נושאת המטוסים שארל דה גול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שארל דה גול
Charles De Gaulle (R91) underway 2009.jpg
שארל דה גול, 2009
תיאור כללי
סוג אונייה נושאת מטוסים
צי הצי הצרפתי
דגל הצי הצרפתי
ציוני דרך עיקריים
הוזמנה 3 בפברואר 1986
הושקה 7 במאי 1994
הוכנסה לשירות 18 במאי 2001
מצבה כיום בשרות פעיל
נתונים כלליים
הדחק 38,000 טונות, מקסימלי: 40,600
אורך 261.5 מטר
רוחב 64.36 מטר
שוקע 9.43 מטר
מהירות 27 קשר (כ-50 קמ"ש)
גודל הצוות כ-1950 (1,350 בצוות ים, 600 בצוות אוויר)
טווח שיוט לא מוגבל (20 - 25 שנה)
הנעה 2 כורים גרעיניים מדגם K15 בהספק 150 מגה-וואט כל אחד, ו-4 מנועי דיזל
צורת הנעה מדחפים
מטוסים עד 40 מטוסים בסך הכל. מטוסי קרב מדגם סופר אטונדאר ודאסו ראפאל M, מטוסי שליטה ובקרה מדגם E-2, ומסוקים מדגם יורוקופטר דופין

נושאת המטוסים שארל דה גול היא נושאת המטוסים היחידה אשר מופעלת כיום בצי הצרפתי. והיא קרויה על שמו של נשיא צרפת לשעבר הגנרל שארל דה גול.

קדמו לה תשע נושאות מטוסים קטנות יותר, והיא הראשונה אשר מופעלת על ידי כור גרעיני מבין נושאות המטוסים הצרפתיות, וכמו כן הראשונה המופעלת על ידי כור גרעיני מחוץ לצי ארצות הברית.

בנושאת המטוסים מוצבים מטוסי דאסו ראפאל M ו-E-2 הוקאיי, והיא מצוידת במערכות אלקטרוניות משוכללות ובטילי אסטר. הנושאת נחשבת לספינת הדגל של הצי הצרפתי, והשנייה בגודלה באירופה אחרי אדמירל קוזנצוב וככל הנראה החזקה ביותר.

שמה של נושאת המטוסים כפי שקבע פרנסואה מיטראן, נשיא צרפת דאז היה רישלייה, על שם הקרדינל רישלייה, אך ז'אק שיראק, שהיה ראש הממשלה החליף את השם לשארל דה גול.

בניית נושאת המטוסים הושלמה בשנת 1994. עלותה מוערכת ב-3 מיליארד אירו. היא נמצאת בשירות מאז 2001.

ב-21 בנובמבר 2001, צרפת החליטה לשלוח את שארל דה גול לאוקיינוס ההודי, במטרה לתמוך במבצע האמריקאי נגד אפגניסטן. כוח המשימה, שכלל את נושאת המטוסים, שלוש פריגטות ומכלית, הפליג ב-1 בדצמבר 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

T-34 76 Westerplatte p d.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא וצרפת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.