נויסטריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת נאוסטריה ושכנותיה
מפת מערב אירופה במאות ה-5 עד ה-9

נויסטריה (Neustria) שהייתה אחת משלוש ממלכות הפרנקים (יחד עם ממלכת בורגונדי ואוסטרזיה), התקיימה בין המאות השישית לשמינית והשתרעה על חלקים משטחי צרפת של היום. מאוחר יותר התקיימה דוכסות בשם זהה ובשטח מוקטן עד תקופת הקפטיאנים במאה ה-10, בתקופת השליטה הלומברדית נקרא שטח במערב צפון איטליה בשם נאוסטריה.

לאחר מותו של המלך כלוביס הראשון מהשושלת המרובינגית ב-27 בנובמבר 511, חולקה ממלכתו בין בניו: תאודריק הראשון הבכור, ושלושת בניה של קלותילדה: כלודומר, כילדבר הראשון וכלותאר הראשון. הם חילקו ביניהם את ממלכת אביהם, בהתאם למסורת הגרמנית, וקבעו את מרכזיהם בפריז, אורלאן, סואסון וריימס.

בעת הקמתה כללה נויסטריה שבשליטת כלותאר שלוש יחידות טריטוריאליות, את השטחים הצפון-מערביים של ממלכת הפרנקים, כלומר מתעלת למאנש בצפון, דרומית ומזרחית מסואסון דרך נהר הלואר, כלומר ממלכתו לשעבר של סיאגריוס, חלקה של אקיטן שיקרא מאוחר יותר גסקוניה ובורגונד. בעת הקמת נויסטריה וכן ברוב התקופה בה התקיימה שמרה ברטאן על עצמאותה, לרוב בשם דוכסות ברטאן ולא נכללה בנויסטריה.

מאבקי כוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך קרוב ל-200 שנה התנהלו קרבות ומאבקי כוח בין נויסטריה לאוסטרזיה. המלך הראשון של נויסטריה, כלותאר הראשון (בנו של כלוביס הראשון), שנולד בעיר סואסון, הפך אותה לעיר הבירה. מלבד הערים לאן, נויון, קמברה ומאסטריכט שנפלו בחלקו שלט גם בחלקו התחתון של עמק הנהר מז, אך ברוב שאפתנותו לא הסתפק בחלקו זה ורצה להשתלט על חלקים נוספים של ממלכת הפרנקים. עוד בתקופתו של כלותאר הראשון אוחדה נויסטריה בין 558 ל-562 עם אוסטרזיה, ולאחר מכן פוצלה מחדש בין בניו של כלותאר ונמסרה לכילפריק הראשון. כלותאר השני כבש את אוסטרזיה מידי המלכה ברונהילדה מאוסטרזיה וב-623, אחרי שאנשי אוסטרזיה ביקשו מלך שימלוך עליהם, העניק את אוסטרזיה לבנו דאגובר הראשון ואת נויסטריה לבנו כלוביס השני. ברוב התקופה שעד 678 היו שתי הממלכות מפוצלות למעט תקופות קצרות של איחוד. ב-678 הכניעו כוחות נויסטריה תחת פיקודו של המאיורדומוס אברואן את אוסטרזיה בפעם האחרונה. ב-687 המאיורדומוס האוסטראסי פפין מהרסטל הביס בקרב טרטרי (כפר קטן בפיקרדיה קרוב לעיר פרון) את כוחות נויסטריה והשתלט עליה בשם מלכו, כך הפכוה לכפופה לאוסטרזיה.

בתקופה הקרולינגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- 751, לאחר שקיבל את תמיכתו של האפיפיור זכריאס, המאיורדומוס פפין הגוץ הדיח מכסאו את המלך המרובינגי האחרון והוכתר כמלך הפרנקים. בכך חדלו נויסטריה ואוסטרזיה להיות ישויות מדיניות והפכו לחלק של האימפריה הפרנקית.

ב-748, פפין הגוץ ואחיו קרלומן (בניו של קרל מרטל) נתנו לאחיהם למחצה, גריפו, 12 נחלות בנויסטריה באזור העיר לה מאן וכינו מחוז זה כ-ducatus Cenomannicus או "דוכסות מאן", שם נרדף לדוכסות זו היה נויסטריה. כעבור שנה שלחו את גריפו למנזר. ב-790 קרל הגדול מינה את בנו הבכור קרל הצעיר כמונרך של ה-regnum שכלל את השטחים שבין הנהרות סן והלואר והעניק לו את התואר rex Francorum. קרל הצעיר קבע את מושבו בלה מאן ושלט במקום עד מותו ב-811.

ב-817 לואי החסיד העניק את נויסטריה לבנו הבכור לותאר ה-1, ששלט במקום עד 831 כאשר כתוצאה מההתקוממות הנחלה הועברה לבנו השני של לואי, פפין ה-1 מאקוויטן, עד מותו ב-838 ואז הנחלה הועברה לבנו השלישי של לואי, שארל הקירח. נויסטריה, יחד עם אקוויטן היו בסיס פרנקיה המערבית שנוסדה כתוצאה מחוזה ורדן.

שארל הקירח המשיך את המסורת של הענקת נויסטריה לבן הבכור.

ב-851 שארל הקירח מינה את רובר החזק למרקיז נויסטריה במטרה להגן על החוף הצפוני של פרנקיה המערבית נגד פלישת הנורמנים. הוא הודח ב-856 ואז לואי המגמגם קיבל את הנחלה לשנתיים.

כאשר עלה לואי למלוכה, התכווץ שטחה של נויסטריה כך שחפף את שטחו של איל-דה-פראנס של ימינו. לואי היה המלך הפרנקי האחרון שקיבל את נאוסטריה מאביו.

אחרי חוזה ורדן השם נויסטריה לא ציין אלא את שמו של אחד מאזורי הספר של פרנקיה המערבית. נאוסטריה נזכרת בפעם האחרונה בהסכם סן-קלר-סור-אפ (911) שלפיו שארל התם, מלך פרנקיה המערבית נאלץ למסור חלק מנויסטריה לרולו מנורמנדי, מנהיג הנורמנים.

רובר הראשון (בנו של רובר החזק) הפך ב-911 לשליט שני חבלי הספר. משפחתו שלטה על נויסטריה עד 987, כאשר איג קאפה עלה לשלטון.

מלכי צרפת

השושלת המרובינגית | השושלת הקרולינגית | השושלת הקפטינגית | שושלת ולואה | שושלת בורבון | שושלת אורליאן | שושלת בונפרטה

כלודיו (392 - 448) | מרובך הראשון (412-457) | כילדריק הראשון (457–481) | כלוביס הראשון (481–511) | כילדבר הראשון (511–558) | כלודומר (511–524) | תאודריק הראשון (511–533) | תיאודברט הראשון (533–548) | תיאודבלד (548–555) | כלותאר הראשון (511–561) | כריברט הראשון (561–567) | גונתרם (561–592) | כילפריק הראשון (561–584) | כלותאר השני (584–623) | דגוברט הראשון (623–634) | תאודריק השלישי (679-691) | כלוביס הרביעי | כילדבר השלישי | דגוברט השלישי | כילפריך השני | תאודריך הרביעי | כילדריך השלישי