נוריץ' סיטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נוריץ' סיטי
Norwich City.svg
מידע כללי
כינוי הקנריות
תאריך ייסוד 1902
אצטדיון קארו רוד, נוריץ'
(תכולה: 26,034)
יו"ר אלן בווקט
מאמן כריס יוטון
ליגה פרמייר ליג
תארים
מספר גביעים 2
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

מועדון כדורגל נוריץ' סיטיאנגלית: Norwich City Football Club) הוא מועדון כדורגל אנגלי המייצג את העיר נוריץ'. קבוצת הכדורגל של המועדון, המשחקת במדים צהובים-ירוקים, ידועה בשל צביעה בכינוי "הקנריות" (The Canaries). אצטדיונה הביתי של נוריץ', קארו רוד, מונה 26,034 מקומות ישיבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוריץ' סיטי נוסדה בשנת 1902 ומשחקיה הראשונים שוחקו באצטדיון ניומרקט רוד. הקבוצה הוצאה מליגת החובבים בשנת 1904 בטענה שהיא למעשה קבוצה "מקצוענית", ומאוחר יותר באותה שנה נבחרה לשחק בפוטבול ליג האנגלית. הקבוצה אימצה את החולצות הצהובות בשנת 1907 לאחר שכבר דבק בה הכינוי "קנריות"; גידול קנריות היה תחביב נפוץ בקרב תושבי נוריץ' ומחוז נורפוק באותה תקופה. בשנת 1908 המועדון הועתק לביתו החדש ברוזארי רוד, אשר זכה לכינוי "קן הכנריות".

במרוצת העשורים הבאים התברר כי אצטדיון רוזארי רוד אינו מסוגל להכיל את מספרם הגדל של אוהדי הקבוצה, ובשנת 1935 עבר המועדון לאצטדיונו הנוכחי, קארו רוד.

המועדון רשם את אחד מהגדולים שבהישגיו בשנת 1959. באותה שנה הצליחה נוריץ' סיטי, אז קבוצה קטנה מהליגה האנגלית השלישית, להגיע לשלב חצי הגמר של גביע ה-FA , לאחר שהצליחה לנצח קבוצות בכירות כמנצ'סטר יונייטד וטוטנהאם הוטספר.

בשנת 1972, תחת הדרכתו של המאמן רון סאנדרס, נוריץ' סיטי העפילה לראשונה בתולדותיה לליגה האנגלית הבכירה. המועדון זכה בגביע הליגה האנגלית בשנת 1985 - עם קן בראון כמאמן - לאחר שניצח את סנדרלנד 1-0 בגמר שנערך באצטדיון ומבלי. גודלו של ההישג היה כפול ומכופל נוכח הניצחון על יריבתה המרה של נוריץ', איפסוויץ' טאון, בשלב חצי הגמר. יצוין, כי המפגשים בין איפסוויץ' ונוריץ', או "הדרבי של מזרח אנגליה", הם בדרך כלל טעונים מאוד.

אף שזכתה בגביע הליגה נוריץ' ירדה באותה עונה (1984/1985) לליגת המשנה האנגלית, ונוכח החרם שהוטל על מועדונים אנגליים (בעקבות אסון הייזל) נבצר ממנה להשתתף לראשונה במפעל אירופי כלשהו. בעונה לאחר מכן שבו הקנריות לליגה הבכירה, לאחר שזכו באליפות ליגת המשנה האנגלית לעונת 1985/1986. בזכות היכולת הטובה שהפגינה סיימה נוריץ' פעמיים בשנות השמונים במקומות שהיו מעניקים לה כרטיס עלייה לגביע אופ"א, אלמלא החרם על קבוצת אנגליות היה נותר בעינו.

נוריץ' סיטי הובילה את הליגה האנגלית הבכירה במשך רוב עונתה הראשונה כפרמייר ליג (1992/1993), ואולם במחזורים האחרונים הידרדרה וסיימה במקום השלישי מאחורי האלופה מנצ'סטר יונייטד ואסטון וילה. היה זה המיקום הגבוה ביותר בהיסטוריה של המועדון מאז ומעולם. בעונה שלאחר מכן נוריץ' שיחקה לראשונה בתולדותיה בגביע אופ"א, ניצחה את ויטסה ארנהיים ההולנדית 3-0 בסיכום הכולל ואת באיירן מינכן הגרמנית 3-1 בסיכום הכולל, לפני שהודחה על ידי אינטר מילאן האיטלקית (2-0 בסיכום הכולל).

מייק ווקר התפטר כמאמן נוריץ' סיטי בינואר 1994 ועבר לאמן את אברטון, ממנה פוטר כעבור פחות משנה. הוא הוחלף על ידי ג'ון דיהאן בן ה-36, אשר הסתייע על ידי עוזר המאמן-שחקן גארי מגרסון בן ה-34. נוריץ' סיימה את עונת 1993/1994 במקום ה-12 בפרמייר ליג, ולקראת סוף העונה מכרה את חלוצה המוכשר בן ה-21, כריס סאטון, לבלקבורן רוברס בסכום שיא דאז בן חמישה מיליון ליש"ט.

עונת 1994/1995 נפתחה טוב מבחינתן של הקנריות, ועד ינואר 1995 ניצבה הקבוצה במקום השביעי. אולם בעשרים המחזורים הבאים הקבוצה ניצחה פעם אחת בלבד, וכך צנחה עד סוף העונה למקום ה-20 וירדה מן הפרמייר ליג. זמן קצר לפני כן התפטר דיהן ועוזרו גארי מגסון עמד בראש הקבוצה עד לסוף העונה.

מרטין אוניל, אשר רשם לזכותו הישג מרשים כשהעלה את וייקומב וונדררס מליגת החובבים האנגלית (English Conference) לליגה האנגלית השלישית בתוך שנתיים, מונה למאמן נוריץ' סיטי בקיץ 1995. הוא שרד בתפקידו רק חצי שנה לפני שהתפטר - על רקע סכסוך עם היושב ראש רוברט צ'ייס - לטובת אימון לסטר סיטי.

גארי מגסון מונה למאמן נוריץ' בפעם השנייה תוך שמונה חודשים, גם הפעם על בסיס זמני. מגסון עזב את הקבוצה בסוף העונה, וכך גם רוברט צ'ייס שנאלץ לעזוב נוכח מחאות האוהדים על כך שמכר את טובי שחקניה. במחאות אלה היה ממש: בין השנים 1992 - 1996 מכרה נוריץ' שחקני מפתח, ביניהם רוברט פלק, ג'רמי גוס, כריס סאטון, טים שרווד, אפאן אקוקו, רואל פוקס, מארק רובינס ומארק בואן. וכך, רק ארבע עונות לאחר שסיימה שלישית בפרמייר ליג וניצחה את באיירן מינכן בגביע אופ"א, נוריץ' סיימה במקום ה-15 בליגת המשנה האנגלית.

מייק ווקר שב לאמן את הקבוצה ב-1996 אולם כשל לשחזר את הצלחת העבר שנחל והתפטר כעבור שתי עונות, כשהוא מותיר את נוריץ' במרכז טבלת ליגת המשנה. יורשו בתפקיד, ברוס ריוק, מונה בשנת 1998 אך גם הוא לא הצליח להעלות את נוריץ' חזרה לפרמייר ליג ולכן התפטר בשנת 2000. מחליפו, בריאן המילטון, אימן את הקבוצה במשך שישה חודשים, לפני שפינה את דרכו לעוזר המאמן נייג'ל וורת'ינגטון בינואר 2001.

בעת מינויו של וורתינגטון הקבוצה הייתה שקועה במקום ה-20 בליגת המשנה, ובסכנה ממשית לסיים בחלק התחתון של הטבלה בפעם הראשונה מאז שנות השישים. ואולם 18 חודשים בלבד לאחר מכן, נוריץ' העפילה לפלייאוף העלייה לפרמייר ליג ורק הפסד בבעיטות עונשין נגד ברמינגהאם סיטי במשחק גמר משחקי ההצלבה מנע מהם לעלות לפרמייר ליג בעונת 2001/2002. נוריץ' החמיצה את משחקי הפלייאוף בעונה הבאה, ואולם בעונת 2003/2004 זכתה לראשונה מאז עונת 1985/1986 באליפות הליגה האנגלית והעפילה לפרמייר ליג, לאחר היעדרות בת תשע שנים שכללה החלפה של שישה מאמנים.

בחלקה הראשון של עונת 2004/2005 התמודדה נוריץ' בתחתית הטבלה ונראתה כמי שצפויה לרדת לליגת המשנה בתום העונה. עם זאת, בינואר 2005 רכשה את חלוץ נבחרת אנגליה הצעירה וקרו אלכסנדרה, דין אשטון, בסכום שיא של שלושה מיליון ליש"ט. אשטון כבש שערים רבים ויצר שותפות פורייה עם חלוצה האחר של נוריץ', לאון מקנזי, וכך גברו הציפיות שמא המועדון יינצל מירידה.

לפרקים נוריץ' הזכירה את הקבוצה שהייתה לפני עשור, כשניצחה קבוצות כמו מנצ'סטר יונייטד, ניוקאסל יונייטד, ברמינגהאם סיטי וצ'רלטון אתלטיק. יחד עם זאת, הקנריות לא הצליחו לנצח משחק חוץ בודד משך כל העונה. במחזור האחרון של העונה, הם מצאו עצמם נקודה אחת מעל לקו האדום, והיו זקוקים לניצחון כדי להבטיח את הישארותם בליגה. כך, כשגורלם בידם, נוריץ' הגיעה למשחק העונה מול פולהאם, כשהיא מקווה לניצחון חוץ ראשון דווקא הפעם. הדבר לא קרה - הכנריות הובסו 6-0 וירדו לליגת המשנה האנגלית. למרות תקוות האוהדים לזינוק מהיר חזרה לפרמייר ליג, עונת 2005/2006 נפתחה בצורה לא טובה עבור הקבוצה, שסיימה את ששת משחקיה הראשונים ללא ניצחון. בסיום עונה זו ירדה לליגת המשנה האנגלית.

בעונת 2008/2009 סיימה נוריץ' סיטי את העונה במקום ה-22 וירדה לפוטבול ליג 1, הליגה האנגלית השלישית בחשיבותה, שנה מאוחר יותר חזרה נוריץ לליגה השנייה לאחר שזכתה באליפות הליגה השלישית, שנה לאחר שזכתה באליפות הליגה השלישית חזרה הקבוצה לפרמייר ליג אחרי 6 שנות העידרות ובכך השלימה עלייה של שתי ליגות בשנתיים.

סגל שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-3 בספטמבר 2013

מס' עמדה שם
1 Flag of England.svg שוער ג'ון רודי
2 Flag of Scotland.svg הגנה ראסל מרטין (קפטן)
3 Flag of Scotland.svg הגנה סטיבן וויטיקר
4 Flag of England.svg קשר בראדלי ג'ונסון
5 Flag of Cameroon.svg הגנה סבסטיאן באסונג
6 Flag of England.svg הגנה מייקל טרנר
7 Flag of Scotland.svg קשר רוברט סנודגראס
8 Flag of England.svg קשר ג'וני הוסון
9 Flag of the Netherlands.svg חלוץ ריקי ואן וולפסווינקל
10 Flag of the Netherlands.svg קשר לירוי פר
11 Flag of England.svg חלוץ גארי הופר
12 Flag of Ireland.svg קשר אנת'וני פילקינגטון
13 Flag of England.svg שוער מארק באן
מס' עמדה שם
14 Flag of Ireland.svg קשר ווס הולאן
16 Flag of Sweden.svg חלוץ יוהאן אלמנדר (מושאל מגלאטסריי)
17 Flag of England.svg קשר אליוט בנט
18 Flag of Spain.svg הגנה חאבייר גארידו
19 Flag of Argentina.svg חלוץ לוסיאנו בצ'יו
20 Flag of England.svg שוער קארלו נאש
21 Flag of England.svg קשר ג'ייקוב באטרפלד
22 Flag of England.svg קשר ניית'ן רדמונד
23 Flag of Sweden.svg הגנה מרטין אולסון
24 Flag of England.svg הגנה ריאן בנט
25 Flag of England.svg קשר דייויד פוקס
26 Flag of Spain.svg הגנה דניאל איילה
27 Flag of Norway.svg קשר אלכסנדר טטיי

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליפות ליגת המשנה האנגלית: 1972, 1986, 2004
  • גביע הליגה האנגלית: 1962, 1985

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of England.svg הפרמייר ליג, עונת 2013/2014

אברטוןאסטון וילהארסנלהאל סיטיוסט ברומיץ' אלביוןוסטהאם יונייטדטוטנהאם הוטספרליברפולניוקאסל יונייטדמנצ'סטר יונייטד
מנצ'סטר סיטינוריץ' סיטיסוונסי סיטיסטוק סיטיסאות'המפטוןסנדרלנדפולהאםצ'לסיקארדיף סיטיקריסטל פאלאס