תא עצב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: ניסוח קלוקל, ייתכן ומכיל טעויות ואי דיוקים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תא עצב (בתעתיק מאנגלית נירון) הנו שם כולל לתאים המעוררים חשמלית במערכת העצבים האחראים על העברה ועיבוד מידע. בבעלי־החוליות, תאי־עצב הם רכיבי המפתח של המוח, עמוד השדרה, ומערכת העצבים הפריפרית.

המבנה האופייני של תא העצב מורכב מגוף התא, מאקסון, ודנדריטים. במרבית התאים בבעלי־החוליות מתקבל קלט בדנדריט והפלט מועבר דרך האקסון. במערכות העצבים בממלכת החי קיימת הטרוגניות גדולה בגודל, צורה, ותפקיד תא העצב.

תאי־עצב מתקשרים דרך סינפסות בקשר כימי־חשמלי, בתהליך הנקרא הולכה סינפטית. התהליך הבסיסי המאתחל את ההולכה הסינפטית הוא פוטנציאל הפעולה, שהוא התקדמות אות חשמלי הנוצר על ידי תא־עצב שמעורר כניסה ויציאה של יונים דרך קרום התא. תהליך זה גם ידוע כגל דפולריזטורי.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 תפקיד 3 אנטומיה ופיזיולוגיה 4 חלקי תא העצב 4.1 דנדריט 4.2 גוף תא עצב 4.3 אקסון 4.3.1 מבנה האקסון 4.3.2 תפקיד הסיב העצבי 5 סוגי תאי עצב 6 ראו גם 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

בסוף המאה העשרים לא נודעו עדיין מהן יחידות העבוד הבסיסיות במוח, שתי תאוריות התחרו על הסברת המבנה של יחידות העיבוד. סנטיאגו רמון אי כחל ( Santiago Ramón y Cajal ) טען כי יחידות העיבוד הן תאים בעלי גרעין בודד המתקשרות דרך צמתים מיוחדים, או מרווחים בין תאים. הצעה זו נודעה כדוקטרינת התאים, המהווה אחד מעקרונות היסוד של מדעי־המוח המודרניים. לצורך צביעת התאים השתמש כחל בשיטת צביעה עם כסף אשר פותחה בידי יריבו קמילו גולג'י (en:Camillo Golgi). גולג'י גרס כי יחידות העיבוד הן סינסיטיום, מספר גרעיני תא המצויים בתוך אותה הממברנה. בשנת 1906 קיבלו שני החוקרים פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה, רמון קיבל עבור הגילוי, וגולג'י עבור פיתוח הצביעה שהביאה לגילוי.

[עריכה] תפקיד

באופן פשטני, לפי המודל שהציעו וולטר פיטס (en:Walter Pitts) ווורן סטרג'יס מק'קאלוק (en:Warren Sturgis McCulloch), תא העצב מקבל מידע מתאים אחרים בצורת מטען חשמלי חיובי או שלילי, הוא סוכם בצורה משוקללת את המטענים שהתקבלו, ואם סך המטען עולה על סף מתח מסוים – הוא שולח מטען משלו הלאה. בעת שליחה הלאה של המטען, מתבצע שינוי שיכול להתבטא בהרכב הכימי, במספר וסוג ורגישות הרצפטורים, בקשרים של תא העצב עם תאי עצב שכנים ועוד.

למעשה השינוי הזה מהווה את הזיכרון או הלמידה: בפעם הבאה שיוזרם אליו מטען חשמלי זהה – הוא יגיב בצורה שונה. זה מראה שהוא למד משהו, שהוא זוכר את הפעם האחרונה, ומגיב בהתאם. ככל שיותר תאי עצב בשרשרת מעבירים החלטה חיובית הלאה, כך יש פחות סיכוי שהמסר העצבי ידעך ויעצור, ויש יותר סיכוי שהוא ימשיך לעבור ויצור תגובה התנהגותית כלשהי.

[עריכה] אנטומיה ופיזיולוגיה

תאי־עצב מתמחים בעיבוד מידע והעברה של אותות עצביים. כתוצאה מגיוון התפקודים המבוצעים בידי תאי־העצב בחלקים שונים של מערכת העצבים קיים מגוון רחב של צורות, גדלים, ותכונות חשמליות לתאי־העצב. לדוגמה, קוטר גוף התא יכול לנוע מ־4 עד 100 מיקרון.

[עריכה] חלקי תא העצב

מרכיביו של תא עצב טיפוסי
	דנדריט גוף התא אקסון (סיב עצבי) גרעין התא מרווח ראנוויה מחבר אקסון תא שוואן מעטפת מיאלין

ניתן לחלק את תא העצב לשלושה חלקים עיקריים: דנדריטים (קולטנים), גוף התא ואקסון.

[עריכה] דנדריט

הדנדריטים הם שלוחות קצרות, באורך של הרבה פחות ממילימטר במוח האדם, הקולטות מידע כימי משלוחות היוצאות מאקסונים של תאי עצב אחרים, ממירות את המידע לאות חשמלי אנאלוגי מדורג ודועך למשך כמה מאיות שנייה, ומוליכות אותו לגוף התא. מקור השם במילה היוונית dendros, שפירושה עץ, שניתן להם בשל צורתם; שלוחות המתפצלות לעוד ועוד סעיפים וסעיפי משנה ונראות כעץ.

[עריכה] גוף תא עצב

מכיל את הגרעין שבו המידע הגנטי של התא ואת מערכות התא שמאפשרות תפקוד תקין, הוא קולט מידע חשמלי מהדנדריטים, שיכולים לשנות את הפוטנציאל החשמלי של גוף התא, ממתח המנוחה שלו שעומד על 70- מיליוולט למתח סף של כ־40- מיליוולט, ואז לשלוח פרץ של אות חשמלי לעבר האקסון של התא (מתח זה נקרא דחף עצבי או פונטציאל פעולה וגובהו 30+ מיליוולט). שינוי המתח בדנדריטים נעשה באמצעות מעבר יונים (בעיקר כלור, סידן, נתרן, אשלגן) בתעלות קרומית התא.

[עריכה] אקסון

השם נגזר מהמילה היוונית axis (ציר) ו־cylind (גליל).

[עריכה] מבנה האקסון

האקסון הוא סיב עצב, במוח באורך של סנטימטרים אחדים, ומהווה שלוחה ארוכה של תאי העצב, שעשוי בצורה של מפרקים. חלקו המרכזי הוא גליל הציר, שמכיל מספר רב של סיבים עדינים, (באדם הוא יכול להגיע עד אורך של מטר, ובג'ירפה יכול להגיע למספר מטרים), שעטופים באופן לא רציף במיאלין, (שהיא רקמה שומנית לבנה העוטפת סיבי־עצב לשם בידודם). בקצהו של האקסון הוא מתפצל לענפים רבים, הקרויים טרמינלים, כאשר בקציהם יש "כפתורי טרמינל" ׁ(כפתורים סופיים), שהם נקודות החיבור לתאי עצב אחרים.

[עריכה] תפקיד הסיב העצבי

תפקידו של הסיב העצבי (אקסון) להוליך דחפים עצביים למרחק ניכר מגוף התא. קצה הסיב מסתעף לעשרות עד מאות שלוחות המשמשות כעבר הקדם־סינפטי של סינפסות כימיות עם תאי עצב שכנים. שלפוחיות סינפטיות אוגרות מולקולות מוליכים עצביים בקרבת קרום התא. הגעת דחף עצבי לקצה האקסון מביאה לפתיחת תעלות סידן ממותגות־מתח, המאפשרות ליוני סידן לחדור אל תוך התא. העלייה בריכוז הסידן התוך־תאי מביאה להפעלת מגוון חלבונים ייעודיים המובילים את השלפוחיות הסינפטיות אל קרום התא, שם הן משחררות את תכולתן. המוליכים העצביים נפלטים באופן זה אל המרווח הסינפטי של הסינפסה, לצורך עירור ממתח בתר־סינפטי בתא העצב השכן. כך מומר האות החשמלי העובר בסיב העצבי לאות כימי העובר בסינפסה.

[עריכה] סוגי תאי עצב

על פי חלוקה תיפקודית ניתן לחלק תאי עצב לשלושה סוגים עיקריים:

• תא עצב תחושתי: מגלה שינויים בסביבה החיצונית או הפנימית ומשגר למערכת העצבים המרכזית מידע על שינויים אלו.
  • תא עצב חד קוטבי: סוג של תא עצב תחושתי שבו האקסון מתפצל לשניים במרחק לא רב מהתא. הצד הראשון מקושר למערכת העצבים המרכזית והשני למערכת העצבים ההיקפית.
• תא עצב תנועתי: מעביר אינפורמציה ממערכת העצבים המרכזית לשרירים שמפעילים את הגוף ולאיברים הפנימיים. מצוי במערכת העצבים המרכזית ואחראי על התכוצות של שריר או הפרשה מבלוטה.
• תא עצב מקשר: תא עצב המצוי בתוך תחומי מערכת העצבים המרכזית. מעגלים של תאי עצב מקשרים במוח לדוגמה, אחראים על פעילויות כמו תפיסה, למידה, זיכרון והתנהגויות מורכבות נוספות.

ניתן לחלק את תאי העצב לפי צורת הדנדריטים:

• מולטיפולר (Multipolar) – בו הרבה דנדריטים ואקסון אחד.
• ביפולר (Bipolar) – לו שלוחה אחת של דנדריט ושלוחה אחת של אקסון.
• פסאודו אוניפולר (Pseudounipolar) – סוג של תא עצב ובו אין דנדריט קלאסי, אלא שמגוף התא יוצא תא עצב אחד שמתפצל כך שלאחר הפיצול שלוחה אחת משמשת כאקסון והשנייה כדנדריט.

[עריכה] ראו גם

• רשת עצבית
• מערכת העצבים
• מוח

[עריכה] קישורים חיצוניים

• עצבים מחשבים ולומדים – על עיבוד מידע בתאי העצב במוח מאמר מגלילאו מאת פרופ' עידן שגב, אתר סנונית
• לסכמות של נירון באתרים אחרים: [1], [2], [3]
• תא עצב באתר האוניברסיטה העברית בירושלים