נזילות פיננסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נזילות פיננסית היא מדד ליכולת הלווה להחזיר את חובותיו במועד פרעונם. בדרך כלל מבטאים את הנזילות הפיננסית כיחס או כאחוז של ההתחייבויות השוטפות.

מדדי נזילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחברה שמפרסמת דוחות כספיים יש מספר יחסים שבהם נעשה שימוש לחישוב הנזילות. העיקריים שבהם הם:

  • יחס שוטף (current ratio) - היחס הפשוט ביותר המחושב על ידי חלוקת סה"כ הנכסים השוטפים לסה"כ ההתחיבויות השוטפות. ערך מעל ל-1 הינו נורמלי בחברות לא-בנקאיות. עם זאת, לא כל הנכסים השוטפים ניתנים למימוש מיידי במחירם המלא ולכן יש צורך במדדים נוספים על-מנת לאמוד את הנזילות הפיננסית.
  • יחס מהיר (quick ratio) - מודד את יכולת החברה לפרוע את מלוא התחייבויותיה באמצעות הנכסים הנזילים שלה בעתיד הקרוב. היחס מחושב על ידי חלוקת סה"כ הנכסים השוטפים בניכוי ערך המלאי לסה"כ ההתחייבויות השוטפות.
  • יחס מזומן - מודד את יכולת החברה לפרוע את מלוא התחייבויותיה באופן מיידי באמצעות מזומן וניירות ערך סחירים שברשות החברה, ולא ממכירת נכסיה. היחס מחושב על ידי חלוקת תזרים המזומנים לסה"כ ההתחייבויות השוטפות.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי תעשייה שונים נוטים להשתמש ביחסי נזילות שונים המתאימים לאופי הפעילות של החברות בהן, המבנה הפיננסי של החברות ואופי הנכסים שלהן. השימושים גם משתנים בין מדינה למדינה, בהתאם לדין הקיים בה כגון דיני החברות והמס. באופן דומה, נהוגים ערכים שונים מקובלים לפי המאפיינים השונים. לדוגמה: במדינה בה כללי החשבונאות אינם דורשים עדכון שווי הנכסים בדוחות, יהיה נהוג יחס נזילות גבוה יותר, כדי לפצות על אי-הוודאות בהערכת שווי נכסי החברה. דוגמה נוספת: ליצרן שתזרים המזומנים שלו הינו קבוע באופן יחסי, יתאים יחס בערך נמוך יותר מאשר לחברת הזנק בתחום האינטרנט.

נזילות בבנקאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סיכון נזילות

נזילות היא נדבך בעל חשיבות מרכזית במערכת הבנקאית. שמירת נכסים נזילים ברמה גבוהה מקטינה את ההכנסות ומשום כך הבנקים מעוניינים להקטין את אחזקת הנכסים הנזילים ככל הניתן. בנק ללא עתודות נזילות מספיקות כדי לעמוד בדרישות פירעון של המפקידים, עלול להגיע למצב של פשיטת רגל. ועל כן מטיל הבנק המרכזי מגבלות על הבנקים. מגבלות אלו נקראות חובת הנזילות, או חובת ההשקעה, והן מתייחסות לאחוז מתוך פקדונות הציבור, אותו חייבים הבנקים, להשקיע בבנק המרכזי, על מנת לשמור על עתודות נזילות. עד שנות התשעים השתמש הבנק המרכזי בישראל בחובת הנזילות גם כמכשיר בהפעלת המדיניות המוניטרית, כיום אין זה כך, ורמתה של חובת הנזילות בישראל זהה לזו שבמדינות המפותחות.