נעה בלאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נועה בלאס)
נעה בלאס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 בדצמבר 1937
תל אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בדצמבר 2008 (בגיל 70) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
עיסוק מוזיקאית, סופרת, מחנכת ומרפאת באמצעות מוזיקה
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נעה (נחה) בלאס (19 בדצמבר 193710 בדצמבר 2008) הייתה מוזיקאית, סופרת, מחנכת ומרפאת ישראלית באמצעות מוזיקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעה בלאס נולדה בתל אביב להוריה פנחס סירקיס ויעל (ינטה) לבית שצ'רנסקי והייתה בוגרת האקדמיה למוזיקה בתל אביב. למדה פסנתר אצל אילונה וינצה-קראוס, חליל אצל אורי טפליץ ובצלאל אבירם וקומפוזיציה אצל אבל ארליך, אנדרה היידו ועדן פרטוש. פיתחה שיטות לימוד, הלחינה יצירות מוזיקליות רבות, שהוצאו בתקליטורים ובתווים ובוצעו בישראל ומחוצה לה (יצירתה "שבעה המנונים מצריים" נוגנה בפסטיבל ישראל, ירושלים, 1988), כתבה ספרים רבים בתחום החינוך מוזיקלי, החינוך המיוחד, סיפורי אגדות ויוגה דרך הצלילים.

נעה בלאס ובנה, המתמטיקאי ד"ר אורי בלאס, חיברו יחד את הספר "מגדל האינסוף", סיפור אגדה, המיועד לילדים בגיל בית הספר היסודי ומשלב מושגים מתמטיים[1].

שיטות לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתחה שיטות לימוד (לרבות משחקים ואמצעי המחשה) באמצעות מוזיקה לאוכלוסייה רגילה ולאנשים עם חריגויות קשות, לרבות בעלי פיגור שכלי קשה ועמוק. שיטותיה נלמדות באוניברסיטאות, במכללות ובהשתלמויות מטעם משרד הרווחה ומטעם אקים. שיטות הלימוד שפיתחה מיושמות אצל מעל 5,000 אנשים במעונות משרד הרווחה, אצל מאות ילדים בבתי ספר לחינוך מיוחד בישראל וכן בארגנטינה, באיטליה, בארצות הברית, בגרמניה ובצרפת.

יוגה דרך הצלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כן, פיתחה שיטת יוגה בשם "יוגה דרך הצלילים". השיטה קושרת בין ה"צ'אקרות" (מרכזי אנרגיה בגוף) לבין הצלילים. בשיטה זו נחשפים המשתתפים, במקומות שונים בגוף, לצלילי גונגים, פעמונים וקערות מוזיקליות. השיטה כוללת נושאים שונים הקושרים בין צליל ונשימה, צליל וצבע, צליל ותחושה ועוד. השיטה מיושמת מאז ראשית שנות ה-90 בסדנאות בישראל, בצרפת ובקנדה.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוסיקה לי, יריב-הדר 1979, טפר 1995
  • קרנבל החיות בליווי הדיסק של סן-סנס, מסדה, 1985
  • סיפור על המנגינה שאין לה סוף (בליווי דיסק), מסדה, 1986
  • ככל יכולתם, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988
  • מנחה מוסיקלית, ביוגרפיה של יוהאן סבסטיאן באך לנוער, הקיבוץ המאוחד, 1989
  • סיפורים מוסיקליים, 1990
  • מוסיקט, 1990
  • חליל הקסם והדרקון, הקיבוץ המאוחד, 1993
  • שש חוברות הדרכה ועזר להוראת מוזיקה

חינוך מיוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ככל יכולתם, הקיבוץ המאוחד, 1988
  • הגמד פיקי פקו, כנרת, 1989
  • חיות ומוסיקה (חוברת עבודה), 1990
  • חינוך מוסיקלי מיוחד (חוברת עבודה), 1990
  • מוסיקה קלאסית (חוברת עבודה), 1995
  • אני אתה והעולם (ספר עם דיסק), טפר, 1995,
  • 13 קטעי ג'אז לחינוך המיוחד (חוברת עבודה), 1997
  • נעה בלאס וחיה עמינדב: גשר בצלילים, הקיבוץ המאוחד, 2003
  • אדם חבוי בתוך עצמו, הקיבוץ המאוחד, 2007

יוגה וצלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי אגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קולות מקונכייה, בית התווים, 1981
  • המלך האפור והמלכה הוורודה, כתר הוצאה לאור, 1985
  • קרנבל החיות, הוצאת מסדה, 1986
  • הסיפור על המנגינה שאין לה סוף, הוצאת מסדה, 1987

יצירות מוזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארבע חוברות של שירים לקול ופסנתר, הוצאת אור-תו, 1984
  • שבעה המנונים מצריים עתיקים לקול ופסנתר, 1988, הוצאה עצמית
  • עשרה מזמורים בשפה שנשתכחה, לקול ונבל, 1988, הוצאה עצמית
  • מעגלים, לשבעה גונגים, חמישה פעמונים וקול, 1988
  • אותיות, למקהלת נשים, 1988
  • מתוך המערבולת, לחמישה גונגים וויברפון, 1988
  • שירי משוררים, לקול ופסנתר (23 שירים בסגנון ליד), 1983–2003
  • צימבלימבה, 44 מנגינות לפסנתר, 2000
  • שירת הציקדות, לסקסופון, פסנתר וכלי הקשה, 2003
  • חד גדיא, לקריין, בסון, קלרינט, טרומבון, פסנתר ותופים, 2003

עזרי לימוד מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דו-רה-מי - משחק ללימוד תווים וקצב, 1967
  • טומפה, בובה המורכבת מכלי הקשה שונים, 1979
  • פונופון - אמצעי המחשה להוראת קצב, 1983

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב בר-און, נועה בלאס, האשה הגדולה מן החלומות, באתר הצליל הפנימי, פורסם במקור ב"מקור ראשון", דיוקן, גיליון 607, 27 במרץ 2009