נורית זרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נורית זרחי

נורית זרחי (נולדה ב-19 באוקטובר 1941, כ"ח בתשרי ה'תש"ב) היא משוררת וסופרת למבוגרים ולילדים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורית זרחי נולדה בירושלים, בת לסופר ישראל זרחי[1]. בגיל שש התייתמה מאביה, ו‎אף שהיא מייחסת את כישרונה הספרותי ואת פריון הכתיבה שלה אליו, היא טוענת ש"נולדתי וגדלתי בעצם ללא אב"‏[2]. לאחר מות אביה עברה זרחי לקיבוץ גבע יחד עם אמה שהייתה מורה. את חוויותיה הקשות מהתקופה הזו תארה בספרה "ילדת חוץ". מאוחר יותר עברה לעין חרוד שם סיימה את לימודי התיכון. לאחר שירותה הצבאי למדה בסמינר למורים, השתלמה במדעי הרוח באוניברסיטה העברית ורכשה תואר ראשון בספרות ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. זרחי פירסמה מספר רב של שירים וסיפורים בעיתוני ילדים, פרסמה מעל למאה ספרי ילדים, שירה, פרוזה ומחקר וכן הייתה עיתונאית בעיתון ידיעות אחרונות. זרחי זכתה בפרסים ספרותיים רבים, בין השאר זכתה מספר פעמים בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער, המחולק במקביל לפרס אנדרסן לסופרים, מתרגמים ומאיירים ממדינות חברות ארגון סופרי הילדים הבינלאומי IBBY. כן זכתה בפרס ביאליק, פרס יהודה עמיחי, פרס לנדאו לאמנויות הבמה[3], פרס ראש הממשלה, פרס דבורה עומר ופרס לאה גולדברג[4].

זרחי הייתה נשואה לפזמונאי יורם טהרלב ולהם שתי בנות - הציירת רוני טהרלב, ואראלה. מתגוררת בתל אביב.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ירוק, ירוק (1966)
  • אני אוהב לשרוק ברחוב (1967)
  • כף עץ וקדירה שטוחה (1969)
  • הכורסה המתנדנדת (1970)
  • המלכה פטריה והמלך פטר (1971. פרס זאב)
  • האבן החלקה בטבעת (1972)
  • חרצן בפה (1972)
  • קרן ושמו מקרון (1972)
  • מטעי בר (1974)
  • ורד, אל תנשק לי במוח! (1974)
  • בית על סף השמים (1974)
  • יוני והסוס (1975)
  • פס על כל העיר (1975)
  • הנמר שמתחת למיטה (1976)
  • ישנונה (1978)
  • ילדת-חוץ (1978. פרס יציב)
  • המסע בפרוסה 1 (1978)
  • תנינה (1978)
  • קוראים לי פיאט (1978)
  • גן הבמבומבלים (1978)
  • אני רוצה שיהיו לי אלף מרכבות (1979)
  • לא לגרש את נני (1979; עיטור אנדרסן לשנת 1980).‏[5]
  • זכרונות מן השרוול (1979)
  • מיכל וקומקום האדים (1979)
  • הילד והדב (1980)
  • משושים (1980)
  • הפתעה (1981)
  • "אם את לא יכולה לדבר יפה, תשתקי!" (1981)
  • חובשת כתר-הנייר (1981)
  • מחשבות מיותרות של גברת (1982)
  • הילדה רובין הוד (1982; עיטור אנדרסן לשנת 1984)‏[6]
  • אישה ילדה אישה (1983)
  • תינו המופלאה (1983)
  • הפרה שרצתה להיות זמרת (1985)
  • ניצי מזווית העין (1985)
  • כפות על המעקה (1985)
  • ארבלון מבית-הברוש (1986)
  • וולפיניאה מומי בלום (1986)
  • מי יציל את תנינה? (1986)
  • הדג (1987)
  • כישוף (1987)
  • עובר דרך הסוד (1987)
  • דפנה ויולה (1987)
  • גן המוח (1988)
  • ילדת מזלג וילדת כף (1988)
  • אביגיל מהר המלכים (1989)
  • חמש דקות מקגנוקה (1990)
  • יתוקנו זלזל וזזינה (1991)
  • באה המלכה למלך (1992)
  • אמורי אשיג אטוסה (1992)
  • פינגבינה (1992)
  • אין שם אריה (1992)
  • איפה ילדים ישנים? (1992)
  • אמן המסכות (1993)
  • טינטורו, פילה קטנה מאוד (1993)
  • תנינה מציצה בצלחות של אחרים (1993)
  • מפרשיות (1993)
  • כפר הרוחות (1994)
  • מקל המכשפות (1994)
  • תחנת הכוח (1995)
  • אותה קיבלו חינם (1995; עיטור אנדרסן לשנת 1998)‏[7]
  • בוטיק "סיגי וחוט" (1995)
  • האיש עם הסולם והערים התאומות (1995)
  • אם אמא שלי לא יכולה לאהוב אותי, מי בעולם כולו יצליח בזה? (1995)
  • כפפות (1995)
  • המטפחת (1996)
  • הספר הגדול של נורית זרחי (1996)
  • נמר בפיג'מה של זהב (1996)
  • את לא מוכרחה לעוף אם את לא רוצה (1996)
  • מכונית כמו אורכידאה (1997)
  • השרוך (1997)
  • כריסטיאבלה או שאלה לרמברנדט (1997)
  • מיליגרם (1997)
  • מה ראיתי? טעיתי! (1997)
  • הוטל היפודרום (1998)
  • כי כחול זה הים (1998)
  • חוש העסקים שלי (1998)
  • כתם כתר קטשופ — אהבה (1998)
  • משחקי בדידות (1999)
  • זוגות וזאת (1999)
  • התקרה עפה (2001)
  • אמבטים (2001)
  • אולי יש לך קולה? (2002)
  • החתונה (2002)
  • הרצפה מתנדנדת (2003)
  • עלמה או היום השלישי (2003)
  • סיפור לא-שימושי (2003)
  • פעם היה ופעם לא (2004)
  • מחלת הגעגועים של סולי (2004)
  • הנפש היא אפריקה (2005)
  • שינגלונגה מיטה מסודרת (2005)
  • קורות קרוקודייזי באפריקה (2005)
  • להתראות באנטארקטיקה (2005)
  • מי יחנך את רודי? (2005)
  • מרק שום-דבר (2005)
  • בלתזאר (2006)
  • נערות הפרובינציה העצובות והשאפתניות (2007)
  • פז ואני (2007)
  • עשב הזמן (2008)
  • שלושה אגסים וחד-קרן (2008)
  • הספר הפנטסטי (2008)
  • מי מכיר את תנינה? (2008)
  • עצמות ועננים (2010)
  • הליום (2011)
  • דודה מרגלית נפלה אל השלולית (2011)
  • שתי ג`ירפות בליל ירח מלא (2011)
  • שתי ג`ירפות ביום שמש מזהיר (2012)
  • טינקרטנק (2012)
  • התרנגולת שהלכה אחורה (2012)
  • בצל גבירתנו (2013)

על כתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כשאני כותבת אני חושבת על ילדותי שלי. הכל קורה בילדות. כל המפתחות מונחים שם. השאלה היא איזו צורה משווים לה... אין לי נוסחה קבועה בכתיבה. אני מניחה לשיר לצוץ. משום כך צורת שירי כה פשוטה. אני כותבת על פי דחף. זו מתת שמים. וכשהוא איננו - אינני יכולה לכתוב. וכשהוא ישנו - אני כותבת, אבל לעולם אינני יודעת מה יצא תוך כדי כתיבה."‏[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו מודעה על הולדתה, דבר, 22 באוקטובר 1941.
  2. ^ דברים שמוסרת חיה הופמן משיחה שערכה עם זרחי במאמר שכתבה על ישראל זרחי, "עגום העין ונדיב הקולמוס", ידיעות אחרונות, מוסף השבת, 1.12.06
  3. ^ שירות הידען, ‏חמישה חוקרים בכירים ושבעה אמנים יזכו בפרס מפעל הפיס לאמנות ומדעים, באתר "הידען", 3 בדצמבר 2013
  4. ^ ynet, נורית זרחי היא זוכת פרס לאה גולדברג לשירה, באתר ynet‏, 19 במאי 2011.
  5. ^ IBBY, IBBY Honour List (1956-1980), April 1980 , p.31.
  6. ^ IBBY, IBBY Honour List (1984), 1984, p.7 (e-book pages).
  7. ^ IBBY, Honour List (1998), May 1998, p.16.
  8. ^ מתוך קורות חיים - נורית זרחי באתר משרד החינוך
הקודם:
נורית גוברין, אריה סיון, אפרים קישון
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם אהרן אלמוג, יורם קניוק

1999
הבא:
חיים באר, מאיה בז'רנו, יואל הופמן, מרים רות