נו דאוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נו דאוט
NO DOUBT 327b Brian McCauley.jpg
נו דאוט ב-The Today Show, מאי 2009‏
מימין לשמאל: גבריאל מקנייר, טוני קנאל, גוון סטפאני, אדריאן יאנג, סטפן ברדלי וטום דומונט
מידע כללי
מקור אנהיים, קליפורניה, ארצות הברית
שנות פעילות 1986 - 2004

2008 - היום

סוגה סקא פאנק, רוק אלטרנטיבי, ניו וויב, פאנק רוק, פופ רוק
חברת תקליטים Interscope Records, ‏Trauma Records, ‏Universal Music Group
www.nodoubt.com
חברים
גוון סטפאני
טוני קנאל
אדריאן יאנג
טום דומונט
חברים לשעבר
ראו בפסקה חברי הלהקה

נו דאוטאנגלית: No Doubt, "ללא ספק") היא להקה אמריקנית שהוקמה באנהיים, קליפורניה, בשנת 1986.

סגנון הסקא-פופ של אלבומם הראשון, No Doubt ‏(1992), נכשל בעשיית גלים. אלבומם השלישי, Tragic Kingdom, זכה ב"אלבום יהלום" (מכר למעלה מ-10,000,000), ותרם לגל הסקא השלישי בשנות התשעים. בנוסף, הסינגל השלישי מתוך האלבום, "Don't Speak", קבע שיא כשזכה שישה עשר שבועות ברציפות במצעד הפזמונים האמריקני Billboard Hot 100 Airplay chart.

חמש שנים אחרי שחרור Tragic Kingdom, הוציאה הלהקה אלבום חדש בשם Return of Saturn. למרות הביקורות האוהדות שלהן זכה האלבום, הוא נחל כישלון מסחרי בהשוואה לאלבומם הקודם. חמישה עשר חודשים מאוחר יותר, חזרה הלהקה עם האלבום Rock Steady, ששילב גם רגאיי ו-Dancehall. האלבום הוקלט ברובו בג'מייקה, והכיל שיתופי פעולה בין חברי הלהקה לאומנים מקומיים, ביניהם גם Lady Saw, ‏Sly and Robbie ו-Bounty Killer. שני סינגלים מתוך האלבום זכו בפרס גראמי - "Hey Baby" ו-"Underneath It All".

נו דאוט שחררו את אלבום האוסף The Singles 1992-2003 ואת Boom Box, שניהם בשנת 2003, וכללו בו גרסת כיסוי לשיר הסינת'פופ "It's My Life", במקור של להקת Talk Talk ‏. בשנה שלאחר מכן, פתחה סולנית הלהקה גוון סטפאני בקריירת סולו, וקיימה מספר שיתופי פעולה כולל עם חברה ללהקה טוני קנאל, בעוד גיטריסט הלהקה טום דומונט החל בפרויקט צד משלו, Invincible Overlord. בסך הכל, זכתה הלהקה בשני פרסי גראמי ומכרה 27 מיליון עותקים מתקליטיה ברחבי העולם, עד היום.‏[1] במהלך קיץ 2009, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחלות (1986-1995)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 הקימו אריק סטפאני ואחותו גוון להקה בשם Apple Core‏ ‏[2]. אריק, שלימד את עצמו נגינה באקורדיון, ניגן ואחותו ליוותה אותו בשירה.

כשנה לאחר מכן נפגשו אריק סטפאני וג'ון ספנס בסניף של דיירי קווין והחלו לתכנן הקמת להקה ביחד. אריק השיג מקלדת, ואסף כמה נגנים יחד על מנת להתחיל להתאמן. הקבוצה הראשונית כללה את אריק סטפאני (קלידים), גוון סטפאני (שירה), ג'ון ספנס (שירה), ג'רי מקמהון (גיטרה), כריס לאול (בס), גייב גונזלס (חצוצרה) וטוני ואלן מיד. האימונים נערכו במוסך של הוריהם של גוון ואריק. הם תכננו לנגן ב- Fenders Ballroom, אולם שמתאים לאיכלוס 500 איש בעמידה ונמצא בלונג ביץ'.

עד מהרה הצטרף ללהקה טוני קנאל והפך להיות הבסיסט. לאחר שדחה בתחילה את צעדיה, הוא החל לצאת עם גוון סטפאני. במשך כשנה הם הסתירו את מערכת היחסים שלהם, משום שהרגישו שיש כלל שהובן ללא צורך במילים - אף אחד מהלהקה לא יצא אתה.‏[3]

בדצמבר 1987 התאבד ספנס, כמה ימים בלבד לפני הופעה שקבעו חברי הלהקה ב-Roxy Theatre לכמה מעובדי תעשיית המוזיקה.‏[3] No Doubt התפרקה, אבל כעבור שבועות ספורים הם החליטו להתאחד‏[3] והפכו את אלן מיד הפך לסולן הלהקה.‏[4] כאשר מיד עזב את הלהקה, גוון החליפה אותו בתפקיד הסולנית,‏[4] והלהקה המשיכה בפיתוח קהילת מעריצים בקליפורניה.‏[3]

בתחילת שנת 1988, טום דומונט עזב את להקת ההבי מטאל Rising, בה היה חבר עם אחותו. הוא קבע שלהקות המטאל המקומיות "התמקדו בשתייה ובלבישת סטרץ'", ושהוא רוצה להתמקד במוזיקה. לכן הצטרף דומונט לנו דאוט והחליף את ג'רי מקמהון בתפקיד גיטריסט הלהקה. אדריאן יאנג החליף את כריס ווב בתפקיד המתופף.‏[3]

מתרשם ממעריציה האדוקים של הלהקה ומנוכחותה המהפנטת של סטפאני על הבמה, החתים טוני פרגוסון את הלהקה על חוזה למספר אלבומים עם חברת Interscope Records, בשנת 1990.‏[3] אלבומה הראשון של הלהקה, No Doubt, שוחרר לבסוף בשנת 1992, ולא כלל סינגלים לרדיו. השיר היחיד מהדיסק שזכה לוידאו קליפ היה "Trapped in a Box". אופיו הקצבי והשמח של האלבום נגד את ז'אנר הגראנג' שהיה אז בשיא פריחתו. האלבום נחשב כיום לכישלון מסחרי, לאחר שמכר 30,000 עותקים בלבד‏[4]. על מנת לתמוך באלבום, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות פנים-ארצי, שלא נתמך על ידי חברת התקליטים ‏[5]. הלהקה נכשלה בהבאת הקהל שהיא משכה בדרום קליפורניה, ולפעמים קרה שהאלבום לא היה זמין בערים בהן הופיעה הלהקה.‏[3] אריק סטפאני החל בנסיגה מהלהקה והתנדנד בין השתתפות לחוסר השתתפות.

בשנה שלאחר מכן, החלה הלהקה לעבוד על האלבום הבא שלה, אבל Interscope דחתה חלק גדול מהחומרים שייצרה ושידכה ללהקה את המפיק מתיו ויילדר. אריק, שלא רצה להפסיד את השליטה היצירתית על נו דאוט לטובת גורם חיצוני, הפסיק להקליט ולהגיע לחזרות. הוא עזב סופית בשנת 1994 וחזר לקריירת אנימציה בסדרת הטלוויזיה הסימפסונים.‏[3] קנאל קטע את מערכת היחסים בת השבע שנים שלו ושל גוון, בטענה שהוא זקוק למרחב.

Interscope, שלא הייתה בטוחה "מה לעשות" עם הלהקה, העבירה אותה ל-Trauma Records בשנת 1995. באותה שנה, הפעם בחברת התקליטים שלה "Sea Creature Records", נו דאוט שיחררה את אלבומה הבא, The Beacon Street Collection, שהורכב מקטעים מושמטים שונים. האלבום הזה, ששילב השפעות מפאנק רוק ומגראנג' והציג צליל חשוף יותר מבאלבום No Doubt, מכר פי שלושה עותקים מקודמו. בהמשך השנה, שיחררה הלהקה את האלבום Tragic Kingdom, שהרבה לעסוק במערכת היחסים בין טוני קנאל וגוון סטפאני.

חדירה למיינסטרים (1995-2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995, לפני שחרור הוידאו קליפ של השיר "Just a Girl" ב-MTV, הופיעה הלהקה בדיסנילנד, בהופעה יוצאת דופן. גוון לבשה את השמלה האדומה שהופיעה גם על עטיפת האלבום.

שחרור האלבום Tragic Kingdom ב-1995 ושחרור הסינגל "Just a Girl" איפשרו לנו דאוט להגיע להצלחה מסחרית במיינסטרים. מאוחר יותר בשנה, החלה הלהקה בסבב הופעות לקידום האלבום, סבב שתפח לממדים בינלאומיים וארך 27 חודשים. בשנת 1996, זכה הסינגל השני, "Spiderwebs", להצלחה, והסינגל "Don't Speak", בלדה שנכתבה על הפרידה של סטפאני וקנאל ושוחררה בתור הסינגל השלישי, שברה את השיא הקודם, ועמדה בראש מצעד Billboard Hot 100 Airplay chart במשך 16 שבועות.

נו דאוט הייתה מועמדת לשני פרסי גראמי בטקס של שנת 1997, אחד על תגלית השנה ואחד על אלבום הרוק הטוב ביותר. עד לסוף אותה שנה, כמחצית מהשירים באלבום שוחררו כסינגלים. בטקס של שנת 1998 הייתה הלהקה מועמדת לשני פרסי גראמי, על שיר השנה ועל ביצוע הפופ הטוב ביותר של צמד או קבוצה הכולל זמרה, שניהם על השיר "Don't Speak". Recording Industry Association of America העניקה לאלבום את התואר "אלבום יהלום" בפברואר 1999, ‏[6] והוא אחד מהאלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים כשמכר בסך הכל 16 מיליון עותקים. ‏[7] אלבומה הראשון של הלהקה זכה לתחייה מחודשת בעקבות הצלחת Tragic Kingdom והגיע לסך מכירות של מעל רבע מיליון.

שחרור האלבום והצלחתו הביאו למחלוקות בין Trauma ו- Interscope Records על חוזה ההקלטות של נו דאוט. Trauma תבעה 100 מיליון דולרים מ- Interscope על הפרת חוזה, הונאה וסחיטה וביקשה לסיים את ההסכם המשותף. הטענה המרכזית הייתה ש-Interscope הפרה את החוזה כשהלהקה הפכה למצליחה יותר מהצפוי. ‏[8] המקרה יושב מחוץ לבית המשפט בתשלום של 3 מיליון דולר.

הלהקה סיימה את סבב ההופעות שלה בדצמבר 1997. דיסק ההופעה החיה Live in the Tragic Kingdom, שצולם בהופעה באולם Arrowhead Pond באנהיים, שוחרר, וכך גם שיחרור מחודש לאלבום האוסף The Beacon Street Collection. הלהקה הקליטה את השיר "I Throw My Toys Around" עם אלביס קוסטלו עבור הסרט The Rugrats Movie, ותרמה לאלבום המחווה ללהקת הקלאש, Burning London: The Clash Tribute. סטפאני החלה להקליט בלי שאר הלהקה, ותרמה את קולה לשירים של The Brian Setzer Orchestra, פרינס, Fishbone ו-Familyhood Nextperience ושל להקת בוש, בה השתתף החבר שלה, גווין רוזדייל.

לאחר זמן מה בו לא הוציאו יצירות חדשות, תרמה הלהקה את שירה "New" להפסקול של הסרט Go משנת 1999. "New", שהושפע מהיחסים הפורחים בין סטפאני לרוזדייל, היה אחד מהשירים הראשונים ששוחררו אחרי Tragic Kingdom.

אלבומים מאוחרים (2000-2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה בהופעה בסקרמנטו, מרץ 2002

בשנת 2000 שיחררה הלהקה את האלבום Return of Saturn, חמש שנים אחרי Tragic Kingdom. באלבום הזה האווירה מעט יותר קודרת מבאלבומים הקודמים, והשירים מתקדמים יותר מבחינת המילים. מוקד המילים באלבום החדש התחלף ממערכת היחסים של גוון סטפאני עם הבסיסט טוני קנאל למערכת היחסים החדשה שלה עם גווין רוזדייל. ‏[9] האלבום החדש קיבל ביקורות חיוביות מאוד מהמבקרים, אבל לא זכה להצלחה מסחרית כמו האלבום הקודם. הסינגל המרכזי מהאלבום "Ex-Girlfriend" לא נכנס למצעד Billboard Hot 100 בארצות הברית. שאר הסינגלים מהאלבום היו "Simple Kind of Life" ו"Bathwater".

נו דאוט חזרה לאולפן ההקלטות בינואר 2001, אחרי Return of Saturn. באותה תקופה, היא ביצעה גרסת כיסוי לשיר "Love to Love You Baby" של דונה סאמר, גרסת כיסוי שנכנסה לפסקול של Zoolander, סרטו של בן סטילר. בנוסף, הקליטה הלהקה שיר עם קליס לאלבומה Wanderland. גוון השתתפה בשיר "South Side" של מובי וב-"Let Me Blow Ya Mind" של הראפרית איב.

ההופעות האלה הובילו לגילוי של ז'אנרים חדשים בקרב נו דאוט. מושפעים מאוד ממוזיקת הדאנסהול הג'מייקנית ומקליטים בעיקר בג'מייקה, חזרו חברי הלהקה ב-2001 עם אלבום האולפן Rock Steady, ממנו יצאו שני הסינגלים זוכי הגראמי "Hey Baby" (בשיתוף עם Bounty Killer), ו-"Underneath It All" (עם Lady Saw). שני הסינגלים הגיעו לחמשת הטובים ב-Billboard Hot 100. שאר הסינגלים מהאלבום: "Hella Good" ו-"Running". בנוסף, שיתפה הלהקה פעולה עם פרינס, שכתב (עם חברי הלהקה), הפיק והופיע בשיר "Waiting Room" מ-Rock Steady. בחודש נובמבר 2002, נו דאוט השתתפה בפרק של דוסון קריק בשם "Spiderwebs".

2003 הייתה שנה גדולה של שחרורים לנו דאוט. האלבום The Singles 1992–2003, אוסף הסינגלים של הלהקה, שוחרר ב-25 בנובמבר 2003. הוא כלל גרסת כיסוי לשיר "It's My Life", שהיה במקור להיט של להקת הסינת'פופ Talk Talk משנת 1984, וגם זיכה את נו דאוט במועמדות נוספת לפרס ביצוע הפופ הטוב ביותר של צמד או קבוצה הכולל זמרה, בטקס פרסי הגראמי של 2005. בנוסף, יצא לאור האלבום Boom Box שכלל שני אלבומי אוסף (The Singles 1992–2003 ו-Everything in Time) ושני תקליטורי DVD: ‏ The Videos 1992–2003 ו-Live in the Tragic Kingdom. מלבד שני אלה, שיחררה הלהקה אלבום נוסף בשם Rock Steady Live, ‏DVD של הופעה בלונג ביץ' ארנה, לונג ביץ', קליפורניה. ב-2004, הלהקה השתתפה בהקלטה מחדש של השיר הסקא "Monkey Man", במקור של להקת Toots & the Maytals. לפני היציאה להפסקה הספיקה הלהקה לצאת לסיבוב הופעות עם בלינק 182.

הפסקה (2008–2004)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטפאני מבצעת את שירה "Serious", נובמבר 2005

גוון סטפאני הסולנית החלה בעבודה על פרויקט צדי, מושפע מניו וויב ודאנס-פופ, בשנת 2003, פרויקט שבסופו של דבר הפך לקריירת סולו של ממש והוביל לאלבום Love. Angel. Music. Baby., ששוחרר ב-23 בנובמבר 2004. סטפאני השיקה סיבוב הופעות פרטי באוקטובר 2005, השקה שהגיעה יחד עם החדשות על הריונה (בנה, קינגסטון ג'יימס מקגרגור רוזדייל, נולד ב-26 במאי 2006). אלבום הסולו השני שלה שוחרר בדצמבר 2006 ושמו The Sweet Escape.

בתחילת 2005, יצא טום דומונט בפרויקט נוסף, Invincible Overlord, בשיתוף עם חברו טד מדסון והשניים ליוו את סבב ההופעות של מאט קוסטה בשנת 2005. אדריאן יאנג, מתופף נו דאוט, תופף בסבב ההופעות של להקת Bow Wow Wow בשנת 2004 ובחלק מהשירים באלבום Here's to the Mourning של להקת Unwritten Law, בשנת 2005. ב-2006 הופיע המתופף עם TheStart. בנוסף, הוא תופף בהקלטות האלבום InsideOut, של יוצאת רוקסטאר: סופרנובה דילנה, אלבום שיצא בנובמבר 2009.

גוון סטפאני על הבמה בסבב האיחוד של הלהקה, יולי 2009

חזרה למוזיקה (היום-2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

עבדנו בהפסקות על האלבום החדש כבר כמה זמן, ואנחנו הולכים להמשיך לעבוד עליו גם בשנה הבאה. בקיץ 2009 אנחנו יוצאים לסיבוב הופעות, ואנחנו נעשה מוזיקה - יהיה לנו אולפן נייד באוטובוס, ובסופו של דבר גם יצא מזה אלבום.

Cquote3.svg
– אדריאן יאנג, מתופף הלהקה, דצמבר 2008‏[10]

נו דאוט התחילו בעבודה ראשונית על אלבום חדש ללא סטפאני, בעוד שהיא הייתה עסוקה בקידום אלבום הסולו השני שלה.‏[11] התכנון היה להשלים את האלבום לאחר סיום סבב ההופעות של סטפאני. במרץ 2008, החלה הלהקה לפרסם הודעות על התקדמות העבודה באתר המעריצים הרשמי שלה. סטפאני פירסמה הודעה ב-28 במרץ 2008 וסיפרה שתהליך כתיבת השירים החל, אך היה איטי מאוד מצדה, משום שהייתה בהיריון עם ילדה השני.

מנהל הלהקה אמר שהאלבום, כרגע חסר שם, יופק בידי מארק "ספייק" סטנט ושעבד עם הלהקה באלבום Rock Steady. בין הריונה של סטפאני וההקלטות לא הספיקה נו דאוט לצאת לסבב הופעות ב-2008, אבל המנהל סיפר שהם יפצחו בסבב כזה ב-2009, סבב מאוחד ראשון מזה חמש שנים.

הלהקה הכריזה באתר האינטרנט הרשמי שהם יצאו לסיבוב הופעות בקיץ 2009, בשיתוף עם פאראמור, The Sounds, ג'נל מונאה, Bedouin Soundclash, קייטי פרי, פאניק! אט דה דיסקו ומאט קוסטה. כרטיסים לסבב החלו להמכר ב-7 במרץ 2009, בעוד הלהקה המשיכה בעבודה על האלבום.

בשנת 2009, הופיעה הלהקה בסדרת הטלוויזיה אחת שיודעת, בתפקיד להקה בשם "Snowed Out", בפרק "Valley Girls". בנוסף, ביצעה הלהקה גרסת כיסוי לשיר "Stand and Deliver" של Adam and the Ants.

במאי 2010 חזרו חברי הלהקה אל אולפן ההקלטות, לעבודה על אלבומם החדש‏[10]. ב-2 בנובמבר 2010 הוציאה הלהקה אלבום אוסף בשם Icon, כהכנה לאלבום הצפוי לצאת. Icon מכיל את אותן רצועות מאלבום האוסף הקודם של הלהקה, The Singles 1992–2003, אך מתהדר בעטיפה חדשה. גוון הצהירה בפומבי שהיא מצפה לסיים את העבודה על האלבום החדש בדצמבר 2010.

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיבובי ההופעות:

בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה של נו דאוט


אלבומי אולפן 5
אוספים 3
סינגלים 20
וידאו קליפים 17
אלבומי וידאו 3

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Collector's Orange Crate ‏(1997)
  • Boom Box ‏(2003ֿ)

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי גראמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה העבודה המועמדת קטגוריה תוצאה
1997 No Doubt תגלית השנה מועמדות
Tragic Kingdom אלבום הרוק הטוב ביותר מועמדות
1998 Don't Speak ביצוע הפופ הטוב ביותר של צמד או קבוצה הכולל זמרה מועמדות
שיר השנה מועמדות
2001 Return of Saturn אלבום הרוק הטוב ביותר מועמדות
2003 Hey Baby ביצוע הפופ הטוב ביותר של צמד או קבוצה הכולל זמרה זכייה
Hella Good שיר הדאנס הטוב ביותר מועמדות
Rock Steady אלבום הפופ הטוב ביותר מועמדות
2004 Underneath It All ביצוע הפופ הטוב ביותר של צמד או קבוצה הכולל זמרה זכייה
2005 It's My Life ביצוע הפופ הטוב ביותר של צמד או קבוצה הכולל זמרה מועמדות

פרסי ה-MTV[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי ה-MTV לווידאו קליפים (MTV Video Music Awards) מחולקים מאז 1984 על ידי ה-MTV לוידאו קליפים הטובים של השנה.

שנה העבודה המועמדת קטגוריה תוצאה
1997 Don't Speak קליפ השנה מועמדות
הקליפ הטוב ביותר להרכב זכייה
2002 Hey Baby הקליפ הטוב ביותר להרכב זכייה
קליפ הפופ הטוב ביותר זכייה
2003 Underneath It All קליפ הפופ הטוב ביותר מועמדות
הסינמטוגרפיה הטובה ביותר מועמדות
2004 It's My Life הקליפ הטוב ביותר להרכב זכייה
קליפ הפופ הטוב ביותר זכייה
הבימוי הטוב ביותר מועמדות
ה-Art Direction הטוב ביותר מועמדות
הסינמטוגרפיה הטובה ביותר זכייה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקדונלד, פטריק "Gwen Stefani: She sings! She designs! She dances ... uh, um, no".‏ The Seattle Times,‏ 18 בנובמבר 2005
  2. ^ Krohn, Katherine E.‏ Gwen Stefani:עמ' 22.‏Twenty-First Century Books. ‏2007
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 "נו דאוט". Behind the Music. ‏VH1,‏ 9 באפריל 2000
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 ויניארד, ג'ניפר. Tunes and 'Toons. ‏OC Weekly,‏ 26 בפברואר 1998
  5. ^ בוש, ג'ון "Biography".‏ Allmusic,‏ 23 בדצמבר 2006
  6. ^ "אלבומי יהלום". באתר Recording Industry Association of America
  7. ^ ואן מטר, ג'ונתן. "The First Lady of Rock". ווג (אפריל 2004)
  8. ^ סנדלר, אדם. "Interscope facing Trauma in $100 million lawsuit". ‏Variety. ‏30 בדצמבר 2006
  9. ^ ווילמן, כריס. "Future Tense?". ‏Entertainment Weekly. ‏30 בדצמבר 2006.
  10. ^ 10.0 10.1 ונה, ג'וזלין "No Doubt Drummer Says New LP Won't Be Ready This Year".‏ MTV,‏ 16 בדצמבר 2008
  11. ^ ויניארד, ג'ניפר וריצ'רד, יסמין. "No Doubt — Minus Gwen — In Early Stages Of New Album".‏ MTV News.‏ 12 במאי 2006.