נוירוכימיה
ניורוכימיה היא חקר הניורוכימיקלים, הכוללים מוליכים עצביים (ניורוטרנסמיטרים) ומולקולות אחרות כמו תרופות המשפיעות על פעילות תאי העצב (ניורונים). ניורוכימיה היא תחום במדעי המוח, ובוחן את הקשר בין התרכובות האורגניות הפעילות במערכת העצבים, לתהליכים עצביים כמו ניורופלסטיות, ניורוגנסיס והבחנה עצבית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ניתן לתארך את ייסוד הניורוכימיה כתחום מחקר לסדרת "סימפוזיונים ניורוכימיים בינלאומיים"; הראשון מביניהם פורסם ב-1954 תחת הכותרת "Biochemistry of the Developing Nervous System" ("ביוכימיה של מערכת העצבית המתפתחת").[1] מפגשים אלה הובילו ליצירת החברה הבינלאומית לניורוכימיה, והחברה האמריקנית לניורוכימיה. מפגשים מוקדמים אלה דנו בטבע הזמני של מוליכים עצביים כמו אצטילכולין, היסטמין, חומר P וסרוטונין. עד שנת 1972, הרעיונות והמושגים כבר קיבלו אופי מוחשי יותר. ניורוכימיקלים כמו נוראדרנלין, דופמין וסרוטונין סווגו כ"מוליכים עצביים משוערים בקבוצות ניורונים מסוימות במוח".
[עריכה] דוגמאות של ניוכימיקלים
- גלוטמט הוא המוליך העצבי הנפוץ ביותר. רוב הניורונים הפרישים גלוטמט או GABA. גלוטמט הוא מעורר, כלומר הפרשתו גורמת לתאים קרובים לשלוח דחף עצבי.
- GABA הוא דוגמה למוליך עצבי מעכב (מדכא פעילות).
- דופמין הוא דוגמה נוספת למוליך עצבי. הוא חלק חשוב במערכת הלימבית, הקשורה בפעילות ושליטה רגשית. הוא שולט גם בתנועה, עירנות, ותחושות עונג.
- סרוטונין ממלא תפקיד מווסת במצבי רוח, שינה ותחומים אחרים.
- אצטילכולין מסייע לתנועה ומעורב בזיכרון.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ניוכימיה בסיסית, ספר מקוון (אנגלית)
- החברה האמריקנית לניורוכימיה
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Siegel, George J.; Albers, R.W., Brady, S.T., Price, D.L. (2006). Basic Neurochemistry, 7th Ed.. Academic Press. ISBN 0-12-088397-X.
