הנוער העובד והלומד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נוע"ל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנוער העובד והלומד
לוגו- נועל.png
שם מלא הסתדרות הנוער העובד והלומד
כינוי הנוע"ל, הנוער העובד
תאריך ייסוד 1924
ארגון גג הסתדרות העובדים הכללית החדשה, דרור ישראל
השתייכות פוליטית סוציאל-דמוקרטיה, ציונות, שמאל
תנועות מקבילות הבונים דרור
תנועות חולצה כחולה אחרות
מספר יישובים מעל 700
מספר חניכים (על פי משרד החינוך) 39,550‏[1]
אישים בולטים דוד כהן ("האבא" של הנוער העובד)
ישראל גלילי (המזכ"ל הראשון)
אברהם ברוידס (משורר הנוער העובד)
שמעון פרס (מזכ"ל)
זרובבל גלעד (מזכ"ל)
יצחק רבין
חגי מירום
נחמן רז
יגאל אלון
מולה כהן
משה יעלון
עמרם מצנע

שמואל מסטצ'קין
אריאל שרון
חנה סנש
מוקי צור (ראש מחלקת הדרכה)
מזכיר כללי רועי יסוד - רכז הנוער העובד והלומד
מרכז תל אביב (משכן ברנר וחבריו)
תלבושת
חולצת תנועה.JPG
http://www.noal.org.il

הנוער העובד והלומד (הנוע"ל) היא תנועת נוער שיסודותיה בתנועת הנוער העובד, שהוקמה ב-1924 בארץ ישראל על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו על מנת להגן על עבודתם וזכויותיהם. "הנוער העובד" התמזגה בשנת 1959 עם התנועה המאוחדת ליצירת "הנוער העובד והלומד" (חברי תנועות אלו היוו, בתקופה שלפני קום מדינת ישראל, כמחצית מחברי ההכשרות המגויסות לפלמ"ח). התנועה מהווה היום את מעגל החיים הצעיר של תנועת דרור ישראל.

בתנועה כיום מאות סניפים, קנים ומועדונים בכל רחבי הארץ. בתנועה חברים עשרות אלפי חניכים. את חניכי התנועה ניתן לזהות על-פי החולצה הכחולה המסמלת את מעמד הפועלים העובד, והשרוך האדום המסמל את דם הפועלים והעמדות הסוציאליסטיות של התנועה. לנוער העובד והלומד תנועת-אחות בינלאומית הנקראת הבונים דרור, וכן קשרים הדוקים עם איגודים מקצועיים לנוער ותנועות וארגוני נוער סוציאליסטים ברחבי העולם.
תנועת הנוער העובד והלומד פועלת במתכונת של פדרציה. היא מורכבת ממספר חלקים. התנועה חברה, יחד עם תנועת המחנות העולים במעגל תנועות הנוער הציוניות-חלוציות-מגשימות וכן חברה יחד עם תנועת השומר הצעיר בתנועת הפאלקון העולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הנוער העובד

בשנת 1959 התאחדה התנועה המאוחדת עם תנועת הנוער העובד ל"הנוער העובד והלומד". מטרת האיחוד הייתה לכונן תנועת נוער כללית, שתאגד את כל הנוער הארץ ישראלי במסגרות חברתיות, ותחת הרעיון הציוני-סוציאלסטי. לתנועה שורשים אידאולוגיים עמוקים עם תנועת העבודה הישראלית, וכן היא מזוהה עם ההסתדרות הכללית. הקשר עם ההסתדרות נוצר מיד בשנותיה הראשונות של התנועה (על ידי דוד כהן שמונה כמלווה לתנועה מטעם ההסתדרות, בברכתו של ברל כצנלסון), והיא נחשבת תנועת בת של ההסתדרות על אף שתמיכת ההסתדרות בה הצטמצמה לאורך השנים. בעבר היה הקשר הרעיוני בין ההסתדרות לתנועה חזק והתנועה הייתה מסונפת לאגף בוועד הפועל, אולם בעקבות תהליכים שהתרחשו בהסתדרות בשנים האחרונות, הקשר התרופף. כמו כן, התנועה קשורה אידאולוגית ונתמכת כלכלית על ידי התנועה הקיבוצית. כמו עם ההסתדרות, בעבר היו קשרים אלו הדוקים וכללו בעיקר שליחת גרעינים לקיבוצי יעד ואחוזים רבים של בני-קיבוצים בגרעיני התנועה, אך בשנות ה-90 הקשר הפך לרופף יחסית, עם הקמת תנועת הבוגרים סביב תהליך פנים תנועתי שנקרא "להוביל שנית", ושינויים שחלו בתנועה הקיבוצית עצמה.

חטיבת בני המושבים היא חטיבה המשותפת לתנועה עם תנועת המושבים.

לאחר מלחמת ששת הימים שלחה תנועת הנוער והעובד והלומד להיאחזות בשטחים שנכבשו במלחמה (לסיני ולגולן) גרעיני היאחזות , זאת במקביל לקו שהתוותה הממשלה ביחס להתיישבות במקומות אלו, וכהמשך לקו האידאולוגי שקבע את ההתיישבות כנתיב הגשמה מרכזי.‏[2].

תהליך הקמת חוות ההכשרה, "להוביל שנית".[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-70 נערכו דיונים במזכירות התנועה על אופני ההגשמה של התנועה. בדיונים אלה עלה הצורך בהארכת משך החניכות של חניכי תנועת הנוער, ושינויים אפשריים במסלול הנח"ל. במסגרת דיונים אלו העלה מזכיר החטיבה החינוכית באותה התקופה, אבינועם גרנות את האפשרות ליצירת "חוות הגשמה" בנות 2-3 גרעינים שייתנסו בקיום משק אוטונומי שיתופי ויבצעו משימות הדרכה בתנועה בתקופה של שנת שירות מקדימה לצבא. רעיון אחר היה גיבוש קבוצות של בוגרי תנועה ליצירת קומונות לומדים, או לגיוסם להמשך ההדרכה והריכוז בתנועה. המטרה הייתה להצליח להרחיב את "גיל ההגשמה" לתקופת היבחרות.

בשנת 1981 נעשה הניסיון הראשון במסגרת של "חוות הכשרה" אוטונומית כפי שהוצעה. הגרעינים "נוב" (שיועד למלכיה) ו-"חרמש" (שיועד לאלומות) בתמיכת התנועה הקיבוצית וקיבוצי היעד, התיישבו בבית הספר הימי הנטוש בקריית חיים במסגרת של חוות הכשרה. ב 28-30.1.82 נערכה המועצה החינוכית ה-14 של הנוע"ל בקדימה והחליטה על קבלת חוות ההכשרה כמסלול החובה לכל גרעיני הנוע"ל. מזכ"ל התנועה דאז פיני טומאכר, ציין בראיון הפרישה שלו כי רעיון חוות ההכשרה היה גולת הכותרת של עבודתו בתנועה. בשנת 1983 נקטע הנסיון ולא יצאו גרעינים לחוות ההכשרה. פסח האוספטר (אז חבר גרעין נוב והיום מזכ"ל דרור ישראל) פרסם כתבות בעיתון התנועה בהן האשים את חברי התנועה, מזכירותה ומזכירות התנועה הקיבוצית בהפסקת הנסיון של חוות ההכשרה. מזכ"ל התנועה דאז שייקה רונן השיב בעיתון על הטענות ופרש את הקשיים ביישום ההחלטה.

בשנת 1987 עלה מחדש רעיון חוות ההכשרה, סביב צורך מוחשי שכן התנועה מצאה עצמה בקשיים במציאת קיבוצי יעד שיסכימו לקבל את גרעיניה, וכן בתוך תהליך התפרקות התנועה הקיבוצית מערכיה השיתופיים והמשימתיים היה חשש כי הסביבה הקיבוצית עלולה להיות סביבה חינוכית מייאשת ולא מפרה. פורסם מכתב של מספר חניכי י"א : "גרעיני הנח"ל מגיעים לקיבוץ לתקופות ההתנסות שלהם למעשה משתלבים באופן פסיבי במערכות הקיבוץ הקיימות...בכך ההתנסות בחיי הקיבוץ מאבדת את האותנטיות שלה ובעצם את ערכה...לפני כמה שנים הוקם בתנועה מפעל שעונה על כל הבעיות הללו ואף על יותר מהם....הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו – חוות הכשרה" פסח האוספטר שסיים את שירותו הצבאי חזר לתנועה לתפקיד רכז מחוז חיפה במסגרת תפקידו ניסה לקדם את רעיון חוות ההכשרה מול המזכ"ל חגי מירום והמזכירות. בשנת 1988 יצא גרעין שבי"ב (שם בצפון יהא ביתנו, שיועד למלכיה) לחוות הכשרה ביישוב נווה עובד, בהדרכתו של האוספטר. במועצה החינוכית של שנת 1989 נערך שוב דיון על מסלול חוות ההכשרה, ולאחר ויכוח סוער נתקבלה ההחלטה להמשיך במהלך ולשלוח את גרעיני התנועה למסלול החוות.

התעוררה השאלה על השתלבות בוגרי התנועה, בוגרי מסלול חוות ההכשרה בקיבוצים לאחר השירות הצבאי. הכוונה המקורית במפעל החוות הייתה ליצור פרק זמן לפני הצבא לגיבושו של הגרעין כקבוצה שייעודה הצטרפות לקיבוץ היעד. בראשית שנות התשעים פרסומי התנועה הקפידו להציג את מסלול החוות כשינוי הדרך ולא היעד הקיבוצי. אולם במועצה ה-23 של הנוע"ל שנערכה בכנרת ניתן היה לשמוע עמדות סותרות ביחס ליעדי ההגשמה התנועתיים והקשר עם הקיבוץ. שי חולדאי (חבר קיבוץ חולדה ומחנך בתנועה הקיבוצית) קרא באותה מועצה: "הנוע"ל לא צריך את הקיבוצים. הוא צריך להפסיק לראות בהם את יעד ההגשמה שלו. הוא צריך להמציא משהו חדש שמכל העולם יבואו לראות וללמוד – ממש כמו הקיבוץ בזמנו". מזכ"ל התנועה דאז, עובד צור, דווקא תמך בשימור הקשר שבין התנועה הקיבוצית לתנועה.

גרעין שבי"ב עם יציאתו לשל"ת האחרון במסלול הנח"ל, שלב בו היו אמורים להשתלב באופן מסורתי בקיבוץ היעד שלהם לקראת הצטרפותם כחברים, בחרו להפוך את השל"ת שלהם לשל"ת הדרכתי ולהדריך את כל שכבת י"ב בתנועה לקראת היציאה לחוות ההכשרה. עם שיחרורם התקיימו כמה ניסיונות לאזן בין שאיפתם לקחת משימות בתנועה לבין השתלבותם בקיבוץ. ניסיונות אלה לא עלו יפה וחברי הגרעין לא עמדו בהסכמים.

במאי 1994 אישרה המזכירות הרחבה של התנועה הקיבוצית את הקמתו מחדש של קיבוץ רביד על ידי חברי הנוע"ל, ביניהם חברי גרעין שבי"ב, וקיבוץ רביד הפך ל"קיבוץ החינוכי" של תנועת הנוער העובד והלומד. אמצעיו המישקיים גויסו לטובת הרחבת מפעלי התנועה והוקם בו "המרכז להתחדשות שתפנית משימתית" - מרכז הסמינרים של התנועה. בינואר 1998 אוזרח קיבוץ אשבל, הקיבוץ השני של הנוע"ל.

"להוביל שנית" הוא השם שניתן לתהליך ששינה את יעד ההגשמה המרכזי של התנועה מה"התיישבות" שבחסותה הקימו בעבר הגרעינים הבוגרים של התנועה יותר מ-60 יישובים ברחבים הארץ, להצטרפות לתנועת בוגרים מחנכת - תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד המכונה "מרח"ב" (מחדשי רעיון החלוץ בישראל). הוקמו חוות הכשרה בעלות ייעוד של חינוך, וחינוך עצמי לחיי קומונה, והיום תנועת הבוגרים מקיימת קומונות רבות וקיבוצים עירוניים, הלוקחים חלק בהפעלת הקינים השונים ושאר המפעלים החינוכיים. גם קיבוצי התנועה הלא עירוניים רביד ואשבל הינם קיבוצים חינוכיים.
לנוער העובד והלומד ולתהליך "להוביל שנית" שעבר בו בשנות התשעים, שהיסב את מסלול ההגשמה בו מהתיישבות לחינוך הייתה השפעה רבה על שינוי מסלול הנח"ל ממסלול התיישבותי של הכשרה חקלאית למסלול חינוכי הכולל "פרק משימה לאומית" חינוכית. עד היום כשני שליש מהמתגייסים למסלול הנח"ל הינם בוגרי חוות ההכשרה של הנוער העובד והלומד.

התפתחותה הרחבה של תנועת הבוגרים. יצירת מרחבי החיים של הבוגרים, ואף מרחבים חינוכיים חדשים שלא כולם נכללים בתוך תנועת הנוער, דוגמת "המעורר", הובילה להקמת תנועה רעיונית המאגדת את כל המרחבים (תנועת הנוער העובד והלומד, תנועת הבוגרים ומפעלים חינוכיים אחרים) ושמה "תנועת דרור ישראל"- שם המרמז על הקשר הערכי העמוק שרואה התנועה עם תנועת דרור שהייתה פעילה באירופה לפני מלחמת העולם השנייה למרות שבפועל, לא התקיים כל קשר כזה באותה תקופה.

ערכי התנועה ועקרונותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיסמת התנועה היא "לעבודה, להגנה ולשלום - עלה והגשם". סיסמה זו מבטאת את ארבעת ערכי התנועה החשובים: ציונות, סוציאליזם, שלום ודמוקרטיה. והיא לקוחה מתוך שיר של "משורר הנוער העובד" אברהם ברוידס שניכתב לאחר מאורעות 1929, מזכירות החניכים הארצית חידשה את הבחירה בסיסמה זו כסיסמאת התנועה בהחלטותיה משנת 2010. כמו כן, אחד הערכים החשובים של התנועה הוא ערך החינוך.

אחד העקרונות החשובים בתנועה הוא עיקרון הא-מפלגתיות. בעוד שהתנועה היא תנועה פוליטית, בעלת עמדה פוליטית ברורה, התנועה היא תנועה א-מפלגתית, כלומר - היא לא משתייכת או נמצאת בחסותה של אף מפלגה.

עקרון מרכזי נוסף הוא עקרון הכלליות ("ביתנו פתוח לכל נערה ונער"), עקרון המבוסס על כרוז שיצא בעת הקמת התנועה, והזמין את כלל הנוער לקחת חלק בפעילות התנועה. עקרון זה הוא המנחה את הרחבת הקינים והרחבת אופני הפעילות מעבר ל"קן הקלאסי" - פעילות כדוגמת המחדשים, רשת דרור בתי חינוך וכדומה. עקרון זה מחנך את חברי התנועה לכך שכל נער באשר הוא זכאי לחינוך, לשותפות ולחברות בתנועת הנוער.

סמל התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם איחוד התנועות בשנת 1959, אוחדו הסמלים לכדי סמל המכיל מרכיבים משני הסמלים. כמו כן, נוצרה סיסמה תנועתית חדשה מסיסמאות שתי התנועות - "לעבודה, להגנה ולשלום - עלה והגשם!". המרכיבים בסמל תנועת הנוער העובד והלומד מייצג מספר דברים:

  • עלי הזית העוטפים את הסמל מסמלים את השלום, אליו שואפת התנועה.
  • החיטה והחרמש מסמלים את עבודת האדמה.
  • החץ מסמל את ההגנה.
  • סרט ועליו מתנוססת סיסמת התנועה מחבר ומאחד את כל המרכיבים.

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קני התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קן בורוכוב, אחד הקינים הוותיקים והגדולים בתנועה.
החיילים בתמונה הם חיילי מסלול הנח"ל חברי הנוער העובד והלומד.

בהתאם למבנה הכללי, קיימים שישה סוגי קנים (סניפים) בתנועת הנוער העובד והלומד. הקינים נבדלים ביניהם באופן הפעילות ובמתכונתו, אך הערכים והתכנים העומדים בבסיסם, כמובן, זהים.ברחבי הארץ פועלים כ-700 קינים במתכונות הבאות:

  • הקן העירוני - הקן המוכר ביותר לגבי רוב האוכלוסייה. הקן העירוני פועל בערים ובעיירות רבות ברחבי הארץ, מקריית שמונה בצפון ועד למצפה רמון שבדרום.
  • מעגל קהילה- למעשה מעגל קהילה הוא במידות רבות חלק מ"הקן העירוני". ב-2004, קינים ומועדונים שהוגדרו כקיני מעגל קהילה, היו מצויים בעיקר בשכונות ובערי פריפריה.אף על פי שישנם יותר קינים וסניפים בפריפריה, מעגל קהילה כיום היא הגדרה המתארת יותר את הנסיון של המדריכים בקינים שונים לפתח את אופני הפעילות כך שיהיו מגוונים יותר מבקן העירוני ה'קלאסי' ובכך יתאימו לחניכים המגיעים מרקע מגוון ורחב יותר. ככלל, תהליך זה של גיוון אופני הפעילות משפיע ומתרחש בכל חלקי התנועה וניתן לראות ביטויים של אופני פעילות אלו בכלל מוקדי הפעילות.
  • הקן הקיבוצי - פועל בקיבוצים רבים בארץ, ומשתדל להתאים את אופן הפעילות למסגרת הקיבוצית הייחודית ולתהליכי ההפרטה המתרחשים בימינו בקיבוצים רבים.
  • הקן האזורי - הקן האזורי הוא בדרך כלל קן פדרטיבי בפני עצמו, בו קיימים מספר מועדוני שכבה צעירה הפועלים כחלק מהקן, ומקום עיקרי לפעילויות השכבה הבוגרת. קיימים קינים בודדים שהם קינים אזוריים.
  • חטיבת בני המושבים - בעבר פעלה במושבים בלבד וכיום פועלת בכל המרחב הכפרי - מושבים, קיבוצים, יישובים קהילתיים ומועצות מקומיות.
  • הקן הערבי - פועל ביישובים ערביים רבים ב-25 קנים ומספר החניכים בהם נאמד ב-18 אלף. קן מזרח ירושלים הוא הקן הגדול בתנועה.‏[3]
  • הקן הדרוזי - פועל בכל היישובים הדרוזים בישראל.
  • המחדשים והאיגוד המקצועי לנוער - גוף ייחודי לתנועת הנוער העובד והלומד, האחראי על חינוך הנוער העובד בארץ בכלל ובפרט נוער שלומד בבתי ספר מקצועיים. כמו כן, גוף זה מגן על זכויותיהם של הנערים העובדים ובכלל. למחדשים גם סניפים ברחבי הארץ שבהם הפעילות דומה לפעילות בקינים אך פונה לבני נוער עובדים.
  • הבתים למדע ועמדה - מעגל בו עוסקים חלק מחברי תנועת הבוגרים. בשונה מרוב פעילות תנועת הנוער שמתמקדת בחינוך בלתי פורמלי, הבתים למדע ועמדה עוסקים גם בפעילות לימודית, בתוך בתי ספר קיימים או בבתי ספר של התנועה.
מדריכים מהקן הערבי בתנועה

מחוזות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנים העירוניים (ובתוכם גם מעגלי הקהילה) והקנים הקיבוציים, מחולקים לתשעה מחוזות שונים בארץ וכל קן משתייך למחוז מסוים. לכל מחוז יש רכזים והוא פועל בפני עצמו. קינים רבים מתגבשים בתוך המחוז ממש כמו ההתגבשות התוך קינית ויוצאים יחד לטיולים מחוזיים. המחוזות הם: מחוז נגב, מחוז דרום, מחוז חיפה, מחוז ירושלים, מחוז צפון, מחוז חולות, מחוז ירקון, מחוז איילון ומחוז שרון.

מוסדות חניכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות החניכים הם למעשה ביטוי לערך הדמוקרטיה בתנועה. המוסדות הינם מעגלי-שיח של החניכים והמדריכים, העוסקים בעיצוב התנועה וקבלת ההחלטות בה. מוסדות החניכים הן:

  • מועצות הקינים - בהן נציגים מכלל הקבוצות בשכבה הבוגרת בקן.
  • מועצת מחוז - בה שני נציגים מכל קן במחוז.
  • מועצה מחוזית - כינוס של כלל חניכי השכבה הבוגרת במחוז לסמינר, אחת לכמה שנים, שבסופו מתקיימת הצבעה וקבלת החלטות על אופיו של המחוז והתנועה.
  • מזכירות חניכים ארצית - בה שני נציגים מכל מועצת מחוז.
  • מועצת חניכים ארצית - כינוס של כלל חניכי השכבה הבוגרת בארץ לסמינר, מתקיימת לעתים רחוקות מאוד, שבסופו מתקיימת הצבעה וקבלת החלטות על אופיה של התנועה.
  • מועצות שכבתיות - בשכבות י"א וי"ב מתכנסות מועצות שכבה מחוזיות וארציות ששותפות ומעצבות את התהליכים החינוכיים וההגשמתיים ביחד עם צוות המדריכים של השכבה. בשכבה י"א מכונה "מועצת שביעיות" והיא גם מופקדת על תהליך הרכבת הגרעינים לקראת סמינר הגשמה. בשיכבה י"ב מכונה "מועצת שמיניות" ולוקחת חלק בעיצוב ההתחנכות בגרעינים לקראת פרק חוות ההכשרה.

מרחבים פנימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרחב חיים - מרחב האחראי על נושא הב.ב.ב. (ביטחון, בטיחות, בריאות) בתנועה. המרחב דואג להתעדכן בנהלי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, לייצר נהלים פנימיים, לבצע הפקת לקחים והערכות סיכונים ולהטמיע את נושא הב.ב.ב. באופן חינוכי אצל חניכי ומדריכי התנועה. מרחב זה משתמש אף בלומדה (סימולטור) אותה עוברים מדריכי התנועה לפחות פעם בשנה. המרחב מחולק פנימית לשתי מחלקות: המחלקה למפעלים וטיולים - האחראים על הביטחון ,הבטיחות והבריאות בפעילות התנועתית ובתוך זה אחראים על המפעלים והטיולים בתנועה. מחלקת לוגיסטיקה - האחראים על ניהול מבני ורכבי התנועה ושמירה על בטיחותיהם, ועל הביטוח בתנועה.
  • האיגוד המקצועי לנוער של הנוער העובד והלומד - הוא הגוף היציג (על פי חוק ההסכמים הקיבוציים‏[4]), של הנערים העובדים בישראל. הארגון עוסק בארגונם, איגודם, ליווים והגנה על זכויותיהם של נערים עובדים, וכן מקיים מערכת הכשרה מקצועית, פעילות תנועתית כגון מחנות, טיולים וסמינרים, והבראה לנערים עובדים. כמו כן הארגון מציע ייעוץ משפטי חינם לנערים עובדים, וכן ייצוג משפטי חינם בבית הדין לעבודה לנערים עובדים מנוצלים כנגד מעסיקיהם. הארגון יושב גם במועצה לענייני נוער עובד שהוקמה מכוח חוק הנוער העובד (התשי"ג-1953)‏[5]. במסגרת הארגון פועל המחדשים (פירוט למעלה). פועל בשיתוף ובקשר עם הסתדרות העובדים הכללית החדשה.
  • דרור - בתי חינוך ע"ש גימנסיה דרור-החלוץ (ע"ר) - (לשעבר רשת "מקצוע ועבודה") עמותה שנוסדה בשנת 1982 על ידי הסתדרות הנוער העובד והלומד על מנת לייצר מענה לאוכלוסיות של נוער מנותק ונוער בסיכון.

העמותה פועלת בשני מישורים מרכזיים :
א. פיתוח סביבות חינוכיות לימודיות ומשלימות לנוער מנותק ולנוער בסיכון, שמטרתן להקנות מסגרות השתייכותיות, חיזוק הדימוי העצמי, הקניית מיומנויות למידה ושילוב במסגרות נורמטיביות של לימודים, תעסוקה והכנה לגיוס לצה"ל.
ב. פיתוח מסגרות התנדבות של בני-נוער ומבוגרים, עם דגש על פעילויות חינוכיות, לימודיות וחברתיות עם ולמען בני נוער וילדים בעלי קשיים בתחומים לימודיים וחברתיים.
העמותה מפעילה מספר בתי ספר : מפנה (ירושלים), דשנים (קריית אתא), חברת הנוער אשבל (קיבוץ אשבל), אדם, חברה וטבע (כרמיאל) שהם (חיפה) ודב הוז (תל אביב).
כמו כן העמותה מפעילה מספר תוכניות מיוחדות המשתלבות בבתי ספר של מערכת החינוך ביניהם : גמל"א, "מפגש הנוער", מרכז נוער אשדוד, "תוכנית כישורי למידה".
העמותה גם מפעילה את "הבתים למדע ועמדה" בה מדריכים חלק מחברי תנועת הבוגרים של הנוע"ל, המשלבת פעילות חינוכית פורמלית ובלתי פורמלית.

  • להקת התנועה - הלהקה הייצוגית של תנועת הנוער העובד והלומד. הלהקה מופיעה באירועים רשמיים בארץ ובחו"ל כייצוג של התנועה. הופעותיה כוללים בין היתר את השירים התנועתיים, שירי עם ושירים פופולריים נוספים בעברית ובאנגלית. חברי הלהקה הם חניכים מכל הארץ בשכבה הבוגרת (ט-י"ב). נוסף על כך, לוקחת הלהקה חלק במקהלת תנועות הנוער המקובצת ומופיעה בחסותה בעצרות וטקסים ממלכתיים רבים.

מסלול ואופן החניכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות בקינים מתקיימת פעמיים בשבוע. הפעולות בבסיסן מתחלקות לפעולות ערכיות, פעולות אקטואליה, פעולות בתחום הסיירות והמחנאות, ערבי תרבות (ערבים של כיף וגיבוש) ופעולות חוץ. בנוסף, מדי שנה ישנם מספר טיולים ואירועים מסורתיים (חג המעלות, פורימון, קייצת וכדומה...). שאר מסגרות הפעילות (מועדונים, סניפים וכו') הם בעלי צורות פעילות מגוונות ושונות, תוך דגש על קבוצתיות, אוטונומיה, הרחבת תחומי העיניין ומשמתיות - הנעה בין "קבוצות הנהגה" מקומיות, מועצות נוער, הדרכה לסוגיה השונים, חניכה, "סיירת זכויות עובדים" או פעולות אחרות המשנות את הסביבה הקהילתית של בני הנוער, בדגש על עבודה עם ילדים קטנים יותר. השאיפה היא להתאים את צורת הפעילות לנוער תוך דרישה משימתית.

בקן העירוני הפעילות מתחילה מכיתה ד' (מהחופש שבין ג' ל-ד' למעשה, בקייטנת התנועה - הקייצת).

השכבה הצעירה והמתבגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניכים צעירים בבית למדע ועמדה בעכו

החניך מתחיל את חניכותו בתנועה בכיתה ד', בגיל 9. הוא מצטרף לתנועה והופך לחלק מקבוצת שווים. הרעיון של קבוצה אינו נובע מנוחות, לקבוצה ערך חינוכי אדיר - בתוך הקבוצה החניך חווה שותפות, שיתוף פעולה ושוויון, וכמו כן יוצר ומפתח קשרים חברתיים. הקבוצה היא המסגרת של החניך בקן. המודל המשמש את התנועה הוא "כיתה=קבוצה", כלומר: החברים בכיתה הם יהיו החברים בקבוצה על מנת ליצור לחניך בשכבה הצעירה חוויה אורגנית בה הוא לא מתנתק מחיי היום-יום, ובה הערכים הם לא דבר שונה מחיי החברה. את הקבוצה בשכבה הצעירה מדריך חבר בשכבה הבוגרת אשר עבר סמינר הדרכה רשמי (מד"צים, מובילים או סמינר מתנועה אחרת או ממשרד החינוך) והוא מדריך בעל תעודה.

ככל שהחניך מתבגר, כך גם התכנים שהוא עובר עם קבוצתו משתנים. בעוד הבסיס הערכי נשאר זהה התכנים מותאמים לגילם ויכולת הבנתם של החניכים, לאופי הקבוצה וחבריה, ובמידה רבה גם לאופי וראיית עולמם של המדריך. החניך ממשיך להיות חלק מהשכבה הצעירה עד כיתה ו'.

בכיתה ז' החניך עובר לשכבה המתבגרת, בה התכנים והצורה מותאמים לחוויה החדשה של חטיבת הביניים, לפירוד בין הכיתות ולעתים הדגם "כיתה=קבוצה" משתנה בהתאם למספר החניכים. בסוף כיתה ח' החניך כבר יכול להתחיל לקחת על עצמו אחריות בדמות עזרה למדריכים בצוותים השונים, עזרה טכנית ויצירתית במפעלי השכבה הצעירה של הקן.

השכבה הבוגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי תהליך חינוכי מסוים ששיאו בחופש שבין כיתה ח' לכיתה ט', עולה החניך לשכבה הבוגרת. האחריות על חברי השכבה הבוגרת גדולה בהרבה מאחריות חברי השכבה הצעירה, מאחר שעכשיו עליהם לדאוג באופן מלא לתפקודו של הקן על כל חלקיו - אחריות זו באה לידי ביטוי בוועדות הקן השונות, בעזרה למדריכים בימי הפעילות ובעשייה החינוכית המיוחדת בה עוסקים חניכי שכבה ט' הנקראת פרויקט מסוק"ים (מדריכי ספורט וקהילה). במהלך שנה זו חניכי שכבת החושלים מוכשרים לקראת ההדרכה והמשימה.

בסוף כיתה ט' יוצאים החניכים לסמינר מד"צים (מדריכים צעירים) - 12 ימים ביער כפר החורש, ליד היישוב תמרת, בהם מוענקים להם הכלים הדרושים להם להפוך למדריכים. או לחלופין לסמינר מובילים - 6 ימים ביער לביא, המכשיר אותם להדרכה בתחום מסוים (מועדון קהילתי, קבוצה בתנועת נוער, מתנ"ס). ההבדל בין הסמינרים הוא שהמד"צים לא בהכרח ידריכו עם חברי קבוצתם, ולכן הם מפוזרים עם בוגרי ט' מרחבי הארץ בחוגים במהלך הסמינר. המובילים ככל הנראה ידריכו עם חברי קבוצתם ולכן חוויית הסמינר היא קבוצתית, וגם מכיוון שהיוצאים למובילים זקוקים לחיזוק הקשר עם בני קבוצתם או עם התנועה.

בכיתה י' יכול החניך, אם יבחר, להדריך קבוצה בשכבה הצעירה, כפי שהודרך הוא על ידי חבר השכבה הבוגרת כשהוא היה בשכבה הצעירה או המתבגרת. חניך שבוחר להדריך עובר במהלך השנה מספר השתלמויות, וכן סמינר מש"שים (מדריכי שנה שנייה) ומשל"שים (מדריכי שנה שלישית) בסוף כיתות י" ו-י"א בהתאמה.

בכיתה י"א יוצאת משלחת משותפת של הנוער העובד ושל המחנות העולים למסע לפולין ששמו המלא הוא- "המסע לגילוי שורשי המהפכה הציונית ומרד תנועות הנוער - שואה וגבורה". משלחת זו כוללת בממוצע כ-600 עד 700 חניכים והיא המשלחת הגדולה ביותר שיוצאת לפולין מטעם משרד החינוך. כמו כן בשכבה זו מקימים החניכים גרעינים - בין 14 ל-15 גרעינים במחזור. הגרעינים מורכבים על ידי גוף הנקרא "מועצת שביעיות" המורכב מחניכי השכבה ובו 2 נציגים מכל קבוצה. אחרי מספר מפגשים מרכיבים חברי המועצה את הגרעינים השונים על ידי צירוף קבוצות שונות בארץ לקבוצה אחת גדולה - היא הגרעין המונה בממוצע כ 30 חברים היוצאים בסוף השנה למפעל הרפסודיה בו כל גרעין בונה רפסודה איתה הוא חוצה את הכנרת.

בכיתה י"ב - שכבת הגרעין - חבר השכבה יכול לצאת לסמינר מש"צים (מרכזי שכבה צעירה) וללוות את ההדרכה של המדריכים, להיות אחראי על ישיבות המד"צים ולמעשה על השכבה הצעירה בשיתוף עם הקומונרים. כמו כן הוא יכול להמשיך להדריך. בשנה זו הגרעין נבנה דרך סמינרים גרעיניים ופעולות קבוצתיות. בתום השנה הגרעין יוצא לסמינר חוות, המכשיר אותם להיות קומונרים מתוך חוות ההכשרה, ולאחר מכן לסמינר משלחת, המכשיר אותם לאותו מחוז אליו הם נשלחו.

חוות ההכשרה, גרעין נח"ל ותנועת הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף כיתה י"ב יוצא כל גרעין, בסביבות 20 חברים, לחוות הכשרה. הגרעין דוחה את השירות הצבאי שלו בשנה וחי במסגרת שנת שירות. כל בני הגרעין חיים ביחד בבית המכונה "חוות הכשרה" (זכר לחווֹת ההכשרה באירופה בתחילת המאה ה-20 שהופעלו על ידי החלוץ, וסמל לשנה של התנסות בחיים שיתופיים לקראת המשך בתנועת הבוגרים). הם עוסקים בפעילות חינוכית ואחראים על הפעילות בקיני התנועה, ונקראים "קומונרים" (מלשון "קומונה").

בסוף השנה מתגייס כל הגרעין ביחד לצבא, לנח"ל, במסלול מיוחד לבני גרעינים. מרבית הבנים מתגייסים לגדוד 50 ומרבית הבנות מתגייסות לתפקידי הדרכה כמורות חיילות, כמדריכות גדנ"ע או לגדוד קרקל. לאחר שנה וחצי של שירות צבאי רגיל, חוזרים בני הגרעין לגור ביחד לשנה של "פרק משימה" - בו הם עוסקים בפעילות משימתית-חינוכית ברחבי הארץ. לאחר מכן הבנות משתחררות והבנים חוזרים לעוד תקופה של שירות צבאי רגיל, ולאחר מכן תקופת של"ת (שירות ללא תשלום).

לאחר השחרור מהצבא, משתקע הגרעין במקום כלשהו בארץ ובוחר אם להצטרף לתנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד.

מפעלי התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמינרים, טיולים ומחנות נקראים בתנועה "מפעלים" והם משתנים משכבה לשכבה ומותאמים לה.

לשכבה הצעירה (ד'-ו')

  • מתקיימים טיול סוכות וטיול חורף ששניהם בני יום, טיול פסח בן יומיים ומחנה הקיץ המסורתי ביער כפר החורש שהוא בין 3-4 ימים.

לשכבה המתבגרת (ז'-ח') מתקיימים אירוע סוכות ואירוע חורף ששניהם בני יומיים. בנוסף:

  • לשכבת ז' מתקיים "מחנה העפלה" שהוא בן חמישה ימים.
  • לשכבת ח' מתקיים טיול פסח בן ארבעה ימים. בקיץ מצטרפת השכבה לשכבה הבוגרת, ובקייצת (קייטנת התנועה) הם שם כ"פלוגים" - עוזרי מדריכים שמפעילים תחנות ועוזרים לבנות ימי קייצת. מתקיים סמינר ה"חייצת", שהוא סמינר בן יומיים, ולאחר מכן טיול מים בן ארבעה ימים.

לשכבה הבוגרת (ט'-יב')

  • ט' - שלושה כנסי ט' המכינים אותך להדרכה (כל אחד 2-3 ימים), טיול פסח בן ארבעה ימים, ובסוף השנה סמינר מובילים, סמינר בן 7 ימים בו לומדים להדריך עם כל הקבוצה, או לחלופין סמינר מד"צים (מדריכים צעירים) המסורתי ביער כפר החורש בן 11 יום, שבסופו מקבל החניך תעודת מדריך.
  • י' - טיול חנוכה בן ארבעה ימים, כנס י' ("כנס בונים") בן יומיים - סמינר בו מדברים על מהות הקבוצה, טיול פסח בן ארבעה ימים ובקיץ מתקיים "סמינר הנהגה" (שמתרכז שוב במהות הקבוצה) ו"סמינר מש"שים" - מדריכי שנה שנייה, בו אלו שבוחרים להמשיך בהדרכה מקבלים חיזוק ורענון לקראת השנה הקרבה. שני המפעלים הללו מחוברים ביחד ואורכם שישה ימים (הנהגה ארבעה ימים ומש"שים יומיים).
  • יא' - סמינר פולין וטיול חנוכה (כל אחד יומיים, מחוברים), יציאה למסע לפולין עם התנועה במרץ (שמונה ימים), "סמינר הרכבה" בן יומיים בו מרכיבים גרעין לשנת שירות ולשירות בנח"ל, "סמינר הגשמה" בפסח בן ארבעה ימים בו מתגבשים ומכירים את הגרעין ובוחרים לו שם. בקיץ - ה"רפסודיה" המסורתית שמתרחשת בכנרת בת חמישה ימים. בנוסף, מתקיים סמינר מש"צים (מלווי שכבה צעירה) בן ארבעה ימים.
  • יב' - טיול חנוכה עם הגרעין בן ארבעה ימים, "מחנה קופים" בפסח בן שלושה ימים. בקיץ - "סמינר חוות" בו מתגבשים עם הגרעין ועם הגרעין שיוצא לשנת שירות באותו מחוז, ו"סמינר משלחת" בו מוכשרים סופית לשנת השירות.

עוד במסגרת המבנה הפדרטיבי, התנועה מקיימת מספר מפעלים בתוכה (הרחבה על חלק מהמפעלים שהוזכרו):

  • סמינר מד"צים - בכל שנה בשבועיים הראשונים של החופש הגדול, יוצאים אלפי חניכים בוגרי כיתה ט' לסמינר מדריכים צעירים (מד"צים) ביער כפר החורש, אשר ניטע על ידי תנועת הנוער העובד והלומד, ומשמש אותה במפעלי הקיץ השונים. אורך הסמינר הוא 11 יום. בעבר הסמינר התקיים במעיין חרוד וארך שבועיים מלאים. בסמינר החניכים מתחלקים לחוגים עם חניכים מכל רחבי הארץ, ואינם נמצאים בחוג עם חברי קבוצתם. סמינר מדריכים נוסף הוא סמינר מובילים המתקיים גם כן ביער כפר החורש ואורכו הוא 7 ימים. הסמינר נעשה במתכונת קבוצתית, כשבכל חוג 2 קבוצות.
  • המסע לגילוי שורשי המהפכה הציונית ומרד תנועות הנוער - שואה וגבורה - הינו המסע לפולין התנועתי, הנערך מדי שנה ומתמקד בציונות ובמהפכה הציונית בגולה, בדגש על מרידות תנועות הנוער בגטאות בתקופת השואה. למסע זה יוצאים חניכי שכבת המעפילים (כיתה י"א) חניכי הקינים העירוניים-קיבוציים, חניכי "הבתים למדע ועמדה" וחניכי מגזר "המחדשים". כמו כן, למסע מצטרפת קבוצת קומונרים (חניכים בשנת שירות) שלא יצאו למסע בכיתה י"א. המסע נערך בשיתוף עם תנועת המחנות העולים במסגרת מעגל תנועות הנוער הציוניות-חלוציות-מגשימות. בשנת 2008 יצאה לפולין המשלחת ה-20, ובה 600 חניכים בקירוב. בנוסף לביקורים בגיטאות, מחנות השמדה ומחנות עבודה, ביקרה המשלחת גם בנקודות ציון יהודיות חשובות בגולה, כמו ישיבת חכמי לובלין, הרובע היהודי בקרקוב ובית הכנסת בטיקטין, שם למדו על התפתחות הציונות בגולה.
  • מפעל חוות ההכשרה - בכל שנה דוחים מאות בוגרי י"ב של תנועת הנוער את שירותם הצבאי על מנת לחיות בתקופת שנת-שירות. במסגרת שנת השירות, החניכים גרים יחד במה שמכונה חוות הכשרה, בתוך גרעיני נוע"ל שונים ברחבי הארץ. החניכים משתתפים בהפעלת תנועת הנוער ומקיימים חיי קבוצה שיתופיים ופעילים, ומודרכים על ידי מדריכי הגרעינים מתוך התנועה. בני חוות ההכשרה מכונים קומונרים בשל היותם חיים בקומונה, והם מדריכים בקינים שונים ברחבי הארץ, תוך תהליך למידה שלהם בתוך הגרעינים. השם "חוות הכשרה", הוא לזכר מפעל חוות ההכשרה של תנועת "החלוץ" באירופה, קיבוצי הכשרה שבהם למדו עברית, חוו חיים שיתופיים והתכוננו פיזית ונפשית לקראת העלייה לארץ.
  • שירות בנח"ל - חברי הגרעין, בוגרי חוות ההכשרה, משרתים במסלול בני-גרעינים מיוחד בחטיבת הנח"ל, במסגרות צבאיות שונות (גדוד 50, גדוד קרקל, חיל החינוך והנוער ועוד). מסלול זה משלב שירות צבאי רגיל (עם בני הגרעין) ופרקים חינוכיים מיוחדים (פרקי משימה ופרקי של"ת), שבהם חוזרים הגרעינים לחיות בקבוצות רבות ברחבי הארץ, וממשיכים בהתנסות בחיי שיתוף ובפעילות חינוכית בתנועה. בעבר היו פרקים מיוחדים אלו בקיבוצי יעד אליהם כוונו הגרעינים להתיישב, אך כיום יעד ההגשמה הוא כקבוצות נפרדות בחסות התנועה בלבד.

חג המעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חג המעלות הוא אחד מהחגים המסורתיים שבו מציינים את עלייתן של השכבות בקן ומהווה אירוע שפותח את שנת הפעילות, בעבר הוא נחוג בסוכות להזכיר את הקמת התנועה במועד זה. חג המעלות הוא אירוע שיא הכולל מצעד לפידים, כתובות אש, מסכת וטקס העלאת שכבות. האירוע מאורגן על ידי חברי הקן. בטקס העלאת השכבות כל שכבה מעלה את השכבה שמתחתיה ומכניסה אותה באופן רשמי לשנת הפעילות הנוכחית, כאשר לכל שכבה בתנועה יש שם.
בעבר היו קימות רק שלוש שכבות, וכל אחת מהן עברה תחת שער אש לציון עליתה:

  • צעירה - שער התורה
  • בינונית - שער העבודה
  • בוגרת - שער ההגשמה

את השם "חג מעלות" נתן דוד כהן, והוא עלה בו בעקבות אגדה על 15 המעלות שהיו בעזרה בבית המקדש (כמספר הפרקים בשיר המעלות בתהילים). השם התקשר גם עם ססמאת התנועה "עלה והגשם" ועם שם העיתון של התנועה "במעלה".

היום בכל שנה ישנה הופעה שנבנית ומוצגת על ידי השכבה הצעירה והבוגרת של הקן. המסכת כוללת הצגה שהיא בדרך-כלל בעלת מסר ערכי, ריקודים ושירים. לפני תחילת הטקס מתאספים חניכי הקן במקום מסוים ביישוב ומשם הולכים בתהלוכה עד לשטח שבו נערך חג המעלות כשהם נושאים בידיהם לפידים, תוך כדי שירה. לפעמים מוחלפים הלפידים בבלונים מטעמי בטיחות, ועם ההגעה לשטח החג מפריחים את כל הבלונים יחדיו. לפני החג מכינים חברי השכבה הבוגרת בקן (ולפעמים גם חברי השכבה הצעירה) כתובות אש המודלקות בחג המעלות. הכתובות בדרך-כלל כוללות את סיסמת התנועה, שם הקן והמחוז ואת שמות השכבות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנוער העובד, קובץ, הוצאת "במעלה" (הוצאה פנימית), תש"י-1950. - הרצאות ומאמרים של חניכים ופעילים בתנועת העבודה ובנוער העובד בנושא הנוער העובד.
  • צביקה דרור (עורך), פנים לדוד, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד. - על דוד כהן ה"אבא" של הנוער העובד, אשר מספר הרבה על התנועה.
  • דוד כהן, ביתי בין נערים, תשל"ו-1976 - דוד כהן מספר את סיפורו של הנוער העובד.
  • בנימין חכלילי, הזמנה לשיחה - דרכה של תנועת הנוער העובד 1924-1959, 1988. - ממקימי תנועת הנוער העובד וממיסדי קיבוץ נען מספר על שנותיה הראשונות של התנועה.
  • מוניה אדמתי, במעלה נעורים, הנוער העובד 1931-1924, 1974 - על ראשית התנועה
  • מרדכי נאור, בתנועה מתמדת - אלבום 60 שנות הנוער העובד והלומד, 1984.
  • ירון איילון, הנוער העובד והלומד: האם ביתנו (עדיין) פתוח בפני כל נערה ונער?, בתוך: יובל דרור (עורך), הקבוצות השיתופיות בישראל, אפעל: הוצאת יד טבנקין, 2008, עמ' 326-75.
  • אבינועם גרנות, הנוער העובד והלומד - ציוני דרך חלק א' 1924-1980, אתר "מאמרים".
  • אבינועם גרנות, הנוער העובד והלומד - ציוני דרך חלק ב' 1980-2011, אתר "מאמרים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 22.6% מכלל חניכי תנועות הנוער (175 אלף) על פי מפקד תנועות הנוער 2006 (ראו כתבה). תנועת הנוער העובד והלומד ערערה על מספר זה בטענה שלא כל חניכיה נפקדו משום ששאלוני המפקד ואופן עריכתו לא התאימו לכלל מעגלי החניכות שלה, וטרם קיבלה מענה לערעורה.
  2. ^ יורם פריהנוער העובד והלומד להאחזות בשטחים, דבר, 2 בפברואר 1968
  3. ^ נטע סלע ורועי נחמיאס, חולצה כחולה וכאפייה אדומה, ynet,‏ 1 במרץ 2004.
  4. ^ http://www.moital.gov.il/NR/exeres/2D5B3193-44C4-4E87-B77B-B67F8D7C676A.htm
  5. ^ http://www.moital.gov.il/NR/exeres/30C02A20-3BA3-49CF-8768-F93A9860AD46,frameless.htm