נונתאיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נונתאיזם (מאוית לעתים גם נון-תאיזם) הוא מונח המקיף טווח רחב של גישות, לא דתיות ודתיות כאחד, המתאפיינות בחסרון או דחייה של האמונה באל או אלים פרסונאליים. לעתים המונח אתאיזם מהווה מעין חלופה למונח נונתאיזם, והדבר תלוי בהגדרות השונות שהמונח מקבל. המונח משמש גם אפולוגטים נוצריים (לרוב מזרמים נוצריים-רפורמיים) וכן תאולוגים ליברליים או נאותאיסטים.

השימוש הראשון במונח, נעשה כנראה בידי פעיל החילוניות האנגלי ג'ורג' הוליאוק בשנת 1852.[1]

גישות לא דתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישות הנונתאיסטיות העיקריות שניתן למנות הן אתאיזם, דאיזם, ונטורליזם מטאפיזי (לצורותיו השונות כגון מטריאליזם ופיזיקליזם), וכן פנתאיזם קלאסי. ניתן לראות גם באגנוסטיות ואיגנוסטיות, לפחות בהגדרות מסוימות שלהן, גישות נונתאיסטיות, וכן גם בגישות שאינן בעלות אוריינטציה תאוסופית כגון הומניזם.

גישות דתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיקר בדתות המזרח, כגון טאואיזם, בודהיזם, הינדואיזם (ובזה גם הדת הוודית העתיקה), וג'ייניזם, ניתן למצוא זרמים דתיים או אסכולות חשיבה המתאפיינות באספקטים רוחניים (טרנסנדנטאלית ואף מיסטיים ממש), שאינם משקפים או מעוגנים בקונספט אלוהי מסוים. גם בדתות שמקורן בעת המודרנית ניתן למצוא מאפיינים מטאפיזיים או טרנסנדנטאליים נונתאיסטיים, למשל, באוניברסליזם יוניטריאני, יהדות הומניסטית, התנועה הראלית, והתנועה האתית (Ethical Movement).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The Reasoner", New Series, No. VIII. 115


P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.