ישראל במשחקים האולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל במשחקים האולימפיים
ישראלישראל
הוועד האולימפי הלאומי
קוד ייצוג ISR
שם הוועד האולימפי בישראל
מדליות קיץ
דירוג:
82
זהב
3
כסף
1
ארד
9
סה"כ
13
השתתפות במשחקי הקיץ אפור: לא השתתפה)
18961900190419081912192019241928193219361948195219561960196419681972197619801984198819921996200020042008201220162020
השתתפות במשחקי החורף אפור: לא השתתפה)
192419281932193619481952195619601964196819721976198019841988199219941998200220062010201420182022

ישראל משתתפת באופן סדיר במשחקים האולימפיים החל משנת 1952 באולימפיאדת הלסינקי. לאחר שלא זכתה במדליה אולימפית בארבעת העשורים הראשונים, מאז שנות ה-90 הצליחה ישראל לזכות ב-13 מדליות במשחקים האולימפיים.

הישגי השיא של מדינת ישראל במשחקים האולימפיים הם זכייה ב-13 מדליות: הראשונה בהן היא מדליית הכסף היחידה של ישראל עד היום, שבה זכתה יעל ארד באולימפיאדת ברצלונה (1992) ובהמשך זכו ישראלים בשלוש מדליות זהב, הראשונה של גל פרידמן בגלישת רוח על גלשן מדגם "מיסטרל" באולימפיאדת אתונה (2004), השנייה של ארטיום דולגופיאט במדליית זהב בתרגיל הקרקע בהתעמלות מכשירים באולימפיאדת טוקיו (2020) והשלישית של לינוי אשרם בתחרות קרב רב אישי בהתעמלות אומנותית באולימפיאדת טוקיו (2020). מלבד זאת, זכתה ישראל ב-9 מדליות ארד נוספות על ידי אורן סמדג'ה, גל פרידמן, מיכאל קולגנוב, אריק זאבי, שחר צוברי, ירדן ג'רבי, אורי ששון, אבישג סמברג, וכן ארד אחד לנבחרת ישראל בג'ודו בתחרות קבוצתית מעורבת. גל פרידמן הוא הספורטאי היחיד שזכה בשתי מדליות אישיות, ואורי ששון הוא הספורטאי היחיד שזכה גם במדליה אישית וגם מדליה קבוצתית. כמו כן, נציגי המשלחת הישראלית הצליחו להגיע לשלבי גמר בתחרויות רבות לאורך השנים.

מתוך 13 המדליות, שש הן בענף הג'ודו, שלוש בענף השייט (גלישת רוח), שתיים בענף ההתעמלות, אחת בענף הטאקוונדו והמדליה הנוספת, בענף הקיאקים. שמונה מהמדליות הושגו על ידי גברים, ארבע על ידי נשים ואחת קבוצתית בנבחרת מעורבת.

ישראל השתתפה בכל אולימפיאדות הקיץ מאז 1952, מלבד החרמת אולימפיאדת מוסקבה בשנת 1980 יחד עם מדינות מערביות רבות בשל פלישת ברית המועצות לאפגניסטן. באולימפיאדת החורף החלה ישראל להשתתף באולימפיאדת לילהאמר (1994), כששלחה לאולימפיאדה זו נציג בודד, המחליק האמנותי על קרח מיכאל שמרקין, ומאז היא משתתפת בקביעות.

עד היום שלחה ישראל שני ספורטאים ערבים להתחרות באולימפיאדה: אדוארד מרון ורפעת טורק.

טבלת מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל במשחקי הקיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקים ספורטאים
סך הכל דירוג
פינלנדפינלנד הלסינקי 1952 25 0 0 0 0
אוסטרליהאוסטרליה מלבורן 1956 3 0 0 0 0
איטליהאיטליה רומא 1960 23 0 0 0 0
יפןיפן טוקיו 1964 10 0 0 0 0
מקסיקומקסיקו מקסיקו סיטי 1968 29 0 0 0 0
גרמניהגרמניה מינכן 1972 15 0 0 0 0
קנדהקנדה מונטריאול 1976 26 0 0 0 0
ברית המועצותברית המועצות מוסקבה 1980 לא השתתפה
ארצות הבריתארצות הברית לוס אנג'לס 1984 32 0 0 0 0
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית סיאול 1988 19 0 0 0 0
ספרדספרד ברצלונה 1992 30 0 1 1 2 48
ארצות הבריתארצות הברית אטלנטה 1996 25 0 0 1 1 71
אוסטרליהאוסטרליה סידני 2000 39 0 0 1 1 71
יווןיוון אתונה 2004 36 1 0 1 2 52
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין בייג'ינג 2008 43 0 0 1 1 80
בריטניהבריטניה לונדון 2012 37 0 0 0 0
ברזילברזיל ריו דה ז'ניירו 2016 47 0 0 2 2 77
יפןיפן טוקיו 2020 90 2 0 2 4 39
צרפתצרפת פריז 2024
ארצות הבריתארצות הברית לוס אנג'לס 2028
אוסטרליהאוסטרליה בריזבן 2032
סך הכל 3 1 9 13 82

ישראל במשחקי החורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקים ספורטאים
סך הכל דירוג
נורווגיהנורווגיה לילהאמר 1994 1 0 0 0 0
יפןיפן נאגנו 1998 3 0 0 0 0
ארצות הבריתארצות הברית סולט לייק סיטי 2002 5 0 0 0 0
איטליהאיטליה טורינו 2006 5 0 0 0 0
קנדהקנדה ונקובר 2010 3 0 0 0 0
רוסיהרוסיה סוצ'י 2014 5 0 0 0 0
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית פיונגצ'אנג 2018 10 0 0 0 0
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין בייג'ינג 2022 6 0 0 0 0
איטליהאיטליה מילאנו - קורטינה ד'אמפצו 2026
סך הכל 0 0 0 0

מדליות לפי ענפי ספורט באולימפיאדת הקיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלוף האולימפי בגלישת רוח מאתונה 2004, גל פרידמן.
ענף
סה"כ
התעמלות התעמלות 2 0 0 2
שיט שיט 1 0 2 3
ג'ודו ג'ודו 0 1 5 6
קיאק קאנו/קיאק 0 0 1 1
טאקוונדו טאקוונדו 0 0 1 1
סך הכל 3 1 9 13

רשימת מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקים מדליה שם ענף תחרות הערה
ברצלונה 1992 יעל ארד ג'ודו עד 61 ק"ג נשים [1]
אורן סמדג'ה ג'ודו עד 71 ק"ג גברים [2]
אטלנטה 1996 גל פרידמן שיט מיסטרל גברים [3]
סידני 2000 מיכאל קולגנוב קאנו/קיאק קיאק יחיד 500 מטרים גברים [4]
אתונה 2004 גל פרידמן שיט גלשן רוח גברים [3]
אריק זאבי ג'ודו עד 100 ק"ג גברים [5]
בייג'ינג 2008 שחר צוברי שיט גלשן רוח גברים [6]
ריו דה ז'ניירו 2016 ירדן ג'רבי ג'ודו עד 63 ק"ג נשים [7]
אורי ששון ג'ודו מעל 100 ק"ג גברים [8]
טוקיו 2020 ארטיום דולגופיאט התעמלות מכשירים תרגיל הקרקע
לינוי אשרם התעמלות אמנותית קרב רב אישי
נבחרת ישראל בג'ודו

טוהר בוטבול
רז הרשקו
ענבר לניר
שגיא מוקי

תמנע נלסון-לוי
פיטר פלצ'יק
שירה ראשוני
לי קוכמן

ברוך שמאילוב
גילי שריר
אורי ששון

ג'ודו קבוצתי מעורב
אבישג סמברג טאקוונדו עד 49 ק"ג נשים

הקמת הוועד האולימפי הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הוועד האולימפי בישראל

כבר בשנת 1933 הוקם בארץ ישראל "הארגון האולימפי הארץ-ישראלי", ביוזמת ארגון "מכבי" ובראשותו עמד הקולונל פרדריק קיש. שנה לאחר מכן הוכר הארגון על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי כוועד הלאומי המייצג את פלשתינה המנדטורית.[9] למעשה ייצג הארגון אך ורק את מרכז מכבי, ולא כלל את ארגוני הספורט האחרים ביישוב העברי (הפועל, בית"ר ואליצור) ואת הספורטאים הלא-יהודיים. ב-1936 הוזמן האיגוד על ידי יוזף גבלס להשתתף באולימפיאדת ברלין שהתקיימה בשנת 1936, אך החליט לדחות את ההזמנה בשל קיומה בגרמניה הנאצית, אשר אינה מאפשרת שוויון ליהודים ומכיוון שארצות הברית כבר החליטה להחרים (אף על פי שחזרה בה לאחר מכן).[10]

לאחר הקמתה של מדינת ישראל במאי 1948, כחודשיים וחצי לפני תחילת אולימפיאדת לונדון ביולי אותה שנה, ביקש האיגוד להשתתף במשחקים, אך הוועד האולימפי הבינלאומי דחה את הבקשה בנימוק שפלסטינה הפסיקה להיות ישות קיימת עם סיום המנדט ולכן איננה רשאית להשתתף במשחקים.

בקשת ישראל להשתתף באולימפיאדת הלסינקי נדחתה תחילה, לכן מחו על כך הספורטאים היהודים, שהתכנסו לרגל המכביה השלישית, ב-1950.[11]

רק בשנת 1951, שלוש שנים לאחר הקמת המדינה, הושג הסכם בין מרכזי הספורט שאיפשר את הקמת הוועד האולימפי בישראל שבו היה ייצוג שווה למכבי והפועל. בינואר 1952 הוכר הוועד החדש על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי והתאפשרה השתתפות משלחת ישראל באולימפיאדת הלסינקי.

משלחות ישראל לאולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדת לונדון (1948)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידה ליכטבלאו ורעיה ברונשטיין נבחרו לייצג את ישראל באולימפיאדת לונדון (1948), אך הוועד האולימפי הבינלאומי דחה את הבקשה בנימוק שפלשתינה הפסיקה להיות ישות קיימת עם סיום המנדט ולכן איננה רשאית להשתתף במשחקים.[12] ההזמנה למשחקים האולימפיים הייתה מופנית לוועד האולימפי של פלשתינה, ועד שלאחר הכרזת מדינת ישראל הכריז על עצמו כוועד האולימפי של מדינת ישראל. בעקבות לחץ מדינות ערב, שאיימו בהחרמת המשחקים האולימפיים, ביטלו הבריטים את ההזמנה למשחקים והקונסול הבריטי בחיפה סירב לתת ויזות לחברי המשלחת.

אולימפיאדת הלסינקי (1952)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת הלסינקי (1952)

המשלחת הראשונה של מדינת ישראל לאולימפיאדה הייתה לאולימפיאדת הלסינקי בפינלנד. המשלחת כללה 26 ספורטאים, ובהם גם נבחרת הכדורסל שהיוותה מחצית מכלל הספורטאים. הספורטאי הבולט במשלחת היה הקופץ למים יואב רענן שסיים במקום התשיעי. האתלט דוד טבק ניצח במקצים המוקדמים בריצות 100 ו-200 מטר, הישג שאף אתלט ישראלי (גבר) לא חזר עליו.

אולימפיאדת מלבורן (1956)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת מלבורן (1956)

בשנת 1956 התקיימה אולימפיאדת מלבורן באוסטרליה. המשחקים במלבורן החלו בנובמבר באותה שנה, שבועות ספורים לאחר פרוץ מלחמת סיני. המלחמה גררה את ביטול ההשתתפות של רוב הסגל האולימפי הישראלי, ובהם גם של נבחרות הכדורגל והכדורסל, ונשלחו 3 נציגים בלבד לייצוג סמלי - הקופץ למים יואב רענן, שהשתתף גם באולימפיאדת הלסינקי, השחיינית שושנה ריבנר, והקופץ לרוחק דוד קושניר. כמחאה על פלישת ישראל למצרים החליטו מצרים, עיראק ולבנון להחרים את אולימפיאדת מלבורן, וביטלו את השתתפותן כליל.

אולימפיאדת רומא (1960)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת רומא (1960)

לאולימפיאדת רומא שלחה ישראל 23 ספורטאים. לראשונה השתתפה ישראל בענפים התעמלות, אופניים (הופעה חד פעמית), סיוף והרמת-משקולות. לאולימפיאדה זו נשלח לראשונה ערבי-ישראלי, מרים המשקולות אדוארד מרון.

אולימפיאדת טוקיו (1964)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת טוקיו (1964)

לאולימפיאדת טוקיו ב-1964 נשלחו עשרה ספורטאים ישראלים בלבד, לאחר שבעקבות הכישלון ברומא החליט הוועד האולימפי בישראל להציב לראשונה קריטריונים להשתתפות באולימפיאדה. מחצית מהספורטאים הישראלים היו מענף האתלטיקה והשאר בקליעה ושחייה.

אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)

בשנת 1968, באולימפיאדת מקסיקו סיטי התרחשה נקודת מפנה לספורט הישראלי האולימפי. נבחרת ישראל בכדורגל, אשר מנתה 19 ספורטאים מכלל ה-31 שישראל שלחה לאותה אולימפיאדה, הצליחה להעפיל עד לשלב רבע הגמר בטורניר הכדורגל, שם שיחקה מול נבחרת בולגריה. בסיום הזמן החוקי הייתה התוצאה 1:1, ומאחר וטרם הוכנסו חוקי הפנדלים במקרה של שוויון, הוכרע לבסוף המשחק על ידי הגרלה. בשלבים המוקדמים ניצחה נבחרת ישראל את גאנה ואת אל סלוודור והפסידה לנבחרת הונגריה.

בנוסף, הצליח אברהם מלמד להעפיל לחצי הגמר בתחרות 100 מטר פרפר, ולסיים במקום הרביעי במקצה ובמקום ה-11 הכללי, הישג שיא לשחיין ישראלי עד אז.

אולימפיאדת מינכן (1972)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – ישראל באולימפיאדת מינכן (1972), טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן

ב-5 בספטמבר 1972, חדרו שמונה מחבלים חמושים מארגון "ספטמבר השחור" לבניין שבו שכנו חברי משלחת ישראל לאולימפיאדה, והשתלטו עליו. בעת ההשתלטות על הדירה רצחו המחבלים שניים מחברי המשלחת הישראלית, ותפסו תשעה בני ערובה, עליהם התמקחו על מנת לגרום לשחרורם של 232 מחבלים שהוחזקו בישראל, ועוד שני מחבלים שנכלאו בגרמניה. בשעות הלילה הועברו בני הערובה והמחבלים במסוקים לשדה התעופה פירסטנפלדברוק, משם היו אמורים לטוס למדינה ערבית. במהלך ניסיון חילוץ של כוחות הביטחון הגרמנים, נרצחו כל תשעת בני הערובה, וחמישה מחבלים ושוטר גרמני נהרגו.

למחרת הרצח נערך טקס זיכרון באצטדיון האולימפי, ולאחריו חודשו התחרויות. המשלחת הישראלית עזבה את המשחקים האולימפיים וחזרה לישראל.

עד הטבח הספיקו 14 מ-15 ספורטאי המשלחת להשתתף בתחרויות. המתאבק מרק סלבין נרצח ביום שבו היה אמור להתחרות. ההישג הבולט היה של האתלטית אסתר שחמורוב. במוקדמות ריצת מאה מטר היא קבעה שיא ישראלי של 11.45 שניות, שנשבר רק ב-2018. היא העפילה עד לחצי הגמר, בו סיימה במקום החמישי, 4 אלפיות שנייה אחרי הרצה במקום הרביעי שעלתה לגמר. שחמורוב העפילה גם לחצי הגמר בריצת 100 מטר משוכות, אך פרשה ממנה בעקבות הטבח, בו נרצח מאמנה עמיצור שפירא.

באולימפיאדה זו השתתפה ישראל לראשונה בענפים שיט והיאבקות, וחזרה להשתתף בהרמת משקולות וסיוף אחרי הפסקה של 12 שנים.

אולימפיאדת מונטריאול (1976)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת מונטריאול (1976)

עשרים ושמונה ספורטאים ייצגו את ישראל באולימפיאדת מונטריאול בקנדה, 17 שחקני נבחרת הכדורגל, ואחד עשר ספורטאים בענפים אישיים, כמספר הנרצחים במינכן.

ההישג הבולט היה של אסתר רוט-שחמורוב שהפכה לישראלית הראשונה שהעפילה לגמר אולימפי, כאשר הצליחה להעפיל לגמר ב-100 מטרים משוכות, ולסיים בו במקום השישי, בתוצאה של 13.04 שניות. הישג נוסף שייך לאדוארד וייץ, שסיים במקום החמישי בענף הרמת המשקולות, ההישג הטוב ביותר של ישראל באולימפיאדות עד אז. המתאבק רמי מירון דורג באופן בלתי רשמי במקום השביעי.

נבחרת הכדורגל העפילה בשנית עד לשלב רבע הגמר, שם הפסידה לנבחרת ברזיל, והשוותה את הישגה מאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968). בשלב המוקדם סיימה ישראל בתיקו את שלושת משחקיה נגד גואטמלה, מקסיקו וצרפת.

באולימפיאדה זו השתתפה ישראל לראשונה בענף הג'ודו, ובפעם השנייה בשיט, היאבקות והתעמלות.

אולימפיאדת מוסקבה (1980)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל, בדומה למרבית המדינות המערביות ובלחץ של ארצות הברית, החרימה את האולימפיאדה במוסקבה בשל פלישת ברית המועצות לאפגניסטן כשבעה חודשים לפני תחילת המשחקים האולימפיים.

ב-7 בספטמבר אותה שנה הוענקו 24 "עיטורי מוסקבה" (עיטור כבוד ותעודת הוקרה) לספורטאים שהיו חברי הסגל האולימפי ונמנע מהם להשתתף במשחקים אלה בגלל אותו חרם.[13]

חברי הסגל האולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגרוף: אדיב ניסנס, אתלטיקה: אסתר רוט-שחמורוב, ג'ודו: יונה מלניק, אדי קואז, הרמת משקולות: מאיר דלויה, התעמלות מכשירים: סיגל וינר, יעקב וישנייה, דב לופי, חץ וקשת: האוורד ליפשיץ, ירי ספורטיבי: אברהם גולדשטיין, ד"ר מיכאל גורביץ, שמואל ספורטה, אברהם צפניה, שחייה: אמיר גניאל, רון קרמן, ניר שמיר ושיט: שמשון ברוקמן, איתן פרידלנדר

אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984)

ישראל שלחה לאולימפיאדה בלוס אנג'לס את המשלחת הגדולה ביותר שלה עד סידני 2000, עם 33 ספורטאים ב-11 ענפים אישיים. ההישגים הבולטים היו של הג'ודוקא אדי קואז שדורג במקום השביעי, הקלע יצחק יונסי אשר סיים במקום השמיני ברובה אוויר בתוצאה של 582 נק', תוך שהוא שובר את שיאו הישראלי ב-10 נקודות. השייטים יואל סלע ואלדד אמיר בדגם הולנדי מעופף, ושמשון ברוקמן ואיתן פרידלנדר בדגם 470, סיימו גם כן במקום שמיני.

באולימפיאדה זו ייצג עמוס מנסדורף לראשונה את ישראל בענף הטניס, אשר היה ענף ראווה, ואבירם מזרחי היה הקיאקיסט הישראלי הראשון, כאשר סיים במקום הרביעי בחצי הגמר. כמו כן, השתתפו ספורטאים ישראלים לראשונה באיגרוף, התעמלות אמנותית וגלשני רוח.

אולימפיאדת סיאול (1988)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת סיאול (1988)

ישראל שלחה לאולימפיאדת סיאול בקוריאה הדרומית משלחת בת 19 ספורטאים בלבד, הקטנה ביותר מאז אולימפיאדת מינכן (1972).

שני השייטים יואל סלע ואלדד אמיר, שהתחרו בדגם ההולנדי המעופף, היו קרובים מאוד להשיג את המדליה הראשונה לישראל. הם לא השתתפו בשיוט השני מתוך שבעה בתחרות השיט משום שחל ביום הכיפורים, ובעקבות זאת קטנו סיכוייהם לזכות במדליה. לבסוף, סיימו סלע ואמיר במקום הרביעי, הישג שיא לנציג ישראלי במשחקים האולימפיים עד אז. לעומתם, השייטים והאחים רן ודן טורטן שהתחרו בדגם 470 השתתפו בשיוט ביום הכיפורים בניגוד להוראות ראשי המשלחת, ועל כך הורחקו מהמשלחת הישראלית במהלך האולימפיאדה. בגלל יום הכיפורים נאלץ המתאגרף יהודה בן חיים לפרוש מקרב שנקבע ליום זה. מתאגרף נוסף, יעקב שמואל, הגיע עד לשלב רבע הגמר. האולימפיאדה הזו היא היחידה שבה לא השתתפה ישראל בענף האתלטיקה.

אולימפיאדת ברצלונה (1992)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת ברצלונה (1992)
יעל ארד

בשנת 1992, ארבעים שנה לאחר הצטרפותה של מדינת ישראל למשחקים האולימפיים, השיגו נציגיה מדליות ראשונות בתחרויות, והיוו אבן דרך חשובה בהתקדמותה של ישראל במשחקים.

באולימפיאדת ברצלונה זכתה יעל ארד להיות הישראלית הראשונה שזכתה במדליה כלשהי במשחקים האולימפיים, כאשר הצליחה לזכות במדליית הכסף בענף הג'ודו (עד 61 ק"ג). יום למחרת זכה נציג ישראלי נוסף, אורן סמדג'ה, במדליית ארד, גם הוא בענף הג'ודו (עד 71 ק"ג). מאז זכייתם של השניים במדליות, בכל אחת מהאולימפיאדות הבאות הצליחו נציגי ישראל לזכות לפחות במדליה אחת עד לאולימפיאדת לונדון 2012 שבה לא זכתה ישראל באף מדליה אך הצליחה להגיע לתחרויות גמר.

מלבד יעל ארד ואורן סמדג'ה הצליח דני קרסנוב להגיע לגמר בקפיצה במוט ולסיים במקום השמיני, ולהיות הגבר הישראלי הראשון אשר מגיע למעמד זה בענף האתלטיקה.

באולימפיאדה זו זכה השייט יואל סלע להיות הישראלי הראשון שהשתתף ב-4 אולימפיאדות. לולא החרמת אולימפיאדת מוסקבה בשנת 1980 על ידי ישראל, היה סלע עשוי להשתתף בחמש אולימפיאדות רצופות.

אולימפיאדת אטלנטה (1996)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת אטלנטה (1996)

בשנת 1996, שלחה ישראל לאולימפיאדת אטלנטה משלחת בת 25 ספורטאים. גל פרידמן, לימים זוכה מדליית הזהב האולימפית הראשון בישראל, הצליח לזכות במדליית ארד בגלשני מיסטרל, ולהיות הישראלי השלישי שזוכה במדליה אולימפית כלשהי.

בנוסף לפרידמן, העפיל דני קרסנוב לגמר בקפיצה במוט, וסיים במקום ה-11, תוך שהוא זוכה להיות הישראלי הראשון שמצליח להגיע לשני שלבי גמר ברציפות.

הצלחה נוספת הייתה של נבחרת השחייה הישראלית ב-4X100 מעורב, שהצליחה לראשונה להגיע לגמר בענף השחייה. השחיינים איתן אורבך, ודים אלכסייב, דן קוטלר ויואב ברוק סיימו את מקצה המוקדמות בתוצאת שיא ישראלי של 3:42.24 דקות, שהקנה להם את העלייה לגמר, בו סיימו במקום השמיני.

זוכי המדליות בברצלונה, אורן סמדג'ה ויעל ארד, השתתפו במשחקים האולימפיים באטלנטה, אך לא הצליחו לשחזר את הישגיהם. יעל ארד הפסידה בקרב על המדליה ודורגה במקום החמישי. באותו מקום דורג גם גוצ'ה ציציאשווילי בענף ההיאבקות בסגנון יווני-רומי.

אולימפיאדת סידני (2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת סידני (2000)

בשנת 2000, שלחה ישראל לאולימפיאדת סידני את המשלחת האולימפית הגדולה עד אז שמנתה 40 ספורטאים.

את המדליה האולימפית הישראלית השיג חותר הקייק מיכאל קולגנוב ביום האחרון של המשחקים, כאשר זכה במדליית ארד ב-500 מטר קיאק יחיד. בנוסף, היה במרחק נגיעה ממדליה נוספת, כאשר סיים במקום הרביעי במקצה ה-1,000 מטרים.

בנוסף לקלגנוב, הצליחו ישראלים רבים להגיע להישגי-שיא אולימפיים לנציגים ישראלים, כאשר שני קדמי וענת פבריקנט היו גם כן במרחק נגיעה ממדליית ארד, אך סיימו במקום הרביעי בשיט מפרשיות מדגם 470. המתאבק יורי יבסייבצ'יק סיים גם כן במקום הרביעי, והקופץ לגובה קונסטנטין מטוסביץ' סיים במקום החמישי. אריק זאבי, אשר ארבע שנים מאוחר יותר זכה במדליית הארד, סיים במקום החמישי בענף הג'ודו.

הישג נוסף היה העפלתו של השחיין איתן אורבך לגמר אולימפי שני, הפעם ב-100 מטר גב, שם סיים במקום השמיני הכללי. בחצי הגמר קבע אורבך שיא ישראלי, עם תוצאה של 55.31 שניות.

שייט המיסטרל עמית ענבר השיג את המקום השביעי בתחרות, ואלכס אברבוך סיים במקום העשירי בקפיצה במוט.

אולימפיאדת אתונה (2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת אתונה (2004)
גל פרידמן

בשנת 2004, שלחה ישראל לאולימפיאדת אתונה 36 ספורטאים והתחרתה במספר שיא של ענפים, 14 במספר. לראשונה השתתפו ספורטאים ישראלים בטניס שולחן, טקוונדו ושחייה אמנותית.

במהלך האולימפיאדה הצליח נציג ישראלי לזכות לראשונה במדליית זהב. היה זה גולש המיסטרל גל פרידמן, מחזיק מדליית הארד מאולימפיאדת אטלנטה. פרידמן, אשר רק שנתיים קודם לכן זכה באליפות העולם באותו ענף, הצליח להאפיל על מתחריו לענף, לזכות במדליית הזהב האולימפית הראשונה של ישראל, והמנון התקווה הושמע בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים.

בנוסף לפרידמן, אריק זאבי, אלוף אירופה 3 פעמים, זכה במדליית ארד בענף הג'ודו (עד 100 ק"ג), והביא לישראל מדליה שנייה באולימפיאדה באתונה.

פרט להישגיהם של פרידמן וזאבי, סיימה לריסה פסחוביץ במקום השישי בחתירת קיאקים במקצה ה-500 מטרים, צמד הטניסאים יוני ארליך ואנדי רם העפילו לרבע הגמר בטניס הזוגות ופבל גופמן, העפיל לגמר קרב-רב בהתעמלות מכשירים.

תוצאה מכובדת נוספת הגיעה מכיוונו של הקופץ במוט אלכס אברבוך, שסיים שמיני בגמר עם תוצאה של 5.65 מטרים, אך הייתה זו אכזבה עבורו לאחר שבשנים שקדמו לאולימפיאדה זכה באליפות אירופה באותו ענף ואף הוכתר כסגן-אלוף העולם בשנת 2001.

אכזבה מרובה גם חווה אלוף העולם לשנת 2003 בהיאבקות בסגנון יווני-רומי, גוצ'ה ציציאשווילי, אשר הפסיד כבר בסיבוב השני של שלב הבתים.

רץ המרתון היילה סטאין סיים את המרוץ בעודו מבצע הקפה מיותרת של האצטדיון בהגיעו לקו הסיום. לאחר ערעור ראשי המשלחת הישראלית לוועד האולימפי אושר זמנו ומיקומו המקורי של סטאין, המקום ה-20.

אודי וקס, הג'ודוקא, היה מעורב בעל כרחו בתקרית דיפלומטית קטנה כאשר בסיבוב הראשון בו האיראני, אראש מירסמאלי, לא התייצב לקרב והפסיד הפסד טכני. האירני טען כי הוא פרש כהזדהות עם הסבל הפלסטיני, אך כנראה פרישתו באה לאחר לחצים מצד הממשל האיראני שגם הבטיח לו 115,000 דולר פיצוי כבונוס על המעשה. פסילתו של מירסמאלי הביאה את אודי לסיבוב השני בו הפסיד נגד עמר מרידייה מאלג'יריה.

אולימפיאדת בייג'ינג (2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת בייג'ינג (2008)
שחר צוברי עם מדליית הארד

לאולימפיאדת בייג'ינג שלחה ישראל משלחת בת 43 ספורטאים ב-10 ענפים, הגדולה ביותר בהיסטוריה האולימפית עד אז ושלישית בגודלה אחרי המשלחת לטוקיו ולריו.

הגולש שחר צוברי זכה במדליית הארד בתחרויות דגם הניל פרייד. זו הייתה המדליה השביעית של ישראל בחמש האולימפיאדות האחרונות, והשלישית בתחרות הגלשנים לגברים.

הישגים נוספים ראויים לציון:

הישגים טובים, יחסית לציפיות, היו גם בענף השחייה, בו נרשמו 4 דירוגים בין 16 המקומות הראשונים (יותר מבכל אולימפיאדה קודמת), ונשברו 11 שיאים ישראליים ב-17 משחים. השחיין הבולט היה גל נבו שדורג במקום 11 ב-400 מטר מעורב אישי ובמקום 13 ב-200 מטר מעורב אישי. כמו כן הגיעו לחצי הגמר נמרוד שפירא בר אור שדורג במקום 12 ב-200 מטר חופשי, וגיא ברנע שסיים במקום 16 ב-100 מטר גב.

אף שההישגים באולימפיאדה זו לא נפלו מבאולימפיאדות קודמות, הייתה אכזבה מכשלונם של מספר ספורטאים שנחשבו כמועמדים למדליות, לדוגמת אריק זאבי, אלכס אברבוך ואנדי רם ויוני ארליך; והזכייה במדליה אחת מארד הייתה ירידה לעומת הזכייה ב-2 מדליות, ומתוכן אחת מזהב, באולימפיאדת אתונה.

אולימפיאדת לונדון (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת לונדון (2012)

משלחת ישראל כללה 37 ספורטאים, והייתה הרביעית בגודלה בהיסטוריה. הענפים הבולטים במשלחת היו התעמלות (10 ספורטאים, מספר שיא לענף), שחייה ושיט (7 כל אחד).

האולימפיאדה נחשבה לבעלת ההישגים הנמוכים ביותר של המשלחת מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס. אחרי זכיות במדליות בחמש האולימפיאדות הקודמות, לא זכתה הפעם המשלחת הישראלית אף לא במדליה אחת. האכזבה הגדולה ביותר הייתה בענף השיט, כאשר לי קורזיץ שהייתה מועמדת בכירה למדליה, ירדה בשיוט האחרון מהמקום השני לשישי, ושאר השייטים סיימו מחוץ ל-10 הראשונים.

בג'ודו, אליס שלזינגר הייתה היחידה מבין חמישה ג'ודוקא שהגיעה לשלב רבע הגמר, אך הפסידה בשלב זה ליריבה שזכתה בהמשך במדליית הזהב, ולאחר מכן הפסידה בקרב נוסף וסיימה במקום השביעי. שני ג'ודוקא נוספים הודחו בשלב שמינית הגמר, לאחר שניצחו בקרב אחד, ושניים נוספים הפסידו בקרב הראשון, ביניהם אריק זאבי, בעל מדליית הארד באולימפיאדת אתונה (2004).

ההישגים הבולטים הושגו בענפי השחייה וההתעמלות. השחיין יעקב טומרקין עלה לגמר ב-200 מטר גב לגברים, בו סיים במקום השביעי, שמהווה את הישג השיא של שחיין ישראלי בכל האולימפיאדות. גל נבו דורג פעמיים במקום העשירי, במשחי 200 ו-400 מעורב לגברים. עמית עברי דורגה במקום ה-13 ב-200 מטר מעורב, והייתה השחיינית הישראלית הראשונה בהיסטוריה בחצי גמר.

המתעמל אלכס שטילוב עלה לשני גמרים. בגמר הקרב רב סיים במקום ה-12, הגבוה ביותר במקצוע זה. הוא עלה לגמר על מכשיר הקרקע בפעם השנייה ונחשב לבעל סיכוי למדליה, אך סיים רק במקום השישי.

בהתעמלות אמנותית, עלתה לגמר בתחרות היחידות נטע ריבקין, וסיימה במקום השביעי, הישג שיא למתעמלת ישראלית במקצוע זה. נבחרת ישראל עלתה לגמר בתחרות לקבוצות וסיימה שמינית.

הטניסאים אנדי רם ויוני ארליך, שכמו באתונה הגיעו עד שלב רבע הגמר, הפסידו במשחק צמוד לבוב ומייק בריאן שזכו בהמשך במדליית הזהב.

מישה זילברמן היה הספורטאי הראשון שייצג את ישראל בבדמינטון. לעומת זאת, נעדרו מרשימת הענפים במשלחת הישראלית סייף (לראשונה מאז 1988), קאנו/קיאק (לראשונה מאז 1992), וטאקוונדו (לאחר פעמיים רצופות), שהיו מיוצגים באולימפיאדה הקודמת.

אריק זאבי היה הספורטאי השלישי בהיסטוריה שהשתתף ב-4 אולימפיאדות, יחד עם יואל סלע וגיא סטריק. 6 ספורטאים השתתפו בפעם השלישית, 9 בפעם השנייה ו-21 בפעם הראשונה. ביחד איתם מגיע מספר הספורטאים הישראלים בכל האולימפיאדות ל-320.

אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

המשלחת הישראלית כללה 47 ספורטאים שהתחרו ב-17 ענפי ספורט שונים.

ירדן ג'רבי ואורי ששון זכו במדליות ארד בג'ודו. המדליה של ג'רבי הייתה המדליה השמינית של ישראל באולימפיאדות, ושל אורי ששון התשיעית. מדליות אלה העלו את מספר המדליות הישראליות בג'ודו ל-5.

הישגים נוספים ראויים לציון:

לראשונה השתתפה ישראל בשלושה ענפים: טריאתלון, גולף ואופני הרים. שלוש הופעות הבכורה הללו נחשבו למוצלחות, כאשר רון דרמון סיים במקום ה-26 (טריאתלון), שלומי חיימי סיים במקום ה-29 (אופני הרים) ולטיסיה בק סיימה במקום ה-31 (גולף).

אנסטסיה גלושקוב הייתה האישה הישראלית הראשונה בהיסטוריה שהשתתפה ב-4 אולימפיאדות, והרביעית בסך הכל, יחד עם אריק זאבי, יואל סלע וגיא סטריק. 4 ספורטאים השתתפו בפעם השלישית, 9 בפעם השנייה ו-33 בפעם הראשונה. אילנה קרטיש הייתה האישה הראשונה שמייצגת את ישראל בענף ההיאבקות, שני בלוך הייתה האישה הראשונה בענף האופניים ורון אטיאס היה הגבר הראשון שמייצג את ישראל בענף הטאקוונדו.

אולימפיאדת טוקיו (2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת טוקיו (2020)
ארטיום דולגופיאט, מדליסט הזהב האולימפי השני בתולדות ישראל (התעמלות מכשירים)
לינוי אשרם, מדליסטית הזהב האולימפית השלישית בתולדות ישראל (התעמלות אמנותית)

המשלחת הישראלית כללה 90 ספורטאים וספורטאיות שהתחרו ב-15 ענפי ספורט, והיא המשלחת הגדולה ביותר ששלחה ישראל מאז שהחלה להשתתף במשחקים האולימפיים.

זו הייתה האולימפיאדה המוצלחת ביותר של ישראל בתולדות המשחקים האולימפיים[14] כאשר המשלחת הישראלית סיימה במקום ה-39 בטבלת המדליות עם ארבע מדליות; שתיים מזהב ושתיים מארד. ארטיום דולגופיאט זכה במדליית הזהב בתרגיל הקרקע, שהיא המדליה האולימפית הראשונה של ישראל בענף ההתעמלות, לינוי אשרם זכתה במדליית הזהב בקרב רב אישי, שהיא המדליה האולימפית הראשונה של ישראל בענף ההתעמלות האמנותית, ובכך הפכה לאשה הישראלית הראשונה המוכתרת כאלופה אולימפית. אבישג סמברג זכתה במדליית ארד בקטגוריית המשקל עד 49 ק"ג, שהיא המדליה האולימפית הראשונה של ישראל בענף הטאקוונדו, ונבחרת ישראל בג'ודו זכתה במדליית ארד בתחרות הקבוצתית המעורבת.

בענף השייט, הגולשים יואב כהן וקטי ספיצ'קוב סיימו במקום הרביעי והשישי בהתאמה בתחרויות דגם הניל פרייד RS:X. הג'ודוקא שירה ראשוני וברוך שמאילוב הפסידו בקרב על הארד וסיימו את התחרות במקום החמישי.

באתלטיקה קלה, חנה קנייזבה-מיננקו סיימה במקום השישי בגמר הקפיצה משולשת. לונה צ'מטאי במרתון נשים נלחמה על מקום בפודיום, אך נאלצה לעצור בקילומטר ה-38 עקב כאבים, וסיימה במקום ה-66. גם באופניים עומר שפירא הובילה לאורך רוב המרוץ, אך בקילומטרים האחרונים הדבוקה עקפה אותה, וסיימה במקום ה-24.

בשחייה, השחיינית אנסטסיה גורבנקו העפילה לגמר משחה 100 מטר גב אותו סיימה במקום השמיני, והייתה לאישה הישראלית הראשונה המעפילה לגמר במשחקים האולימפיים. מתן רודיטי הגיע למקום הרביעי בשחייה במים פתוחים, הישג שיא לשחייה הישראלית. נבחרת השליחים בשחייה המשולבת, גורבנקו, אנדראה מורז, גל כהן גרומי ואיתי גולדפדן העפילו לגמר השליחים במשחה 4X100 מטר מעורב אותו סיימו במקום השמיני. בהתעמלות אומנותית, ניקול זליקמן סיימה במקום השביעי בתחרות הקרב רב.

המשלחת השתתפה לראשונה בחמישה ענפי ספורט: בייסבול, גלישת גלים, קשתות, רכיבה ושחייה במים פתוחים.

משחקי החורף האולימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלחת ישראל לאולימפיאדת ונקובר (2010)

ישראל החלה להשתתף במשחקי החורף האולימפיים (אולימפיאדת החורף) רק בשנת 1994 באולימפיאדת לילהאמר בנורווגיה. הנציג היחיד של ישראל באולימפיאדה זו היה מיכאל שמרקין שהגיע למקום ה-16 בתחרות הגברים בהחלקה אמנותית.

באולימפיאדת נאגנו ביפן ב-1998 הצטרפו לשמרקין, שדורג הפעם במקום ה-18, גם גלית חייט וסרגיי סחנובסקי, שהגיעו למקום ה-14 בריקוד על הקרח.

באולימפיאדת סולט לייק סיטי ב-2002 התקדמו חייט וסחנובסקי עד למקום ה-6, המהווה הישג שיא לספורטאים ישראליים במשחקי החורף האולימפיים. אליהם הצטרפו גם נטליה גודינה ואלכסיי בלצקי, אשר סיימו במקום ה-19 באותה תחרות, ואולגה דנילובה בענף החלקה מהירה על קרח במסלול קצר שהישגה הבולט היה המקום ה-14 בתחרות למרחק 1500 מטר.

גם לאולימפיאדת טורינו ב-2006 שלחה ישראל חמישה נציגים. גם הפעם בלטו הזוג חייט וסחנובסקי אשר הגיעו למקום השמיני באולימפיאדה השלישית שלהם. בנוסף אליהם התחרו בריקוד על הקרח גם אלכסנדרה ורומן זרצקי אשר סיימו במקום ה-22. מיכאל רנזין היה הגולש הישראלי הראשון בענף סקי אלפיני. הוא סיים במקום 32 בסלאלום ענק ומקום 37 בסלאלום.

ניסיונם של מספר יהודים מארצות הברית וקנדה להקים נבחרת מזחלות (בובסלי) במטרה לייצג את מדינת ישראל באולימפיאדה זו נכשל.

באולימפיאדת ונקובר (2010) השתתפו שלושה ספורטאים, כולם בפעם השנייה. אלכסנדרה ורומן זרצקי הגיעו למקום ה-10 בריקוד על הקרח, ומיכאל רנזין דורג במקום 35 בסלאלום ו-55 בסלאלום ענק. המחליקה תמר כץ שהשיגה את הקריטריון הבינלאומי להשתתפות בתחרות הנשים לא נשלחה לאולימפיאדה על ידי הוועד האולימפי של ישראל מאחר שלא עמדה בדרישות הקריטריון הישראלי המחמיר יותר.

אולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)

המשלחת הישראלית לאולימפיאדת פיונגצ'אנג מנתה עשרה ספורטאים והייתה המשלחת הגדולה שישראל שלחה עד כה. הישג השיא של המשלחת היה בענף החלקה אמנותית, בתחרות הגברים בה סיים אלכסיי ביצ'נקו במקום ה-11 עם שיא אישי של 257.01 נקודות ודניאל סמוכין שסיים במקום ה-13 עם שיא אישי של 251.44 נקודות. נוסף לכך, זוהי הפעם הראשונה שישראל השתתפה בתחרות הקבוצתית בענף החלקה אמנותית בה היא סיימה במקום השמיני. אדם אדלמן היה לנציג הראשון של ישראל בענף סקלטון וסיים במקום ה-28. המשלחת השתתפה גם בתחרויות בענפי סקי אלפיני והחלקה מהירה במסלול קצר.

אולימפיאדת בייג'ינג (2022)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת בייג'ינג (2022)

משלחת ישראל לאולימפיאדת בייג'ינג כללה שישה ספורטאים: שלושה בהחלקה אמנותית, אחד בהחלקה מהירה במסלול קצר ועוד שניים בסקי אלפיני, מתוכם להישג הגבוה ביותר הגיע ברני סזולוש בסקי אלפיני כשהגיע למקום השישי.

רשימת נושאי הדגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

# שנה עונה נושא הדגל ספורט הערות
26 2024 קיץ
25 2022 חורף יבגני קרסנופולסקי החלקה אמנותית על הקרח הופעה שלישית באולימפיאדה
נועה סולוש סקי אלפיני
24 2020 קיץ יעקב טומרקין שחייה הופעה שלישית באולימפיאדה
חנה קנייזבה-מיננקו אתלטיקה הופעה שנייה באולימפיאדה כנציגת ישראל
23 2018 חורף אלכסיי ביצ'נקו החלקה אמנותית
22 2016 קיץ נטע ריבקין התעמלות אמנותית מקום שביעי בקרב רב ב-2012, הופעה שלישית באולימפיאדה
21 2014 חורף ולדיסלב ביקנוב החלקה מהירה
20 2012 קיץ שחר צוברי שיט זכה במדליית ארד ב-2008
19 2010 חורף אלכסנדרה זרצקי החלקה אמנותית
18 2008 קיץ מיכאל קולגנוב קאנו/קיאק זכה במדליית ארד ב-2000
17 2006 חורף גלית חייט החלקה אמנותית פעם שנייה, הופעה שלישית באולימפיאדה
16 2004 קיץ אריק זאבי ג'ודו מקום חמישי ב-2000
15 2002 חורף גלית חייט החלקה אמנותית
14 2000 קיץ רוגל נחום אתלטיקה הופעה שלישית באולימפיאדה
13 1998 חורף מיכאל שמרקין החלקה אמנותית פעם שנייה
12 1996 קיץ לידיה חטואל-צוקרמן סיף הופעה שלישית באולימפיאדה
יעל ארד ואורן סמדג'ה, הזוכים במדליות ב-1992, סבלו ממחלה ופציעה ולא השתתפו בטקס
11 1994 חורף מיכאל שמרקין החלקה אמנותית
10 1992 קיץ אלדד אמיר שיט מקום רביעי ב-1988 (יחד עם יואל סלע)
9 1988 קיץ יצחק יונסי קליעה בעל ההישג הטוב ביותר (מקום שמיני) ב-1984
8 1984 קיץ זהבה שמואלי אתלטיקה
7 1976 קיץ אסתר רוט-שחמורוב אתלטיקה חצי גמר ב-1972, הספורטאית היחידה במשלחת שהייתה גם באולימפיאדת מינכן, וניצלה מטבח הספורטאים.
6 1972 קיץ הנרי הרשקוביץ קליעה
5 1968 קיץ גרשון שפע שחייה הופעה שלישית באולימפיאדה
4 1964 קיץ גדעון אריאל אתלטיקה פעם שנייה
3 1960 קיץ גדעון אריאל אתלטיקה
2 1956 קיץ יואב רענן קפיצה למים מקום תשיעי ב-1952
1 1952 קיץ אברהם שניאור כדורסל

משלחות אולימפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדת קיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה
ענף
סה"כ
אופניים 2 2 2 6
אתלטיקה 7 1 8 5 2 2 1 7 4 4 9 5 4 3 8 9 79
איגרוף 2 3 1 6
בדמינטון 1 1 2 4
בייסבול 24 24
ג'ודו 1 2 4 2 3 5 3 5 7 12 50
גולף 1 1
גלישת גלים 1 1
היאבקות 3 1 2 4 1 3 3 1 18
הרמת משקולות 2 3 1 1 3 1 1 1 13
התעמלות אמנותית 1 2 1 1 7 7 6 7 32
התעמלות מכשירים 3 1 4 1 1 1 1 3 1 3 19
טאקוונדו 1 1 1 1 4
טניס 1 4 1 2 4 3 1 16
טניס שולחן 1 1
טריאתלון 1 2 3
כדורגל 19 17 36
כדורסל 13 13
סיף 2 2 1 4 1 3 1 1 3 18
קאנו/קיאק 1 1 5 3 1 11
קליעה 4 2 3 4 2 1 2 3 3 2 2 3 1 1 1 34
קפיצה למים 1 1 2
קשתות 1 1
רכיבה 4 4
שחייה 1 1 4 2 6 1 2 3 1 5 4 11 4 9 7 9 13 83
שחייה צורנית 2 2 2 6
שיט 2 1 5 4 5 5 6 6 7 7 6 5 59
סה"כ 26 3 23 10 31 15 27 37 19 31 25 41 35 43 37 47 90 540

אולימפיאדת חורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה
ענף
סה"כ
החלקה אמנותית 1 3 4 4 2 3 7 3 27
החלקה מהירה במסלול קצר 1 1 1 1 4
סקלטון 1 1
סקי אלפיני 1 1 1 1 2 6
סה"כ 1 3 5 5 3 5 10 6 38

הישגים משמעותיים במשחקים האולימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבלה מפורטים לפי סדר כרונולוגי הישגים ממקום שמיני ומעלה להוציא זכיות במדליה אולימפית. בתחרויות בשיטת נוק-אאוט מצוינת העפלה לרבע הגמר.

ספורטאי/נבחרת הישג ענף אולימפיאדה הערות
נבחרת ישראל בכדורגל עלייה לרבע גמר כדורגל מקסיקו סיטי (1968) הודחה בהגרלה, הישג שיא בספורט קבוצתי
אדוארד וייץ מקום חמישי הרמת משקולות מונטריאול (1976) הישג שיא בהרמת משקולות
אסתר רוט-שחמורוב מקום שישי אתלטיקה - 100 מטר משוכות גמר ראשון באתלטיקה ובכלל באולימפיאדות
רמי מירון מקום שביעי היאבקות דירוג בלתי רשמי
נבחרת ישראל בכדורגל עלייה לרבע גמר כדורגל השוותה את הישג השיא מ-1968
אדי קואז מקום שביעי ג'ודו לוס אנג'לס (1984)
יצחק יונסי מקום שמיני קליעה הישג שיא בקליעה
שמשון ברוקמן ואיתן פרידלנדר מקום שמיני שיט 470
יואל סלע ואלדד אמיר מקום שמיני שיט הולנדי מעופף
יואל סלע ואלדד אמיר מקום רביעי שיט הולנדי מעופף סיאול (1988) הפסידו שיוט בשל יום כיפור שמנע מהם לזכות במדליה ראשונה של ישראל
יעקב שמואל רבע גמר איגרוף הישג שיא באיגרוף
אנדריי דניסוב מקום שישי הרמת משקולות ברצלונה (1992)
דני קרסנוב מקום שמיני אתלטיקה - קפיצה במוט עלה לגמר גם ב-1996 וסיים במקום עשירי
עמית ענבר מקום שמיני שיט לכנר
יעל ארד מקום חמישי ג'ודו אטלנטה (1996)
גוצ'ה ציציאשווילי מקום חמישי היאבקות יווני-רומי
איתן אורבך, יואב ברוק, ואדים אלכסייב ודן קוטלר מקום שמיני שחייה - 4X100 שליחים מעורב גמר ראשון בשחיה
מיכאל קולגנוב מקום רביעי קיאקים - 1000 מטר סידני (2000)
שני קדמי וענת פבריקנט מקום רביעי שיט מפרשיות 470
יורי יבסייצ'יק מקום רביעי היאבקות הישג שיא בהיאבקות
אריק זאבי מקום חמישי ג'ודו
קונסטנטין מטוסביץ' מקום חמישי אתלטיקה - קפיצה לגובה הישג שיא באתלטיקה
גוצ'ה ציציאשווילי מקום שישי היאבקות יווני-רומי
עמית ענבר מקום שביעי שיט מיסטרל
איתן אורבך מקום שמיני שחייה - 100 מטר גב גמר ראשון בשחיה ליחידים
גלית חייט וסרגיי סחנובסקי מקום שישי החלקה על קרח סולט לייק סיטי (2002) הישג שיא באולימפיאדת חורף
אנדי רם ויוני ארליך רבע גמר טניס - זוגות גברים אתונה (2004) הישג שיא בטניס
לריסה פסחוביץ' מקום שישי קיאקים - 500 מטר
אלכס אברבוך מקום שמיני אתלטיקה - קפיצה במוט פעם שנייה בגמר (קודם ב-2000)
גלית חייט וסרגיי סחנובסקי מקום שמיני החלקה על קרח טורינו (2006)
ורד בוסקילה וניקה קורניצקי מקום רביעי שיט מפרשיות 470 בייג'ינג (2008)
גל יקותיאל מקום חמישי ג'ודו
אלונה דבורניצ'נקו, רחלי ויגדורצ'יק, ורוניקה ויטנברג, מריה סבנקוב וקטיה פיסצקי מקום שישי התעמלות אמנותית קרב רב קבוצתי
אלכס שטילוב מקום שמיני התעמלות מכשירים - קרקע גמר ראשון במכשיר בודד
אנדי רם ויוני ארליך רבע גמר טניס - זוגות גברים לונדון (2012) שווה להישג שיא בטניס
אלכס שטילוב מקום שישי התעמלות מכשירים - קרקע
לי קורזיץ מקום שישי שיט - ניל פרייד (RS-X)
אליס שלזינגר מקום שביעי ג'ודו
יעקב טומרקין מקום שביעי שחייה - 200 מטר גב
נטע ריבקין מקום שביעי התעמלות אומנותית - קרב רב יחידות
נועה פלצ'י, ויקטוריה קושל, מורן בוזובסקי, מרינה שולץ ופולינה זקלוז'ני מקום שמיני התעמלות אמנותית קרב רב קבוצתי
חנה קנייזבה-מיננקו מקום חמישי אתלטיקה - קפיצה משולשת ריו דה ז'ניירו (2016) שווה להישג שיא באתלטיקה
שגיא מוקי מקום חמישי ג'ודו
אלונה קושבצקי, יובל פילו, קרינה ליחבר, אידה מיירין, יקטרינה לבינה מקום שישי התעמלות אמנותית קרב רב קבוצתי
לינדה בולדר מקום שביעי ג'ודו
מעין דוידוביץ' מקום שביעי שיט - ניל פרייד (RS-X)
יואב כהן מקום רביעי שיט - ניל פרייד (RS-X) טוקיו (2020)
מתן רודיטי מקום רביעי שחייה במים פתוחים - 10 ק"מ
שירה ראשוני מקום חמישי ג'ודו
ברוך שמאילוב מקום חמישי ג'ודו
קטי ספיצ'קוב מקום שישי שיט - ניל פרייד (RS-X)
חנה קנייזבה-מיננקו מקום שישי אתלטיקה - קפיצה משולשת
אופיר דיין, יאנה קרמרנקו, יוליאנה טלגין, נטלי רייץ, קארין וקסמן מקום שישי התעמלות אמנותית קרב רב קבוצתי
תמנע נלסון-לוי מקום שביעי ג'ודו
טוהר בוטבול מקום שביעי ג'ודו
פיטר פלצ'יק מקום שביעי ג'ודו
ניקול זליקמן מקום שביעי התעמלות אמנותית קרב רב יחידות
אנסטסיה גורבנקו מקום שמיני שחייה - 100 מטר גב השחיינית הראשונה שהעפילה לגמר
אנסטסיה גורבנקו, איתי גולדפדן, גל כהן גרומי, אנדראה מורז מקום שמיני שחייה - שליחים משולב 4X100 מטר מעורב
נויה בר עם, שחר טיבי מקום שמיני שיט -מפרשית 470

הישגים נוספים ראויים לציון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורטאי/נבחרת הישג ענף אולימפיאדה הערות
יואב רענן מקום תשיעי קפיצה למים - קפיצה מ-3 מטר הלסינקי (1952) הישג שיא באולימפיאדות במקצוע אישי עד 1976
דוד טבק עלה לרבע הגמר אתלטיקה - ריצות 100 ו-200 מטר הלסינקי (1952) האתלט (גבר) היחיד שעבר סיבוב בריצת מסלול
אברהם מלמד מקום 11 שחייה - 100 מטר פרפר מקסיקו סיטי (1968) השחיין הראשון שהגיע לחצי הגמר, הישג שיא בשחייה עד 1996.
אסתר שחמורוב מקום תשיעי אתלטיקה - ריצת 100 מטר מינכן (1972) האתלטית הראשונה בחצי הגמר, הפסידה את העלייה לגמר בפוטו פיניש.
עלתה לחצי הגמר גם ב-100 מטר משוכות אך פרשה בעקבות טבח י"א הספורטאים.
רועי ילין מקום תשיעי קייאקים-1000 מטר אתונה-2004

הספורטאים האולימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

448 ספורטאים נכללו במשלחות האולימפיות של ישראל, 424 באולימפיאדות קיץ ו-24 באולימפיאדות חורף. שבעה מהספורטאים לא נטלו חלק פעיל בתחרויות.

ענפים ספורטאים אולימפיאדות שנים[א] הישג השיא בענף
אולימפיאדות קיץ
אתלטיקה 61 16 1952-1984, 1992-2020 מקום חמישי - קונסטנטין מטוסביץ' (קפיצה לגובה, 2000), חנה קנייזבה-מיננקו (קפיצה משולשת, 2016)
שחייה 57 17 1952-2020 מקום רביעי - מתן רודיטי (10 ק"מ גברים מים פתוחים, 2020)
מקום שביעי - יעקב טומרקין (200 מטר גב, 2012)
שיט 39 12 1972-2020 מדליית זהב - גל פרידמן (גלשן מיסטרל, 2004)
כדורגל 36 2 1968, 1976 רבע גמר (פעמיים - 1968, 1976)
ג'ודו 33 10 1976-1984, 1992-2020 מדליית כסף - יעל ארד (משקל 63 ק"ג, 1992)
התעמלות אמנותית 29 8 1984-1988, 2000-2020 מדליית זהב - לינוי אשרם (קרב רב יחידות, 2020)
ירי תחרותי 26 15 1952, 1960-2020 מקום שמיני - יצחק יונאסי (רובה אוויר 60 כדור, 1984)
בייסבול 24 1 2020 מקום חמישי - נבחרת ישראל בבייסבול (טורניר גברים, 2020)
התעמלות מכשירים 16 10 1960, 1976-1992, 2004-2020 מדליית זהב - ארטיום דולגופיאט (קרקע, 2020)
היאבקות 15 8 1972-1976, 1988-2004, 2016 מקום רביעי - יורי יבסייצ'יק (משקל 130 ק"ג, 2000)
כדורסל 13 1 1952 שלב מוקדם (1952)
סיף 13 9 1960, 1972-1984, 1992-2008 מקום תשיעי - לידיה חטואל-צוקרמן, לילך פריסקי, אילת אוחיון (רומח קבוצתי נשים, 1996)
הרמת משקולות 13 8 1960, 1972-1984, 1992-1996, 2016-2020 מקום חמישי - אדוארד וייץ (1976)
טניס 10 7 1984-1992, 2004-2016 רבע גמר - אנדי רם ויוני ארליך (זוגות גברים, פעמיים - 2004, 2012)
קיאקים 6 5 1984, 1996-2008 מדליית ארד - מיכאל קולגנוב (קיאק יחיד 500 מטר, 2000)
איגרוף 5 3 1984-1988, 1996 רבע גמר - יעקב שמואל (1988)
אופניים 5 3 1960, 2016-2020 מקום 15 - עומר שפירא (מרוץ נגד השעון אופני כביש, 2020)
שחייה אמנותית 5 3 2012-2020 מקום 15 - עדן בלכר ושלי בובריצקי (דואט, 2020)
טאקוונדו 4 4 2004-2008, 2016-2020 מדליית ארד - אבישג סמברג (2020)
טריאתלון 3 2 2016-2020 מקום 20 - שחר שגיב (יחידים, 2020)
בדמינטון 2 3 2012-2020 שלב הבתים - מישה זילברמן (יחידים, 2012, 2016, 2020), קסניה פוליקרפובה (2020)
קפיצה למים 1 2 1952-1956 מקום תשיעי - יואב רענן (יחידים, מקפצה 3 מטר, 1952)
טניס שולחן 1 1 2004 שמינית גמר - מרינה קרבצ'נקו (יחידות, 2004)
גולף 1 1 2016 מקום 31 - לטיסיה בק (יחידות, 2016)
גלישת גלים 1 1 2020 מקום 17 - ענת ליליאור (Shortboard נשים, 2020)
קשתות 1 1 2020 מקום תשיעי - איתי שני (יחידים, 2020)
רכיבה 4 1 2020 מקום 11 - אשלי בונד (קפיצות ראווה אישי, 2020)
אולימפיאדות חורף
החלקה אמנותית 16 8 1994-2022 מקום שישי - גלית חייט, סרגיי סחנובסקי (ריקוד על קרח, 2002)
סקי אלפיני 5 5 2006-2022 מקום שישי - ברנבש סולוש (אנ') (משולב, 2022)
החלקה מהירה במסלול קצר 2 4 2002, 2014-2022 מקום 12 - ולדיסלב ביקנוב (500 מטר - 2022)
מזחלות סקלטון 1 1 2018 מקום 28 - אדם אדלמן (גברים, 2018)
  1. ^ לא כולל אולימפיאדת מוסקבה 1980

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Yael Arad, Judoka, JudoInside". judoinside.com.
  2. ^ "Shay-Oren Smadja, Judoka, JudoInside". judoinside.com.
  3. ^ 1 2 "Gal Fridman". Olympics at Sports-Reference.com. אורכב מ-המקור ב-2012-11-14. נבדק ב-2016-08-22.
  4. ^ "Michael Kolganov". Olympics at Sports-Reference.com. אורכב מ-המקור ב-2013-12-03. נבדק ב-2016-08-22.
  5. ^ "Ariel Zeevi, Judoka, JudoInside". judoinside.com.
  6. ^ "BBC SPORT - Olympics - Sailing - Dempsey misses windsurfing medal". bbc.co.uk.
  7. ^ "Yarden Gerbi wins bronze medal in judo, Israel's first medal of the Rio Olympics - Sports". Haaretz.com.
  8. ^ "Or Sassson wins Israel's second judo bronze at Rio Games". Times of Israel.
  9. ^ איגוד אולימפי, דבר, 27 ביוני 1934
  10. ^ ⁨הקולונל קיש מנהל פוליטיקה, חזית העם, 4 באפריל 1934
  11. ^ ספורטאי המכביה על אי שיתוף ישראל באולימפיאדה חירות, 1 באוקטובר 1950
  12. ^ 2 ספורטאיות + 5 מלווים לאולימפיאדה, מעריב, 11 ביולי 1948
  13. ^ ברוריה ביגמן, "לא קיימנו השבועה לי"א", מעריב, 8 בספטמבר 1980
  14. ^ נדב צנציפר, שיא אולימפי: כך הפכו המשחקים בטוקיו לטובים בהיסטוריה של ישראל, באתר ynet, ‏ 9 באוגוסט 2021