נועה בת 17

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נועה בת 17
Noa bat 17.jpg
בימוי: יצחק (צפל) ישורון
הפקה: דני פלג
תסריט: יצחק (צפל) ישורון
שחקנים ראשיים: דליה שימקו
עדי נאמן
עידית צור
שמואל שילה
אסנת עופר
רוני פינקוביץ'
משה חבצלת
מוזיקה: יצחק שטיינר
חברת הפצה: גלובוס יונייטד
הקרנת בכורה: 1982
משך הקרנה: 86 דקות
שפת הסרט: עברית
דף הסרט ב-IMDb

נועה בת 17 הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של יצחק (צפל) ישורון משנת 1982, שנחשב לאחד מהסרטים המצליחים שנוצרו בישראל, מבחינה אומנותית וקופתית. הסרט מתאר את התבגרותה של נועה, נערה תל אביבית, ואת הטלטלה שהיא עוברת בקרב חבריה בד בבד עם הטלטלה שעוברים הוריה על רקע השבר בתנועה הקיבוצית.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע לעלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מתרחשת בשנת 1951, על רקע הפילוג בתנועה הקיבוצית. בראשית שנות החמישים עברה מחלוקת קשה בתנועת הקיבוץ המאוחד בדבר הזיקה האידאולוגית והפרקטית שיש לנקוט: לעבר ברית המועצות הקומוניסטית, או מאידך, לעבר המערב הקפיטליסטי. המשבר, שהתרחש ברוב קיבוצי "הקיבוץ המאוחד", לווה בעימותים קשים, עד כדי פילוג, כאשר קיבוצים נחלקו לשניים, חברויות ואף משפחות התפרקו, התבצעו חילופי אוכלוסין והוקמו קיבוצים חדשים.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתמקד בנועה, נערה תל אביבית בת 17, חבריה ומשפחתה. העלילה נעה בין שני עולמות מקבילים - עולם המבוגרים, הכולל את משפחתה של נועה (הוריה ודודה) ועולם הנוער - הכולל את נועה, חבריה מתנועת הנוער ועוזי, נער בו היא מתאהבת.

עולם המבוגרים: הוריה של נועה הם זוג תל אביבים תומכי מפא"י, קיבוצניקים לשעבר. אביה, בן מושבה, מתגעגע מאוד לחיים החקלאיים אותם נאלץ לעזוב. אמה היא מהפעילות המרכזיות והקנאיות של מפא"י, המכנסת בביתה את פעילי המפלגה לדיונים על המשבר בקיבוץ המאוחד, אשר מסעיר את המדינה, את המפלגה ואת התנועה הקיבוצית. המשבר מביא להתפרצות סערות ורגשות גם בתוך הבית פנימה, שמחריף בעקבות הגעת דוד קיבוצניק, אשר מביא את אב המשפחה לחשוב על עזיבת משפחתו לטובת חזרה לחקלאות, בעוד האם תובעת נאמנות מוחלטת למפלגה ולמשפחה.

עולם הצעירים: נועה היא נערה עצמאית ודעתנית אשר הסערה המתחוללת בתוך משפחתה משפיעה על עולמה הפנימי הרגיש. את כל מה שעובר עליה היא מעלה ביומנה. בינתיים מתכוננים חבריה מתנועת הנוער להעלות מסכת ציונית שנועה מסרבת ליטול בה חלק. היא משכנת בביתה ללילה אחד את עוזי, החבר של חברתה הטובה, ומתפתח בסתר רומן ביניהם. עימות חריף פורץ בין נועה לבין חבריה מהתנועה על כך, שהיא מתנהגת ומתלבשת "בצורה מופקרת" בניגוד למה שכללי התנועה דורשים ולא מעוניינת להצטרף להגשמה בקיבוץ. נועה עומדת על זכותה לנהוג באופן עצמאי, אולם עוזי מסרב לעמוד לצידה ומבקר אותה על כך שהיא מוציאה את עצמה מן הכלל. כשהרומן בינה לבינו מתגלה, היא מנודה סופית מקבוצת חבריה.

ניתוח ומשמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עוסק ביחס שבין החברה לפרטים שבתוכה וביחס שבין הרוב לקבוצות מיעוט. הסרט דן במפורש ובמשתמע בקונפורמיזם, במחיר שמשלמים אלה הרוצים להשתייך לקבוצה חברתית ונאלצים להסכים לנורמות ולנהלים שהיא מכתיבה, ולעומת זאת, במחיר שמשלמים אלה השואפים להשתחרר מתכתיבי הקבוצה ולהיות עצמאיים.

נושאים נוספים בהם נוגע הסרט הוא תפקידם של אידאלים בחיי הפרט והחברה ויכולתם של פרטים וקבוצות לשנות ולתקן את החיים הציבוריים והאישיים.

נועה ואביה שואפים להגשמה עצמית, לעשות את מה שהם באמת אוהבים, אולם המסגרת החברתית כובלת אותם. נועה מעוניינת להתלבש בצורה שונה, לצאת החוצה מהמסגרת התנועתית, לא ללכת להגשמה בקיבוץ ולפתוח ברומן "אסור", אך חבריה אינם רואים זאת בעין יפה. אביה משתוקק לחזור לחקלאות אך מחויב למשפחתו. חבריה של נועה ואמה הם האנשים הקונפורמים, התובעים נאמנות מוחלטת לתכתיב התנועה - אם זאת המפלגה (אצל האם), ואם זאת תנועת הנוער (אצל קבוצת הנערים). כאשר נועה מסרבת לנהוג על פי המצופה ממנה ובוחרת בדרך עצמאית, היא משלמת מחיר יקר בנידוי חברתי. אביה מוכן בסופו של דבר לסגת משאיפותיו ולהישאר עם משפחתו.

הסרט בא לבקר את החברה והמדינה הישראלית של שנות החמישים והשישים, כשהקולקטיב החברתי תבע מהיחיד ציות ונאמנות למטרות הציוניות ולהתנהגות מסוימת, במחיר שאיפות ורצונות אינדיבידואליים. כמו כן עוסק הסרט בקבלת השונה והיחס לחריגים בחברה, ומראה את המחיר שנאלצים לשלם כל מי שלא הולך בתלם על פי הדרישות שהקבוצה החברתית מכתיבה לו.

השפעת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נחשב כחריג ומיוחד לתקופתו. הקולנוע הישראלי לא הרבה עד אז לעסוק בנושאים דרמטיים עמוקים ומעוררי מחשבה אלא בבידור נטו, ובעיקר פרחו סרטי הבורקס העממיים. הביקורות שיבחו את הסרט ותיארוהו כפורץ דרך ומעורר מחשבה, ובמיוחד שיבחו את משחקה של דליה שימקו בדמותה של נועה (הקריירה שלה פרצה במידה רבה בזכות סרט זה). באופן מפתיע, למרות שהסרט הופק בתקציב זעום (רובו צולם בדירה אחת) ועסק בנושאים לא פופולריים כמו משבר הקיבוצים בשנות החמישים, הוא הצליח מאוד גם בקופות. מבקר הקולנוע מאיר שניצר תיאר זאת כנס וייחס את הצלחתו לתסריט הקולח, שקירב את העלילה לנגישה לציבורים רחבים למרות הנושאים הכבדים. מצד אחד זהו מעין סרט נעורים, העוסק בנושאים כמו נידוי חברתי שנערים יכלו להזדהות עמם בנקל, ומהצד השני הוא העלה נושאים כמו ביקורת על מפא"י ועל שייכות מפלגתית, שהציבור הישראלי יכל לקבל לאחר המהפך הפוליטי ושקיעת מעמדה של תנועת העבודה.

בשנת 2003, עשרים ואחת שנים לאחר יציאת "נועה בת 17" לאקרנים, ביים יצחק צפל ישורון סרט המשך בשם "לא בת 17", העוסק באותן הדמויות ובמשבר הקיבוצים של ימינו. הסרט זכה בפרס הראשון בפסטיבל חיפה, אולם לא שיחזר את ההצלחה הקופתית של "נועה בת 17".


פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס משרד התרבות לתסריט הטוב ביותר.
  • פרס שושנת הכסף לסרט הטוב ביותר.
  • פרס שושנת הכסף לבמאי הטוב ביותר.
  • פרס שושנת הכסף לתסריט הטוב ביותר.
  • פרס כינור דוד לסרט הטוב ביותר.
  • פרס כינור דוד לתסריט המקורי הטוב ביותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]