נח"ל

סמל הנח"ל

אנדרטת חללי הנח"ל וחיל החינוך בפרדס חנה בתכנון האדריכל חנן הברון

קיר "יזכור" באנדרטת חללי הנח"ל וחיל החינוך בפרדס חנה

נוער חלוצי לוחם (נח"ל) הוא כינוי למסגרות מסוימות בצבא ההגנה לישראל המקיימות קשר עם בני נוער.

הנח"ל נוסד בחסות פיקוד הגדנ"ע במסגרת הסכם מיוחד של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, עם תנועות הנוער הציוניות על מנת להעניק להן מסגרת חלופית לפלמ"ח. החילוף התבקש מאחר שארגון ההגנה, ובעיקר הזרוע הצבאית שלו, הפלמ"ח - היו מוקד ההגשמה החלוצית ציונית-סוציאליסטית. בהסכם בין בן-גוריון ותנועות הנוער, נאמר כי המדינה נותנת לגיטימציה לתנועות הנוער לבקש תחליף לתפקיד שמולא על ידי הפלמ"ח. כאשר הפלמ"ח יפורק עם הקמתו של צה"ל, בעיקר כדי שהגרעינים של תנועות הנוער לא יתפרקו במהלך שירות צבאי רגיל בו כל חבר גרעין הולך לתפקיד שונה. אלא, שבאמת יעברו את פרק שירות הביטחון ויוכלו להמשיך הלאה בחייהם כגרעין. בהמשך הנח"ל הופרד מהגדנ"ע ותפקד כחיל עצמאי.

בעבר, תפקידו העיקרי של הנח"ל היה לקדם את ההתיישבות היהודית ברחבי ארץ ישראל. הנח"ל היה מקים היאחזויות נח"ל, שהיו מאוכלסות בגרעיניו. מטרת ההיאחזות להפוך ליישוב אזרחי, בתהליך אזרוח.

שיטה זו שירתה מקרים רבים של משימות יישוב לאומיות, בשטחים בהם האוכלוסייה היהודית מדולדלת ונחשבו ליעד התיישבות מועדף. בראשית דרכו של הנח"ל, אתרי ההתיישבות המועדפים היו בעיקר בתחומי הנגב, בגליל ובערבה. לאחר מלחמת ששת הימים מוקד העניין עבר אל יהודה ושומרון, רצועת עזה, רמת הגולן וסיני. יישובים רבים, כמה מבסיסי צה"ל ובעיקר קיבוצים, הינם היאחזויות נח"ל במקורם.

בשנות ה-90, העביר הנח"ל את עיקר המשקל של פעילות גרעיניו למשימות חינוכיות בקהילות אזרחיות שונות, זאת סביב הקמתן של תנועות בוגרים בתנועות הנוער המהוות את מרבית המתגייסים למסלול. תנועות הבוגרים סימנו מפנה בתפיסת ההגשמה בתנועות - מהגשמה התיישבותית להגשמה חינוכית בקהילה, ובהתאם לכך שינה גם הנח"ל את מבנהו. גם היום מהווה הנח"ל כלי להמשך הכשרתן ופעילותן של הגרעינים המשימתיים-תנועתיים בתקופת השירות הצבאי, לפיכך, המסלול בנוי כדי לעודד את המשך קיומו המשימתי של הגרעין גם לאחר תום השירות הצבאי.

כמו כן, ב-1982 הוקמה חטיבת הנח"ל כיחידה נפרדת מפיקוד הנח"ל של חיל חינוך, המשמש כגוף חינוכי-הגשמתי, המאגד בתוכו את פעילות הגרעינים, בוגרי תנועות וארגוני הנוער. חטיבת הנח"ל כוללת את בני הגרעינים כמו גם חיילים שאינם שייכים לגרעין כלשהו ומכונים 'נח"ל בקו"ם'. בתחילת שנות ה-90 קטן חלקם היחסי של חיילי הנח"ל שאינם בני גרעינים, אולם בשנים האחרונות מגמה זו מתהפכת, וחלקם של בני הגרעינים בחטיבה ובתפקידים שונים בחיל החינוך עלה.

מסלול בני הגרעינים כולל היום ארבעה חלקים: פרק צבאי, פרק משימה, בט"ש ושל"ת. חיילים אלה מתגייסים, עושים שירות רגיל של כשנה וחצי (תלוי במחזור הגיוס) בחטיבת הנח"ל, גדוד קרקל או חיל חינוך. לאחר מכן יוצאים בני הגרעין לשנה של "פרק משימה" (פרקמ"ש) בו בני הגרעין עושים עבודה חינוכית קהילתית באזורים שונים בארץ תחת פיקוד של מערך מג"ן. במהלך הפרקמ"ש בנות הגרעין משתחררות, או חותמות שס"ן עד לסיום פרק המשימה ובני הגרעין ממשיכים לעוד כחצי שנה של בט"ש כאשר הם מהווים פלוגה עצמאית בחטיבת הנח"ל. לאחר סיום שלוש שנות שירות יוצאים הבנים לארבעה חודשים נוספים של של"ת סוף. ניתן גם לבצע היפוך מסלול ולקיים את השל"ת לפני תחילת השירות הצבאי.

בעקבות ארגון מחדש של משרד הביטחון וצה"ל, פיקוד הנח"ל מסופח כיום למערך מג"ן: מד"נים, מורות חיילות, גדנ"ע ונח"ל בראשו עומד אל"מ גולן בר לוי. ואילו אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון שינה את שמו לאגף הביטחוני-חברתי. בראשו עומד כיום אביגדור קהלני.

ב1995 הוקמו בפרדס חנה אנדרטה ואתר זיכרון לחללי הנח"ל וחיל החינוך. במקום שתוכנן על ידי האדריכל חנן הברון, הוקמו מגדל שבבסיסו לוח זיכרון לנופלים ובו מונצחים 1008 חללי הנח"ל ו-50 חללי חיל החינוך. סביב המגדל יש מבנים בצורת חצי עיגול ובהם אודיטוריום ואולם הנצחה. האתר נראה מהאוויר כסמל הנח"ל - מגל וחרב.

מפקדי הנח"ל לדורותיהם

מספר	שם	תחילת הכהונה	סיום הכהונה	הערות
1	אלחנן ישי	1948	24/11/1949	מפקד הגדנ"ע, כאשר הנח"ל עוד היה כפוף לו
2	יצחק פונדק	24/11/49	1/12/50	-
3	משה נצר	1/12/50	פברואר 1954	-
4	אהרון דורון	פברואר 1954	נובמבר 1956	-
5	איתמר בן ברק	נובמבר 1956	דצמבר 1958	-
6	אהרון אבנון	דצמבר 1958	ספטמבר 1960	-
7	שמואל איל	ספטמבר 1960	פברואר 1964	-
8	יהונתן דותן	פברואר 1964	ספטמבר 1966	-
9	צבי שמאלי	ספטמבר 1966	יולי 1969	-
10	צבי לבנון	יולי 1969	אוגוסט 1972	-
11	אשר דר	אוגוסט 1972	ינואר 1975	-
12	רענן שריר	ינואר 1975	ספטמבר 1978	-
13	גבי מגל	ספטמבר 1978	ספטמבר 1980	-
14	אמנון אשכול	ספטמבר 1980	יולי 1984	-
15	יורם גלבוע	יולי 1984	אוגוסט 1987	-
16	בנציון וינר	אוגוסט 1987	אפריל 1990	-
17	מנחם זטורסקי	אפריל 1990	אוגוסט 1995	-
18	רן גלינקא	אוגוסט 1995	- 1997	כיהן כמנכ"ל זמני של רשות השידור, קצין חינוך ראשי ומפקד שייטת 13

נח"ל אפריקה

בשנות ה-60 התקיים פרויקט סיוע ישראלי למדינות מתפתחות, באפריקה אסיה ודרום אמריקה, בעזרתו של חיל הנח"ל. הסיבות להקמת פרויקט זה, היו בין השאר נסיון ליצור אזורי השפעה במדינות הגובלות והקשורות בקשרים מדיניים עם מדינות שהיו בעימות ישיר עם ישראל. כמו כן פרויקט זה סייע ביצירת תדמיתה הבינלאומית של מדינת ישראל, ופתח פתח לשיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים.

תחילת הפרויקט היה בגינאה. ג'ון טאטגה, מזכ"ל האיגודים המקצועיים במדינה גילה התעניינות בחיל הישראלי ובשיטותיו להפרחת השממה, ולאחר משא ומתן נשלחה לגניאה משלחת בת ארבע קציני נח"ל ישראלים שסייעו להקמת יחידות דומות בצבא הגניאי שאורגנו במסגרת חטיבתית בשם "חטיבת הבונים". חטיבה זו סייעה ביצירת מסגרת תעסוקתית לאלפי גניאים, קידמה את החקלאות הבלתי מפותחת למדינה, ואף אחדה בין בני שבטים שונים בעלי היסטוריה של עוינות במסגרת אחת. ג'ון טאטגה עמד בראש המסגרת ובהמלצת הישראלים קיבל דרגה מקבילה לאלוף משנה.

עשרות משלחות נח"ל ישראליות השתתפו בפרויקט שהחל בגניאה והמשיך בקניה, טנזניה, זמביה, מלאווי, חוף השנהב, הקהיליה המרכז אפריקנית, צ'אד, קמרון, טוגו; ומחוץ לאפריקה : איראן, סינגפור, אקוואדור, בוליביה ועוד. משלחות נציגים מאותן המדינות אף הגיעו לארץ ללמוד מההיאחזויות. הנח"ל סייע ביצירת מסגרות חצי צבאיות או צבאיות, ובפיתוח שיטות חקלאיות ושיטות לבירוא יערות.

פעילותו של הנח"ל בחו"ל ובמישור הבינלאומי נפסקה ברובה בעקבות התדרדרות יחסיה המדיניים של ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, אולם רבות מהמסגרות שהוקמו המשיכו לתפקד, ואף נמשכו שיתופי פעולה מסוימים במישורים שונים. דוגמה מובהקת לכך היא קניה שבה פעל הנח"ל ושהייתה זו תחילת מערכת היחסים המדינית עימה, שהובילה לבסוף לשיתוף פעולה מסוים בעת מבצע יונתן לשחרור חטופי אנטבה.

ראו גם

בול הנח"ל

• חטיבת הנח"ל
• גדוד קרקל
• להקת הנח"ל
• נח"ל חרדי
• היאחזות נח"ל
• תנועות נוער
• תנועת בוגרים
• ביטחון ישראל – מונחים
• מורה חיילת

קישורים חיצוניים

• גדוד אימון מתקדם. נח"ל מוצנח בצה"ל.
• פעולות תגמול ומלחמות. שילוב לוחמי הנח"ל בפעולות הצנחנים.
• אודות הנח"ל-אתר חיל החינוך והנוער.
• תולדות הנח"ל ורשימת היאחזויות - באתר רשת עמלנט

לקריאה נוספת

• צה"ל בחילו - אנציקלופדיה לצבא ולביטחון - כרך "נח"ל", הוצאת רביבים.