נורת'רופ A-17

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נורת'רופ A-17 (נומאד)
Northrop A-17 front three-quarters view.jpg

נורת'רופ A-17
מאפיינים כלליים
סוג מפציץ לסיוע לכוחות קרקע
ארץ ייצור ארצות הברית
יצרן נורת'רופ
טיסת בכורה 1934
תקופת שירות 19361944
צוות טייס ותותחן
יחידות שיוצרו 446
משתמש ראשי Flag of the United States.svg ארצות הברית
משתמשים משניים Flag of Argentina.svg ארגנטינה
Flag of Canada.svg קנדה
Flag of Iraq.svg עיראק
Flag of the Netherlands.svg הולנד
Flag of Norway.svg נורבגיה
Flag of Peru.svg פרו
Flag of South Africa.svg דרום אפריקה
Flag of Sweden.svg שבדיה
ממדים
אורך 9.67 מ'
גובה 3.62 מ'
מוטת כנפיים 14.54 מ'
שטח כנפיים 33.7 מ"ר
משקל ריק 2,211 ק"ג
משקל טעון 3,328 ק"ג
ביצועים
מהירות שיוט 274 קמ"ש
מהירות מרבית 332 קמ"ש
קצב נסיקה 6.9 מ' לשנייה
טווח טיסה מרבי 1,046 ק"מ
סייג רום 5,915 מ'
חימוש
תותחים 4 מקלעי 7.62 M1919 בראונינג מקובעים מלפנים
מקלע 7.2 מכוון לאחור
פצצות 544 ק"ג פצצות
הנעה
מנוע Pratt & Whitney R-1535-11 בעל 750 כ"ס

נורת'רופ A-17 (מכונה גם "נומאד" - Nomad, באנגלית "נווד") היה מפציץ דו מושבי, חד מנועי, חד כנפי, שנבנה ב-1935 על ידי חברת נורת'רופ עבור חיל האוויר של ארצות הברית.

תכנון וייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-A-17 היה פיתוח של מטוס המטען "נורת'רופ גמא" שפותח בתחילת שנות ה-30 על ידי חברת נורת'רופ. אב טיפוס סופק לצבא ארצות הברית למבדקים ב-6 באוקטובר 1934, ולאחר מספר שינויים החלה אספקה סדירה לחיל האוויר של ארצות הברית. ב-1935 הוזמנה אספקת 11 יחידות. המטוס יועד לשמש כמפציץ, והיה בעל אחסנה פנימית של פצצות, וכן נשא פצצות במתלים חיצוניים.

לאחר שיפורים נוספים, הזמין חיל האוויר של ארצות הברית 129 יחידות נוספות. בתקופה זו נרכשה נורת'רופ על ידי חברת דאגלס איירקראפט קומפני, ולכן כונו הדגמים המאוחרים יותר, שיוצאו למדינות שונות, גם "דאגלס 8".

השימוש על ידי ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס נכנס לשירות פעיל בפברואר 1936 והוכיח עצמו כאמין ופופולרי. עם זאת, ב-1938 החליט חיל האוויר כי מטוסי התקיפה שלו צריכים להיות דו מנועיים, החלטה שגרמה לסיום השירות המבצעי של מטוס ה-A-17 החד-מנועי. לאחר מכן שימש המטוס כמטוס סיור בהגנה החופית של ארצות הברית, ולא לחם במלחמת העולם השנייה. חיל האוויר של ארצות הברית הוציא מטוסים אלו משירות בשנת 1944.

השימוש במדינות מחוץ לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צרפת ביצעה הזמנה גדולה של מטוסים אלו, אך נכבשה על ידי הנאצים בטרם סופקה ההזמנה. מטוסים אלו נמסרו לבריטניה וכונו "נומאד". הבריטים העריכו כי המטוס מיושן והעבירו אותו לדרום אפריקה לשמש כמטוס אימון. מטוסים אחרים מהזמנה זו סופקו לקנדה.
  • עיראק הזמינה 15 מטוסים שהושמדו במהלך המלחמה האנגלו-עיראקית בשנת 1941.
  • הולנד הזמינה 18 מטוסים שהושמדו במהלך התקיפה הנאצית בשנת 1940.
  • נורבגיה הזמינה 36 מטוסים, אך בטרם סופקו המטוסים נכבשה נורבגיה על ידי הנאצים. מכיוון שכך הם נמסרו ליחידת טייסים נורבגיים בקנדה. הממשלה הנורבגית ניסתה למכור חלק ממטוסים אלו לפרו, אך צבא ארצות הברית הטיל אמברגו על הרכישה, ולבסוף החרים את המטוסים. ב-1943 נמכרו 18 מהמטוסים לפרו.
  • פרו רכשה בעצמה 10 מטוסים ישירות מארצות הברית, והשתמשה בהם במלחמתה עם אקוודור ב-1941. מטוסים אלו, וכן המטוסים שרכשה פרו מנורבגיה, נותרו בשירות עד שנת 1958.
  • שבדיה רכשה זיכיון לייצור עצמי, ובין 1938 ל-1941 ייצרה 94 מטוסים, ששימשו את חיל האוויר השבדי עד 1944, ושימשו בעיקר כמפציץ צלילה.