נורם קולמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
נורם קולמן
(19 באוגוסט 1949)
נורם קולמן
תפקיד סנאטור שייצג את מדינת מינסוטה
סטטוס לשעבר
מפלגה פוליטית המפלגה הרפובליקנית
בת זוג לורי קולמן
אתר אינטרנט http://coleman.senate.gov/public

נורמן ברטמן "נורם" קולמן ג'וניור (באנגלית: .Norman Bertram "Norm" Coleman, Jr; נולד ב-19 באוגוסט 1949) הוא פוליטיקאי יהודי-אמריקאי; חבר המפלגה הרפובליקנית. כיהן כסנאטור מטעם מינסוטה. כיהן כחבר הסנאט האמריקני בין 7 בינואר 2003 ועד 3 בינואר 2009. כיום עובד קולמן בארגון קואליצית היהודים הרפובליקנים.

הוא כיהן בקונגרס ה-108, ה-109 וה-110. הוא כיהן כראש עיריית סיינט פול בירת מינסוטה מ-1994 עד 2002. לפני כן הוא היה חבר ב"מפלגת העובדים החקלאים הדמוקרטים של מינסוטה" (DFL) (ששייכת למפלגה הדמוקרטית), קולמן החליף למפלגה הרפובליקנית של מינסוטה ב-1996. ב-1998 הוא הפסיד מרוץ למושל של מינסוטה כנגד המתאבק המקצועי ג'סי ונטורה, חבר ב"מפלגת הרפורמה של מינסוטה", ומועמד ה-DFL, הרברט ה. המפרי ה-III.

קולמן היה חבר בארבעה ועדות סנאט כולל הוועדה ליחסי חוץ, הוועדה לחקלאות, תזונה ויערות והועדה לעסקים קטנים וייזמות. הוא גם יושב ראש של תת-הועדה הקבועה לחקירות. ב-2004, קולמן התמודד על תפקיד יושב ראש הוועדה הרפובליקנית לבחירות בסנאט (N.R.S.C), שמטרתה להכניס בבחירות כמה שיותר רפובליקנים לסנאט, אבל הובס בקושי עבור המשרה על ידי הסנאטור של צפון קרוליינה, אליזבת דול בהפרש של 28-27 קולות. סגנון המנהיגות של קולמן ב"ועדה לפעולה פוליטית" (PAC) שלו (ועדה שמועמד מקים לקראת בחירות לצורך הרמת תרומות), בבחירות ליושב ראש ה-NRSC, הרימה התרמות השוות בסך מעל 200,000 דולר לסנאטורים רפובליקנים אחרים שעמדו בפני מרוצים של בחירה-מחדש ‏‏[1]. יחד עם עמיתתו לעבודה, הסנאטורית השנייה ממינסוטה, איימי קלוביוצ'ר, קולמן התנגד לתוכנית של הנשיא ג'ורג' וו. בוש להעלאת מספר החיילים בעיראק, בינואר 2007. למרות זאת, הוא המשיך להצביע כנגד כל המאמצים לשנות מדיניות בעיראק ‏‏[2]. סקר מנובמבר 2007 הראה שיש לו 53% בשביעות הרצון בדעת הקהל עם 40% לשלילה ‏‏[3].

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

קולמן נולד בברוקלין, ניו יורק לבברלי ונורמן ברטמן קולמן, סיניור. הוא נשוי ללורי קולמן (קסרלי, בשמה לפני הנישואים), שחקנית ודוגמנית, אשר לאחרונה גרה בבית הזוג בסיינט פול. יש להם שני ילדים, ג'ייקוב ושרה. שני הילדים האחרים מתו בזמן הינקות (אדם, 1983; גרייס, 1992) מפגם גנטי נדיר הידועה בשם תסמונת "תסמונת זלווגר" (Zellweger syndrome) ‏‏[4].

קולמן הוא בוגר של תיכון ג'יימס מאדיסון בברוקלין, ניו יורק ואוניברסיטת הופסטרה בלונג איילנד. הוא קיבל תואר פרופסר למשפטים מאוניברסיטת איווה. הסנאטור היהודי ממדינת ניו יורק, הדמוקרט צ'אק שומר, למד באותה שכבה בתיכון עם קולמן; הסנאטור החדש, היהודי, העצמאי, ממדינת ורמונט ברני סנדרס הוא גם כן בוגר של אותו תיכון.

במהלך לימודיו האקדמאים, קולמן היה חבר פעיל של תרבות הנגד של שנות ה-60 וחגג את יום הולדתו ה-20 בפסטיבל וודסטוק [5].

קולמן הוא בונה חופשי, כשהוא הופך להיות "מייסון" באתר ב-2003, על ידי מי שהיה אז הרב-אמן של המייסונים, ניל נדרמייר [6].

[עריכה] ראש עיריית סיינט פול

קולמן בילה 17 שנה בעבודה במשרד של התובע הכללי של מינסוטה, כשהוא תובע בתיקים בכל רחבי המדינה ונכנס למעורבות בנושאים שונים של מדיניות ציבורית, כולל שימוש בסמים וזכויות אזרח.

ב-1993, קולמן נבחר לראשות עיריית סיינט פול כדמוקרט. ב-1996, הוא הצטרף למפלגה הרפובליקנית ונבחר מחדש כראש עיריית סיינט פול הרפובליקני הראשון מאז ה-25 שנים האחרונות, כשהוא מקבל כמעט 60% מהקולות.

במשך 8 השנים בתפקידו, הוא הוביל את העיר לבנייה כלכלית מחדש, כאשר באותו הזמן סיינט פול קיבלה דרגת AAA בדירוג האג"ח שלה. ב-1997, קולמן הוביל מאמץ להבטיח זכיון של הליגה הלאומית להוקי (NHL) לעיר, קבוצת ה"מינסוטה ווילד", אשר החלו לשחק בספטמבר 2000 במגרש מעולה חדש, בשווי של 175 מיליון דולר, שנקרא "אקסל אנרג'י סנטר".

בזמן שהיה ראש עיר של סיינט פול, קולמן סייע לקמפיין של חברת הקונגרס, מישל בקמן [7].

[עריכה] הבחירות לסנאט 2002

קולמן רץ ב-2002 לסנאט של ארצות הברית, אחרי שהוא שוכנע על ידי, יועץ התקשורת של הנשיא בוש לכוון את מאמציו האלקטורליים ממרוץ שני למושל למרוץ למושב בסנאט כנגד הסנאטור (היהודי) המכהן פול וולסטון. הוא נבחר לסנאט ב-2002, כשהוא מביס בקושי את סגן הנשיא לשעבר וסנאטור לשעבר וולטר מונדייל (דמוקרט, מינסוטה), שניצח בפריימריס הדמוקרטים על מושב זה אחרי שהסנאטור וולסטון נהרג בתאונת מטוס ב-25 באוקטובר 2002 (באמצע מערכת הבחירות). לפני פטירתו של וולסטון, הסקרים הראו שקולמן צמוד עם הסנאטור וולסטון בתחום הטעות הסטטיסטית [8]. קולמן ניצח בסופו של דבר את המועמד החלופי, מונדייל. הוא נכנס לכסאו של דין ברקלי, שמונה על ידי המושל של מינסוטה ג'סי ונטורה, לכהן את שארית כהונתו של וולסטון (כשסנאטור נפטר המושל אחראי למנות מישהו במקומו).

באפריל 2003, קולמן גרם למהומה לא קטנה כאשר הוא אמר לעיתונאי בגבעת הקפיטול שיש לו "99% יתרונות" על פני פול וולסטון בגלל יחסי העבודה הטובים יותר שהיו לו עם הבית הלבן. רבים מתומכיו של וולסטון נעלבו וחשו שזה היה עלבון עמוק ולפחות אחד מחברי הקונגרס דירבן אותו להתנצל [9].

[עריכה] ביקורת

רבים, כולל הפרשן אל פרנקן והסנאטור הדמוקרט הארי ריד, ביקרו את הקמפיין של קולמן על שהוא עושה פוליטיזציה מהמוות של פול וולסטון. קולמן עשה כמה הופעות טלווזיוניות במטרה, על פי הפרשן פרנקן, לקחת "כל הזדמנות אפשרית להראות לבוחרים שהוא לא מנצל את המוות של וולסטון לרווח פוליטי". הדמוקרט הארי ריד, אמר ש"מר' קולמן עושה תעמולה, וזאת הסיבה שהוא נמצא בתוכנית של ה-CNN 'אינסייד פוליטיקס' ". פרנקן גם הניח שהקמפיין של קולמן "שילח" את המנהיג הרפובליקני ניוט גינגריג' לבקר את החלפתו של וולסטון במרוץ, וולטר מונדייל. הדמוקרט הארי ריד, אמר על התקפותיו של המנהיג הרפובליקני, ניוט גינגריג', "אני פשוט חושב שזה חסר קלאסה" [10]. אל פרנקן אישר שהוא ירוץ כנגד נורם קולמן בבחירות 2008.

[עריכה] הפוליטיקה של קולמן

עמדותיו הפוליטיות של קולמן השתנו באופן דרמתי במהלך הקריירה הפוליטית שלו. בקולג', קולמן היה דמוקרט ליברל ומעורב באופן אקטיבי בתנועה נגד מלחמת וייטנאם בשנות ה-70 המוקדמות. הוא רץ לסנאט הסטודנטים וכתב את דעתו בעיתון הלימודים שחבריו התלמידים צריכים להצביע עבורו משום שהוא ידע ש"הילדים השמרנים האלה לא מזדיינים ולא מגיעים ל'היי' כמונו (טהורות, אתם יודעים)... זה כבר הבכי של האימהות, עוגת התפוחים והתהודה של ג'ים ביוקלי דרך מסדרונות של מרכז הסטודנטים. הזהרו כולכם, הגרביונים של שנות ה-50 "בובי-סוקס" עומדות להשתלט"[4].

הוא פעם הושהה מאוניברסיטת הופסטרה באי לונג איילנד על השתתפותו בהפגנת ישיבה כנגד הרחקה של תלמיד ממועדון הפקולטה של האוניברסיטה.

כשהוא נבחר לראשונה לראש עיר של סיינט פול ב-1993, קולמן היה כאמור עדיין חבר ב"מפלגת העובדים החקלאים הדמוקרטים של מינסוטה" (DFL) (ששייכת למפלגה הדמוקרטית) ונחשב לשמאל מהמרכז מבחינה פוליטית, אבל בהדרגה הוא זז לעמדות שמרניות בהרבה בנושאים רבים במהלך כהונתו.

בזמן שעוד רץ לראשות העיר של סיינט פול ב-1993, קולמן כתב לוועידת האלקטורים הדמוקרטית של העיר, שמתכנסת לבחור את המועמד: "מעולם לא חתרתי למשרה פוליטית אחרת. מעולם לא הייתה לי אמביציה ארת מאשר להיות ראש עיר". הוא ממשיך באותו מכתב וכותב:

"אני דמוקרט לכל החיים. יש שמאשימים אותי על היותי שמרן פיסקלי במרוץ זה - אני מודה באשמה! אני לא מפחד להיות הדוק עם כספי המיסים שלכם.

כן, השמרנות הפיסקלית שלי אינה אומרת שאני פחות פרוגרסיבי באידאלים הדמוקרטיים שלי. מבובי קנדי לג'ורג' מקאוורן לוורן ספנאוס ליוברט האמפרי לוולטר מונדייל - המחויבות שלי לערכים גדולים של מפלגתנו נשארה מוצקה".

בדצמבר 1996 קולמן הכריז במפתיע שהוא עוזב את מפלגת ה-DFL, השלוחה של הדמוקרטים במינסוטה, כדי להצטרף למפלגה הרפובליקנית. הוא הסביר בדבריו על תיסכולו מהמפלגה הדמוקרטית והאמונה שלו שהמפלגה הרפובליקנית מציעה את הסיכויי הטוב ביותר להמשך מאמציו להחזיק בקו שהוא מאמין בו בנושאי מיסים וגידול במקומות העבודה [11].

חלק ממבקריו של קולמן במינסוטה העלו השערות שההחלפה שלו ממפלגה למפלגה הייתה מונעת ממוטיבציה למשרה ברמה מדינתית - משהו שהיה קשה לו להשיג במפלגתו הקודמת, בהתחשב בחוסר אמון שרכשו כלפיו מניהגי מפלגת ה-DFL. למעשה מה שאירע היה שכמתנגד להפלות, מתנגד נמרץ של איגודי העובדים הציבוריים ובן ברית קרוב של הייזמים; עמדות אלו של קולמן הן אשר שמו אותו בחיכוך עם מפלגת "העובדים" ה-DFL במינסוטה וקירב אותו יותר להיות בן ברית של הרפובליקנים. במכתב לתומכים שמכריז על ההחלפה שלו, קולמן כתב ש"בזמן שהמפלגה הפוליטית מיועדת להשתנות, שום דבר לגביי איך שאני מושל או מה שאני מאמין לא ישתנה כלל" ‏‏[12].

קולמן נבחר מחדש ב-1997, עם כמעט 60% מהקולות.

באופן אירוני, לפני הפיכתו לרפובליקני ב-2002, קולמן היה יושב ראש הקמפיין של פול וולסטון במרוץ לבחירה-מחדש ב-1996. בזמן שהכין את נאום ההתמנות של וולסטון בוועידת המפלגה של ה-DFL ב-1996, קולמן הצהיר: "פול וולסטון הוא דמוקרט ואני דמוקרט". בנקודה זו בזמן, המתחים היו כה גבוהים בין קולמן למפלגת ה-DFL שמספר אלקטורים בוועידה צעקו בוז לנאום של קולמן[13].

קולמן הוא חבר ב"חבר הזרם המרכזי הרפובליקני" (The Republican Main Street Partnership), קבוצת חברים לרפובליקנים מתונים, בעיקר בנושאים חברתיים. במרץ 2007, מגזין ה"נשיונל ג'ורנל" דירג את קולמן כרפובליקני הליברל הרביעי בסנאט ‏‏[14]. אתר "גובטראק", אתר עצמאי לדירוג פוליטי, תיאר את קולמן "רפובליקאי מתון" על בסיס האנילזה שלהם של דירוגי הפוליטקאים והחוקים ‏‏[15].

הוא קיבל דירוג של 14% פרוגרסיבי-ליבראלי מאתר "פרוגרסיב פאנצ'" ‏‏[16] וזכה לדירוג של 73% מהקבוצת הלובי השמרנית "מועצת העסקים הקטנים" (SBE Council) ‏‏[17]. בניגוד לכך, הסנאטור מספר אחת של מינסוטה בזמנו, הדמוקרט מארק דייטון, קיבל ציון של 90% פרוגרסיבי ו9% שמרני על ידי אותם קבוצות[16] ‏‏[17]. לפי כתב העיתון של מינסוטה "סאטר טריביון", אריק בלאק, הרקורד של קולמן בסנאט הראה באופן עקבי שהוא היה הרפובליקני העצמאי ביותר בסנאט בכל אחד מארבעת שנות כהונותיו במשרה [18].

[עריכה] הבחירות לסנאט 2008

בבחירות 2008 התמודד קולמן מול המועמד העצמאי אל פרנקן, ובספירת הקולות הראשונית גבר עליו בהפרש של כ-215 קולות. כאשר ההפרש במניין הקולות הינו פחות מ 0.5% מחייבים חוקי מדינת מינסוטה ספירה חוזרת, שלא הסתיימה עד מועד התכנסותו של הקונגרס ה-111 ב-3 בינואר 2009. ב 5 בינואר 2009 הכריזה ועדת הבחירות המרכזית של מינסוטה כי בסיום ספירת הקולות החוזרת נוצח קולמן בהפרש של כ 225 קולות. ב-6 בינואר הגיש קולמן ערעור על החלטת הוועדה לבית המשפט, אך הוא נדחה. גם עתירה לבית המשפט העליון של מינסוטה נדחתה.

[עריכה] עמדה בנושא קידוח במפלט הבר הלאומי הארקטי

ב-11 בדצמבר 2005, הסנאטור קולמן הצביע בעד הקריאה לסיום דיון ההצבעה בסנאט, ובכך קידם הגנה על חוק ההקצאה שכלל גילויי נפט במפלט הבר הלאומי הארקטי (ANWR) אחרי שהתחייב ב-2002 להתנגד לקידוח שכזה. הוא הצהיר שהוא עשה כן, אף על פי שהוא תיכנן להצביע נגד החוק, הוא לא האמין שפיליבסטר יהיה הערבות לכך. למרות כל זאת, הרבה מקבוצות מקדמי איכות הסביבה (והכי מביניהן "מועדון סיירה") ראו בהצבעה שלו כבגידה בהבטחה שלו. אף על פי ההצבעה שלו, הפיליבסטר החזיק מעמד וקולמן הצביע להפשיט את האספקה של מפלט הבר הלאומי הארקטי (ANWR) מהחוק בהצעה עוקבת לכך.

[עריכה] עמדות בנושא הפלה, מחקר בתא גזע ומקרה שייבו

הסנאטור קולמן רץ על מצע של מועמד פרו-חיים (אלה שחושבים שהפלת עובר זה הפלת ייצור חי) מאז לפחות 1993 ‏‏[12]. קולמן מייחס את עמדתו לגבי הפלה למותם של שניים מארבעת ילדיו שמתו בינקות מפגם גנטי נדיר. הוא תומך בהגבלות על מחקר בתא גזע עבור תאי גזע מבוגרים ולדם של חבל הטבור וביולי 2006, הוא הצביע נגד הסרת קו ההגבלות של הדולרים למחקר פדראלי בתא גזע עוברי חדש [19] [20]. הסנאטור קולמן הצביע בעד המאמצים להאריך את חייה של פגועת המוח הקשה טרי שייבו [21] [22] [23].

[עריכה] עמדה בנושאי זכויות ההומוסקסואלים

קולמן מתנגד להכרה חוקית של נישואים חד-מיניים או איחוד זוגי עבורם (מה שקורי בישראל "ברית זוגית") בין על ידי הממשל הפדראלי או הממשל המדינתי.

  • כראש העיר של סיינט פול, קולמן הצביע נגד המאמץ למשוך בחזרה חוק עירוני האוסר על אפליה על בסיס נטייה מינית.
  • במשך שמונה השנים שהוא היה ראש העיר של סיינט פול, קולמן לא חתם על תצהיר עירוני שיאפשר לחגוג את פסטיבל הגאווה ההומסקסואלי השנתי, למרות ששני קודמיו ושני יורשיו חתמו על ההצהרה.

נורם הגן על עמדתו ב-1998:

"מה שהיה לנו בסיינט פול ובמיניאפוליס במשך שנים רבות הוא [פולחן של] חתימה משותפת של תצהיר שהופך את זה לחודש ההומו/לסבית/טרנסג'נדר. אני אומר שאני תומך בזכויות אדם.. וזה כמובן כולל נטייה מינית. מצד שני, הרגשתי באופן חזק מאוד שזה לא היה האחריות של השלטון לתת הצהרות עבור המיניות של אנשים. אני לא חושב שלשלטון יש אחריות לנושאי מענקים עבור מיניות של מישהו"[4] [24].

למרות זאת, ב-1998, קולמן שכר טרנסג'נדר, סוזן קימברלי, להיות סגן ראש העיר. קימברלי גם עבדה במשרד הסנאט של מדינת מינסוטה של קולמן כמנכ"ל המדינה. קימברלי הייתה פעם רוברט סילבסטר, איש מועצת העיר של סיינט פול [25].

  • בזמן שהוא רץ למשרת מושל של מדינת מינסוטה ב-1998, הקמפיין של קולמן הריץ תשדירי רדיו שתקפו את המתחרה של "מפלגת העובדים החקלאים הדמוקרטים של מינסוטה" (DFL), סקיפ המפרי, על תמיכתו בנישואים חד-מיניים.
  • באותו זמן שהוא רץ למשרת המושל ב-1998, קולמן השתמש בפלייר נגד הומואים בוועידת המפלגה הרפובליקנית של מינסוטה ‏‏[26].
  • קולמן מתנגד לאימוץ על ידי הומואים ולסביות ‏‏[26]‏.
  • בקמפיין שלו לסנאט ב-2002, קולמן התחייב לתמיכה בתקנה המוצעת לחוקת ארצות הברית שתאסור על כל מדינה להכיר בין בנישואים חד-מיניים או איחודי זוגות (בישראל: "ברית זוגית") דומים.
  • ב-2004, קולמן הצביע לסיים את הפיליבסטר הדו-מפלגתי על התקנה המוצעת לחוקת ארצות הברית (הצבעת הסנאט מספר. 155, 14 ביולי 2004). ההצבעה נכשלה ברוב של 48-50. הוא הצביע שוב עם התומכים של התיקון לחוקת ארצות הברית שאוסרת על נישואים חד-מיניים ביוני 2006 [27].
  • קולמן העסיק, כאמור, אישה שהיא טרנסג'נדר, סוזן קימברלי, כסגן ראש העיר של סיינט פול ויותר לאחרונה כמנכ"ל המדינה של מינסוטה במשרד הסנאט שלו. קימברלי הייתה פעם רוברט סילבסטר, חבר מועצת העיר סיינט פול.

[עריכה] עמדה בנושאי מריחואנה

קולמן נתן לאחרונה את ההצהרה הבאה לגבי לגליזציה של המריחואנה:

"אני מתנגד לגליזציה של מריחואנה עקב, שכפי שצויין על ידי המשרד למדיניות פיקוח לאומי על הסמים, למריחואנה יכולות להיות השפעות בריאותיות נגדיות על אנשים. הבעיות הבריאותיות שמתרחשות מהסם המאוד ממכר הזה כולל אבדן זיכרון לטווח קצר, חרדות, מחלות נשימתיות וסיכון של סרטן ריאות אשר עובר את זה של מוצרי הטבק. זה גם יעשה את התחבורה, בתי הספר ומקומות העבודה, רק כדוגמאות, יותר מסוכנים" [28].

קולמן לא תומך באיסור על אלכוהול. על פי בן כיתתו לשעבר של קולמן נורם קנט [29], קולמן עישן מריחואנה באופן קבוע בשנות הקולג' שלו והיה מתנגד גלוי למעצרי סמים [30].

[עריכה] הקרבה לממשל בוש

ב-2002, ממשל בוש שיכנע, כאמור, את קולמן לרוץ לסנאט נגד פול וולסטון מאשר לנסות לרוץ למושב המושל[13] ‏‏[31]. בשנה הראשונה בתפקידו הוא הצביע עם עמדותיו של הנשיא בוש בחוקים ב-98% מהזמן (על פי הסטטיסטיקה של חברת "קונגשיונל קוורלטי", למדידת הקונגרס).

קולמן הפך להיות מגן רפובליקני מרכזי בסנאט של סגן מנהל הצוות של הבית הלבן, קרל רוב (בפועל יועץ הבחירות, היועץ הפוליטי), על ההאשמות הפנימיות על שהוא הדליף באופן בלתי חוקי את שמה של הסוכנת החשאית לשעבר, ולארי פליים. בדצמבר 2005, קולמן הצביע בעד חוק התקציב שחתך מכמה תוכניות, אבל המשיך את המימון למשקי סלק סוכר במינסוטה אחרי שקרל רוב סינגר על השינויי. קולמן אמר לעיתון ה"קונגרס דיילי" שהוא לא יצביע עבור חוק שיחתוך את המימון לסלקי סוכר אבל, "קרל רוב התקשר אליי ושאל מה אני רוצה. אחרי כמה שעות זה היה מחוץ לחוק" ‏‏[32].

ב-14 במרץ 2006, הסנאטור קולמן קרא לנשיא בוש להחליף או להכיר בצוות שלו, כשהוא מצהיר שאין מספיק "אוזניים לקרקע" בעניינים כמו הוריקן קתרינה, המינויי הכושל לבית המשפט העליון של הארייט מאיירס והמחלוקת בנושא חברת "דובאי פורט וורלדס" וכשהוא מאשים את הממשל על שיש לו "אוזניים ערלות" ‏‏[33]. הוא הצהיר שהם הפגינו "רגישות פוליטית" בלתי מתאימה בטיפול של הנושאים.

ב-22 בינואר 2007, קולמן יחד עם הסנאטור הרפובליקני ג'ון וורנר וסוזאן קולינס, הצטרף לאופוזיציה הדו-מפלגתית לתוכנית הנשיא בוש להעלאת מספר החיילים בעיראק ‏‏[34].

[עריכה] עמדה בנושא הסכם הסחר החופשי של מרכז אמריקה CAFTA

הסנאטור קולמן הביע הסתייגויות לגבי תמיכה בחוק CAFTA (הסכם הסחר החופשי של מרכז אמריקה) אלא אם כן האינטרסים הפנימיים של תעשיית הסוכר (כולל תעשיית סלק הסוכר של מינסוטה) יהיו כלולים ‏‏[35] ‏‏[36] ‏‏[37]. הוא הצביע בעד CAFTA אחרי שהוא הבטיח הגבלות שיוכפפו על סוכר חוץ עד 2008. הוא עמד מאחורי הנשיא בוש ב-2 באוגוסט 2005, כאשר הסכם הסחר נחתם לחוק. "זאת תעודת ביטוח ל-3 שנים שאני רכשתי עבור משקי הסוכר.." הוא אמר.

[עריכה] עמדה בנושא ביטוח לאומי

קולמן תומך בלאפשר לעובדים לנתב חלק מכספי הביטוח הלאומי שלהם ליצירת חשבונות לפרט שיושקעו בבורסה, וריאציה של התוכנית הכללית שנקראת על ידי התומכים "חשבונות פרטיים", או כפי שהיא נקראת באופן היסטורי "הפרטה" ‏‏[38] [39] ‏‏[40]. הוא מסכים עם ההצהרות של הנשיא בוש ששינוי בתרומות ייושם לאלו שהם מתחת לגיל 55 [41]. "מערכת הביטוח הלאומי לבחורים האלה בני 55 ומעלה לא יישתנו בשום צורה ואופן - בלי האם ו או אבל". הוא אמר.

[עריכה] עמדה בנושא ישראל

קולמן הוא יהודי אוהד ישראל ובאוגוסט 2004, הוא ביקר בישראל בפעם הראשונה מאז שהוא נבחר כסנאטור ובפעם הרביעית בכלל. במהלך הביקור הוא סייר לאורך הקו הירוק ונפגש עם ראש הממשלה דאז אריאל שרון וראשי הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, אהוד ברק ושמעון פרס והצהיר כי הוא חזר בטוח יותר מאי פעם לגבי צדקת גדר הביטחון ‏‏[42]. בנובמבר של אותה שנה, נכללה הצעה שלו בחוק התקציב לשנת 2005, הקובעת שארצות הברית, כממנת מרכזית של האו"ם, יכולה לקבוע תנאים למימון וקוראת למחלקת המדינה ליצור רשימה של הצבעות אנטי ישראליות על ידי חברי מדינות של העצרת הכללית של האו"ם ‏‏[43]. באוקטובר 2005, הסנאט העביר בפה אחד הצעת חוק הסנאט 292, שקולמן היה מבין יוזמיה, המגנה את ההצהרות האנטי ישראליות המתלהמות של נשיא איראן, מחמוד אחמדינז'אד כולל דבריו שצריך "למחוק את ישראל מהמפה" וכי "כל מי שמכיר בישראל ישרף בחמת האש של האומות האיסלמיות" [44].

בינואר 2006, הנהגת הסנאט הצטרפה להצעת חוק דו מפלגתית של קולמן והסנאטור היהודי צ'אק שומר הקוראת להפנות את איראן במיידי למועצת הביטחון ומגנה את ממשלת איראן על מספר הפרות של הסכמי מניעת תפוצת נשק גרעיני והסכמים אחרים הקשורים לתוכנית הגרעין שלה ‏‏[45].

קולמן נפגש עם ראש הממשלה אהוד אולמרט לפני הנאום שלו בישיבה המשותפת של הקונגרס (מאי 2006)

חודשיים לאחר מכן הוא התבטא בסוגיית הגרעין האיראני ואמר כי היטלר אמר לנו בספרו" מיין קמפף" מה הוא מתכוון לעשות. לא הקשבנו והיה מחיר נורא שצריך היה לשלמו. המולות האירניות והנשיא [של איראן] אומרים לנו שהם מתכוונים להחריב את ישראל. לאור מצב זה, שום דיפלומט בר דעת יכול לטעון שהכוונה של התוכנית האיראנית היא טוב לב או שניתן לסמוך עליה לקיים איזה שהוא חלק מהסכמי הפשרה" ‏‏[46] והוסיף כי "ידידינו במועצת הביטחון חייבים להכיר שפשרה עם איראן אינה התכלית בפני עצמה אלא רק משתמשים בה כאשר אנחנו חותרים להשיג מטרה מסוימת, למנוע מהם ייצור נשק גרעיני. כל עסקה שתאפשר לאיראן לשמר את [העשרת] האורניום איננה משרתת מטרה זו" וכן קרא לתמוך במאמצי הממשל לבנות קואליציה של בני ברית אשר מוכנות לכפות סנקציות משמעותיות על איראן[46]. כן באותו חודש גם חתם קולמן על מכתב ייזום של הסנאטורית הילרי רודהם קלינטון והיהודי פרנק לוטנברג וחתום על ידי קבוצה דו-מפלגתית של 15 סנאטורים כולל היהודים ברברה בוקסר וקרל לוין, אשר מפציר בנשיא בוש למחות על ועידה של שליטי ערב הסעודית אשר מקדמת את חרם הסחר כנגד ישראל ואשר גם כללה נציגים מאיחוד האמירויות הערביות [47]. ב-25 באפריל, קולמן הציג בפני הסנאט הצעת חוק המביעה אכזבה עמוקה בבחירתה של איראן כסגן יושב ראש ועדת האו"ם לפירוק הנשק, כשהוא מציין את חתירתה של איראן לנשק גרעיני. הצעת החוק קראה לממשל האמריקני, למנוע מימון המיועד לוועדה זו וכל ועדה של האו"ם אשר חברה בה מדינה שמפרה את העקרונות שהוועדה מקדמת הכלולים בחברות בה [48] [49] [50].

במהלך מלחמת לבנון השנייה, באותה שנה, הביע את המחויבות המלאה כלפי ישראל ואת התמיכה במהלך הישראלי [51].

ב-29 בספטמבר 2006 קולמן יחד עם הסנאטור ביל נלסון, הציגו את החקיקה הדו מפלגתית להעניש מדינות אחרות אשר מסייעות לאיראן בפיתוח תוכנית הנשק הגרעיני שלה. חוק זה של מניעת תפוצת נשק גרעיני לאיראן אמור היה לאסור על ארצות הברית מלנהל משא או לחתור לידי משא ומתן להסכם לשיתוף פעולה גרעיני עם ממשלה של כל מדינה אשר בין שהיא מסייעת לתוכנית הגרעין של איראן או שהיא מספקת לזה נשק קונבנציונאלי מתקדם ‏‏[52] [53]. כמה ימים לפני כן, הוא היה נציג של ארצות הברית לוועידה באו"ם וקיים פגישה בילאטרלית כדי להפציר בחברי האו"ם למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. הוא נפגש עם נציגת האו"ם לכוחות השלום ודן עימה במצב של כוחות השלום בגבול הצפוני עם לבנון ומקומות אחרים והביע את דאגותיו "לגבי ההשקפות האנטי ישראליות של חלק מהחיילים, חוסר הביטחון לאורך גבול סוריה-לבנון וההתחמשות מחדש של החזבאללה" [54].

במרץ 2007, הוא הצטרף למאמץ בהנהגת היהודי צ'אק שומר לעצור עסקה שאושרה על ידי ממשל בוש להעברת השליטה בשישה נמלים לתאגיד בבעלות ממשלת איחוד האמירויות הערביות, "דובאי פורט וורלד". "ועדת 11 בספטמבר" דיווחה שלאיחוד האמירויות הערביות היו קשרים עם אוסאמה בן לאדן ואל קעידה לפני ההתקפה ב-11 בספטמבר 2001 על מגדלי התאומים והפנטגון. כמו כן לידי הסנאטורים הדמוקרטים הגיע דו"ח שאומר שחברת האם מכבדת את החרם על ישראל ושארצות הברית לא צריכה לתגמל חברות שקשורות באפליית בן ברית מרכזי [55]. כמה ימים אחר כך, חברת "דובאי פורט וורלדס" נסוגה מהבקשה שלה להפעיל את הנמלים ‏‏[56]. ביולי של אותה שנה, ועדת יחסי החוץ של הסנאט, אישרה את הצעת החוק שהוצגה על ידי קולמן, החבר בוועדה, אשר תאסור על מימון כספים למועצת האו"ם לזכויות אדם למשך שנתיים לפחות, כצעד דאגה מצד הסנאטורים כלפי הפאנל ששם את ישראל למטרה על בסיס אמנות ז'נבה ‏‏[57].

בפברואר 2008, נשלח מכתב לקונדוליסה רייס במחלקת המדינה חתום על ידי קולמן ועוד 26 מעמיתיו הסנאטורים וקורא שלא להשתתף בוועידת דרבן השנייה נגד ישראל שנקראת כמו זו הראשונה ועידת האו"ם נגד הגזענות כשהוועידה התאפיינה באווירה אנטי-ישראלית ונערכו הפגנות רבות נגד ישראל ובעד הרשות הפלסטינית עם סיסמה של "ציונות = גזענות" שהזכירה את החלטה 3379 של האו"ם שטענה בדיוק כך. במכתב שיבחו הסנאטורים את החלטת ארצות הברית המתנגדת לחוק תקציב האו"מ לשנים 2008-2009, כיוון שהוא מכיל מימון של וועידת דרבן השנייה, וציינו בפני רייס את החלטת קנדה שלא להשתתף בוועידה "שרק מקדמת שנאה" ‏‏[58].

[עריכה] תת הוועדה לחקירות והעדות של גולוויי

בדצמבר 2004, בהקשר להיותו יושב ראש תת-הוועדה הקבועה לחקירות, קולמן קרא למזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, להתפטר בגלל "כישלון האו"ם לשבש או לעצור את השימוש לרעה של סדאם" בתוכנית האו"ם "נפט תמורת מזון" ובגלל האשמות הונאה נגד הבן של אנאן בקשר לאותה תוכנית. במאי 2005, תת-הוועדה של קולמן עשתה שימוע על החקירות שלהם בנושאי השימוש לרעה ותוכנית האו"ם של מזון תמורת נפט, כולל הברחת נפט, שוחד, שימוש בעמלות והשימוש של סדאם חוסיין בשוברי נפט במטרה לרכוש השפעה בחו"ל. השימועים האלה כיסו תאגידים מסוימים וכמה דמויות פוליטיות ידועות, אבל זכורים מהופעתו של חבר הפרלמנט הבריטי ג'ורג' גולוויי, חבר מפלגת ה"קואליציית כיבוד האחדות, "רספקט", אשר הייתה אז מפלגה בריטית חדשה, אשר חברי פרלמנט דחו בכוח את ההאשמות.

"יש לנו את השם שלך במסמכים עיראקאיים, חלקם הוכנו לפני נפילתו של סדאם, חלקם אחרי, אשר מזהים אותך כאחד ממחזיקי ההקצאות".

קולמן האשים.

"אני לא עכשיו ומעולם לא הייתי סוחר נפט."

השיב גולוויי, כשהוא מצהיר

"שההאשמות האלה הן שגויות וחלק מהסחה של "האמא של כל מסכי העשן" מצד כל הפוליטיקאים האמריקאים תומכי המלחמה במטרה להסית את תשומת הלב מה"גניבה של ביליונים של רווחה עיראקית במשמרת שלך" שהתרחשו לא בזמן התוכנית למזון תמורת נפט אבל תחת סמכות [של החלטת האו"ם] הקואליציה הזמנית (CPA) [בעיראק, ממשלת המעבר]... על ידי "'הליברטון' ושאר תאגידים אמריקאים... עם העלמת עין של הממשלה שלך עצמך".

גולוויי טען שתיק תת-הוועדה היה מלא בסילופים וטעויות בסיסיות, כשהוא מציין, לדוגמה את ההאשמה שהוא נפגש עם סדאם חוסיין "הרבה פעמים" כשהמספר היה בעצם פעמיים ‏‏[59]. ההופעה הבלתי קונבנציונאלית של חבר פרלמנט בריטי בפני ועדה של הסנאט משכה הרבה תשומת לב תקשורתית הן באמריקה והן בבריטניה ‏‏[60].

הרוב של חברי צוות תת-הוועדה הכינו דו"ח תוצאתי הקשור לגולוויי, אשר פורסם באוקטובר, 2005. זה מרחיב על ההאשמות והראיות של הוועדה וכולל עדות שנויה במחלוקת ‏‏[61] של שר החוץ לשעבר של עיראק, טארק עזיז. זה גם מאשים שמנהלת הקמפיין הבריטי של "מרין אפיל", אשתו דה אז של גולוויי, קיבלה 150,000 דולר בעמלות שוחד נפט, האשמות שהיא מכחישה אותם ‏‏[62]. הסנאטור קולמן העביר את הדוחות האלה למשרד המשפטים האמריקאי, התובע של מנהטן, התובעים של וושינגטון והתובעים הפדראליים של ניו יורק, ועדת הפרלמנט הבריטי לתיקניות ולמשרד התרומות האמריקאי ‏‏[63]. אף אחד מהם לא ראה לנכון להעמיד לדין בהאשמות אלו. ב-2 ביוני 2006, הסנאטור קולמן הגיב לביקורת שהוא לא חקר מספיק את חברת "אוסטרליין וויטבורד" (חברה לחיטה), על הפרת סנקציות, באומרו שהיו מעמורות של חוקיות ועלויות ושראש ממשלת אוסטרליה, ג'ון הווארד, גם היה נאו-קונסרבטיבי כמו גם תומכים של ממשל בוש וחברים של הנשיא בוש והייתה אפשרות רצינית שממשלת הווארד הייתה מעורבת בהפרת הסנקציות ושהוא לא רצה להגיע לשם ‏‏[64]. אחרי הכל אנחנו לא רוצים לחלק כל האשמה לתומכים שלנו, לא משנה כמה אשמים שהם יהיו.

[עריכה] קולמן ותשתיות ממשלתיות

ב-10 בפברואר 2006 בפגישה של ועדת הסנאט בנושא ביטחון פנים וענייני ממשל שבו קולמן חבר, במהלך העדות של מנהל "הסוכנות הפדראלית למנהל חרום" (FEMA), השיכת למשרד לביטחון הפנים, מייקל די. בראון, קולמן תקף את בראון על מנהיגות עלובה במהלך מאמץ העזרה באסון הוריקן קתרינה,

"אתה לא מספק את המנהיגות, אפילו עם חולשות מבניות."

קולמן המשיך,

"אתה לא מוכן לסוג של 'שים מראה מול הפנים שלך' ולהכיר בפגמים שלך עצמך".

וגם

"הרקורד משקף שאתה לא קלטת את זה או שאתה לא הבנת את הכתב או בדרך כלשהי לקחת פיקוד שיזיז אנשים לעשות את מה שצריך להעשות רק אחרי הרבה זמן שזה היה צריך להעשות" ‏‏[65]

בראון הגיב בלוחמניות,

"טוב, הסנאטור, זה קל לך מאוד להגיד כשאתה יושב מאחורי הבימה ואתה לא שם באמצע האסון, מסתכל על הסבל האנושי הזה ומסתכל על האנשים האלה מתים ומנסה להתמודד עם חוסר התיפוד המבני ‏‏[66]."

והוא הפציר בקולמן לדבוק בשאלות ‏‏[67]. מאוחר יותר הוא דימה את ההאשמות של קולמן ל"לירות בכל כיוון". בראון הצהיר לאחרונה שהוא יידע את המשרד לביטחון פנים ואת הבית הלבן על גובה הסולם הענקי של ההצפה של קתרינה יותר מאשר דווח לפני ‏‏[68].

ב-14 במרץ 2006, קולמן הציג חוק שיאסור על חברות זרות מלהפעיל נמלים בתוך ארצות הברית. (S.2410, 14/3/2006 - "חוק לתיקון ביטחון הפנים 2002" להגבלת שליטה זרה של השקעות בתשתיות מסוימות קריטיות לארצות הברית).

במרץ 2007, קולמן הגיש חקיקה (S. 754 ‏‏[69]) שתהרוג למעשה את מערכת הנסיעות הממוגנת ‏‏[70], תוכנית שנועדה להפוך את שירות רכישת הנסיעות לאוטמטית על ידי משרד ההגנה, שנחשב ליותר מחצי מההוצאות הכוללות של כל הממשל של בערך כ-11 מיליארד דולר שנתי עבור נסיעות, כולל תחבורה, לינה ומכוניות שכורות. מיד לאחר שקולמן הגיש את החקיקה הוא קיבל תרומות נדיבות ממנכ"ל של תאגיד הנסיעות ממיניסוטה "חברות קרלסטון", שבבעלותם "ווגנליט טראבל", הנהלה של שרות נסיעות עיסקיות לאותם חברות פדראליות. במשך השנים, קולמן קיבל עשרות אלפי דולרים בתרומות לקמפיין מאנשים אשר קשורים ל"חברות קרלסטון" [71].

[עריכה] ועדות בסנאט

  • הוועדה ליחסי חוץ
    • תת-הוועדה לענייני אפריקה
    • תת-הוועדה למזרח הקרוב וענייני דרום ומרכז אסיה (חבר בכיר)
    • תת-הוועדה לענייני חצי הכדור המערבי, כוחות השלום ונרקוטיקה
  • הוועדה לעסקים קטנים ותאגידים
  • הוועדה לחקלאות, תזונה ויערות
    • תת-הוועדה לאנרגיה, מדע וטכנולוגיה
    • תת-הוועדה לסיוע ותמיכה בתזונה ומזון, חקלאות אורגאנית וחקיקה כללית (חבר בכיר)
    • תת-הוועדה לייצור, ייבוא ותמיכה במחיר
  • הוועדה לביטחון פנים וענייני ממשל
    • ועדת אד הוק למוכנות ואינטגרציה ברמה מדינתית, מקומית ובמגזר הפרטי
    • תת-הוועדה הקבועה לחקירות (חבר בכיר)
  • הוועדה המיוחדת להזדקנות

[עריכה] קישורים חיצוניים

מאמרים
מהעיתונות הישראלית

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ ‏הוועדה לפעולה פוליטית של נורת'סטאר, המפלגה הרפובליקנית, מועמדים וועדות נתמכות/מתנגדות, וועדת הבחירות הפדראלית
  2. ^ ‏ נורם קולמן בנושא של מלחמה ושלום, ontheissues.org, מאגר מידע - עמדותיהם של המנהיגים פוליטיים
  3. ^ ‏תוצאות סקר, חברת הסקרים surveyusa, סקר מספר 12951
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 דייוויד שיימק, כיבושי נורם, עיתון סיטי פייג', חדשות, 11 בפברואר 1998
  5. ^ קתרין קירסטן, מי היה מאמין שנורם קולמן חגג את יום הולדתו ה-20 בוודסטוק, עיתון סטאר טריביון, טור, 31 באוקטובר 2007
  6. ^ ‏דה מיניסוטה מייסון, כרך 53 מספר 5, ינואר-פברואר 2006
  7. ^ ‏ג'י.אר אנדרסון ג'יי.אר, שמישהו יגיד הו אלוהים!, עיתון סיטי פייג', חדשות, 23 בפברואר 2005
  8. ^ ‏מארק זדשיק, הסקרים מראים כי המרוץ של קולמן וולסטון נשאר צמוד, מיניסטוה פאבליק רדיו, 18 בספטמבר 2002
  9. ^ בוב הוטקיינן, קולמן צריך להתנצל על ההערה בנושא וולסטון, כך אומר חבר הקונגרס, עיתון מיניאפוליס סטאר טריביון, מוסף השבת, 8 באפריל 2003
  10. ^ אל פרנקן, ספר, שקרים והשקרנים שאומרים אותם, ספטמבר 2003, הוצאת אי.פי. דוטון
  11. ^ נורם קולמן, נורם קולמן- סנאטור של מיניסוטה, הקול של אמריקה, מדור שאל את הסנאט האמריקאי
  12. ^ 12.0 12.1 ‏סטאר טריביון, 18 בדצמבר 1996, "קולמן יעזוב את ה-DFL: קמפ וקרסטון יקבלו בברכה את ראש העיר של סיינט פול"‏
  13. ^ 13.0 13.1 ‏מרק זדשיק, קולמן יוכל לקבל זריקת עידוד מהמרוצים של בוש בסנאט, מיניסוטה פאבליק רדיו, 11 בפברואר 2002
  14. ^ ‏המרכזיים, נשיונאל ג'ורנאל, 3 במרץ 2007
  15. ^ ‏נורם קולמן, GovTrack.us, אתר מאגר מידע - חוקי הקונגרס
  16. ^ 16.0 16.1 ‏ הנהגת השמאל, פרוגרסיב פאנץ', עודכן ב-2 בנובמבר 2006
  17. ^ 17.0 17.1 ‏גיליון השגי הקונגרס 2005, גיליון השגי הקונגרס של מועצת העסקים הקטנים
  18. ^ אריק בלאק, נורם קולמן, רפובליקאי עצמאי?, עיתון מיניאפוליס סטאר טריביון, בלוג השאלה הגדולה, 14 במאי 2007
  19. ^ ‏ אתר הסנאט סיכום הצבעה חוק בית הנבחרים 810, הקונגרס ה109, כינוס שני, הצבעה גלויה, 18 ביולי 2006
  20. ^ ‏קולמן יצביע נגד הצעת החוק בנושא תא גזע, סוכנות AP, פוליטיקה,12 ביולי 2007
  21. ^ ‏סדר אירועים: מקרה טרי שייבו, BBC בריטניה, עודכן ב-31 במרץ 2005
  22. ^ ‏נורם קולמן, קולמן מגנה מאמץ דו מפלגתי להציל את חייה של שייבו, האתר הרשמי, 20 במרץ 2005
  23. ^ ‏צ'ארלס בביגטון, הקונגרס העביר את אמצעי-שייבו, וושינגטון פוסט, 21 במרץ 2005
  24. ^ מייקל ביר, כל האנשים צריכים חלהיות שווים תחת החוק, עיתון סטאר טריביון, 4 במאי 1994
  25. ^ ‏דו"ח מחקר משפחתי, ארגון מחקר משפחתי, 2003
  26. ^ 26.0 26.1 ‏ העתק הטקסט של הפלייר נגד ההומאים ממערכת הבחירות של קולמן ב-1998, יאהו
  27. ^ אתר הסנאט, הצבעה גלויה, הקונגרס ה-109, כינוס שני, 7 ביוני 2006
  28. ^ ‏המכתב הפתוח של הנורמלים לסנאטור נורם קולמן, עיתון סלבסטונר, כנראה פורסם ביוני 2007
  29. ^ נורם קנט[1] עיתון קנט אנד קורמיקן פי.איי
  30. ^ נורמן קנט, אדוני הסנאטור היה לך פעם ראש מלא במריחואנה, אלטרנט, 6 ביולי 2007
  31. ^ ג'ולי גנדרסון, פני, קולמן שמים את עינם על קו הסיום, מנטיאו מסנג'ר אונליין, 1 בנובמבר 2002
  32. ^ אי.ג'יי דיון ג'יי אר, כשהקיצוץ מושחת, וושינגטון פוסט, מוסף השבת, 27 בדצמבר 2005
  33. ^ ‏ קולמן: צריך להיות טלטלה בצוות הבית הלבן, קיי.אס.פי ניוז, 15 במרץ 2006
  34. ^ ‏דירדרה וולש, דנה באש ואנדראה קופל רפובליקנים מרכזיים מתנגדים לתוכנית בוש בעיראק, CNN, מדור פוליטיקה, 23 בינואר 2007
  35. ^ ‏קולמן חש את הלחץ בנושא CAFTA, עיתון "דה היל", העיתון הפרלמנטרי של גבעת הקפיטול, פורסם ב-27 באפריל 2005
  36. ^ אם מרפי, לא עוד "סוגר דדי", עיתון סיטי פייג', מדור חדשות, 27 ביולי 2005
  37. ^ ‏פרדריק ג'יי פרומר, ל-CAFTA יש תמיכה נמוכה מאוד בקרב המחוקקים של מיניסוטה, קארה11, פורסם ב-9 במאי 2005
  38. ^ ‏נורם קולמן בנושא של ביטוח לאומי, ontheissues.org, מאגר מידע - עמדותיהם של המנהיגים פוליטיים, פורמט ישן של המאגר‏
  39. ^ ‏מייק אלן וג'וליאט אלפרין, מילים זהירות בנושא ביטוח לאומי, וושינגטון פוסט, 11 במאי 2002
  40. ^ ‏הפרויקט בנושא הפרטת הביטוח הלאומי, קרן קאטו למחקר‏
  41. ^ נורם קולמן, רפורמה בביטוח לאומי, אתר רשמי, פברואר 2005
  42. ^ ‏‏ נורם קולמן, קולמן נוסע לישראל; משבח את המחויבות של ההנהגה הישראלית לביטחון כלכלי ולאומי, חדשות, 25 באוגוסט 2004
  43. ^ ‏‏ נורם קולמן, התיקון של קולמן הקורא ליחס הוגן כלפי ישראל נכלל בחוק הכולל של התקציב, חדשות, 20 בנובמבר 2004
  44. ^ נורם קולמן, קולמן יוזם במשותף הצעת חוק לגינוי ההערות האנטי ישראליות המסיתות של הנשיא האיראני, חדשות, 31 באוקטובר 2005
  45. ^ ‏הנהגת הסנאט מצטרפת לקריאותו של קולמן להפנייה מיידית של איראן למועצת הביטחון, חדשות, 27 בינואר 2006‏
  46. ^ 46.0 46.1 איראן, נורם קולמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, נאום מליאה , 9 במרץ 2006‏
  47. ^ הילארי קלינטון, הסנאטורית קלינטון מצטרפת לקבוצה דו מפלגתית של סנאטורים בקריאה לבוש לעצור את הוועידה הסעודית לחרם על ישראל, חדשות-הצהרות, 13 במרץ 2006
  48. ^ נורם קולמן, הסנאטור קולמן מציג הצעת חוק המגנה את מינוייה של איראן לוועדת פירוק הנשק, חדשות, 25 באפריל 2006
  49. ^ הצעת חוק הסנאט 442--הבעת אכזבה עמוקה של הסנאט בנוגע לבחירתה של איראן לעמדת מנהיגותית באומות המאוחדות, נורם קולמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, נאום מליאה והעתק הצעת חוק, 25 באפריל 2004
  50. ^ קולמן מציג הצעת חוק המגנה את מינוייה של איראן לוועדת פירוק הנשק, נורם קולמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, נאום מליאה, 25 באפריל 2004
  51. ^ מחויבות לישראל, נורם קולמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, נאום מליאה, 21 ביולי 2006
  52. ^ נורם קולמן, הצעת החוק של קולמן מטילה נשיאת אחריות על הקהילה הבינלאומית בנושא איראן גרעינית, חדשות, מוסף השבת, 29 בספטמבר 2006
  53. ^ הצעת החוק של קולמן מטילה נשיאת אחריות על הקהילה הבינלאומית בנושא איראן גרעינית, נורם קולמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, נאום מליאה, 29 בספטמבר 2006
  54. ^ נורם קולמן, קולמן מייצג את הסנאט של ארצות הברית כציר בפגישת העצרת הכללית של האו"ם ה-61, חדשות, 21 בספטמבר 2006
  55. ^ קרל יולס, סנאטורים מפקפקים בעמדת חברת דובאי בנוגע לחרם על ישראל, סן פרנסיסקו קרוניקל, 1 במרץ 2006
  56. ^ ליזה פורטיאס, תאגיד דובאי תוותר על המכרז שלה בעסקת הנמלים האמריקאית, פוקס ניוז, 10 במרץ 2006
  57. ^ ‏נורם קולמן, הקונגרס מרסן כסף מזומן של מימון האו"ם, חדשות, 5 ביולי 2007
  58. ^ נורם קולמן, קולמן ממשיך להפציר במחלקת המדינה שלא להשתתף בוועידת דרבן השנייה, חדשות, 5 בפברואר 2008
  59. ^ ויין מדסון, דיווח מיוחד, און ליין ג'רנאל, 21 במאי 2005
  60. ^ המדיה מגיבה על הדיון החריף, BBC, חדשות, 17 במאי 2005
  61. ^ ‏ עזיז מכחיש שהוא נקב בשמו של חבר הפרלמנט הבריטי בזמן החקירה, ABC, חדשות און ליין, 30 באוקטובר 2005
  62. ^ ‏צוות האו"ם מעביר עוד כסף מזומן לחשבון הבנק של אשתו של גלאווי, טיימס און ליין, חדשות, 28 באוקטובר 2005
  63. ^ ‏דבי ברנס, גולוואיי נתפס בחקירה קרימינאלית אמריקאית, סקוטסמן, 30 באוקטובר 2005
  64. ^ ‏על החקירה בנושא חברות אוסטרליות מסוימות אשר בנוגע לתוכנית האו"ם מזון תמורת נפט, מחלקת הפרקליט הכללי של אוסטרליה, 10 בנובמבר 2005
  65. ^ ‏מומחים מהשימוע בסנאט אודות התגובה להצפה, ניו יורק טיימס, 11 בפברואר 2006‏
  66. ^ לארה ג'ייק ג'ורדון, הדו"ח תוקף את כשלונות הממשל לפני ואחרי קתרינה, כתבה של AP, פורסם ב-בלאק אמריקה ווב, 13 בפברואר 2006
  67. ^ ‏אחרי העדות של בראון בנוגע לקתרינה, יו.אס.איי טודיי, פברואר 2006
  68. ^ אריק ליפטון, ראש פימה לשעבר מאשים את הבוסים בחוסר עמידה בציפיות, דה לדג'ר, מוסף השבת, 11 בפברואר 2006
  69. ^ ‏ הצעת חוק הסנאט 754: חוק הפשטת ביטחון הנסיעה, GovTrack.us, מאגר מידע - חוקי הקונגרס
  70. ^ ‏דפנס טראוול סיסטם‏
  71. ^ ‏ הקצאה של 5,000 מיליארד דולר?, אלפנט ביז, 12 ביולי 2007
מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%9F&oldid=11039957
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא