נולונביי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נולונביי
Nhulunbuy
GoveBauxitePlant.JPGמכרה הבוקסיט בנולונביי
מדינה / טריטוריה Flag of Australia.svg אוסטרליה
מדינה Flag of the Northern Territory.svg הטריטוריה הצפונית
שפה רשמית אנגלית
שטח 7.12 קמ"ר
גובה 20 מטרים
תאריך ייסוד סוף שנות השישים של המאה ה-20
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה
 ‑ צפיפות

3,933‏  (נכון ל-2011)
552.4 נפש לקמ"ר (נכון ל-2011)
קואורדינטות 12°10′57″S 136°46′55″E / 12.18250°S 136.78194°E / -12.18250; 136.78194קואורדינטות: 12°10′57″S 136°46′55″E / 12.18250°S 136.78194°E / -12.18250; 136.78194
אזור זמן UTC +9.5
(למפת אוסטרליה רגילה)
גרף אקלים – נולנביי
ינ פב מר אפ מא יונ יול אוג ספ אוק נו דצ
 
 
234
 
32
25
 
 
241
 
32
25
 
 
261
 
31
25
 
 
237
 
31
24
 
 
84
 
30
23
 
 
18
 
29
21
 
 
13
 
29
20
 
 
4
 
29
20
 
 
4
 
30
21
 
 
12
 
31
23
 
 
27
 
32
25
 
 
190
 
32
26
טמפרטורה במעלות צלזיוסכמות המשקעים במ"מ

נולונביי (Nhulunbuy) היא עיירה בטריטוריה הצפונית שבאוסטרליה. העיירה הוקמה בסוף שנות השישים כדי לשכן בה עובדי מכרה בוקסיט ובני משפחותיהם וכן נבנה בה נמל מים עמוקים. העיירה שוכנת 996 ק"מ ממזרח לבירת הטריטוריה דרווין. אוכלוסיית העיירה מנתה 3,933 תושבים במפקד 2011.‏[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור הוא מקום מושבם של שבטים אבוריג'ינים מזה 40,000 שנים. האירופאי הראשון שהיה במקום הוא החוקר מתיו פלינדרס שהגיע לאזור ב-1803 במסגרת מסע ההפלגה שלו סביב לאוסטרליה.

ב-1963 החליטה הממשלה הפדרלית להקים במקום מכרה בוקסיט. תושבי היישוב ירקאלה (Yirrkala) משבט היולנגו (Yolngu) התנגדו לכך חריפות והגישו עצומה לבית הנבחרים האוסטרלי. המהלך משך תשומת לב בקנה מידה לאומי ובינלאומי. ב-1971, כאשר נותרה הממשלה בעמדתה, עתרו אנשי השבט לבית המשפט. הם הפסידו בעתירה מאחר שבתי המשפט היו אז כבולים לעקרון הטרה נוליוס שעל פיו לא הוכרה בעלות על האדמות של האבוריג'ינים מלפני תקופת ההתיישבות האירופאית. יחד עם זאת, השופט הכיר בשימוש הדתי והכלכלי שעשו העותרים באדמות ובכך נסללה הדרך להכרה בזכויות הקרקעיות של האבוריג'ינים באוסטרליה.

נולונביי נוסדה על ידי חברת אלומיניום שווייצרית כדי לשכן בה את עובדי מכרה הבוקסיט ואת מפעל התכת האלומיניום שמופק ממנו. ב-2007 רכשה חברה קנדית את הבעלות על המכרה. בנקודת זמן מסוימת הייתה אוכלוסיית העיירה מורכבת מאנשים מיותר מ-100 מדינות ובשנות השבעים היא מנתה כ-3,500 תושבים.

כביש הגישה לעיירה הוא דרך לא סלולה באורך של יותר מ-700 ק"מ ונדרש אישור מיוחד כדי לנסוע בו. לפיכך רוב האספקה והמבקרים בעיירה מגיעים אליה בדרך הים או האוויר.

בנובמבר 2013 הודיעה החברה הקנדית על סגירת מפעל התכת האלומיניום ומקור התעסוקה היחיד במקום נותר מכרה הבוקסיט. עקב כך פוטרו כ-1,100 עובדים, כרבע מתושבי העיירה‏[2] וצעדים ננקטים כדי לפתור את מצוקת האבטלה.‏[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נולונביי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]