקחת יותר מאות אחת לראשי התיבות. בעברית מסמנים ראשי תיבות בגרשיים לפני האות האחרונה שלהם (ובהטיה הם נשארים במקומם), ובשפות שנכתבות באותיות לטיניות ודומות להן (כגון אנגלית, צרפתית, ורוסית) על ידי נקודה אחרי כל אות (כולל האחרונה). באנגלית מקובל גם לכתוב ראשי תיבות באותיות גדולות, ללא רווח או נקודה ביניהן. סמג"ד, למשל, פירושו "סגן מפקד גדוד וברבים סמג"דים. ר"ת הם ראשי התיבות של המושג "ראשי תיבות".
כאשר מקצרים בטכניקה זו מילה אחת בלבד, קרוי צעד זה קיצור, ולא ראשי תיבות, והקיצור מסומן בגרש. דוגמה: ע' = "עוזר", מ' = מטר, גב' = גברת. קיצור שמו של אדם מסומן פעמים רבות, בניגוד לכללים, בנקודה (למשל ע. הלל וש. שלום). הקיצור י-ם עבור ירושלים נחשב ליוצא דופן.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
ראשי תיבות בעברית ידועים כבר בתלמוד. כך לדוגמה הם מביאים (שבת קה, ב) לדוגמה את סיפורו של שמעי בן גרא שקילל את דוד המלך, וכאשר דוד אמר עליו ששמעי קללו "קללה נמרצת", דורשים חכמי התלמוד את המילה "נמרצת" כראשי תיבות ל נואף, מואבי, רוצח, צורר, תועבה.
יהודים השתמשו בראשי תיבות גם לציון שמות משפחה של אנשים ממוצא של שבט לוי שנחשב ליחוס מכובד, כמו אזולא"י (אשה זונה וחללה לא יקחו), כ"ץ (כהן צדק), סג"ל (סגן לויה), בלו"ך (בני לוי כולנו) ועוד רבים.
מורי הלכות במהלך הדורות כונו פעמים רבות בראשי התיבות של שמם, למשל רמב"ם - ראשי תיבות רבי משה בן מימון, רמב"ן - ראשי תיבות של רבי משה בן נחמן.
[עריכה] הגייתם של ראשי תיבות
מקובלות שלוש דרכים שונות להגיית ראשי התיבות:
- בדרך כלל לא מבטאים את ראשי התיבות כמילה, אלא קוראים אותם לפי המילים המסתתרות מאחוריהם, כלומר, ראשי התיבות הם קיצור המשמש לכתיבה, אך לא לדיבור. דוגמה: ראשי התיבות "סו"ס" מבוטאים "סוף-סוף".
- לעתים הופכים ראשי התיבות למילה עצמאית, המבוטאת בהתאם, כגון תפו"ז (תפוח זהב), חז"ל, דו"ח (דין וחשבון). שיטה זו נפוצה במיוחד בראשי תיבות שנוצרו בצה"ל. הגייתם של ראשי תיבות כמילה עצמאית נפוצה גם כאשר ראשי התיבות הם שמו של אדם, כגון הרמב"ם, רש"י.
- הגיית כל אחת מהאותיות המרכיבות את ראשי התיבות. דוגמה: "מ"פ" (קרי: מם פא), שפירושו מפקד פלוגה.
השימוש בראשי תיבות מקובל בשפות רבות, ואף דרכי הגייתם האמורות לעיל יפות לא רק לשפה העברית. דוגמאות:
- NATO (ראשי תיבות של North Atlantic Treaty Organization) - ראשי התיבות נהגים כמילה עצמאית.
- HTML (ראשי תיבות של HyperText Markup Language) - הוגים את כל אחת מהאותיות המרכיבות את ראשי התיבות.
[עריכה] חוקי כתיב לראשי תיבות
- ראשי תיבות יסומנו בגרשיים ולא בנקודות (צה"ל ולא צ.ה.ל).
- כאשר ראשי התיבות מורכבים משתי מילים נהוג לעתים לקחת שתי אותיות מהמילה הראשונה ואחת מהשנייה, לדוגמה: עורך דין. כאשר יש יותר משתי מילים נהוג לקחת אות ראשונה מכל מילה: חכמינו זכרם לברכה.
- נהוג לחרוג מהכללים בחלק מהמקרים על מנת שראשי התיבות יישמעו טוב יותר: סוף שבוע (סופ"ש).
- ראשי תיבות הנהגים כמילה אחת ומסתיימים באותיות כמנצ"פ יכתבו באות סופית (תנ"ך ולא תנ"כ), אלא אם כן האות נהגית כדגושה, במקרה זה תכתב בכל זאת כאות רגילה (שב"כ, חרל"פ). לפי הבלשנים יש לכתוב מע"ם ולא מע"מ, אך הרוב, כולל רשות המסים, כותבים מע"מ. במידה וראשי התיבות אינם נהגים כמילה אחת, אותיות כמנצ"פ יכתבו באופן רגיל (ק"מ, אחה"צ, רה"מ).
- כאשר ראשי התיבות נכתבים בהטיה, הגרשיים אינם זזים ממקומם, אלא נשארים במקום המתאים לצורת היחיד. דוגמאות: קורס מ"כים (צורת היחיד היא מ"כ), אדמו"רי (ולא אדמור"י, כי צורת היחיד היא אדמו"ר).
- ראשי תיבות מתורגמים מאנגלית יכתבו על פי צורת הגייתם. רבים נוהגים להפריד בין האותיות בנקודות, אף שאלה אינן מופיעות במקור, למשל: אן.בי.איי (NBA), סי.אן.אן. (CNN) וכו'. האקדמיה ללשון העברית מורה להפריד בין האותיות באמצעות מקף, למשל אן-בי-איי. בהתאם לכך, IBM ראוי לתרגם איי-בי-אם ולא יב"מ (אך את שם הסניף הישראלי שלה כותבת החברה בצורה "יבמ"), NASDAQ יתורגם נאסדק ולא נאסד"ק.
[עריכה] השימוש בראשי תיבות
השימוש בראשי תיבות בא לאפשר כתיבה מהירה יותר, בעת כתיבה בכתב יד וגם בעת כתיבה במעבד תמלילים.
באתרי שיחה (צ'אט) ובפורומים באינטרנט, יש חשיבות רבה למהירות הכתיבה, כבסיס לקיום דיאלוג רצוף. כתוצאה מכך התפתחו, כחלק מתרבות האינטרנט, ראשי תיבות מיוחדים למטרה זו. רבים מראשי התיבות נוצרו בשיטות המקובלות, למשל LOL - Laughing Out Loud. טכניקה ייחודית לאינטרנט ליצירת ראשי תיבות היא שימוש בצורה שבה נהגות אותיות או ספרות. ראשי התיבות 2B פירושם To be.
שימוש בראשי תיבות בשיחה מתאים כאשר המשתתפים בשיחה הם בעלי רקע אחיד המאפשר לכולם להבין את משמעות ראשי התיבות. לדוגמה, קבוצת יוצאי צבא ישראליים יכולים לשוחח ביניהם בראשי תיבות צהליים. אבל כאשר המשתתפים בשיחה אינם בעלי רקע הומוגני, המאפשר לכולם להבין את משמעות ראשי התיבות, אזי שימוש בראשי תיבות ימנע מחלק מהמאזינים להבין את הנאמר והשימוש בהם אף עלול להתפרש כהתנהגות בלתי חברתית.
שימוש בראשי תיבות בכתיבה מתאים כאשר המסמך הנכתב מיועד לעיניהם של קוראים שיוכלו לפענח בקלות את ראשי התיבות. לדוגמה, במכתב בין רבנים נמצאו הר"ת (ראשי תיבות) הבאים:
- אבד"ק (אב בית דין קהילת...)
- ער"ח (ערב ראש חודש)
- נ"י (נרו יאיר)
- קלב"מ (קים ליה בדרבה מיניה - מונח בארמית שמקורו בגמרא)
- עכ"ז (עם כל זאת)
- ואכמ"ל (ואין כאן מקום להאריך)
- הדו"ש (הדורש שלומו)
- הרי"מ (הרב יצחק מאיר)
מובן שמי שאינו בעל רקע מתאים יתקשה בפענוח הנכתב. לכן, כאשר כותבים מסמך המיועד לקוראים, שאינם בעלי רקע משותף המתאים לפענוח ראשי התיבות, כדאי להימנע משימוש בהם, או לחלופין לכתוב בסוגריים אחרי המופע הראשון של ראשי התיבות במסמך את פירושם. לדוגמה, במסמך המיועד לעיני ציבור כללי, שאינו מורכב כולו ממשפטנים, נכתוב, בד"ע (בית דין עבודה). כאשר הטקסט נכתב למומחים בנושא, כתיבת המושגים בצורתם המלאה (במקום בראשי תיבות) עלול דווקא להעיק על הקורא.
[עריכה] ראשי תיבות בדיעבד
|
|
ערך מורחב – ראשי תיבות בדיעבד |
מטבע בריאתם, ראשי תיבות נוצרים ככתיב מקוצר למילים אחדות. לעתים התהליך הוא הפוך, ומילה מסוימת מתפרשת כראשי תיבות זמן רב לאחר שנוצרה ונקבעה משמעותה. דוגמאות:
- למילה "שבת" הוצעו ראשי התיבות "שינה בשבת תענוג".
- המילה "תיקו" מופיעה בתלמוד כמילה ארמית שמקורה במילה "תיקום" (תעמוד), כלומר תעמוד השאלה ולא תוכרע. בפירוש התוספות יום טוב למסכת עדיות (ח, ז) נדרשה המילה כראשי תיבות של "תשבי יתרץ קושיות ובעיות".
- שנתיים לאחר הקמתו של המושב זרעית שונה שמו לכפר רוזנוולד, על שמו של נדבן יהודי-אמריקאי, ויליאם רוזנוולד. השם הלועזי עורר התנגדות עזה של התושבים, ולכן הציע יהודה זיו, מי שהיה יושב ראש ועדת השמות הממשלתית לקבוע כי זרעית פירושו זכר רוזנוולד עמנו ישאר תמיד.[1]
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- Abbreviations.com - מאגר ראשי תיבות בעברית (לא מלא)
- קיצורים וראשי תיבות בעברית
- ראשי תיבות תורניים
- N-Soft - ראשי תיבות וסופי תיבות בתנך
- ראשי תיבות בצה"ל, בויקימילון
- אברהם יצחק שטערן, 16,000 ראשי תיבות במקורות היהדות ופירושם, באתר "דעת"
- אמנון דירקטור, חייל, על אתג"ר בצצ"ת שמעת? - באתר צה"ל
[עריכה] הערות שוליים
- ^ עדי גרסיאל, בוא שם עברי, באתר בשבע - ערוץ 7, 5 במאי 2005 (לקוח מ"בשבע" גיליון 141)