נונינו
נונינו היא חברת מזקקות אלכוהול איטלקית שהוקמה על ידי אורזיו נונינו בשנת 1897. החברה היא בבעלות משפחת נוניניו שמנוהלת כיום על ידי ג'יאנולה נונינו ובניטו נונינו. שלוש הבנות שלהם: כריסטינה, אנטונלה ואליזבתה גם הן עובדות בחברה. החברה מייצרת בעיקר גראפה. שנים רבות המזקקה הייתה כושלת, עד שג'יאנולה נונינו שעומדת כיום בראש החברה גרמה למיתוג הגראפה שלהם כמוצר יוקרתי. את המוצרים של החברה היו מחלקים באירועים של ידוענים איטלקים, ועד מהרה הוא הפך למבוקש מאוד בקרב החוגים העליונים של איטליה [1]. משרדי החברה נמצאים בפריולי שבאיטליה.
תוכן עניינים |
מותגי החברה [עריכה]
- לחברה יש מותג הנקרא נונינו גראפה המיוצר משנת 1973. מותג זה הוא הראשון באיטליה המיוצר בצורה מסחרית אך ורק מזן ענבים הנקרא פיקוליט.
- מותג פרימיום נוסף של החברה נקרא UE והוא מיוצר משנת 1984 מענבים שלמים ולא מגפת.
- לחברה יש מותגים נוספים כגון נונינו אמארו, נונינו דבש, פרונלה נונינו ועוד.
החברה זכתה במספר פרסים על חדשנות בתחום הגראפה, לדוגמה בפרס לאונרדו של הוועדה לאיכות איטלקית לשנת 2003[2].
ג'יאנולה נונינו העומדת בראש החברה זכתה בפרס International Eva Prize בשנת 2009[3].
פרסים שמעניקה החברה [עריכה]
פרס כנות הזהב [עריכה]
ב-29 בנובמבר 1975 ייסדו ג'אנולה נוניניו ובעלה את פרס כנות הזהב (מאיטלקית: Risit d'Aur Award, מאנגלית: Golden Rootstock Award). בכל שנה, סכום נכבד של כסף יוענק ליקב פריוליאני שיטע את הגפנים הטובות ביותר מן הזנים העתיקים של האזור: ריבולה ג'יאלה (ענב), שיופטינו (ענב), טאזלנגה (ענב), פיגנולו (ענב) ועוד. [4]
זוכי הפרס: [5]
- 1976: דינו ופאולו רפוזי.
- 1978: סרג'יו מלדיני ופולביו מולינרי.
- 1979: ארמנו אולמי ודינו קולטרו.
- 1980: ג'וזפה ליסי
- 1981: ג'ינה מרפילרו.
- 1982: מריו ריגוני.
- 1983: לאונרדו סקיאסיה.
- 1984: פיירו קמפוסרי.
- 1985: ג'ורג'יו בוקה.
- 1986: נוטו ריוולי.
- 1987: טונינו גוארה.
- 1988: אמדאו ג'יאקומיני.
- 1989: קרלו סגורון.
- 1990: פראנרו לואי.
- 1991: דומיניקו ריאה.
- 1992: לואיג'י מנג'לו.
- 1993: טוליו דה מאורו.
- 1994: חוליו ליאמרזרס.
- 1995: אנדרה זנזוטו.
- 1996: אדוארד מואיר.
- 1997: אנג'לו קוסטקורטה.
- 2010: סימון בוליבארה.
פרס נוניניו הבינלאומי [עריכה]
בשנת 1975 חברת נוניניו ייסדה את פרס נוניניו הבינלאומי לשימור המסורת הפריולית.
זוכי הפרס
- 1984: ז'ורז'י אמאדו (ברזיל)
- 1985: ליאופולד סדאר סנגור (סנגל)
- 1986: קלוד לוי-שטראוס (צרפת)
- 1987: הנרי רות' (ארצות הברית)
- 1988: אהרון גורביץ' (רוסיה)
- 1989: ג'ייקוב ברוס (צרפת)
- 1990: אריק אורסנה (צרפת)
- 1991: אלווארו מוטיס (קולומביה)
- 1991: זונג אצ'נג (סין)
- 1993: וידיאדר סורג'פרסאד נייפול (טרינידד וטובגו)
- 1994: צ'ינוא אצ'בה (ניגריה)
- 1995: יאן קרוס (אסטוניה)
- 1996: אדוארד סעיד (ארצות הברית)
- 1997: ישר כמאל (טורקיה)
- 1998: אמין מעלוף (לבנון)
- 1999: אדוניס (משורר) (סוריה)
- 2000: הוגו קלאוס (בלגיה)
- 2001: נגוגיווא ת'יונגו (קניה)
- 2002: נורמן מנאה (רומניה)
- 2003: ג'ון באנויל (אירלנד)
- 2004: תומאס טראנסטרמר (שבדיה)
- 2005: מו יאן (סין)
- 2006: ג'קוצ'ו סטאוצ'י (יפן)
- 2007: הארי מוליש (הולנד)
- 2008: ויליאם טרבור (אירלנד)
- 2009: צ'ימאמאנאגה נ'גוזי אדיצ'י (ניגריה)
- 2010: זיגפריד לנץ (גרמניה)
פרס העיתונות [עריכה]
משפחת נוניניו גם העניקה פרס עיתונות לכתבות משפיעות בתחום הגראפה:
- 1980: אנזו גולין.
- 1981: דויד לג'ולו.
- 1982: טווילו קוזיץ'.
פרס מיוחד [עריכה]
- 1982: תרזה רטה.
- 1983: אנדראה ניקולוסו סיסרי.
- 1986: ניקו נלדיני.
- 1987: פולקו פרוטינרי.
- 1988: רוברטה מנצ'ו.
- 1989: טיים מגזין.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ http://www.teamim.co.il/Default.aspx?tabid=2735
- ^ http://www.comitatoleonardo.it/context.jsp?ID_LINK=47&area=5
- ^ http://www.nonino.it/flash/news/premio-pamplona2009-eng.pdf
- ^ http://www.empson.com/public/producers/index.php?region_id=12&producer_id=97&action=select_winery
- ^ http://www.natisone.it/0_store/vini/vigneto/vigneto03.htm
