נוראגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מראה פנימי של הנוראגה בארוביו
הנוראגה בלוסה
נוראגה לצד קפלה נוצרית בסילנוס

נוראגה (סרדו יחיד Nuraghe או Nuraxi; רבים Nuraghes או Nuraxis בהתאמה) הוא סוג של מבנה מגליתי פרהיסטורי עגול הנפוץ מאוד באי סרדיניה באיטליה.

לא ברור מתי בדיוק הוקמו הנוראגים הראשונים, אך נראה שהדבר קרה בסביבות שנת 1800 לפנה"ס. שיאם של הנוראגים היה בתקופת הברונזה, בין 1500 ל-1100 לפנה"ס. בתקופת הברזל, החל משנת 900 לפנה"ס לערך, שוב לא קמו נוראגים חדשים, אך אלה הקיימים המשיכו להיות בשימוש עד הכיבוש הרומי במאה ה-2 לפנה"ס ואף לאחריו.

הנורארגים הוקמו בדרך כלל בנקודות שולטות, על גבעה, בקצה רמה או בפתחו של עמק. המבנה המרכזי בנוראגים, ולעתים היחיד, הוא מגדל בצורת חרוט שהגיע לגובה של עד 20 מטר. המגדל נבנה מגושי אבן או בזלת ללא חומר חיבור, ושמר על יציבותו מכוח משקלן של האבנים בלבד. לבניית הקומות הגבוהות במגדלים נעשה לעתים שימוש באבן חול או בחוואר כדי לא להכביד על משקלו של המבנה. החומה שסביב הנוראגים הגיעה לעובי של 4 או 5 מטר, והיקפם של האתרים נע בין 20 ל-50 מטר.

ברחבי סרדיניה פזורים כיום בין 7,000 ל-8,000 נוראגים, ובעבר הגיע מספרם ליותר מ-20,000 וייתכן שקרוב אף ל-30,000. תפקידם המדויק של הנוראגים אינו ידוע בוודאות. חוקרים סבורים כי הנוראגים שניצבו בראשי הגבעות ואשר כללו מגדל בלבד היו חלק מרשת של מוצבים שקיימו ביניהם קשר עין. הנוראגים הגדולים, שכללו מערכת של מגדלים וביצורים, שימשו ככל הנראה כמרכזים חברתיים של התרבות הנוראגית שפרחה בסרדיניה והתפשטה גם לקורסיקה. ייעודים אפשריים אחרים כוללים מקדש, מקום מגורים, מקום אסיפה, בסיס צבאי, או מקום מגוריו של שליט הכפר.

הנוראגה הידוע, הגדול והחשוב ביותר בסרדיניה הוא סו נוראז'י די ברומיני (Su Nuraxi di Barumini - "הנוראגה של ברומיני") שהוכרז בשנת 1997 כאתר מורשת עולמית. הנוראגים נותרו סימן ההיכר הידוע ביותר הן של התרבות הנוראגית הקדומה והן של סרדיניה המודרנית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]